אולי אנחנו טועים?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מנהלים את המערכה מעל לראשינו
תמונה של קימל
פרופסור גיורא קימל

מנהיגינו מלאי סיפוק: איך הלמנו בג'יהאד האסלאמי בזמן שחמאס עומד בצד ולא מתערב. מקובל לחשוב שהג'יהאד האסלאמי הוא עצם בגרון של חמאס, שנהנה לראותו נשחק על ידי צה"ל. ברצוני להעלות אפשרות נוספת שקצת תצנן את ההתלהבות של מנהיגינו מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחד. לפני כן יש לשאול שאלה פשוטה. האם באמת חמאס מאפשר את פעילות הג'יהאד האסלאמי נגד רצונו? אם זה נגד רצונו, מדוע הפעילות של הג'יהאד האסלאמי גלויה? ראינו איך חמאס העיף מהרצועה את הפת"ח. האם באמת אינו יכול לחסל את הג'יהאד האסלאמי? יש להניח שאין בעיה כזאת. אם חמאס לא היה מעוניין בפעילותם הוא היה מוחק אותם מעל האדמה.

מצד שני יש יתרון לקיומו של הג'יהאד האסלאמי. לחמאס יש בעיה של גיוס אמל"ח וכספים שלא למטרות שלום. המקור האולטימטיבי להעברת אמצעים כאלה הוא איראן. בניגוד לחזבאללה השיעי, חמאס הסוני חושש מהשפעה איראנית. אז הג'יהאד האסלאמי משמש ערוץ להעברת אמצעים שאינם למטרות שלום מאיראן. יכול להיות שבניגוד למה שחושבים, הג'יהאד האסלאמי אינו שלוחה איראנית, אלא שלוחה של חמאס שמתחזה לשלוחה איראנית.

לג'יהאד האסלאמי יש עוד תפקידים: להטריד את ישראל, לבחון את דרכי הפעולה הצבאיות של ישראל, לשחק חתול ועכבר עם המודיעין הישראלי ולערוך ניסויי ירי נרחבים. בעזה יש תעשייה של אמל"ח, והמוצרים – רקטות למשל – צריכים ביקורת איכות. ירי על ישראל מתאים מאוד כי ישראל מדווחת על כל נפילה. כאשר הג'יהאד האסלאמי מבצע את ביקורת האיכות על ידי ירי רקטות לישראל, שאר האוכלוסייה בעזה איננה מוטרדת על ידי התגובה הנקודתית של צה"ל. גם בכירי חמאס יכולים לישון בשקט. צה"ל הוא כירורג לא רע. בה בעת חמאס מקבל שיעור מאלף על שיטות הלחימה של צה"ל ושל השב"כ בלי לשלם שכר לימוד. לגבי אבדות הג'יהאד האסלאמי ולא מעורבים, אפשר להסתכל עליהם כתאונות עבודה. יש ממלאי מקום מעולים בשפע. לגבי התשתיות של הג'יהאד האסלאמי, כולל "תשתיות טרור", שצה"ל פגע בהן – זה חלק מהמשחק. חמאס הוא שבונה תשתיות בעזה. הוא יכול להקצות לג'יהאד האסלאמי כל מה שלא אכפת לו שייפגע בידי צה"ל. הטיפול של צה"ל בתשתיות "של הג'יהאד האסלאמי" היה אחד מהנושאים שנלמדו על ידי חמאס בעת המבצע. עם לקחים רבים ואבדות מועטות חמאס החליט לחזור לשגרה. התמרון נגמר, הג'יהאד האסלאמי הודיע על הפסקת אש.

לסיכום, אני חושב שחמאס מסובב אותנו על האצבע הקטנה שלו. לא צריך להיות באופוריה. חייבים להתכונן לסבב רציני יותר. יש לצפות לשיפור בטווחים ובדיוק של הרקטות. אפשר להניח שחמאס יחפש דרכים לנצל את מגבלות כיפת הברזל ולייצר אמצעי לחימה חכמים יותר שיורידו באופן משמעותי את אחוז היירוטים. צריך מיד להפנות תקציבים לשיפור המיגון של האזרחים ברחבי הארץ ולא רק בדרום. וכמובן לשפר את יכולת היירוטים. במישור המדיני אל לנו להיות תמימים. צריך להביא בחשבון שהג'יהאד האסלאמי מתואם עם חמאס. זכור לי שישראל הצהירה שבהתלקחות הבאה עם חזבאללה היא תטיל את האחריות על ממשלת לבנון ותפעל נגד כל לבנון. כך צריך לפעול ברצועת עזה. חמאס הוא הריבון, וכל עזה צריכה לשלם כאשר הג'יהאד האסלאמי משתולל. אגב, הטרור הפלסטיני פועל נגד כל היהודים בארץ ובעולם ולא רק נגד הימין הקיצוני.

פעם התלונן לפניי תושב ישראלי ערבי שהערבים עוברים בדיקות קפדניות הרבה יותר בשדה התעופה בן-גוריון. התשובה שנתתי לו היא שמי שגרם לשגרת הבדיקות הם טרוריסטים ערבים, שיבוא אליהם בטענות. כל עוד תושבי עזה ה"לא מעורבים" יכולים לעמוד מהצד בלי חשש להיפגע כי הם יודעים שצה"ל נזהר לא לפגוע ב"לא מעורבים", אין מוטיבציה בעזה לחדול מהתוקפנות נגד אזרחי ישראל. לא חייבים לפגוע בהם בנפש, אבל אפשר לפגוע ברכוש – בתים ומכוניות – של כולם, שירגישו שלא כדאי להתעמת עם ישראל. אז אולי ייווצר לחץ להפסיק את הפעילות העוינת. בסבב האחרון אפילו חמאס נכלל בין הלא מעורבים, ושערה לא נפלה מראשם, אז למה לא להמשיך להטריד את ישראל באמצעות הג'יהאד האסלאמי?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

12 תגובות

  1. האמת שבפוליטיקה הבינלאומית כיום קשה להבין מי נגד מי
    בו בזמן גורמים אויבים הם גם בעלי ברית מול אויב משותף שהוא גם בן ברית של בן ברית אחר

  2. אם הספק נוצר כתוצאה מכך שלא היכנו גם בחמאס, אז לפי אותו הגיון צריך היה להכות גם בחיזבאללה

    1. לאמנון: החמס הוא הריבון בעזה. לכן, נכון יהיה להעניש את החמס על כל תקיפה של ישראל מעזה בלי לעשות להם הנחה כאשר התקיפה היא לא ישירות מהחמס. החיזבלה אינו ריבון בעזה והוא לא אחראי על מה שנעשה שם אז למה להעניש אותו? אגב, כאשר הימין הקיצוני בארץ מאיים על הר הבית החמס מגיב בחמת זעם על כל ישראל למרות שרוב התושבים בישראל וגם ממשלת ישראל מכירים בזכות הריבונות המוסלמית בהר הבית ומנסים לרסן את הימין הקיצוני בנושא זה.

  3. אם יש לך אויב שאין לו מה להפסיד, הוא לא ירתע משום דבר

    1. נכון. אבל תמיד יש לו מה להפסיד. למצער את חייו. אבל על זה כבר נאמר "הקם להרגך השכם להרגו".

  4. כל אחד יכול לטעות. השאלה אם את החלטותיו הוא בונה תוך שליפה מהמותן, או שהוא לומד ומנתח את הפלוסים והמינוסים של כל אלטרנטיבה לפני רבלת ההחלטות

  5. עוד לא נתקלתי כאן במישהו שלא משוכנע באלף אחוזים שהוא צודק. תתחדשו, הנה מישהו שמעלה סימן שאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך