סמל או גנרל

לאור הגברת התדירות והתעוזה של פעילות מערכת הביטחון
תמונה של דודי
דודי ירון

יודעי דבר מספרים שבמסדרונות המוסד, השב"כ וצה"ל ניכרת שביעות רצון רבה מהשינוי שחל בחודשים האחרונים במשרד ראש הממשלה. לא עוד יד קפוצה וחשש מאישור פעילויות שיש עימן סיכונים מסוימים, אלא מתן חבל ארוך יותר משהיה עד כה למבצעים. משום כך אנו רואים בחודשים ובשבועות האחרונים את צה"ל והשב"כ פועלים ברציפות ובאינטנסיביות מדי לילה בצפון השומרון במסגרת מבצע "שובר גלים". במבצע, שנמשך גם עתה, נלכדו כבר כאלף מחבלים ופעילי טרור. גם התקיפות בסוריה עלו מדרגה והן נעשו נועזות וכואבות מבעבר.

לפני שארחיב מעט בנושא, אני מבקש לעשות הפוגה קלה ולחזור מספר שנים לאחור.

מאיר דגן ז"ל, שהיה ראש המוסד בשנים 2002–2010, סיפר שנהג להגיע מעת לעת אל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו על מנת להציג בפניו מבצעים מתוכננים ולקבל את אישורו לביצועם. רבות מהבקשות היו נפסלות על ידי ראש הממשלה (ולא זה המקום לנתח את אופיו של נתניהו ואת הסיבות לזהירות היתר מצדו). מנגד, כאשר נתניהו בחר לאשר מבצע, הוא היה שותק ומסתפק בהינד ראש להסכמה, ביודעו שבחדר כל השיחות מוקלטות – מכיוון שהינד ראש אינו מוקלט, לא יהיה אפשר לבוא אליו בטענות במקרה של כשל או הסתבכות המבצע. דגן, שהיה שועל לא קטן והבין היטב את המצב, היה אז מרעים בקולו: "אני מבין שראש הממשלה מאשר את המבצע, נכון?" 

אין לי ספק שכמה מידידיי (עם ובלי מרכאות) יקפצו על הנאמר כאן כמוצאי שלל רב ויגיבו בנוסח פחות או יותר זהה. רוצה לומר, נו… מובן שיאיר לפיד נותן להם חבל ארוך ומאשר כמעט הכול בסיטונות, שהרי מה כבר מבין כתב במחנה במיל' בנושאים ביטחוניים סבוכים ורגישים כל כך.

דעתי שונה לחלוטין מהנימוק הזה, וזאת משני טעמים: ראשית, אינני מוצא מקום להתפעל מתפקודם של ג'נרלים עבריים בממשלות ישראל לדורותיהם, כמו גם מאלו שישבו על כיסא ראש הממשלה, והדברים נכונים ואולי ביתר שאת גם לגבי תפקודם בסוגיות ביטחוניות. יתרה מכך, לעניות דעתי (הלא פופולרית בעליל), דווקא אזרח נטול רקע וניסיון ביטחוני מסוגל לעיתים לבחון סוגיות ביטחוניות מזוויות אחרות ושונות וביתר אובייקטיביות, ולא אחת גם לקבל החלטות מעניינות ואמיצות. לראיה ניתן להיתלות ב"כתב במחנה" אחר שקדם ליאיר לפיד. היה זה אהוד אולמרט, שהוכיח תזה זו הן ב-2006 בתגובתנו שהובילה למלחמת לבנון השנייה והן ב-2007 במבצע "מחוץ לקופסה" שאולמרט הוביל ושבמהלכו הושמד הכור הגרעיני בסוריה, כשאף ביטחוניסט סביב אומרט לא ידע לומר לו אם בתוך שעות כבר נימצא במלחמה כוללת עם סוריה.

אז הנה הבעתי דעה שלהערכתי אינה דעת הרוב. אשמח לתגובותיכם ועמדתכם העקרונית לגופה של הסוגיה (ואנא לא לגופם של אלו הנזכרים מעלה).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

45 תגובות

  1. אתה צודק בהחלט. למנהיגים מהתחום הצבאי יש ראיה צרה ודבקות בתפישות צבאיות מוגבלות

    1. גם אתה צודק. מנהיגים אזרחיים בעלי תפיסות עולם רחבות, כמובן בישראל, יכולים לבסס את תפיסותיהם על בסיס הביטחון האבסולוטי שמעמידים לרשותם המנהיגים מהתחום הצבאי בעלי תפיסות צבאיות מוגבלות.

  2. אפשר להזכיר גם את משה ארנס שהיה שר ביטחון ללא רקע צבאי ואפילו את אמיר פרץ שהחליט על כיפת ברזל בניגוד לכל מיני גנרלים שחשבו שזה מיותר

    1. איתן, נכון אם כי מישה ארנס היה מהנדס אווירונאוטיקה ושימש כראש חטיבת הנדסה בתעשייה האווירית, כך שהגיע לתפקיד שר הביטחון עם רקע בטחוני די נרחב

    2. לאיתן שחף
      הזכרת את משה ארנס. אבל דווקא הוא היה בעל רקע ביטחוני רחב ביותר. בוודאי יותר מאשר "כל מיני גנרלים" כלשונך. ארנס היה מהנדס אווירונאוטיקה ופרופסור בטכניון שעסק ביזום ופיתוח מערכות ביטחוניות במשך שנים רבות. היה יו"ר וועדת חוץ וביטחון, סמנכ"ל התעשייה האווירית וחתן פרס ישראל לביטחון. אי אפשר להביאו כדוגמה לאזרח חסר רקע צבאי.
      את כיפת ברזל יזם תא"ל ד"ר דני גולד, בראשית שנת 2005. הנושא החל לקרום עור וגידים ובאוגוסט 2006 נדרשה החלטת שר על הקצאת תקציב להמשך העבודה על כיפת ברזל. זמן קצר לפני כן התמנה עמיר פרץ לכהן כשר ביטחון. הנושא הובא לפניו והוא החליט על המשך תקצוב הפרויקט – והיתר היסטוריה. בהחלט מגיע "שאפו גדול" לעמיר פרץ על עניין זה. מולו עמדו כל מיני גורמים שרצו לקנות מערכות דומות (וכנראה פחות יעילות) מהתעשייה הצבאית האמריקאית. יתכן שגורמים אלה ציפו לעמלות שמנות מהאמריקאים על הקניה מהם. אני מאמין שחלק משיקולי עמיר פרץ להקצות תקציב גדול לפיתוח כיפת ברזל כאן היה כוונתו לספק עבודה לתעשיית הביטחון הישראלית. גם זו לטובה.

      1. ד"ר דגני, הוא אשר הגבתי לאיתן שחף (לגבי מישה ארנס). אגב עבדתי בתע"א בתקופה בה ארנס היה שם

  3. בכול זאת תהייות
    – כמה טרוריסטים פוטנציאלים יכולה ישראל להכיל בבתי הכלא? הרי אי אפשר לכלוא כול מיידה אבן או בקבוק תבערה
    – ברמת האפקטיביות- נראה במצב הנוכחי- ככול שעוצרים יותר- כך גוברת הפעילות הטרוריסטית. ויותר מצטרפים לפעילות האיבה. האם זה אומר שפעילות צהל הנוכחית משיגה תוצאות הפוכות מהמצופה?
    – האם יש תחזית מבוססת שעקומת הטרטר יפחת עם הזמן בשלב כול שהוא?
    – האם לאור התוצאות העכשוויות- יש מקום לשנות את סגנון התגובה של צהל?
    – האם לאור התוצאות עד כאן- יש מקום לשקול שינוי הפעילות המישור המדיני?
    – האם יש קשר בין הפעילות נגד הטרור בשטחי הרש"פ ובין הטרור הפנים ישראלי?
    – האם האשמה פומבית של הרש"פ בהתגברות הטרור מניעה אותם לפעול אחרת? ולמה להם להתערב? שצהל והטרוריסטים יקיזו את דמם והם מיחוץ למשחק?
    – לחליפין- אלו סנקציות יש בידי ישראל לשכנע את הרשפ לעשות משהו בנדון?
    – באין שליטה על כמות הנשק בגדה- אילו אמצעים יש בידי ישראל שעדיין שולטת על קו נהר הירדן- להבטיח בעתיד פלסטין מפורזת? מה עוד שיש בקרבנו החפצים לוותר בכלל על שליטה שלנו על הירדן?
    – במצב הזה תוך זמן קצר יכנס נ"ט לגדה כמו שיש לעזתים- או אז צהל ממש בצרות..באין מענה

    1. גדעון
      כל השאלות שלך במקומם רק שנושאים אלו כלל לא נזכרו או טופלו במאמר הקצר שכתבתי בנושא אחד ומאוד מוגדר.
      ובכל זאת אני נגרר לסעיף האחרון שציינת בתגובה.
      עשרות שנים מדברים על היום שבו נשק נ.ט. או תלול מסלול ימצא ביהודה ושומרון ומה יהיה על נתב"ג וכד. הטיפול במניעת כניסתו לשטחים ו/או מניעת או איתור יצורו שם, הינו קל יחסית בהשוואה לרצועת עזה וזאת ממגוון סיבות, וסביר שזו הסיבה שגם לא הגענו לכך עד כה (אגב, הדגמה להגעה קלה יחסית וסיכול יצור רקטות באיו"ש, קיבל מי שרצה באחד מפרקי פאודה העונה)

      1. דויד
        שורת השאלות שהעלתי לא נועדו לאזניך באופן אישי אלא לכלל, ואם יש לך תובנות בנושא- אדרבא- נשמח ללמוד

    2. אתה צודק דודי. לא חייבים להיות גנרל כדי לנבין בביטחון לאומי. בן גוריון היה מומחה לביטחון לאומי והוא לא ירה אפילו ירייה אחת בימי חייו. גם לוי אשכול הכין היטב את הצבא למלחמת ששת הימים והוא לא היה גנרל. הגיע דיין ב 1/6/67 וקצר את פירות ההצלחה שהכין אשכול.
      לא חייבים נסיון בלעשות פזצט"א כמו שצריך כדי להבין בביטחון לאומי.

  4. לדודי ירון,
    ממאמרך שלעיל הבינותי שהנך מחייב עמדותיהם של אזרחים, שלא בהכרח הנם בעלי ניסיון צבאי בכיר, במקרה זה של ראש הממשלה לפיד, שנותן לגורמי הביטחון "חבל יותר ארוך למבצעים לעומת מה שהיה עד כה".
    כתוצאה מכך ניכרת שביעות רצון במפקדות של ארגוני הביטחון, ומורגשת, בין היתר, העצמת הפעילות הביטחונית וכיו"ב.
    אכן, יש להסכים עם גישה זו, לתמוך בה ואף להעצימה.
    עם זאת לא הבינותי אם הנך תומך בהעצמת הפעילות הביטחונית נגד הטרור והאם לדעתך זה ידכא את הטרור או דווקא יעצימו כתגובת נגד לפעילות הביטחונית נגד האתרים שבהם, על פי המודיעין, מתרכזים גורמי, מפעילי, ופעילי טרור.
    תודה מראש על תשומת לבך והתייחסותך.

    1. לד"ר דגני שלום,
      1. היה לי ברור שהמאמר בקצר הזה "יקפיץ" אותך.
      2. הבנת נכון לגבי החצי הראשון.
      3. לגבי מה שלא הבנת, בעד הגברת הפעילות כמובן על פי מודיעין על יעדים ספציפיים וללא חשש האם זה יגרור תגובות נגד

  5. לדעתי, מנהיג(ומנהל)מודרני לא מסוגל להיות מומחה בכל פרט בפזל האדיר שמרכיב מדינה(או אפילו עסק גדול)ולכן יש יועצים מומחים לכל נושא. כמובן שכל אחד ואחד חייב להיות אמין עליו, כולל עניני צבא וביטחון. לפעמים דווקא ידע/דעה/ מומחיות מוקדמת בנושא X עלולה להכשיל אותו. לכן גם גנרל גנץ(למשל..( או רס״ן bb לא בהכרח יקבלו החלטות ״נכונות״ בענין בטחון ובטח שלא בענין חינוך(למשל) אבל איש רחב אופקים כמו עיתונאי ואיש תקשורת, יתכן שיקשיב ליועצים ״הנכונים״…. (ולא המצאתי שום דבר חדש…)
    רק להזכיר שבארה״ב הגדולה, חזקה וגרעינית שלט בד״כ אדם שלא שירת אפילו בגל״צ…

    1. דן, כן הלכת הכי רחוק וקיצוני שאפשר. טיפוס הזוי כמו טראמפ ישב על מאגר גרעיני עצום וזה אדם שבזמן הקמפיין שלו אמר: " בשביל מה יש לנו פצצות אטום אם אנחנו לא משתמשים בהן"

  6. שר בטחון צריך להיות חכם ולדעת עם מי להתייעץ ולשמוע את עמדות ראשי מערכת הבטחון. אני רואה במשהו ״מבחוץ״ יתרון לחשיבה חדשה ולא מאותו בית יצור

  7. החלטות ביטחוניות תלוי באופי האדם כי גאונים יש מספיק מסביב

    1. שעיה, כשאתה מביא כדוגמה את האיש היחיד בתבל שאני אומר לגביו בפה מלא שאני מעריץ שלו, אז אני דומם בהסכמה

    2. לשעיה
      טעות בידך. לצ'רצ'יל היה ניסיון צבאי רב כקצין בצבא הבריטי, ואח"כ כעיתונאי שכיסה את הצבא ולאחר מכן בתפקידים בכירים ביותר במנגנון האזרחי שפיקד על הצבא. אין ספק שמנהיגותו של צ'רצ'יל בשעותיה הקשות ביותר של בריטניה הצילה את העולם מהמטורפים של גרמניה הנאצית. עוד דבר נוסף שעולה בזיכרון היום כאשר מלכת אנגליה הלכה לעולמה. צ'רצ'יל עמד מאחרי הדחת מלך אנגליה בתירוץ שרצה להתחתן עם גרושה אמריקנית, מכיוון שאותו מלך נחשד בנטייה לקשר עם הנאצים. במקומו מונה אחיו שהיה למלך ג'ורג' השישי, אביה של המלכה אליזבת.

      1. יתר על כן, למיטב זכרוני צרציל לקח על עצמו חלק מכישלון מבצע דנקרק במלחמת העולם השניה (מאי 1940) – מבלי לפגוע חלילה בהצלחתו להניע את בריטניה להבין מול מה הם עומדים, ניסיון- היה לו!

    3. אתה צודק דודי. לא חייבים להיות גנרל כדי לנבין בביטחון לאומי. בן גוריון היה מומחה לביטחון לאומי והוא לא ירה אפילו ירייה אחת בימי חייו. גם לוי אשכול הכין היטב את הצבא למלחמת ששת הימים והוא לא היה גנרל. הגיע דיין ב 1/6/67 וקצר את פירות ההצלחה שהכין אשכול.
      לא חייבים נסיון בלעשות פזצט"א כמו שצריך כדי להבין בביטחון לאומי.

  8. ראוי מי שמקשיב קשב רב לאנשי המקצוע, רואה את התמונה הרחבה ויודע לקבל החלטות שלוקחות בחשבון השלכות ביטחוניות , פוליטיות חברתיות ומוסריות, ולא משנה מה היתה דרגתו הצבאית, לגנרל יש אולי יותר ידע בטחוני אבל גם חשיבה שרואה דרך פריזמה צבאית.

  9. סיכום טוב ומרענן. המשקל הטכנולוגי הולך וגדל כיום, ומי שבוסס עם חייליו בבוץ כמחט צנחנים, לא בהכרח יודע לנצח על תזמורת טכנולוגית בת ימינו (האם האמל״ח מסוגל לפגוע? האם יש הגנות מול האיומים? ועוד עשרות שאלות בכל אירוע. לכן, צריך אדם חכם ותקשורתי, שיודע לשאול שאלות ולבקש מידע מהמומחים, ולהשאיר לו את קבלת ההחלטה

  10. בפעם האחרונה שאזרח ללא רקע בטחוני (גולדה, אוקטובר 1973) קיבלה החלטות זה נגמר לא כל כך טוב למי שעוד זוכר.

    1. מרדכי
      בשביל זה היה לה שר ביטחון עתיר מוניטין שאמר לה שאפשר להסתדר בלי גיוס מילואים ומתקפת מנע שהייתה כבר בדרך- כי "הסדיר יבלום" ואחר כך ננפנף אותם.. והיא קיבלה את דעתו..

    2. למרדכי גרשון
      כדי לשפוט את ההחלטות של גולדה צריך להכיר את כל מה שהתרחש מסביב לא רק בישראל אלא גם באזור ובין המעצמות.
      היה לישראל מזל גדול שגולדה החליטה שישראל לא תתקוף ראשונה.
      תקיפה ראשונה הייתה עולה לישראל ביוקר רב – הרבה יותר יקר בדם ובדמים מאשר העלות בהגנה ואח"כ מעבר להתקפות גם בגולן וגם בתעלה.
      לבסוף, למרות כל מה שקרה, זה נגמר בחיסול שלושת הלאווים של חרטום ובשלום עם מצרים.
      גם את זה צריך לזכור.

      1. דגני ידידי
        למרות שאירוע יום כיפור אינו נמצא בלב הדיון כאן- ומאחר ושנינו בוגרי המלחמה הזו, אנו יודעים היטב את ההבדל בין מתקפת מנע ובין מחדל השאננות. את אתה יודע בוודאות מוחלטת על שעת ה "ש" של האויב לפחות 30 שעות קודם, ואפילו תחת החלטה כפויה שלא יורים הראשונים- ניתן להכניס את הצבא הסדיר לכוננות (ולא לשחק שש-בש בגופיות על שפת התעלה), לקדם את "שובך יונים" ואת תכנית ההגנה של קו בר-לב, לגייס מילואים, לארגן את הימ"חים ועדיין לא לירות את הכדור הראשון. סביר להניח שפעילות
        כזו הייתה משבשת את כול תכנית המלחמה של האויב, ואם בכול זאת היה ממשיך- כי אז היו ניצבים מולו כוחות מאורגנים היטב וכמות הנפגעים שלנו הייתה מזערית בהשוואה למה שקרה. זה הכישלון הגדול של הדרג המדיני וגם הצבאי, כי דדו היה חייב/צריך/ יכול לעשות הרבה יותר גם תחת המגבלות שהטילו עליו משה דיין וגולדה- ועל כך שילם בכסאו- ובצדק, והתעלמות מכישלון הדרג המדיני- נותר חרפתנו לעד

        1. גדעון מכובדי,
          נכון. אין כאן דיון על יום כיפור. תגובתי התייחסה לדברי מרדכי גרשון על גולדה. ורק מספר מילים לתגובתך שלעיל – חלק מדבריך מקובלים עלי וחלק אחר פחות. אינני מציע לפתוח כאן דיון מחודש על יום כיפור. אולי לקראת יום כיפור הבא.

  11. מרדכי אתה טועה פעמיים
    קרא שוב מה כתבתי בפוסט הנ"ל על החלטות ביטחוניות סופר חשובות של האזרח אולמרט. בנוסף מי שהכשיל ב 73 את גולדה היו בראש ובראשונה הרמטכ"ל במיל' (משה דיין) ואלוף מכהן (אלי זעירא)

  12. אחת השאלות הכי חשובות שעלו כאן. ואני בין אלה שחושבים שעדיף שיהיה מישהו עם ראיה כוללת וידע מקיף ולא מישהו שמומחה בחשבונאות, או צבא, או אריחת דין. אלה הם היועצים שיבחרו נכון ויספקו למקבל ההחלטות את הניתוחים העמוקים

  13. ואיזה ניסיון צבאי היה לביבי כשנכנס לפוליטיקה. להיות קצין בסיירת מנכ"ל הקנה לו יכולת כלשהי לקבל החלטות של בטחון לאומי? הוא אפילו לא יכול היה אז להיות עוזר זוטר של המשנה ליועץ הבטחוני של ראש הממשלה

    1. שאול אכן כך, נתניהו היה קצין זוטר וממש לא בולט (לשון המעטה) בסיירת. אגב גם בנט שירת שם כסרן (במילואים קיבל רס"ן). כך או כך בקטע של ביטחון לאומי, שניהם לא באו עם מטען ערכי וחשוב בתחום

      1. מה פירוש "מטען ערכי וחשוב בקטע של ביטחון לאומי"? "הסיירת" היא בסך הכל משהו כמו גדוד חי"ר מעולה שהתמחה בפעולות קומנדו.
        האם לחימת קומנדו מקנה, או מתוכננת כדי להקנות, הבנה ו\או ניסיון בסוגיות של יחב"ל ו\או ביטחון לאומי?

    2. לשאול (מטכ"ל ולא מנכ"ל זו כנראה טעות פרוידיאנית) – נכון טענת. לכן ביבי נהיה תכף ומיד סגן שר חוץ ואח"כ ח"כ, שר אוצר וראש ממשלה. כל זה בזמן שיא כי הוא לא התאים להיות עוזר זוטר וכולי. לכן הוא גם היה ראש ממשלה יותר זמן מבן גוריון האגדי. לכן גם נורא קשה לאלה שרוצים לרשת אותו לסלקו מהשלטון כדי לשים יד על המפתח לקופה. אולי בית דין יעזור.

  14. כל מקרה לגופו
    אין נוסחה מדוייקת
    רוב המנהיגים הגדולים בעולם המודרני לא היו אנשי צבא

  15. סטטיסטית מפקדי הביטחון הבכירים לא הוכיחו עצמם כמחודדים

  16. אני איתך, השירות בסיירת שולי לחלוטין בסוגייה שבה עוסק המאמר

  17. איתמר, מסכים איתך ולכן גם מצאתי לנכון להעלות את הנושא כאן, בעיקר בשל ניגוח יאיר לפיד ע"י הימין, על היותו כתב במחנה "בלבד" בעת שירותו הצבאי.

    1. אורי, למיטב זיכרוני בן גוריון לא היה אפילו טר"ש. הוא למד משפטים בקושטא שבטורקיה, תמך בהם כשפרצה המלחמה העולמית הראשונה אבל לא שירת בצבאה

  18. כמשל: דווקא הסייבר אמסלם, שכנראה לא יודע איך כותבים את המילה הזאת באנגלית, הביא הישגים חסרי תקדים בתחום זה.

  19. מנהל טוב לא צריך לבוא עם יכולות אישיות לבצע במו ידיו בכל התחומים
    אבל הוא צריך להכיר היטב את האופציות, להבין את המושגים, לדעת עם מי להתייעץ, להבין את מה שאומרים לו, לדעת איך בוחרים בין אופציות וכדומה

  20. אבל יתכן שבין הצוות האינטלרטואלי הגאוני יהיו גם גנרלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך