הגרעין האיראני: מבחן התוצאה

הסכם גרעין לעומת חיסול תוכנית הגרעין על ידי צה"ל
תמונה של נוח
ד"ר נח שמיר

כולנו מודעים לוויכוח שניטש בין המומחים השונים (חלקם בקיאים במָטֶרְיה וחלקם מומחים בעיני עצמם) באשר למה שבאמת עדיף למדינת ישראל: האם עדיפה הליכה להסכם גרעין, כרע במיעוטו, הסכם שמצד אחד מעכב את ריצתה המהירה של איראן למדינה סף גרעינית וכנראה בהמשך, מתחת לרדאר, הפיכתה למדינה גרעינית בפועל, אבל מצד שני מקל את הסנקציות, על כל השלכותיהן; או שעדיף לישראל לעשות כל שביכולתה כדי למנוע הסכם כזה, להדק את הסנקציות על איראן ואולי אף להביא לחיסול פרויקט הגרעין על ידי מכה של צה"ל.

במאמר קודם שכותרתו, "מחשבות ותובנות על המצב", טענתי שעדיף להקשיב למומחים שהיו עד לא מזמן בתמונה ובמעגל קבלת ההחלטות, אבל אינם מחויבים יותר לעמדה הרשמית של הממשלה המתנגדת להסכם. למומחים אלה הצטרף לאחרונה האלוף במיל' תמיר היימן, לשעבר ראש אמ"ן, הטוען שהסכם גרעין קונה לישראל זמן היערכות יקר.

הסכם הגרעין מדשדש ואינו מבשיל לחתימה בטווח הקרוב, בגלל התנגדות הנשיא ביידן להוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. דבר זה נתפס בישראל כניצחון כפול – אי-ההוצאה וגם אי-החתימה על ההסכם. האומנם ה"ניצחון" הזה טוב לישראל? אני מציע לבחון זאת במבחן התוצאה.

ראשית, ריצת איראן למדינה סף גרעינית ובהמשך למדינה גרעינית. בחסות יציאתו של טראמפ מהסכם הגרעין, מה שהופך את התגובה האיראנית ל"לגיטימית" במסגרת כללי המשחק, איראן מעשירה כמויות גדולות של אורניום לרמה של 60% וגם מתקינה צנטריפוגות משוכללות, שיכולות להגביר את קצב ההעשרה. המודיעין האמריקאי טען לפני כמה שבועות שאיראן תהפוך למדינה גרעינית תוך כשבועיים, ואחר כך לאור הפאניקה שנוצרה, תיקן וטען שהכוונה היא רק בנושא העשרת האורניום. ובכן, הזמן הזה עבר, ולאיראן יש כמות אורנים מועשר המספיקה לפצצה או שתיים. יתרה מזה, אין לנו דרך לבדוק האם האורניום הזה הועשר "רק" ל-60%, או אולי כבר ל-90%, שהיא ההעשרה הנדרשת בפועל לפצצה.

נכון, אורניום מועשר אינו סוף פסוק ונדרשים צעדים רבים ומשמעותיים כדי להפוך כמות מתאימה של אורניום מועשר לפצצה. לא ארחיב בנושא, אולם אציין, והדבר קריטי לבחינת צעדי הנגד הנדרשים, שבעוד העשרת האורניום מתבצעת במתקנים גדולים, שקל להגיע לאינפורמציה על קיומם ואולי גם לתקוף אותם ולהשמידם, הרי שהשלבים הבאים של ההתקדמות לפצצה מבצעית יכולים להתבצע במתקנים קטנים יחסית, שקל להקימם במקומות שונים וגם להסתירם ובעיקר לפצלם, כך שגם אם כמה מהם יתגלו ויותקפו, סביר שאחרים ימשיכו לפעול בהסתר.

שנית, האמירה "תנו לצה"ל לעשות את העבודה" היא טענתם המרכזית של המתנגדים להסכם הגרעין. לא צריך הסכם, כי ישראל וצה"ל יכולים לטפל בבעיה בצורה שורשית ולהשמיד את פרויקט הגרעין האיראני. נשאלת השאלה מתי צה"ל צריך (כיוון שהוא יכול) לבצע את המהלך הזה. לאור הפִּסְקה הקודמת, הזמן הנכון היה אתמול, כל זמן שאפשר לעצור את העשרת האורניום. אומנם היו מהלכים שקצת עיכבו הטרידו את האיראנים, אבל בפועל ריצת איראן להעשרה לא נעצרה. השלבים הבאים, מטבע הדברים, יהיו קשים יותר לאיתור וודאי להשמדה וגם אם יהיו הצלחות חלקיות, האיראנים יוכלו בקלות להשלים את החסר. המסקנה היא שצה"ל לא "עשה את העבודה" כיוון שאינו יכול, וכנראה זה מאוחר מדי, או קרוב לזה, ולכך בדיוק התכוון תמיר היימן בקניית כמה שנים להיערכות מתאימה.

שלישית, הסנקציות על איראן. בדיעבד, ברור שהסנקציות על איראן, שעליהן השליכו מתנגדי ההסכם את יהבם, לא השיגו את מטרתן: חניקת הכלכלה האיראנית לרמה כזו, שתיאלץ את איראן להפסיק את תמיכתה המאסיבית בחיזבאללה ובארגוני הטרור האחרים, ובנוסף על כך אולי אף תביא להפלת משטר האייתוללות, בגלל התקוממות עממית הנובעת מהמצב הכלכלי המחמיר.

הדוגמה של צפון קוריאה, שבה המשטר הטוטליטארי קובע סדר עדיפות צבאי על פני אזרחי ולא מתחשב במצוקה שאליה נקלע עמו ובלבד שישיג את מטרותיו הצבאיות, מוכיחה שמשטר כזה שורד הכול, כל עוד הוא מסוגל לדכא ביד חזקה כל התקוממות ולשלוט בצורה מוחלטת באזרחים. מסתבר שכך קורה גם באיראן. הסנקציות מקשות מאוד על האוכלוסייה האזרחית המסכנה (ואני מניח שלא לזה התכוונו תומכי הסנקציות), אבל אין שום אינדיקציות להתמתנות התמיכה, המתבטאת במשלוחי נשק ואמצעים להפיכת הטילים למדויקים לחיזבאללה ולארגוני הטרור הנוספים מצד אחד, וגם לא לסיכוי ממשי להפלת משטר האייתוללות מהצד השני.

יתרה מזאת, יציאתו החד-צדדית והלא מתואמת של טראמפ מהסכם הגרעין, גרמה לשותפות להסכם הגרעין ב-2015 לא להסכים לסנקציות. בראש המתנגדות ניצבת סין, שיש לה הסכם רכישת נפט איראני לטווח ארוך, אך חלק ממדינות אירופה לא מצטרפות לסנקציות באופן מלא. לאור מצב זה, מלכתחילה, האפקטיביות של הסנקציות האמריקאיות הייתה פחותה.

העובדה שאיראן אינה נלחצת ואינה מוותרת על הדרישה להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור, שהיא בעיקרה עקרונית והצהרתית, כמו שהבהירו יאיר גולן וצ'ק פרייליך במאמר בעיתון הארץ (17.4.2022), מוכיחה בעליל שהמצב שבו הסכם הגרעין מדשדש ולא נחתם, מה שמאפשר לאיראן להשלים את הריצה למדינת סף גרעינית – נוח לאיראנים.

אני מקווה שהבהרתי שבכל הפרמטרים הרלוונטיים להסכם הגרעין, אי-החתימה עליו, שהייתה חיונית כבר לפני שבועות רבים, היא שגיאה שתוביל את איראן למדינה גרעינית. האם אני מאמין ששכנעתי את כל מתנגדי ההסכם? אני לא נאיבי. על כך בדיוק כתבתי במאמר קודם, "אל תבלבלו אותי עם העובדות".

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

  1. שלוש הערות, לתוספת: 1. המאמר הזה משלים את המאמר של דודי ירון: "תקיפה באירן – סך נזקיה יעלה על יתרונותיה", דן בעניין מאספקטים שונים, אבל נוקט באותה עמדה. טוב בעיני ששני כותבים, עם רקע מקצועי שונה אבל משלים, מגיעים לאותה מסקנה.
    2. למרות שכנראה אירן תגיע לסף גרעין ואולי גם למדינה גרעינית מלאה, אין סיבה לפאניקה. זה אמנם רע מכמה אספקטים, אבל לא כאיום קיומי ישיר על ישראל. כמו שכבר כתבתי במאמרי השונים, כאן וגם בעיתון "הארץ", ההגיון ןוהמנטליות של אירן אולי שונים משלנו והפונדמנטליזם הדתי שולט, הבל שום הגיון אלטרנטיבי לא כולל השמדה עמצית בדרך לאימפריה איסלאמית. ההרתעה הגרעינית הישראלית עובדת.
    3. קראתי הבוקר שראש המל"ל, ד"ר אייל חולתא (פיסיקאי, אגב) מציע לאמריקאים נוסחה שתאפשר המשך שיחות הגרעין, תוך דגש על תיאום התגובה אם וכאשר יהיו הפרות שלו. זו העמדה שלי מאז ומתמיד. אני שמח שהיא מכגיעה גם לקובעי המדיניות שלנו. לטעמי, קצת מאוחר מדי, אבל עדיף על הדרך ההפוכה.

    1. בשביל מה צריכה איראן פצצה גרעינית, מה יצא לה מזה, ומה זה בכלל מדינה סף-גרעינית, מתי ומי קובעים את זה?

      1. תשובה לשאלות: אירן זקוקה לפצצה גרעינית משתי סיבות. הראשונה (כמו צפון קוריאה) היא תעודת ביטוח לשרידות המשטר. שני המשטרים האלה חיים בפרנויה שינסו להפיל אותם מבחוץ ופצצה גרעינית נותנת להם את תעודת הביטוח, שהיא יכולת האיום של "תמות נפשי עם פלישתים". מהבחינה הזו, ישראל מחזקת את הפרנויה האירנית בדיבורים בלתי פוסקים על הפלת משטר האייתולות.
        הסיבה שניה של אירן היא הרצון להיות מעצמה איזורית תוקפנית ואלי בעתיד גם מתפשטת, מה שהיא עושה כיום בעיקר ע"י פרוקסיס, בסוריה ותימן. מטריה גרעינית תאפשר לה יתר תוקפנות עם חשש מתגובת נגד של הצדדים המותקפים.
        מדינה סף-גרעינית היא מדינה שיכולה לפרוץ בקלות ולפעמים בלי שאחרים ידעו למצב של מדינה גרעינית, כלומר בעלת נשק גרעיני. אירן היא כנראה כבר במצב הזה, כיוון שהיא יכולה להשלים את הצעדים לפצצה מתחת לרדאר.

        1. תודה על תשובותיך הנכונות והמדויקות. בהחלט מעורר חשיבה.

  2. כל הכבוד על הדבדות בעמדתך הנכונה גם לגעתי. טוב שאתה לא מוותר לכ אלה הזקופים לכאורה בגאווה לאומית של כל יכולים לכאורה.

  3. עוד לא הבנת ד"ר שמיר כי בעידן הפייק ניוז, אין שום משמעות לעובדות?

      1. לא מלחמות ולא אטום. רק פתרון אחד – השקעה בהפיכה שלטונית. כנראה שכך פועלים כבר זמן רב.
        אז נח שמיר – לאיזה סיפא הנך מסכים? אתה נגד השקעה בהפיכה ואילו דן כותב שרק השקעה בהפיכה?
        יצאנו מבולבלים.

  4. כאשר כל הזמן יש בחירות וכאשר כל ממשלה עשויה ליפול כל יום זהו רקע ליצירת צעדים נמהרים מול איראן, עלול להתגלות כטעות מרה

  5. נדמה לי שהאמריקנים מתחילים להבין שאנונו לא רציניים ולא יציבים וזה עלו להקשות עלינו מאוד בפרשת איראן

  6. כאזרחית ללא ידע קרוב לנושא עלי להודות שהמאמר משכנע מאד. אכן המטרה העליונה של האייטולות בהשגת הפצצה היא הגנה על שלטונם, שרק אטום יכול להבטיח (כמו במקרה של צפון קוריאה), ולא השמדה הדדית. מבחינה זו לא צריכה להיות כאן פניקה, ועדיף הסכם. מאידך הנקודה האחרת שצויינה: מטריה גרעינית של איראן שתנטרל את ההרתעה הגרעינית הישראלית ותאפשר לפרוקסיז להטיח בנו הכל ללא חשש מנשק יום הדין, היא בהחלט מדאיגה יחד עם פיתוח הטילים לטווח רחוק. האם זה מחייב התקפת מנע? כנראה שהסיכונים עולים על הרווח (הלא בטוח) מה גם שנראה שאפילו התקפה מוצלחת רק תדחה את השגת הפצצה ולא תחסל את האופציה הזו כמו במקרה עירק וסוריה.

    1. כל דחיה היא זכיה ולכן צריכים לדחות כמה שיותר את הגעת איראן לפריצה ליכולת גרעינית צבאיתד"

  7. ככל שמנהיגינו פחות מצליחים בכל המישורים הם נהיים יותר תוקפנים בסוגיית איראן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית