עוד חוזר הניגון

בבוקר יום רביעי (23 בנובמבר) הפרו שני פיצוצים את השלווה הירושלמית. בבת אחת חזרנו, הבוגרים בינינו, לתקופה קשה של פיגועי התופת, לשקט המחריד של השניות הראשונות ולזעקות הכאב הבאות מיד לאחר מכן ולריח, ריח הבשר החרוך המסרב להישכח. לאחר הפוגה חזר הטרור לרחובותיה של העיר אשר ידעה פיגועים רבים. גל הפיגועים הפוקד את ישראל מתבצע לרוב על ידי מחבלים בודדים או התארגנויות של קבוצות קיצוניות קטנות כעין "גוב האריות". אך ההבדל הוא בשיטת ביצוע הפיגוע – בשנים האחרונות הפיגועים התאפיינו בירי, דריסה או דקירה; אין ספק שפיגועי התופת הם עליית מדרגה. ברור לי שהעוסקים במלאכה עושים לילות כימים בחשיפה ומעצר של מפגעים רבים, ושיש מקרים רבים שיעברו עוד שנים רבות עד שנדע עליהם, או לפחות על חלקם.

מאז מבצע "שומר החומות" אפשר לומר כי ארגוני הטרור הרימו את ראשם ויצרו מנגנונים קטנים כגדולים הקובעים את העיתוי ואת משך האלימות והטרור ברחבי הארץ בכלל ובמזרח ירושלים בפרט. זהו תהליך שיטתי הכולל הסתה מתמשכת, גיוס דעת קהל והפעלה של ערביי ישראל.

אסור לנו לחזור לימים ההם, כאשר הטרור השפיע על כולנו ועל שלוות ילדינו וכמובן על חוסנה של החברה הישראלית. מדינת ישראל חייבת להכריז מלחמה כוללת בהסתה ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. זהו צו השעה, והגיע הזמן שנעבור מהגנה להתקפה.

אין מנוס מלהשתמש באמצעי נוסף שלדעתי יהיה אפקטיבי כנגד המחבלים – אכיפה גם נגד בני משפחותיהם. כך יופעל מכבש לחצים על הנוטים לבצע פעולות טרור. כמו כן יש להגביר את האכיפה האזרחית בשכונות מזרח ירושלים בפרט ובערים ערביות וכפרים בישראל בכלל. אכיפה מסיבית ללא פשרות כנגד מפירי חוק, בכל ההיבטים, מבלי חשש ופחד להיכנס ולטפל.

מדינת ישראל חייבת להבהיר בצורה חד-משמעית כי בני משפחה אשר אחד מבניה נעצר והורשע בעבירות חמורות של טרור, תישלל מהם האזרחות הישראלית ועימה הזכויות הרבות העומדות להם מתוקף אזרחותם. אין ספק שגם ערביי ישראל ומזרח ירושלים מכירים היטב את היתרונות של אזרחות במדינת ישראל והתגמולים המגיעים איתה בכל ההיבטים: חינוך, רפואה, רווחה, כלכלה ועוד.