קורס מינוס 2

רביעיית מיראז'ים בטיסה היסטורית
(מימין לשמאל) : מוטי הוד, ישראל בן-שחר, דני שפירא וישעיהו גזית.

הם היו ארבעה טייסים שבמהלך מלחמת העצמאות נשלחו לקורס טיס בצ'כוסלובקיה:

  • מוטי (פיין) הוד, שעתיד להיות מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים
  • ישעיהו (שוורצמן) גזית, שעתיד להיות מפקד בית הספר לטיסה, מפקד תל נוף ועוד
  • ישראל ("טיבי") בן שחר, שעתיד להיות ראש רשות התעופה האזרחית וזכה שנקודת ניווט אווירית בים, מול תל אביב, תיקרא על שמו
  • דני שפירא, טיס הניסוי המהולל.

הם חזרו לארץ תוך כדי המלחמה ותרמו רבות למערכה.

מכיוון שהארבעה לא סיימו קורס טיס בארץ, ומכיוון שכל קורסי הטיס בארץ ממוספרים (עד היום), הם נחשבו בחיל האוויר ל"קורס מינוס 2".

באפריל 1966 הם הגיעו לטייסת המיראז'ים 119 בתל נוף, "העטלף", לחגוג את יום השנה ה-25 לענידת הכנפיים שלהם. החגיגה כללה גם מטס של הרביעייה בשמי הארץ.

מפקד הטייסת רן ("פקר") רונן תכנן ואף הוביל את ארבעת מטוסי המיראז' במבנה מכונס הקרוי "יהלום": הוא הושיב את טיבי בן-שחר, שלא היה מוסמך להטיס את הדגם הזה, מאחוריו במיראז' דו-מושבי, את מוטי הוד הוא שם בצד ימין, את גזית בצד שמאל ואת דני שפירא מאחור, סוגר את הריבוע.

לפני הטיסה עמדה הרביעייה בבגדי הטיסה ועם הקסדות בידיהם על הדשא שליד בניין הטייסת וצילמתי אותם במצלמתי למזכרת. ראו את תמונת הכותרת של המאמר.

כדי לתעד גם את האירוע האווירי יצאתי אני במיראז' דו-מושבי נוסף, חמישי, ובידי מצלמה. ישבתי במושב האחורי ואת המטוס הטיס אהוד (שוורץ) שלח (הוא נהרג במלחמת יום הכיפורים כמפקד טייסת "סקייהוק" 116).

טסנו בשמי ישראל, מדרום לצפון, תוך שמירה על המבנה המכונס, כמו במפגן אווירי. השמחה הייתה גדולה.

כשהגיע המבנה למפרץ חיפה הסתבר כי עוגנת שם אוניית התיור המפוארת “Queen Elizabeth II” , שהגיעה עם תיירים לסיור בארץ. בשל גודלה נאלצה האונייה לעגון במרכז המפרץ, ולא בנמל.

מבלי לשאול רשות או להודיע לאיש ירד המוביל רן פקר, והרביעייה אחריו, לגובה של כ-300 רגל וביצע יעף נמוך ומהיר מעל האונייה. ממש הצגה לתיירים שעליה. כל אותה עת המשכתי לצלם את האירוע, “תלוי על הרצועות” במטוס המלווה, כמעט הפוך על הגב.

ראו את הצילום של המבנה בשמי הארץ:

מהטסים במבנה המקורי שרד עד היום רק דני שפירא יבל"א. רן פקר, מוטי הוד, שעייה גזית, טיבי בן-שחר ואהוד שלח ז"ל – כולם אינם אתנו, לצערנו. יהי זכרם ברוך.

נעים להיזכר…

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. כתבת יפה מאד אילן.
    דורות גדלו על שכמותכם.
    כבוד גדול להכיר!

  2. יש
    אילן עוד סיפור נוסף כחרוז בשרשרת החרוזים המדהימים שמרכיבה את ההיסטוריה שלך כמה מתאים ליום הזיכרון

  3. ותמונה של הרביעיה מופיעה על כריכת הספר שלי "שעה שש כרגיל – סיפורים של טייס מיראז' ", עכשיו בגרסה דיגיטלית: e-vrit.co.il

  4. לאילן הייט הנכבד,
    WOW. איזה סיפור. איך אמר פעם ווינסטון הזקן: מעולם לא חבו כה רבים כל כך הרבה לכה מעטים.
    בהחלט ראוי, ועוד יותר רצוי, בעיקר למען הדור הצעיר, לספר את סיפורו של חיל האוויר הישראלי.
    יישר כוחך וד"ש גם מזו שקוראת בהערכה את מאמריך.

  5. הי אילן.
    תמונה נהדרת של רביעית המירא׳זים וארבעת המופלאים.
    תצלום פורטרט שלי בקוקפיט המירא׳ז -מעשה ידיך
    מפאר עד היום את ביתי.
    נרים כוסית לחיי מדינת ישראל וחיל האויר שאנחנו כל כך אוהבים.
    יצחק

  6. היי אילן
    סדר השמות לא תואם נכונה את מיקומם בתמונה. שווה תיקון

  7. שלום דודי ירון.
    אכן אתה צודק. השמות אינם לפי המיקום.
    הכותרת לצילום הוספה מבלי להתייעץ בי.
    אפנה למערכת האתר לתיקון.
    כל הכבוד על עינך החדה.
    אילן

  8. ממש נחמד לקרוא פרקי הסטוריה בגישה חיובית ובלי עודף פרטים ועומס דיעות.

  9. אני מקווה שהיום לא עושים הצגות לתיירים ללא אישור ובניגוד לכללים. אני מקווה שהמשמעת טובה יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן