משא ומתן אמיתי או בזאר טורקי

הסכם הגרעין עם איראן לא מתקדם – יש לחשב מסלול מחדש
תמונה של כהנא
ד"ר אפרים כהנא

לאחר חודשים של קיפאון במשא ומתן בין שש המעצמות לבין איראן, חודשו בתחילת החודש שיחות הגרעין. אולם בשונה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בווינה, השיחות מתנהלות הפעם בדוחה שבקטאר במתכונת שונה. המשא ומתן מתנהל אך ורק בין נציגי ארצות הברית ואיראן, והשותפים האירופים משמשים מעין מתווכים בלבד.

כפי שהדברים נראים כיום, גם השיחות בדוחה אינן מתקדמות וגם אם בסופו של דבר יושב על כנו ההסכם המקורי, הוא לא יבטל את ההתפתחות שנעשתה באיראן בדרך להיותה מדינת סף גרעינית. למעשה יהיה זה ההסכם המקורי עם תאריך תפוגה של 2025 לגבי רוב סעיפיו ותאריך תפוגה של 2030 לגבי סעיפים אחדים. הצעדים שעשתה איראן מאז פרש ממשל טראמפ מההסכם קידמו אותה בתחום העשרת האורניום והשגת די חומר בקיע לייצור פצצה גרעינית אחת לפחות. גם אם איראן תחזור להסכם המקורי, הצעדים שעשתה בתחום ההתקדמות ליכולת גרעינית צבאית הם בלתי הפיכים.

בשבוע שעבר הזהיר רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, כי אי-התקדמות בנושא החזרה להסכם הגרעין עם איראן עלולה לגרום לתגובה שרשרת במזרח התיכון שלא תיעצר רק עם איראן גרעינית, אלא תגרום למדינות נוספות באזור לפעול להשגת יכולת גרעינית צבאית וביניהן ערב הסעודית, טורקיה ומדינות נוספות.

פרישת טראמפ מהסכם הגרעין של 2015 לוותה במדיניות אמריקאית שכללה לחץ מסיבי על איראן, וכפי שטראמפ כינה זאת: "MAXIMUM PRESSURE CAMPAIGN". ממשל טראמפ הציב לאיראן 12 תנאים על מנת שארצות הברית תהיה מוכנה לחזור להסכם הגרעין, אולם התנאים הללו לא היו מקובלים על האיראנים. הנשיא האמריקאי היה מעוניין בהסכם משופר מול איראן: "STRONGER AND LONGER".

ממשל ביידן פגש את איראן כאשר היא כבר התקדמה משמעותית לכיוון של יכולת גרעינית צבאית. היא עשתה זאת בחסות ההסכם שלא מנע ממנה אפשרויות של מחקר ופיתוח בתחום העשרת האורניום, לצד כרסום הדרגתי בציות שלה לסעיפי ההסכם לאור פרישת ארצות הברית. ההסכם המקורי נותר בחזקת גווייה מונשמת מלאכותית ולא יותר. ממשל ביידן מצא גם איראן שלא נרתעה מהעיצומים הכלכליים שהושתו עליה ושהתרגלה לפעול במסגרתם וגם לעקוף אותם.

ממשל ביידן נקט מדיניות פייסנית מול איראן מתוך תקווה נואשת להחזירה להסכם הגרעין. הוא העלים עין מהקשרים של איראן עם סין שאיפשרו לאיראן להתמודד עם העיצומים הכלכליים מצד ארצות הברית. המשא ומתן שהתנהל בשנה האחרונה מאז נכנס ביידן לבית הלבן היה דומה יותר לבזאר טורקי מאשר למשא ומתן אמיתי ורציני שתכליתו למנוע מאיראן השגת יכולת גרעינית צבאית. התוצאה היא שכיום איראן קרובה יותר מאי-פעם למעמד של מדינת סף גרעינית.

לפי שעה כל האמצעים שהופעלו נגד איראן, הן הכלכליים והן הדיפלומטיים מצד מדינות המערב, כמו גם הפעילות החשאית שנוקטת ישראל מולה, גבו מאיראן מחיר כבד, אך בה בעת לא גרמו להנהגה באיראן לנטוש את שאיפותיה הגרעיניות.

כל ההבטחות של ממשל ביידן לאיראן מתקבלות על ידיה בספקנות לאור אי-עמידת ארצות הברית במחויבות שלה מול אוקראינה למשל. עם זאת איראן נזהרת לפי שעה לא לחצות את הסף לקראת הפיכתה למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית מוצהרת מחשש של תגובה צבאית.

לאור ההתפתחויות הללו ולאור אי-השגת הסכם מול איראן, על מדינות העולם לחשב מסלול מחדש. חשוב להבהיר לאיראן כי עם הסכם או בלעדיו, כל התקדמות נוספת מצידה לעבר הפיכתה למדינה בעלת יכולת גרעינית צבאית תיתקל בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם להחזיר את העיצומים הכלכליים והדיפלומטיים מולה. עיצומים שכל מדינות העולם תחויבנה להם. והיה והאמצעים של עוצמה רכה (דיפלומטיים וכלכליים) לא יעצרו את איראן במרוץ להשגת יכולת גרעינית צבאית, הקהיליה הבינלאומית לא תהסס לפעול צבאית מול איראן.

אין ביטחון כי צעדים אלה במסגרת חישוב מסלול מחדש מול איראן יעזרו. אך חייבים לנסות אותם כדי לבלום התקדמות נוספת של איראן לעבר הגרעין הצבאי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

21 תגובות

  1. אני מסכים לכל הכתוב, אך לדעתי, כפי שהתבטאתי כמה פעמים, זה כבר מאוחר מדי.

      1. ממש לא צריך לקפל את הדגלים. פשוט צר4יך ללמוד לחיות עם המצב הזה ולא לטמון את הראש בחול. כתבתי על זה כמה מאמרים, האחרון ממש כאן.

  2. נקודות טובות, אבל נעדרות אולי שתי המסקנות המתבקשות —
    כנראה שאיראן בכלל לא רוצה הסכם, וסין ורוסיה יגבו אותה מול הסנקציות.
    צריך אולי להתחיל לחשוב על היום שבו נתעורר לניסוי גרעיני באיראן,
    ומה אז? נישאר עם העמימות? נבצע ניסוי ונחטוף סנקציות?

    1. מאמר מאיר עניים.
      אירן הופכת לאוייב גרעיני.
      השאלות הם: לתקוף אותה צבאית או לא.
      אם כן,מה מטרת התקיפה?
      רק ניטרול פיזי של הכושר הגרעיני או ניטרול השלטון שם שמקדם אותו.?
      ולמי אם בכלל יש יכולת ואינטרס לתקוף משמעותית באיראן, שתחת גיבוי רוסי, כמו סוריה. ועוד עם גב סין שצריכה אותה, כלכלית וגאוגרפית, בצד המערבי שלה. כמו שרוסיה צריכה את אוקראינה בצד המערבי שלה.

  3. להערכתי , ללא גיבוי מתאים , יש לאיראן יכולת גרעינית והמעצמות יודעות זאת . איראן מנסה להגיע להסכם על מנת שתוכל להכריז בקרוב על יכולת זו ולטעון שהן הושגו באמצעות הסכמים . הנסיעות של בכירי הבטחון הישראלים נועדו להגיע להסכמה בנוגע לתקיפה ! יתכן ואיום תקיפה אמיתי עשוי לגרום לאיראן ללכת אחרונית ולהפסיק פעילויות שונות. .

  4. ברשותך מספר הערות
    טראמפ ניסה יותר מכול נשיא אמריקני אחר לפעול באופן אקטיבי למנוע מאירן לממש את תכנית הגרעין. באמצעות סנקציות כלכליות. המהלך לא צלח כי אירופה לא הייתה מוכנה לשתף פעולה ולמעשה חיבלה במאמץ האמריקני. וארה"ב נתרה לבדה במערכה הזו, והשנייה- שטראמפ לא זכה לכהונה נוספת וממשל ביידן, אף שגם הוא המשיך מאותה נקודה בסנקציות הכלכליות של טראמפ על אירן המוחלשת מאד על סף קריסה- לא יכול היה לנצל את המומנטום ללא סיוע בינ"ל, כי ניכר שאירופה לא מוכנה ללכת עם ארה"ב עד הסוף ואימצה גישה פסיבית- בדיוק כפי שהיא עושה היום מול רוסיה בעניין אוקראינה.
    להערכתי- אירופה כבר מזמן איבדה עניין, למעשה משלימה עם עובדת היותה של אירן גרעינית- מה עוד שבסופו של עניין רק ישראל מאוימת,.. ואירופה התמחתה בלעשות דילים כאלה גם עם ארגוני טרור אחרים.
    הכינוי "בזאר-טורקי" עלול להתפרש (לבטח לא ככוונתך) בקונוטציה "שלילית" באוזני הלא מנוסים במו"מ בינ"ל. יש להודות שאירן מנהלת את התהליך בחכמה ובאפקטיביות רבה תוך ניצול חולשת ארה"ב בלפחות 5 תחומים: אי הבנת תרבות המשא ומתן של "המזרח"- ובמיוחד של אירן, הפגנת להיטות לשוב למסגרת ההסכם הקודם כמעט בכול מחיר, למידת ההתנהלות של ארה"ב במיקרים קודמים מול קוריאה הצפונית (קלינטון) והנשק הכימי של סוריה (אובמה), בידיעה ברורה שארה"ב לא תשתמש בכוח לכפות את האינטרס שלה, והניסיון הכושל לקדם מהפכה חברתית בתוך אירן להחלפת משטר האייתולות. ולבסוף- משיכת הזמן המשחקת לטובתה בהיותה חופשית להתקדם כרצונה לקראת מימוש תכנית הגרעין שמן הסתם- כבר בהישג ידה.
    למנוע ספק, מניסיון העבר- ישראל הייתה ותישאר לבדה במערכה, וככול שימשך הזמן – כך יקשה עליה להתמודד מול האיום הגרעיני- אף שיש רבים בקרבנו שלא מאמינים שאירן תממש את כוונתה המוצהרת לחיסולה של הישות הציונית באמצעות הגרעין ("לא הגיוני")- ותעדיף לעשות זאת באמצעות מיליציות הפרוקסי שלה המקיפות את ישראל. אלא שבוגרי מלחמת 73 שבינינו, אינם מוכנים לחזור על הסיכון שממשלת ישראל לקחה על עצמה באימוץ תכניתו של קיסינגר- כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד אפילו לא פעם אחת!

    1. לגדעון שניר
      מצרף לכל מילה שכתבת בתגובה שלעיל. ממליץ לקוראים ולמתעניינים לקרוא היטב את דבריך.
      ישראל לבד במערכה. אם אמריקאים ירצו להצטרף מה טוב. אם לא ישראל חייבת לפעול בעצמה, כפי שהיא אכן עושה.

    2. שתי הערות לגדעון: 1. די מדהים לקרוא שטראמפ עשה הרבה כדי למנוע אירן גרעינית. אתה מודה שבמבחן התוצאה, הסנקציות לא עבדו והעובדה היא שבהעדר הסכם ופיקוח אירן "רצה" לגרעין והיא קרובה מאי פעם ואולי כבר שם, הכל בתרומתו של טראמפ.
      2. גם אני בוגר מלחמת 73 (ואפילו 67) ועדיין ברור לי שהשמדה עצמית היא ממש לא אופציה של האירנים בדרך לשום דבר. מדינת ישראל עבדה קשה על עמימות בנושא, שבגללה יש לנו הרתעה עצומה. זה שאתה בכלל מעלה את האפשרות הזו, כאשר הנתיב הקונבנציונאלי להשמדתנו ריאלי ומסוכן הרבה יותר, מראהנ לדעתי על דבקות בעמדה (ואל תבלבלו אותי עם עובדות) ולא עשל שיקול ריאלי. במאמרי האחרון, אני מציע להרחיב את תחום ההרתעה הזה גם למסלול הקונבנציונאלי, אבל זה סיפור אחר.

      1. נח
        אנחנו חוזרים לוויכוח מאז.
        – הסברתי מדוע מאמציו של טראמפ לא צלחו ולדעתי "אשמתו" חלקית, אילו אירופה הייתה מצטרפת והיה בידו לכהן קדנציה שנייה- להערכתי הכול היה נראה אחרת. אף שברמת התוצאה הסופית, גם לסנקציות של ביידן נכון גורל דומה. תמהני האם גם אז תקטול אותו..
        – העובדה שביידן ממשיך באותה טקטיקה של סנקציות כלכליות- מעידה שאפילו הממשל הדמוקרטי הזה מאמין שזו הדרך הראויה
        -נכון להיום- טראמפ הוא היחיד שניסה לפחות לעשות משהו לשנות את ההסכם הרע,
        – כהרגלך אתה נוטה לפרש אותי באופן שגוי. כי הרי ציינתי באופן ברור את האופציה הקונוונציונלית של אירן, יחד עם זאת אני לא מוכן להתעלם מהאופציה הגרעינית רק מישום שישנם הרואים בכך מהלך "חסר היגיון", כך הייתה גם טענתו של הקמנ"ר שמצרים לא תתקוף ב 73 כי חיל האוויר שלה אינו ערוך לכך….- והיו סיבות נוספות של אנשי מפתח – שנודעו בהגיונם כי רב.
        – על ההערה האחרונה שלך ("לא לתת לעובדות לבלבל..)- מוטב לוותר, כי קל מאד ליחס זאת לכול בעל דעה כאן ..

        1. לגדעון: 1. טראמפ, כדרכו, פעל לבד, בלי לשיתוף האירופאים ועשפועלים ללא שיתוף, אי אפשר לצפות לשיתוף בדיעבד. וגם אם האירופאים היו בסוף משתתפים, הסינים והרוסים לא, אז זה מלכתחילה היה חסר סיכוי.
          2. ביידן ממשיך בסנקציות, אבל בשונה מטראמפ מנסה לחזור להסכם גרעין. לצערנו, הנזק שגרם מראמפ שאפשר לאיראן להפסיק את הפיקוח, הוא כנראה בלתי הפיך.
          3. לגבי "בילבול העובדות", אנסח את זה אחרת. בניהול סיכונים, כשלכל מהלך יש מחיר, לפעמים עצום, הולכים על המהלך בעל הסתברות סבירה ולא על המהלך שההסתברות שלו שואפת לאפס (גם אם אתה טוען שהיא לא אפס ממש). הלואי שיכולנו לעשות במקביל כל מה שאנחנו רוצים.

          1. הנה לבסוף נפל האסימון – בגלל הסנקציות שטראמפ, שפעל לבד, הטיל על האיראנים, הם התקדמו לגרעין באופן בלתי הפיך.
            וגם – אנו לא יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים. ובכלל בניהול סיכונים יש ללכת על המהלך בעל ההסתברות הסבירה.
            תגיד לנו – למה ללכת על מהלך בעל הסתברות סבירה, כאשר במקרה זה אפשר ללכת על מהלך שיאיין את ההסתברות לחלוטין?

  5. ראשי ממשלה מתחלפים בקצב מסחרר, ואתם הצוותים. ככה אי אפשר להלחם באיו מים

  6. בכל מקרה ובכל תנאי חייבים לתכנן, להכין, לתרגל מתקפה מלאה למקרה שלא תהיה ברירה
    אם לא יהיו הכנות רציוניות ורצופות מראש, אין סיכוי לבצע מהלך צבאי כל כך מורכב ולהצליח

    1. לאביהוד א.
      צודק. מתכננים ומתכוננים. עד כה ישראל מנעה מהאיראנים להגיע לגרעין. כך יהיה גם בעתיד.

  7. קווה מאוד שלא רק חושבים ולא רק מתכננים אלא גם נערכים ואפילו עושים

  8. ספק רב אם הנזק שנגרם מביטול הסכם הגרעין בעידן טראמפ ניתן לתיקון ,
    "הסוסים כבר ברחו מהאורווה" אינטרסים בינמעצמתיים מאז מלחמת אוקראינה העצימו את חולשת "המערב הנאור" מול ציר הרשע ,קרי, מצוקת
    אספקת תבואות ודלקים.
    הנחווה בדורנו מלחמת גוג ומגוג ??
    ליושב במרומים הפיתרונים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

זוג קשישים

מפלגות הפנסיה

ראוי שיהיה ייצוג פוליטי לאזרחים הוותיקים בישראל

צילום תדמית סייבר

החגיגה נגמרה

הסיבות למשבר בהייטק ולאן הולכים מכאן