חתירת האייתוללות לגרעין ומשמעותה כלפי ישראל

רק זה חסר לאיראן – פצצת אטום (1)
הדגל האיראני
commons.wikimedia.org

אינני זוכר מאמר שהתפרסם באתר זה מיום הקמתו כמאמרו של סא"ל (מיל') דודי ירון "תקיפה באיראן – סך נזקיה יעלה על יתרונותיה", שתוך ימים אחדים הביא לשורה של כ-75 תגובות, ונראה שידי המגיבים עוד נטויות. הדבר מעיד על עניין רב שסוגיית הגרעין האיראני מעוררת בציבור. בתגובות אלו מובעת קשת דעות רחבה, המתפרסת בין דעה שישראל תוכל לחיות עם איראן גרעינית ואל לה לתקוף אותה, ועד לספקולציה המטורללת שהממשלה מנצלת את השאיפות של משטר האייתוללות להגיע לגרעין על מנת להפחיד את הציבור, כדי שממשל ישראלי מושחת יוכל להדק את שלטונו על ציבור הפלבאים במדינה.

עם כל המחלוקות שבין בעלי עניין כאלה או אחרים באינטליגנציה הישראלית, דבר אחד ברור לחלוטין – קיימת עמימות גדולה בעניין זה, רב הלא ידוע על הידוע, ואפילו אלו שמחזיקים ביותר ידע, בישראל או בחו"ל, אינם ממהרים לשתף את ציבור הפלבאים הישראלי אפילו במה שכבר ידוע. על כן מן ההיגיון לדון בסוגיה זו על פי מה שכבר ידוע, ויחד עם זאת לנסות לשרטט תסריט עתידי על פי נתוני העבר, כדי להפיק מהם לקחים כלפי העתיד. למען מטרה זו, ואולי גם כדי לתת לקוראים חומר למחשבה שאולי תהיה מבוססת יותר על מציאות מאשר על ספקולציות של יודעי דבר, או על אלו שחושבים את עצמם ליודעי דבר, נכתב חיבור זה. בראש וראשונה יש לתהות: מדוע איראן בכלל זקוקה לגרעין צבאי?

איראן היא מדינה גדולה, שטחה מסתכם ב-2.6 מיליון קמ"ר. מתגוררים בה כ-80 מיליון תושבים. למדינה זו יש פוטנציאל להכנסות מט"ח בסדר גודל של עשרות מיליארדי דולרים בשנה ממכירת נפט גולמי. היא בעלת מוצא לים בשלושה כיוונים: לים הכספי, למפרץ הפרסי ולאוקיינוס ההודי. האיראנים הם בעלי מסורת מדינית שהחלה להתגבש לפני כ-2,500 שנים למן תקופת כורש – "הביסמרק", המייסד של האימפריה הפרסית העתיקה (עיינו ערך מגילת אסתר – "שבע ועשרים ומאה מדינה"). באוקטובר 1971, בשנות שלטון בית פהלאווי, התקיימו באיראן חגיגות ראוותניות לציון 2,500 שנים להקמת המדינה האיראנית. נבנו עיר אוהלים ומבנים נוספים כדי לקיים את החגיגות ליד אתר "פרספוליס" – הבירה העתיקה של כורש (נטען שזו הייתה העיר שושן ממגילת אסתר) – הנמצא כשעת נסיעה מהעיר ההיסטורית שיראז. ביקרתי במקום ויכולתי להתרשם מהמורשת העתיקה ומהחשיבות העצמית שהיא מקנה לאיראנים האתניים, המהווים כ-50% מהאוכלוסייה הכללית באיראן המודרנית.

תחושות ארכאיות אלה בשילוב עם מורשת אסלאם שיעי רדיקלי עומדות בבסיס רגשי העליונות של המשטר האיראני כיום. נשק גרעיני הוא אחד מן הגורמים שלדעת האייתוללות יסייעו להם להשליט את השיעה על המזרח התיכון ואחר כך גם החוצה ממנו. מכאן אפשר להבין מדוע משטר האייתוללות מקיים קשרים אינטנסיביים עם מהגרים שיעים במערב אפריקה, בגבולות ארגנטינה-פרגוואי-ברזיל, במדינות כוונצואלה ואקוודור, עם החות'ים בתימן, השיעים בלבנון ובעיראק, חמאס בעזה ועוד. בתחזוקת הקשרים הללו האייתוללות משקיעים סכומי עתק, בעוד שתושבי איראן סובלים מאבטלה, עוני, מחסור במזון ותרופות ועוד.

אף שרוב השטח של איראן מדברי, קיימים בה אזורי אקלים שונים המאפשרים פיתוח חקלאות בהיקפים גדולים, כולל פיתוח מפעלים להתפלת מי ים, ואלה עשויים לסייע לאיראנים להתגבר על בעיות הבצורת שמכות בכלכלה האיראנית מפעם לפעם. רוב תושבי איראן מסוגלים למלא תפקידים רבים בכלכלה מתפתחת. מדוע אם כן איראן סובלת מפיגור בתחומים רבים, מעוני מנוון של כמחצית מאוכלוסייתה, מאבטלה של עשרות אחוזים מכוח העבודה, מהגירה מאסיבית למדינות אחרות של בני מעמד הביניים, שבכל חברה מהווה את הבסיס לפיתוח כלכלי-חברתי? ובכלל, מדוע שליטי איראן רוצים להיות בעלי פצצות אטום ואמצעים לשיגורן לטווחים של אלפי קילומטרים?

קיימים במקומותינו הוגי דעות ובעלי עניין כאלה או אחרים המציפים אותנו בתובנות שונות ולעיתים מנוגדות לחלוטין, המטיפים לישראלים שאין מקום לדאגה מגרעין איראני. טענתם העיקרית היא כי שיש לישראל יכולת גרעינית ולכן תיווצר הרתעה הדדית בין ישראל לאיראן. עוד הם טוענים שהאיראנים אינם חסרי בינה ועל כן יש לצפות לחשיבה רציונאלית מצידם, שתכתיב להם מניעת שימוש בפצצה גרעינית נגד ישראל, גם אם יצליחו ליצור או לרכוש פצצה כזו ואת האמצעים לשיגורה.

לכן סוגיה מכרעת שיש לדון בה היא זו: האם שלטון האייתוללות באיראן מנוהל באמצעות חשיבה רציונאלית? או שמא כת קלריקאלית קיצונית שבכוונתה להשתלט בכוח הנשק על האזור מנהלת את המדינה, וייקוב הדין את ההר. לאחר מכן בכוונתם להשפיע על ניהוג מדינות בעולם לפי השריעה, המנווטת את השליטה בחברה אנושית על פי קודקס חוקים שהתגבשו במדבר לפני כ-1,300 שנים, על ידי נביא שהכריזמה שלו עדיין מנווטת את דרכי מאמיניו בעולם המודרני. "דין מוחמד בסייף" היא סיסמה שמוסלמים ברחבי עולמם הולכים לאורה והופכים, גם בימינו, לשאהידים במסגרת ג'יהאד אוניברסלי. המשך בפרק הבא.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. שליטים האירנים נמצאים בצרות. אם הם ירגישו שהם מתקרבים להתמוטטות השלטון הם עלולים לעשות צנד נואש ומסוכן.

  2. מאמר מצויין וחשוב, הממקד את הדאגה לגבי הגרעין האיראני.
    להלן כמה הרהורים בעיקבות קריאתו.
    אם המטרה הראשית של האייטולות היא ”השלטת השיעה על המזרח התיכון ואחר כך גם החוצה ממנו", וזו בעצם ה- Raison d’etre של המשטר, איאו איפסו זו גם הסיבה לחשיבות שמירת שלטונם, ומכאן החתירה לגרעין שהיום הוא הערובה האולטימטיבית לכך במשטרים הלא דמוקרטים. כמו רבים אחרים שהשתלטו על בני עמם באמצעות דת או אידיאולוגיה (הקומוניסטים, הנאצים, הפאשיסטים למיניהם וכ') האייטולות מזהים את המשך שלטונם בצידקת המטרה המקדשת את האמצעים להשגתה.
    אם מדובר בתירוץ – כל' המטרה העיקרית כאן היא רק המשך השלטון של כמה אנשים ומשפחותיהם – ההנחה שיש הרתעה במאזן האימה היא סבירה. מצד שני – מבחינת ישראל – יש בעיית מטריה גרעינית לפרוקסיז המקיפים אותנו, שתנטרל את יתרונה זה.
    אבל אם מדובר ב"יקוב הדין את ההר" והפאנטיות הדתית היא אותנטית, הסכנה נוראה. אם יש כאן איזו נחמה, זו גם סכנה למדינות רבות אחרות בעיקר מדינות סוניות שמן הסתם תהיינה בין מטרות החיסול הראשונות אחרי ישראל. הבעיה היא שלא בטוח שמדינות העולם החופשי, ובראשן ארה"ב, מבינות את הנחישות הדתית הזו, ואת הסכנה הנובעת מכך.

  3. יצחק נכדי,
    ממתין כמובן בצפייה להמשך ולמסכנות.
    נ.ב.
    אם אתה פותח את המאמר באזכור שלי, דומני שולי כדאי שאפרוש בשיא, לא כך?

    1. דודי ירון היקר,
      אכן אני מציע שתקרא את הפרקים הנוספים והמסקנות שבסופם.
      בשל אילוצי מערכת נאלצתי לחלק מאמר ארוך ל- 3 חלקים.
      ולא – אינני מציע "שתפרוש בשיא". ההפך הוא הנכון.
      בהחלט ראוי שתקרא את הפרקים הנוספים ותתייחס לכתוב.

      1. יצחק נכבדי!
        הפתיח שלך מתייחס לתהודה שעורר המאמר שכתבתי, ואתה מסביר זאת בכך שהנושא מעיד על עניין רב
        שסוגיית הגרעין האיראני מעוררת בציבור. האם יתכן שגם תוכן המאמר והדעות שהובעו בו, יצרו איזה שהוא עניין בציבור, משום שהיו לא מעט מאמרים קודמים בנושא הגרעין האיראני שלא בדיוק עוררו גלי תגובות.

        כתבת בפתיח שבן הדעות שהושמעו הייתה דעה: "שישראל תוכל לחיות עם איראן גרעינית ואל לה לתקוף
        אותה." אני מבקש לחדד שוב להזכיר שכתבתי ששום תקיפה שלנו כבר לא תוכל כיום לעצור את פרויקט
        הגרעין האיראני המסועף והמפוזר גאוגרפית, וזה הבדל עצום מלומר: לא כדאי לתקוף משום שאפשר לחיות
        עם פצצה איראנית.

        לגבי התייחסותך ל"לפרוש בשיא", אדוני משולל חוש הומור?

        1. דודי ירון היקר,
          מסכים. תוכן מאמרך יצר עניין בציבור הקוראים גם בשל מאמרים קודמים שפורסמו באתר שעוררו תגובות מינוריות.
          עוד – תקיפה שלא תוכל לעצור את הגרעין האיראני מול לא כדאי לתקוף וכו' – מעשית זה די אותו דבר.
          מציע שתמתין לשני הפרקים הנוספים וכמובן שנשמח לקרוא תגובתך.
          ולגבי הומור – בעוונותיי הרבים ההומור ניטל ממני כשמדובר על איראן והגרעין. מתנצל על כך.

  4. בוקר טוב יצחק.
    קטונתי מלחוות דיעה על הנושא האיראני ולבטח איני בר סמכא בנושא. מקווה שלמדתי משהו מהמאמר המעניין. לגבי האמירה שלך "לגבי הומור – בעוונותיי הרבים ההומור ניטל ממני כשמדובר על איראן והגרעין. מתנצל על כך.", חוששני שאבדן היכולת לראות דברים באופן הומוריסטי, הינו דבר שאולי פוגע ביכולת, לבחון את המחר.
    הרי הומור, הינו הצגת דברים בצורה שונה, מעוררת דיסוננס ולכן יוצרת תגובות שונות מהמצופה. אני מקווה כי בכל זאת, תמצא את המוזר והמגוחך, גם בדברים הכי מפחידים ומוזרים.
    כדי לא להישמע ערטילאי מדי, אזכיר את סוגת בדיחות השואה. לכאורה פגיעה בערכי היסוד שלנו כבני אדם ויהודים, אבל גם דרך לוותר על הסבל והפחד.
    מה דעתך על יצירה של סוגת "בדיחות איראן"? למשל, "מה כתוב בכניסה לנתאנז?" "שיעורי ההעשרה, בקומה מינוס 3". לא ממש מוצלח, אבל מקליל.

  5. לצערי אני חושבת שמה שכתבת בפסקה המסכמת את המאמר הוא נכון. ממש סכנה.

  6. כל דיון על איראן צריך לקחת בחשבון שמשטר האייטולות מהווה סכנה לשלום העולם

  7. לבת אל כספי ולאלי משולם –
    שניכם צודקים. המאמר הנ"ל הוא הראשון מתוך שלושה פרקים של חיבור כולל.
    אנא קראו את שני הפרקים הנוספים לכשיתפרסמו באתר זה. אשמח להערותיכם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור