מלחמת יום הכיפורים – לא רק מחדל מודיעיני

כל המחדלים של מלחמת יום הכיפורים
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

ראש אמ"ן אלי זעירא טעה בהערכתו לגבי הסבירות של פריצת מלחמת יום הכיפורים, והוא הודה בטעותו. אך טעותו של זעירא איננה פוטרת את הגורמים האחרים במערכת הביטחון האחראים למחדלי מלחמת יום הכיפורים. מההיבט המודיעיני הערכתו של זעירא לגבי סבירות של מלחמה כלל לא הייתה רלוונטית. שר הביטחון משה דיין לא התייחס כלל להערכת אמ"ן, ולדידו מלחמה מצד מצרים לקראת סוף שנת 1973 הייתה בסבירות גבוהה. קל לנו להפוך את המודיעין לשעיר לעזאזל ולשק החבטות, אך למעשה מחדלי מלחמת יום הכיפורים הם מחדלים אג"מיים יותר מאשר מודיעיניים. כל הגורמים נכשלו בתפקידם.

אלוף פיקוד דרום שמואל גונן (גורודיש) קיבל מאמ"ן את תכנית המלחמה המצרית ואת אופן פריסת הכוחות המצריים. אך חרף המידע המודיעיני, הוא לא ידע היכן המצרים מרכזים את כוחותיהם, ומכאן נבעו תגובותיו. שעות רבות וגורליות עברו עד שגורודיש התעשת וניסה להגיב כנדרש למהלכים המצריים. חוסר הבנה של תמונת הקרב הביאה את אלוף פיקוד דרום להורות על ירידה משטחים שולטים, מהלך שהקל על המצרים לכבוש אותם.

גם פיקוד צפון נכשל בהיערכות למלחמה, אף שאלוף הפיקוד יצחק חופי תפקד טוב יותר מעמיתו בדרום. התוצאה הייתה שחופי הורה על פריסת חצי חטיבה בלבד בדרום הרמה לעומת למעלה מחטיבת שריון בצפון הרמה. בשל פריסה בלתי מאוזנת זו הצליחו הסורים לכבוש חלקים מהרמה.

חיל האוויר על טייסיו הטובים נכשל אף הוא במלחמה, כולל למד"ן (להק מודיעין חיל האוויר). תפקידו העיקרי של חיל האוויר היה לסייע לכוחות היבשה. חיל האוויר נכשל במשימה זו. הייתה זו "טרגדיה אווירית" (בהשאלה מ"טרגדיה יוונית"). ביומיים שקדמו למלחמה ישבו טייסי חיל האוויר בתא הטייס מוכנים למכה מקדימה, אך זו בוטלה ברגע האחרון. ערב המלחמה ובמהלכה קיבלו הטייסים פקודות, אך גם אלה בוטלו ברגע האחרון, וכך יצאו מותשים. למד"ן סיפק לטייסי חיל האוויר נתיבי טיסה לא בטוחים חשופים לטילי הנ"מ. זרוע האוויר של צה"ל, עתירת המשאבים והתקציבים, במקום לסייע לזרוע היבשה נאלצה לבקש מאנשי כוחות היבשה שינטרלו מהקרקע את סוללות טילי הנ"מ.

הימ"חים הריקים היו פרי השאננות שאפיינה את ההנהגה הישראלית לפני המלחמה וזלזול מוחלט ביכולותיו של היריב, אף על פי שמשה דיין העריך נכון שמלחמה תפרוץ לקראת סוף 1973.

מחדל אג"מי היה גם במהלך המלחמה כאשר שרון תכנן והורה על מתקפת הנגד בדרום ביום השלישי למלחמה. מתקפה זו נכשלה בסופו של דבר.

אסור שבספרי ההיסטוריה תירשם מלחמת יום הכיפורים כמחדל מודיעיני בלבד. חשוב וצריך ללמוד ולהכיר את אחריותם של הגורמים האחרים בצה"ל למחדלי מלחמת יום הכיפורים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

27 תגובות

  1. זה שנים שאני טוען שמלחמת יום הכיפורים כללה שלושה מחדלים בצד הישראלי: (1) מחדל מדיני אשר בא לידי ביטוי בסירוב המודע להסדר מדיני, שהיה יכול למנוע את המלחמה; (2) כשל מודיעיני שהביא להפתעה בפריצת המלחמה; (3) כשל מבצעי שבו נחשפו בעיות יסוד במבנה ובצורת ההפעלה של צה"ל. כתבתי על כך רבות בעיתון "הארץ" באופן מפורט, וגם כתבה אחת בפורום זה ("המחדל המוצנע", 20/9/2018).

  2. אני מסכים עם הניתוח הרחב וחושב שיש שותפים רבים לכישלון לפחות בתחילת המלחמה, בראש הנכשלים אני מונה את שר הביטחון משה דיין, כי אם זה נכון שהוא העריך שהמלחמה תפרוץ באוקטובר, אז למה הוא התנגד להצעת הרמטכ"ל לגייס מילואים? גולדה מאיר, כישלון טוטאלי, ואחרים שחמקו מאימת הדין, כי המנדט של הממשלה לוועדת אגרנט הגביל אותה שלא לחקור את הדרג המדיני, אלא רק את הצבאי. לכן הפילו את התיק על הרמטכ"ל כשעיר לעזאזל. החלטה צינית ולא נכונה, כי הוא תפקד כראוי, ולמרות הפתיחה הגרועה נחלנו ניצחון בסופו של דבר. לגבי גורדיש, יכול להיות שתפקודו היה לקוי. בנוסף להאזנה לאויב, האזנתי גם לשידורים בינו לבין אריק שרון שהתעלם ממנו ועשה כרצונו בשדה הקרב, אבל בל נשכך שחודשים ספורים לפני גורדיש אריק שרון כיהן כאלוף פיקוד הדרום, לא ראיתי שבדקו את ההערכות לאורך התעלה בתקופת סיום כהונתו.
    אלי זעירה אומנם הודה בטעותו בקול רפה, אולם מצד שני ניהל משפט דיבה הזוי מבחינתו כראש אמ"ן, נגד ראש המוסד צבי זמיר, בכך פגע במודיעין, חשף את המקור הכי מהימן, חשוב ומדויק שהיה לנו, הלו הוא "המלאך", או בשמו האמיתי אשרף חוסיין, שהיה נשוי לביתו של נשיא מצרים ומנודה ע"י חתנו.
    אני לא יודע אם "מותו" של אשרף בצניחה חופשית ממרפסת דירתו בלונדון, היה התאבדות, או הוצאה להורג בעקבות חשיפת שמו במשפט הדיבה המיותר הזה. שסופו היה עוד הפסד צורב לאלוף אלי זעירא.
    אנקדוטה קטנה במפגש מקרי שלי עם האלוף זעירא באיזור פאיד שבמזרח התעלה, אני יושב בנגמ"ש המודיעין עליו פיקדתי ומאזין לשידורי האויב, לפתע ניצב על כבש ה"זלדה" האלוף אלי זעירא, אני "מפנה" אוזן אחת לטובתו, הוא שאל על איזה "משימות אנחנו יושבים", סיפרתי לו, ולפני פרידה הוא שאל אותי "איך זה להיות באפריקה בפעם הראשונה". השבתי לו "המפקד באתי מאפריקה, אני יליד מרוקו".

    1. מימון מכובדי.

      הרמטכ"ל דדו לא ביקש גיוס מילואים . אפרט להלן. ברשותי רישום השיחה בין דדו לדיין ב 06:00. את הדברים רשם שלמה גזית.

      דדו ביקש את גיוס כל מערך המילואים (כ 500 אלף איש על פי מקורות חוץ). וגם רשות למכה אווירית מקדימה.
      שאל אותו דיין : בשביל מה אתה צריך את כל מערך המילואים למלחמה שתתחיל בעוד 12 שעות? (חשבו בטעות שהמלחמה תתחיל ב 18:00.
      השיב דדו: למתקפת הנגד. )את הבלימה לדבריו אפשר יהיה להשיג באמצעות הסדיר. דיין אישר לדדו אך ורק גיוס שתי אוגדות לצפון. שלמה גזית התערב בשיחה והעיר כי אם נגייס שתי אוגדות או את כל מערך המילואים בעולם לא יספרו כמה כוחות גייסנו ויגידו כי ישראל דרדרה את האזור למלחמה. בגלל אי-הסכמה על כמה לגייס, לא גוייס אף חייל מילואים והם החליטו לםנות לגולדה שהיא תחליט. לגולדה הם הגיעו אך ורק ב 10:00. גולדה החליטה על גיוס כל מערך המילואים ומכה אווירית מקדימה אך ורק אם האמריקאים ישתכנעו שאכן המצרים והסורים עומדים לפתוח במלחמה. בינתיים םרצה המחימה ב 13:55 וחיל האוויר במקום מכה מקדימה נאלץ לתת סיוע לכוחות הקרקע.

  3. הניהול הלא מוצלח והיהירות והגישה של יהיה בסדר. ולא בטוח שכיום המצב השתפר

    1. לידידי היקר ד"ר אפרים כהנא,
      לא אכנס לוויכוח אתך על הנכתב במאמר שכתבת. הטעויות בו רבות ובלתי מבוססות. אגיב רק לקביעה אחת מכיוון שהייתי שם בעצמי – הסורים לא כבשו חלקים מהרמה. בצפון הרמה נפרסה חטיבה 7 (יאנוש) שהובאה מהדרום. בדרום הרמה נפרסה חטיבה 188 שכללה 2 גדודים סדירים (במצבה מופחתת). גדוד המילואים של 188 גויס מיד אחרי פרוץ הלחימה (גדוד 39, הגדוד שלי) והחל להדוף את הסורים מזרחה במעלה גמלא כ- 40 שעות אחרי תחילת הלחימה. הנכון הוא שכוח סורי שכלל כשתי אוגדות ומאות טנקים, מול עשרות בודדות של טנקים של 188 הצליח לפרוץ אל תוך הרמה בגזרת תל פארס-חושניה-נפח, במרכז הרמה. הכוח הזה הוכה קשות, למעשה הושמד, תוך 48 שעות. אם לזה אתה קורא "הסורים הצליחו לכבוש חלקים מהרמה" – אז שיבושם לזיכרונם. הסורים חושבים אחרת וגם הסובייטים שהדריכו אותם חושבים אחרת לגמרי.
      אני מזמין אותך ליום עיון שיוקדש במיוחד לעניין זה שיתקיים ב- 17 לנובמבר.
      בנוסף אם אתה מזדמן לאיזור תל אביב-גבעתיים מתי שהוא כתוב לי כדי שאמסור לך מחקר מקיף שהתפרסם כספר על הנושא דנן.
      חוץ מזה גמר חתימה טובה
      יצחק דגני.

    2. מלחמת יום כיפור מול מצריים, היתה מהלך לפתיחת התעלה בחסות, ארה"ב.
      ההסכם היה בחסות: קיסינגר, דיין וסעדת.( וכנראה עוד בודדים שהיו שותפים לסוד )
      ישראל שרצתה בתמורה שלום, הסכימה להפסיד קצת מול צבא מצריים כדי להשיב לו את הכבוד, ולאפשר שלום, ולמסור למצריים את כול סיני כשטח מפורז.
      מצריים הסכימה להיות בחסות ארה"ב, במקום בחסות רוסיה. ושהציוד הצבאי שלה, ולא רק, יהייה מאז אמריקאי. ולחתום על הסכם שלום עם ישראל. תמורת ניצחון מורלי, והוצאת ישראל מסיני.

      וישראל הסכימה להפסיד את קו התעלה. בשלב ראשון, ואת כול סיני( אמנם כמפורז)בשלב שני. תמורת שלום עם מצריים.
      לכן דיין, גם לא תגבר את חזית המוצבים בסיני.( והשאיר שם רק 400 בעיקר תומכי לחימה) וברמת הגולן יחסית כן תיגבר, ואישר גיוס, ערב המלחמה.
      לכן דיין נכלל בצוות של שהקים בגין,(למרות שדיין היה באופוזיציה) להסדר השלום.עם קיסנגר וסעדאת.

      היתר זה סיבוכים, שקורים כשמתחילות היריות.

      1. לדני עוזיאל
        זו גירסת פייק שאגב הוצגה בזמנו על ידי ד"ר אורי מילשטיין.
        בין היתר אבירם ברקאי חקר את הסוגיה ופרסם על ספר בשם "מעשה שלא היה".
        הנרי קיסינג'ר שלל את הפבריקציה הזו בספרו המונומנטאלי "משבר: ניהול מדיניות החוץ במלחמת יום כיפור וביציאה מווייטנאם"
        אני מאד ממליץ שתקרא את הספרים הללו כדי שלא תטעה ולא תטעה אחרים.

        1. יצחק היקר,
          הנה העובדות.
          קיסינגר מעולם לא הכחיש, ומאידך דרש בפומבי מישראל לא לצאת למתקפת מנע. כפי שהיה במציאות.
          דיין כבר במלחמת ששת הימים, קבע שאין להגיע לתעלה, האלוף גביש לא שמע לו, וסיבך אותנו, בהתשה ובחסימת התעלה, שלא הייתה מהלך ברקיימא
          לכול העולם. וזה מה שקרה במציאות. העמדה של דיין היתה גלויה וידועה ל קיסינגר ולסעדת.
          הוטסתי לקו בסיני, מהבית ספר הטכני, כקצין סיור בשריון, כבר ביום כיפור.
          תוך 48 שעות, בקו הראשון, הרבה לפני קו הטנקים, הודעתי לכוחות, שזו לא מלחמה אלא משחק מכור ( נלחמתי על אמת ב67, וזיהיתי את ההבדל בהתנהגות והרצון להתקדם). ב המשך לאחר כשבועיים, גם קבעתי
          שזה יגמר בשלום. וכבר אז התחילה מערכת יחסי שלום עם הכוחות המצריים שלידינו.
          וכעובדה זה מה שקרה, שני הצדדים, אחרי טעות, ותקיפה מיותרת של מיעוט מהכוחות, בשני הצדדים בשבוע הראשון, פשוט נעצרו.
          סעדאת קצת ניסה לנצל את היתרון שהושג, ולכבוש עוד. מה שהביא את דיין, ואריק ששמע לו, להגיע לקמ ה101 מקהיר,לקיסינגר לארגן רכבת אוירית עבור ישראל . ולהסכם הבניים, במתכונת שבסוף נגמרה בהסכם השלום בחסות ארה"ב.

          אגב, תאוריות קונספירציה באות לעזור לבעלי מניעים.
          ואין לי או למי שמכבד את הניתוח הזה שאני מכיר, וקראתי המון, אף אינטרס ליצור מציאות מדומה, לא בזמן הקרבות עצמן. ולא מאז.

          1. דני עוזיאל היקר
            אין לי כל ספק שהעובדות שאתה חווית הן אותנטיות. אין לי ספק שהשתתפותך בקרבות בתעלה יצרה אצלך השקפת עולם מסוימת. אבל השקפת עולם זו ביחד עם מה שחווית בתעלה החל מיום כיפור עצמו אינן נותנות תמונה כוללת על המלחמה ומה שהתחולל סביבה.
            אכתוב בקיצור – אנו כאן עוסקים במלחמה שנמשכה שש וחצי שנים. מיוני 67 עד נובמבר 74. החל מששת הימים ועד כיתור הארמיה השלישית הלחימה בינינו לבין הערבים והסובייטים לא פסקה אפילו לשבוע אחד. מלחמות התשה, קרבות אוויר, חטיפות מטוסים, טרור בארץ ובעולם נגד יהודים וישראלים. רצח באולימפיאדה. ספטמבר השחור. ועוד ועוד. כל זה התרחש במהלך התעצמות מלחמת ווייטנאם ועימות טוטאלי בין בריה"מ לארה"ב (כולל ניסיון הצבת טילים גרעיניים בקובה). אנו היינו גם חלק בעימות הזה. הכל היה קשור עם הכל. מכאן גם נגזרה עמדת האמריקאים, והם צדקו.
            אני מציע שתתחיל לחשוב על מלחמה זו במונחים הרבה יותר מכילים.
            אם זה יעניין אותך אנא צור עמי קשר דרך האתר כדי שאמסור לך יותר חומר על הנושא כולל שתוזמן ליום עיון מיוחד בנושא זה.

        2. אל תסמוך על אף מחקר.
          מסמכים אמיתיים לא יראו לך, ודברים שסוכמו בעל פה לא יאושרו על ידי התחמנים ההם.

  4. קראתי את סיפרו של שבתאי בריל משקף נאמנה אץ כל מה שכתבת .

  5. שלא לדבר שה v הצהוב על הטנקים לא נראה באבק סיני וכחייל ביחידת טנקים רוסים, אומנם כחבלן בסיירת על נגמש רוסי, חטיבת שרון זיהתה אותנו כטנקים מצריים וחיסלה כמעט פלוגה עד שדרך חיל האוויר הם הבינו שהם יורים על טנקים ישראלים.
    נסיגה מאזור מוצב ההברגה שמספר ימים לאחר מכן השתתפתי בכיבושו.
    היו טעויות נקודתיות ללא הרף ולא רק פיקודיות מרחביות

  6. צבא זאת מערכת. במערכת די שאלמנט אחד לא יעבוד כדי שהיא תקרטע. אבל לפנינו דוגמא של מערכת שלא מעט אלמנטים בה לא תפקדו כנדרש. זה הוביל ישירות לקטסטרופה

  7. פעם ראשונה שהבנו שאי אפשר לסמוך בעיניים עצומות על המנהיגים והגנרלים!!!!!

  8. חלוקת האחריות לכישלון בראשית המלחמה.
    אינני מנסה להמעיט, ולו זה, מאחריות אמ"ן לכישלון במתן התרעה בזמן, אבל אני כן טוען שבאחריות
    לכישלון הקרבות בתחילת המלחמה נושאים חלק, אפילו חלק עיקרי, גם הדרג המדיני וגם הצבאי-אג"מי.
    1.הזזת הטק"א המצרי לעבר התעלה, אחרי הפסקת האש 8/70 –ללא תגובה ישראלית מספקת להשגתם
    לאחור.
    2.הדרג המדיני הסתיר מהצבאי הבטחת ישראל לאמריקאים לא להנחית מכה ראשונה.
    3.ההחלטה לעצור את המצרים על קו המים, החלטה שגויה ואומללה, אחרי שהתברר, במלחמת ההתשה,
    שקו המעוזים הוא נטל.
    4.התרעת חוסיין – לא התקבלה בהתייחסות רצינית.
    5. תכנונים וביצועים של צה"ל המבוססים על יוהרה, זלזול באויב והתייחסות הגובלת בחוסר אחריות בתכנון
    ביחסי כוחות בלתי אפשריים.
    6. הפעלה שגויה של חי"א. שכחו את צרכי חי"א לחסל את טילי הנ.מ. לפני שיוכל לסייע לכוחו היבשה.
    7. לא ניתנה העדפה לחזית הגולן על פני התעלה.
    היה עדיף לחלק את כמות הטנקים הסדירים: 300 לגולן ו170 לסיני ולא להיפך, בתנאי שלא היו המעוזים
    בסיני והיה תכנון לקרבות ניידים בהתבסס על קו החת"מ.
    8. צה"ל לא תכנן ולא תרגל קרבות הגנה, אלא רק קרבות התקפה.
    9. ההנחה שהסדיר יבלום הייתה יכולה להצליח אילו התוכניות והביצוע בשטח היו שונים.
    10.שר הביטחון החדיר פניקה במספר מקרים שהשפיעה לרעה על שינוי תוכניות והביאה נזק רב.

    11. התרגיל הגדול האחרון בצה"ל לפני המלחמה, שהתקיים ב-1972 , הסתמך, בנתוני הפתיחה למלחמה
    עם מצרים וסוריה, על כך שלא תתקבל התרעה בזמן ובכל זאת צה"ל יבלום את האויב עד לגיוס המילואים
    תוך מספר שעות , כל זאת אך ורק באמצעות הצבא הסדיר וחי"א.
    האם לא ניתן להסיק מכך שהאחריות לתבוסות הקשות בפתיחת המלחמה אינה מוטלת על אמ"ן בלבד אלא
    בראש וראשונה על תכנון מבצעי לקוי וביצוע בעייתי.

    ( אל"מ עמנואל ולד ע.99) "אחרי המלחמה תורצו התבוסות הטקטיות הראשונות וכישלון קרב הבלימה בשני
    אופנים: האחד:
    ההפתעה האסטרטגית והאחר: אי גיוס כוחות המילואים לפני המלחמה והיערכות לא מתאימה של הכוחות
    הסדירים בקו המגע". כדאי שנבדוק טענה זו.

    1. אם עמדה של מישהו משקפת נאמנה או לא, יודע לבטח בעל אמונה.
      אני מעדיף פחות אמונה ויותר עובדות וממקור ראשון, ובמיוחד ממי שהיה וראה אותם בפועל.

  9. המחדלים הקשים כבר התרחשו
    אי אפשר להחזיר את הגלגל
    הבעיה הגדולה שנותרה היא מכחישי המחדל
    לכן אל תתפלאו אם שוב נחטוף מכת מחץ

    1. מלומדי היקרים!
      לאחר כל כך הרבה דברת, חקר האמת וחקר הנדמה לי, האני יודע ועוד ועוד, יש אמת אחת בלבד שלא ניתנת להזמה אך אי אפשר להוכיח אותה.
      ה"קנוניה" שנרקמה בכתב או בעל פה, שיופקרו ויוקרבו הסדיר והמעוזים בקו התעלה, על מזבח כבוד המצרים, על מנת שיוכלו לבוא בראש מורם להסכם שבא בהמשכו.
      אנו מופקרי 73 יודעים את האמת. כבוד הממלכה היהודית במדינת ישראל, טוב שתעשה ותמחל על כבודה הצבוע המוסתר לכל, תחת אמתלות מטופשות וילדותיות של חסיון מסמכים ובטחון המדינה של חונטת ההסתרה והגיבוי ההדדי של מחדליסטים בכל הדורות ותעניק "תעודת מופקר" ללוחמי הקו, בעבור הבאת השלום עם מצריים ובזה יושב ולו במשהו אמון דורנו
      -בממלכתיות הדוויה לדורתיה-
      את אמת זו נזכור ונזכיר עד נשימתנו האחרונה לדורות הבאים…

  10. בויכוח שמתפתח כאן אני בהחלט תומך בגעתך. היא היחידה שהגיונית. לפחות בעיני.

  11. מי שעיניו בראשו מבין שמדובר במחדל רב ערוצי. מודיעיני, תכנוני, ביצועי, הפקת מסקנות, וכן הלאה. גם וגם וגם וגם. והכי גרוע זאת העובדה שיש כאלה שלא מוכנים להכיר בכךוכל אחד זורק את האשמה על אחרים

  12. המשגה האסטרטגי הבסיסי נעשה מיד בסמוך לסיום מלחמת מש"י (מלחמת ששת הימים) כאשר נוצר עומק אסטרטגי בן 300 ק"מ מדבר חשוף בדרום – המרחק מהתעלה ליישובי הנגב – ואילו ברמת הגולן לא התקיים אפילו עומק טקטי (רוחב הרצועה בגולן כ 18 ק"מ טווח ארטילריה שהייתה בידי הסורים ) !! המושג "עומק אסטרטגי" היה שגור כבר אז בפי כל בוגר בה"ד 1 (שלא התנמנם בהרצאות) אבל ככל הנראה לא הובן במטכ"ל. כל השאר רק התווסף להיעדר תחקירי אמת לקרבות מש"י, וניצחון הזחיחות והיהירות.

    1. שלום מוטי,
      האם אתה הוא מי שפיקד על מעוז בודפשט?
      אם כן, אודה לך אם תיצור עמי קשר
      שמי יונתן קורפל, עורך האתר
      כתובת הדוא"ל שלי:
      joko@bezeqint.net

      1. כן. זהו מוטי אשכנזי שפיקד על מוצב בודפשט. אדם יקר. היינו שנינו מועמדים לכנסת ב 2019 מטעם מפלגת צדק חברתי. מוטי ארגן הפגנות שגרמו להפלת ממשלת גולדה מאיר .

    2. מוטי אשכנזי היקר,
      אז מהו המשגה האסטרטגי הבסיסי?
      שבמלחמת מש"י לא נוצר בגולן אפילו עומק טקטי?
      או שבכלל יצרו את המושג עומק אסטרטגי,
      מה לא הובן במטכ"ל? אנא פרט והסבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן