עוד על ישראל והגרעין האירני

תגובה למאמר "ישראל תצטרך לטפל בגרעין האיראני לבדה"
תמונה של נוח
ד"ר נח שמיר

ראשית, עלי להבהיר שאין לי חילוקי דעות עם אף אחד הטוען שזה רע מאד שאירן תהפוך למדינה גרעינית וכך גם כותב ד"ר דגני במאמר השלישי בסדרה, שעליו אני מגיב כאן. ולמרות דעתי זאת, פרסמתי לפני ימים ספורים מאמר בעיתון "הארץ" בשם "ישראל משלימה עם אירן גרעינית" (5.7). הטענה במאמר היא שבפועל, התנגדות להסכם הגרעין, שמשמעותה אי פיקוח על מידת וכמות ההעשרה של האורניום, אי מניעת המשך יצור הפצצה והפסקת בלימת האפשרות להשיג מרכיבים קריטיים, גורמים לכך שאירן היא כנראה כבר עכשיו מדינת סף-גרעין והמשך התהליך יביא אותה למדינה גרעינית בטווח של שנה או קצת יותר. גם אם ייחתם הסכם גרעין בזמן שיהיה נוח לאירן (היא שולטת בלו"ז ע"י העמדת דרישות נוקשות, או ויתור עליהן, לפי מה שמתאים לה), כנראה יהיה מאוחר מדי למנוע את סיום התהליך. הסברתי גם, במאמר זה, שישראל כנראה מעדיפה את הניסיון לעכב את ההתפתחות המסלול הקונבנציונאלי נגד ישראל, ע"י השארת הסנקציות על כנן, דבר שיקרה אם לא ייחתם הסכם וגם בהצלחת המאמץ הזה הטלתי ספק.

כותב ד"ר דגני בסוף מאמרו "הגישה שהטיפו לנו כותבים אחדים, שהוזכרו בגוף מאמר זה (הכוונה לסא"ל במילואים דודי ירון ואנוכי), שעל פיה אל לישראל לתקוף ראשונה, היא גישה דפטיסטית, שעלולה להביא כליה על ישראל, או לעלות לנו ביוקר רב מאד, בדם ובדמים, אם בבוא היום נותקף ראשונים". במאמר קודם כאן – "הגרעין האיראני: מבחן התוצאה" הסברתי שהמועד האחרון הסביר לתקיפת מתקני ההעשרה הוא עכשיו והזמן החולף רק יקשה על המניעה.  המסקנה היא שצה"ל לא "עשה את העבודה" כיוון שאינו יכול, אין כאן שום דפיטיזם. אין בעיה להטיף בעד תקיפה יזומה שלנו ומניעת אירן גרעינית. השאלה היא לא האם זה רצוי (כמובן שכן), אלא האם אנחנו יכולים לבד והתשובה המעשית היא לא ולכך בדיוק התכוון האלוף תמיר היימן בקניית כמה שנים להיערכות מתאימה.

במאמרו מביע ד"ר דגני את העמדה הבאה: "כתוצאה מהתפתחות כזו (הפיכה למדינה גרעינית), מעמדה של איראן יתעצם ויתחיל להיווצר תהליך הרחבת פער עוצמות בינה לבין ישראל. בהמשך, מדינות שכיום מקיימות קשרים ו\או בריתות עם ישראל יסתלקו ממנה ויתקרבו לאיראן. מדובר על מצרים, ירדן, האמירויות, סעודיה, מרוקו ועוד. במצב זה גם יחסי ישראל – ארה"ב יושפעו לרעה והקשרים שהתפתחו עם רוסיה עלולים להיפרם, שלא לדבר על קשרים עם הודו וסין. את התסריטים הללו ישראל חייבת למנוע". התסריט הזה נראה לי מופרך לחלוטין. אירן גרעינית שמהווה איום על כל הסביבה, תהדק ולא תרופף את הקשרים שלנו עם ארה"ב, בתכנון התגובה למצב שנוצר. הקשרים שלנו עם רוסיה הם של אינטרסים משותפים ובעיקר מניעת חיכוך בסוריה. אם בכלל, התחזקותה של אירן בסוריה (דבר הקורה עכשיו, כשרוסיה תקועה באוקראינה) בעקבות התגרענות שלה, שהיא לצנינים בעיני רוסיה וגם טורקיה, תגרום להתקרבות שלנו לשתי מדינות אלה ולפעילות משותפת, מתחת לרדאר, כדי למנוע השתלטות אירנית על סוריה, שבה לשתי מדינות אלה אינטרסים חזקים. ובאשר לארצות ערב, השואפות לברית הגנה עם ישראל בגלל הפחד מהתוקפנות האירנית, התגרענות אירנית תגרום להן לרצות עוד יותר להסתופף מתחת למטריית ההגנה הישראלית, שיש לה הרתעה גרעינית מסיבית.

אבל, כל הדיבורים על הפיכת אירן למדינת סף גרעין ואח"כ למדינה גרעינית לא לוקחים בחשבון את ההתנהגות האירנית הצפויה. כפי שכבר כתבתי במאמרים קודמים, פצצה גרעינית לא נועדה לשימוש, מלבד במקרה קיצון, אלא להרתעה והפחדה ולכן, כל עוד מדינה לא מכריזה על עצמה כגרעינית בגלוי או בעמימות (כפי שעושה ישראל), ההרתעה הזו לא קיימת. אני משוכנע למדי שאירן תימנע, לפחות בטווח הנראה לעין, מלהכריז על עצמה כגרעינית, גם אם תגיע לכך, בגלל הסנקציות הקשות (עוד הרבה יותר מעכשיו) הצפויות לה במקרה של הכרזה כזו, כיוון שגם רוסיה וגם סין לא מעוניינות באירן גרעינית מוכרזת ולכל היותר מוכנות להעלים עיין מתהליך ההתגרענות, כל עוד אינו מוכרז.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. לנח שמיר
    במאמרך שלעיל אתה מחזק את עמדותיי ומסקנותיי בקשר לאיראן. הנך מציין שבהמשך התהליך איראן תהפוך לגרעינית בעוד שנה או קצת יותר. בפסקה אחרת הנך כותב שפצצה גרעינית לא נועדה לשימוש מלבד במקרה קיצון. כמו שנאמר – פגיעה בול. דהיינו איראן עדיין אינה גרעינית. וגם אם תהיה, לדעתך, יכול להתרחש מקרה קיצון. מכוון שיש בינינו מי שמכיר את הקיצוניות השיעית המטורפת של האייטולות אסור לנו לקחת סיכון בכלל בעניין זה. ועדיין אינני מזכיר פצצות גרעיניות "טקטיות" או פצצות "מזוהמות" שנזקן מחריד.
    לגבי הערכותיך בעניין ההתפתחויות הפוליטיות במזה"ת אם איראן תתגרען – הנני מבקש לא להיכנס לעניין זה כיוון שזה מחייב דיון מעמיק בפוליטיקה של הדת והכוח במזה"ת. זה לא עניין של ידע בפיזיקה גרעינית. אומר רק כך – אין כל ספק שאם איראן תתגרען באמת, ולא משנה אם הם יצהירו על כך או ישמרו על עמימות, הם יהפכו למעצמה הגמונית במזה"ת על כל המשתמע מכך. אינני יודע מה אמר האלוף תמיר היימן. אולם בהזכירך את דבריו על "קניית כמה שנים" אתה סותר את עצמך כיוון שציינת בפסקה אחרת שעוד מעט ואולי כבר עכשיו זה יהיה מאוחר לצה"ל "לטפל" בגרעין האיראני.
    מכל מקום, ברשותך אני מקווה, בהקשר לתגובתך שלעיל אני מבקש להזכיר את פרשת "בלק" שהשבוע קוראים בבתי הכנסת. בלק הזמין את בלעם לארר את בני ישראל ונמצא מברך. ואידך זיל גמור.

    1. ליצחק: כמה תיקונים. במקרה קיצון, לא התכוונתי, כמובן, ל"בול פגיעה" ממש לא לעניין. התכוונתי לתעודת ביטוח מפני הפלת המשטר, או חשש מהשמדה.
      גם לאחר קיום פצצה (שעליה אולי נדע ממודיעין מדוייק), בניית התקפה מתואמת עם ארה"ב רלוונטית ולא אפרט. לזה התכוון האלוף היימן.
      באשר לטענה על הסתופפות ארצות ערב בצל ההגמוניה המאיימת עליהן של אירן, לא צריך ידע מיוחד שאין לי ויש לך. מספיק הגיון אלמנטרי, כדי להבין שזה ממש מנוגד לאינטרס הקיומי שלהן.
      אירן, כפי שגם כתבתי, לא תנקוט במדיניות עמימות, כמו ישראל, כי התוצאה תהיה שונה לחלוטין וחמורה מאד. היא תצהיר בתוקף שאין לה ותשאיר לעולם לנחש אם יש או אין.
      ובאשר ל"כלק", אשרי המאמין…

  2. אני רוצה להוסיף הערה שלא נכתבה בגוף המאמר: צריך להיות טראמפיסט מושבע, ו/או ביביסט מושבע, כדי לא להודות שיציאתו החד-צדדית של טראמם מההסכם הגרעין בעידודו הנלהב של ביבי, גרמה לנזק עצום בבלימת ההתגרענות של אירן. 4 שנים של חוסר פיקוח וחוסר ידיעה לכמה לאיזה העשרה מצטברת כמות האורניום של אירן, גרמו לכך שגם אם תהיה חזרה להסכם גרעין, את הנמזק אי אפשר יהיה למחוק, אלא רק לצמצם ולא ממש נדע אם אירן היא גרעינית או לא. ברור גם שהסנקציות, שבגללן הייתה היציאה מההסכם, לא ממש עשו את העבודה המקווה ובעיקר גרמו נזק רב לעם האירני, אבל לא ברור כמה תרמו להאטת התחמשותה של אירן ועזרתה לכל הפרוקסיז שלה.

  3. אמרת את שלך
    אדון דגני אמר את שלו
    אם תמשיך להתווכח אתו
    זה יהיה יותר ארוך מהסינפוניה הבלתי גמורה

    1. אף אחד לא מאלץ אותך (או מישהו אחר) לקרוא. אני כותב כשאני חושב שיש בדברים עניין. הויכוח הוא על דברים שבנפשינו. .

    2. ממליץ יקר,
      סימפוניה לא סינפוניה. אגב – היא בלתי גמורה כיוון שנגמרה יותר מהר מאחת שנגמרה.
      חוץ מזה האם לא שמעת? קנאת סופרים תרבה חכמה. יותר טוב להתווכח מאשר להיאלם.
      אחרת איך תלמד?

  4. בתגובה להערותיך
    יציאתו של טראמפ מהסכם הגרעין גרמה נזק רב לאיראנים בתחומים רבים.
    האיראנים לא מילאו את הסכם הגרעין ולא התכוונו לקיימו. הם אפילו מנעו מפקחיי סבא"א להיכנס לחלק מהאתרים שבהם עוסקים שם בגרעין.
    לטובת חתימת הסכם הגרעין ב- 2015 אמריקאים ואיראנים "עבדו" עלינו ועל אחרים. הם הגיעו להסכם סודי בעומאן כשבווינה הם ניהלו שיחות סרק.
    הסנקציות שהוטלו על איראן כן עשו עבודה. גם בתוך הציבור האיראני וגם באמצעות הפחתת סכומי הכסף שניתנו בשוטף לפרוקסיז למיניהם.
    לעניין דבריך על כוונתו של האלוף היימן – אין לאמריקאים רצון לתקוף את הגרעין באיראן. בעניין הזה למרות הדיבורים היפים נותרנו לבד.
    הלחץ הציבורי במדינות ערב, כולל במצרים ובירדן, הוא נגד שת"פ עם ישראל. בעת הזו השליטים הסונים במדינות ערב מעדיפים קשרים עם ישראל.
    אולם אם יתברר להם שאיראן התגרענה הם יעדיפו לעבור למחנה שלה. ככלל בריתות והסכמים במדינות ערביות טובים לעת חתימתם. כאשר
    אינטרסים משתנים אין להם בעיה להפר אותם. זה בפירוש מתכתב עם התרבות האסלאמית. יש על זה ראיות תיאולוגיות-היסטוריות רבות.

      1. לנח שמיר
        מסכים להצעתך.
        יקראו הקוראים את הדברים ויסיקו כל אחד לעצמו את מסקנותיו.

  5. אם כך מה אתה אומר על הכרזת ביידן שארצות הברית לעולם לא תאפשר לאיראנים להגיע לנשק גרעעני

    1. כרזה של פוליטיקאי. מומחים אמריקאים אמרו כבר שאיבדו שליטה על המעקב.

      1. לנח שמיר,
        מסכים עם תשובתך לשאלתו של דדי, ממנה משתמע שאל לישראל להסתמך על "הכרזה של פוליטיקאי".
        האם תסכים עם ההנחה שישראל חייבת לסמוך רק על עצמה בעניין חתירת משטר האייטולות להתגרען?

        1. ליצחק,
          הלוואי שיכולנו לסמוך רק על עצמינו. כבר אמרו מספיק מומחים שאין לנו יכולות עצמאיות מספיקות. התקווה בישראל היא שבתיאום עם האמריקאים הם יספקו לנו את האמצעים.
          ולמרות זאת, כמו שכבר כתבתי לא פעם, אני לא הייתי פותח במלחמה מול אירן כדי למנוע את ההתגרענות. הסיכון גדול מדי ואני מסכים עם דודי ירון בנושא.

  6. איך ישררל תצליח לבצע זאת לבדה. אחרי סבב קצר עם החמאס נגמרו לנו טילי כיפת ברזל והיה צריך נדבות מארצות הברית

  7. אי אפשר למנוע מאיראן, גם אם יכו אותה, להגיע לפיתוח. וגם אם לכאורה אפשר היה, זה היה מחייב מעורבות של ארצות הברית. בקיצור אני מסכים איתך

    1. ומה נעשה אם ארצות הברית תסרב לפעול יחד עם ישראל לסיכול הגרעין האיראני?

  8. איראן חוברת כעת לסין ולרוסיה
    מישהו באמת חושב שיתנו לנו לתקוף אותה עד כדי נזקים אנושים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי אמר קיפוח?

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם