סיפורים אמיתיים מעולם הצללים

על ספרו של אהרון שרף "גלויות מהמוסד"
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

מעט מאוד ספרי היסטוריה של ביוגרפיות מעוררים עניין רב כספרו של ארל'ה שרף "גלויות מהמוסד" (2022, בהוצאת כנרת זמורה דביר). הספר ראה אור השנה, והסיפורים שהוא מביא היו יכולים להתפרסם רק שנים רבות לאחר התרחשותם, אחרי שמר שרף סיים את שירותו במוסד בשנת 1995 וכנראה רק אחרי שהספר עבר ביקורת קפדנית בלשכת הצנזורה הישראלית. כיוון שעבר זמן רב, רוב האנשים שנטלו חלק בעלילות הספר בישראל ובחו"ל כבר אינם עמנו. העלילות עצמן, שבזמנו היו מעוררות רוגז רב ואולי אף משברים דיפלומטיים עם מדינות אחרות שבהן פעלו שרף וחבריו, בוודאי כבר אינן מעניינם של אויבים או ידידים.

קשה מאוד שלא להתמלא בהערכה עצומה לכותב הספר, לארגון הביון שאליו השתייך ולתעוזה שהייתה בחלקם של מתכנני ומבצעי הפעולות למיניהן, אף שבין הפעולות האלו היו כאלה שנכשלו. שרף לא נמנע מלספר גם על כישלונות, ולקורא האורייני לא נותר אלא להסכים עם האמירה המפורסמת: מי שלא עושה לא טועה.

ארל'ה שרף הוא בוגר בית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה. פרט זה בביוגרפיה שלו כבר משך את תשומת ליבי, היות שגם אנוכי בוגר בית הספר הזה, שכיום כבר אינו קיים. החינוך המיוחד שניתן לנו בבית הספר, פרט לעובדה שהיה זה בית הספר החקלאי היחיד שהקנה לבוגריו תעודות בגרות, היה מעולה. בבית הספר התקיימה משמעת קפדנית והחינוך לציונות ולאהבת מולדת הוטמע בנו בעקביות. הסיסמה שהוטבעה על שער הכניסה לבית הספר נלקחה מפרי עטו של הסופר המיתולוגי משה סמילנסקי, לאמור: "אם חקלאות כאן מולדת כאן". על כן לא התפלאתי שכמעט מכל פרק בספרו של שרף אפשר ללמוד שהאיש היה פטריוט נאמן שלא היסס ליטול על עצמו משימות שאפילו הייתה כרוכה בהן סכנת חיים.

לאחר שחרורו מצה"ל התקבל שרף לעבודה בשירות הביטחון הכללי. הוא עבר קורס למאבטחים והוצב בתפקיד אחד משומרי ראשו של דוד בן-גוריון, ששהה אז בקיבוץ שדה בוקר. דהיינו הוא התחיל את עבודתו בשירות מאחד התפקידים הזוטרים ביותר. לאחר שנתיים בתפקיד זה הוא עבר לשרת במוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. שני המוסדות הללו נוהלו אז בידי איסר הראל המיתולוגי. במוסד הוא שירת במשך 35 שנים, התקדם במעלה הסולם ובתפקידיו האחרונים היה ראש אגף "תבל", שהופקד על קשרים עם גופי מודיעין מקבילים במדינות אחרות. זהו תפקיד שהינו לב ליבו של המוסד, המופקד על הסודות הביטחוניים העמוקים ביותר של מדינת ישראל.

בין היתר שרף מילא תפקיד של ראש אגף "ביצור", שפעל בסתר בהעלאת יהודים מארצות מצוקה. תפקיד זה מיוחד לארגון הביון הישראלי ואין מקביל לו בארגוני ביון מדינתיים אחרים. גולת הכותרת של פעולות "ביצור" הייתה הבאתם ארצה, בכמה מבצעים ובמשך שנים אחדות, של יהודי אתיופיה, חיסול כמעט מוחלט של גלות יהודי תימן וארצות מוסלמיות אחרות. עוד שני מבצעים ראויים לציון היו איתורו והשבתו ארצה של הילד יוסל'ה שוחמכר ולכידתו והבאתו ארצה של הצורר אדולף אייכמן.

שבתי שביט, שכראש המוסד היה מפקדו הישיר, כתב עליו הערכה שהתפרסמה על השער האחורי של הספר: "ארל'ה שרף שייך לדור שעיצב את דמותו ותדמיתו של המוסד. איש מוסד אולטימטיבי. לאורך דרכו הוא לקח חלק או היה עד לאירועים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל." ואילו ראש מוסד מיתולוגי נוסף, אפרים הלוי, כתב הקדמה לספר שממנה אפשר ללמוד לא רק על ארל'ה שרף עצמו, אלא גם על התפקיד האדיר של המוסד בתקומת מדינת ישראל, שחלק ניכר ממבצעיו לא פורסמו מעולם וספק אם יפורסמו אי פעם.

להלן אכתוב בקיצור נמרץ, המתחייב מקוצר היריעה, על חלק מפעולות המוסד שעליהן כותב שרף בספרו: פעילות רב-שנתית בצרפת שעניינה אספקת נשק, רכישת כור גרעיני וההכנות למבצע סיני; סיכול פעילות המדענים הגרמנים במצרים, שנשכרו על ידי המשטר הנאצריסטי על מנת לפתח ולייצר טילים בליסטיים לאחר מלחמת העצמאות כהכנה ל"סיבוב השני", שנועד להביס את ישראל; קשרים אמיצים וסודיים עם מרוקו, שהיו תחילתו של רומן בין שתי המדינות הרבה לפני שנחתם הסכם השלום עם מצרים; איתור התיק המודיעיני שאסף הביון הצרפתי על עיתונאי אוסטרי שדיווח לעיתונו בווינה על משפט דרייפוס ועל האנטישמיות שרווחה אז בצרפת – שמו היה בנימין זאב הרצל; שרף כתב על פעילות נרחבת של המוסד ביבשת אפריקה שהביאה לפריחה ביחסים קרובים עם מספר מדינות ביבשת זו; יחסים של עליות ומורדות התקיימו עם רוסיה הסובייטית גם לאחר שהסובייטים ניתקו את יחסיהם הדיפלומטיים עם ישראל; הקמת מערכת קשרים עם הנוצרים בלבנון, ששובשה עם רצח בשיר ג'ומאייל, ורקימת יחסים בסתר עם נסיכים מערב הסעודית הרבה לפני גיבוש הסכמי אברהם.

הספר כתוב בעברית רהוטה, קריאתו זורמת, ונצנוצים של חוש הומור דקיק בוקעים לעיתים מבין פרקיו. לכל מי שמדינת ישראל ומאבקה להישרדות נוגעים לליבו, מומלץ מאוד לקרוא את הספר ואף להמליץ עליו לקרובים ולידידים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

    1. לאלון – תודה. אם הספר יגיע לידיך אין לי ספק שתתרשם מאד ממה שהאיש כתב.

  1. סיפורים אמיתיים זה פסה. פייק סיפורים זה מה שמחפשים האנשים כעת.

    1. לשין – לא מסכים אתך. סיפורים אמתיים לא רק מרתקים אלא גם מלמדים. פייק היה תמיד (מדע בדיוני למשל) וגם ממנו אפשר ליהנות.

  2. יצחק היקר,
    כבוגר 8200 (840 בתחילת השירות שלי), בה שירתי 30 שנים, רובן כאיש מילואים, וכאחד שעבר בהצלחה את המיון לשב"כ, אבל לא התגייסתי כי עד שסיימתי את המיון כבר התחלתי קריירה אזרחית והייתי אבא לתינוקת שלא רציתי להפקיר אותה. אני קורא בשקיקה כמעט כל ספר ומאמר בנושא המודיעין, לכן גם קראתי את הכתבה שלך בעניין הספר "גלויות מהמוסד", פרי עטו של איש המוסד ורב הפעלים ארל'ה שרף. בשורות הספורות שהתייחסת לתוכן העשייה שלו כבר ניכרת פעילות מרשימה גם בלי לפרט. אני מצדיע לו. המשפט שכתבת "קיים קשרים אמיצים וסודיים עם מרוקו" מחזק את מאמרי "מרוקו 'שלי' היא לא רק כדורגל ברמה עולמית", שפורסם כאן לפני כמה ימים. ולסיום הערה קטנה: גם ביה"ס במקווה ישראל הגיש את תלמידיו למבחני הבגרות. לפחות משנת 1970 ואילך, כאשר אחי ואחותי למדו שם. תודה על הפרסום המעניין.

    1. מיימון נכבדי,
      תודה על תשומת לבך ועל דבריך הטובים. אכן דברי שרף על מרוקו מחזקים את מאמרך דנן. כבר ב- 1958 איסר הראל ביקר במרוקו. לדעתי רצוי לכתוב יותר על יחסי ישראל- מרוקו שהתחילו עוד בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי ונמשכו ביתר שאת גם אחרי 1956. מה שאולי יותר מעניין הם ההסכמים שנחתמו בין ישראל למרוקו בעת האחרונה בתחומי החקלאות והביטחון. אני מציע שתתעדכן ותכתוב על כך לאתר זה. הערה אגבית נכון שמ- 1970 גם במקווה הגישו תלמידים לבגרות. אנוכי סיימתי תיכון ב- 1960. ב- 1970 למדתי לתואר שני בפקולטה לחקלאות ברחובות וחברים מבני מחזורי נסעו ללמד במיקווה כדי להכין את התלמידים שם לבגרות. עולם קטן כבר אמרנו?

  3. מעניין שדווקא ספרים שעוסקים בנושאים כה מעניינים זוכים לתפוצה קטנה

  4. הגיבורים מאחורי הקלעים עושים דברים שלא יאומנו בהגנה עלינו ומטבע הדברים אנחנו לא יודעים על כך. מגיע להם כל הכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יהודה

חופשה נעימה

היעדים של הישראלים היוצאים לחו"ל בפסח ובקיץ

דילוג לתוכן