גיבוי למפקדים בכל מחיר?

פגיעה בערכים וברוח צה״ל מובילים לאי-מוכנות למלחמה
תמונה של יצחק
אלוף (במיל') יצחק בריק

בנאומו בטקס סיום קורס קצינים בבה״ד 1 אמר הרמטכ״ל כוכבי: ״לא ניתן מקום לפופולריות של עריפת ראשים, חברה שלא תגבה את חייליה ומפקדיה גם כשטעו, תגלה שאין מי שיילחם עבורה״. אכן, כל מי שעושה גם טועה ולא צריך להעניש על טעויות שנעשו שלא במזיד, או שנעשו מחוסר מקצועיות וניסיון, אך בשום פנים ואופן אסור לגבות מפקדים שהתנהלו בצורה מופקרת ובניגוד לערכי צה״ל.

בדוגמאות שאביא להלן לא מדובר בטעויות של מפקדים; מדובר בהפקרות, עיגול פינות, טיוח, תיאום עמדות לפני חקירת מצ״ח ועדויות שקריות למצ״ח, ביצוע תחקירים לא אמינים והתרשלות בתפקידם. מדובר במעשים חמורים מאוד של מפקדים, מעשים מנוגדים באופן מוחלט לרוח צה״ל שדורסים ברגל גסה את הנורמות והערכים שעליהם גדלו דורות של חיילים ומפקדים. למפקדים בדוגמאות שלהלן נתן הרמטכ״ל גיבוי.

למעשה, בנאומו בטקס הסיום בבה״ד 1 בפני הדור הצעיר של קציני צה״ל, נתן הרמטכ״ל גיבוי לקצינים שסטו מדרך הישר בתפקידם, התנהלות שהובילה עד כדי מותו של חייל בגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים בנחל חילזון. החייל מת בגלל רשלנות פושעת של הכנת תיק התרגיל והיעדר התייחסות למזג האוויר הסוער והיעדר תיאומים עם הגורמים השונים. התחקירים לוו בטיוח ועיגול פינות, תיאום עדויות ושקרים של המפקדים לחוקרי מצ״ח. למרות כל האירועים החמורים האלה קידם הרמטכ״ל כוכבי את המג״ד והמח״ט. האם לאירועים חמורים אלה קורא הרמטכ״ל טעות?

גם מותם של שני מפקדי פלוגות בגדוד אגוז חשף כשלים חמורים בהתנהלות המפקדים. מהתחקיר של האלוף תיבון עולים ממצאים חמורים מאוד על ההתנהלות ביחידה זו: חוסר משמעת משווע, תרבות של עיגול פינות, טיוח ושקר, תחקירים לא אמינים ועדויות מתואמות מראש. האלוף תיבון המליץ לרמטכ״ל, על סמך ממצאיו הקשים מאוד, להדיח את המג״ד שיש לו אחריות ישירה להפקרות אצלו ביחידה. אולם הרמטכ״ל כוכבי החליט לאפשר למג״ד להמשיך בתפקידו, האם גם לאירוע זה קורא הרמטכ״ל טעות שבגינה הוא נותן למג״ד גיבוי?

מקרה נוסף הוא פציעתו הקשה של חייל במגלן שבגלל פקודה לא חוקית לקפוץ לשיח מרכב האמר במהלך אימון, שבר את המפרקת ונשאר נכה לכל ימי חייו על כיסא גלגלים. גם במקרה זה אנו מוצאים טיוח מצד מפקדים ביחידה, עיגול פינות, תרבות של שקר, הסתרת ממצאים חמורים, תיאום עדויות של מפקדים על מנת לברוח מאחריות, ואילו המג״ד – ממשיך בתפקידו ובהמשך מקודם על ידי הרמטכ״ל.

מתחקיר התקרית שבה נהרג בר-אל חדריה שמואלי ז"ל, מירי של מחבל דרך החרך שבקיר בגבול עזה, עולה שהכוחות לא פעלו על פי הפקודות, הבלגן היה עצום, חוסר שליטה מוחלט של המח״ט שניהל את האירוע בגזרה הצפונית של גבול עזה, אולם כל ממצאי התחקיר החמורים לא מנעו מהרמטכ״ל כוכבי לקדם את מח״ט הגזרה הצפונית בגבול עזה ולמנותו למח״ט הצנחנים עוד טרם הסתיימו התחקירים בשטח.

אלו הן דוגמאות אחדות מני רבות נוספות. האם לאירועים אלה קורא הרמטכ״ל טעויות שצריך לתת בגינן גיבוי למפקדים? המסר שמעביר הרמטכ״ל בדבריו למפקדי וחיילי צה״ל הוא חמור מאין כמוהו, מכאן ואילך כל אחד יוכל להגדיר כטעות גם מעשים שלא מתיישבים עם הנורמות, עם ערכי צה״ל הבסיסיים ועם רוח צה״ל.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. שר הביטחון שבא מהצבא והרמטכל אינם מביניםזאת? הם הרי יהפכו לאחראים על המחדלים שמתקרבים!

  2. בריק, כמי שמאזין בקשב רב לתוכחה ולביקורת החשובה שלך כלפי התנהלות מערכת הביטחון בתחומים ואירועים שונים- דווקא בנקודה שהעלתה כאן לדיון יש לי השגות משתי סיבות: האחת קשה לעיתים לעשות אבחנה בין טעות ורשלנות- וודאי בשדה הקרב, אך גם בשגרת האימונים. והשניה- שהיא עלולה לרפות את ידי המפקדים מלנקוט ביוזמה וחתירה למימוש יעדים בעת מלחמה.
    הוותיקים שבינינו זוכרים את הימים בהם מה"ד פעל בנחרצות להפחת פגיעות באימונים, כאשר אחת לחודש זומן כל הסגל הבכיר של חילות השדה לבית החייל בתל אביב, ומפקדים נדרשו להציג מעל הבמה את הנסיבות ואחריותם למקרה. התכנית הזו הייתה אפקטיבית במובן שמספר הפגיעות באימונים ותאונות דרכים פחת באופן משמעותי- אך גם נפגעה כול תכנית הכנת הצבא למלחמה (במקום רימונים זרקו אבנים, ובמקום לירות ברובה צעקו "אש –אש") כי אף מפקד לא היה מוכן "להצלב" על הבמה, ולכן חדלו מלקחת יוזמה, פעלו רק לפי הספר (אף שבהגדרה אינו יכול לספק מענה לשדה הקרב האמיתי), כך שרמת המוכנות של היחידות הלוחמות פחתה באופן מדאיג. התופעה שמפקדים בכירים יוצאים לקרב בליווי עורך דין צמוד, כהכנה לקראת וועדת החקירה הבלתי נמנעת- תופסת עד היום!
    לכן בנקודה זו אני תומך באופן כללי בעמדת הרמטכ"ל- ובמקביל לאמץ את הערת האזהרה שלך לגבי החובה לעשות אבחנה ברורה בין תאונה ובין רשלנות, ולהגיב באופן מושכל.

  3. גדעון, אני מדבר על תרבות שקר , טיוח ועיגול פינות , הרבה יותר חמור מרשלנות , האם גם לזה אתה מסכים

    1. בריק- כבעבר- לגמרי!
      אבל הפעם התייחסתי לדברי הרמטכל, ואני בטוח שהבנת אותי

  4. לאלוף בריק – הפעם אני מסכים עם כל מילה שכתבת בביקורתך. נכון, במקרים רבים מטייחים ומעגלים פינות בצה"ל. נגד זה יש לצאת בחומרה רבה.

  5. כל גיבוי לכל דרג, בכל אירגון מכל סוג, אם הוא ניתן באופן עיוור, הוא פבול מיסודו

  6. הבעיה היא שהקו הוא דק וקשה להגדיר בצורה חדה וברורה מתי כן נותנים גיהבוי ומתי לא נותנים

  7. מי נתן גיבוי למי שהפקיר חיילות צהל ומסרן לניצול של מחבלים בכלא?

  8. על הדבקות במטרה ששמת לעצך – להביא שינוי בטרם יהיה מאוחר מידי.

  9. מצד שני לא יתכן שמנהיגים יתקפו מפקדים משיקולים פוליטיים או יתנגדו לקידומים ומינויים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

זוג קשישים

מפלגות הפנסיה

ראוי שיהיה ייצוג פוליטי לאזרחים הוותיקים בישראל

צילום תדמית סייבר

החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן