המזל הרע של "אדמירל קוזנייצ'וב"

תלאותיה של נושאת המטוסים הרוסית
תמונה של אילן
אילן הייט

לאחר מלחמת העולם השנייה, שבה הוכח כי נושאת המטוסים היא "נשק-העל" של המעצמות הימיות, רצו גם הסובייטים נושאות מטוסים משלהם. בשנת 1985 הם התחילו בבנייתן של שתי נושאות מטוסים במספנות הים השחור באוקראינה, אך בעת קריסת ברית המועצות הושלמה בנייתה של הראשונה בלבד. היא נמסרה לצי הרוסי ונקראה "אדמירל קוזנייצ'וב". בשנת 1991 התחילה נושאת המטוסים את שירותה בצי, אך רק שנתיים אחר כך נחת עליה מטוס הקרב הראשון.

אחותה, נושאת המטוסים השנייה הבלתי גמורה, נמכרה על ידי האוקראינים לסין. הסינים סיימו את בנייתה והיא משרתת כיום בצי הסיני.

להבדיל מנושאות מטוסים מערביות, המונעות על ידי כור גרעיני, מופעלים מנועי ה"אדמירל קוזנייצ'וב" בדלק מזוט. דלק זה יוצר בבעירתו עשן שחור סמיך המגלה את מיקום האונייה ממרחק גדול.

בשנת 1995 אפשרו הטורקים לאונייה הענקית לעבור מהים השחור לים התיכון, דרך מיצרי הבוספורוס והדרדנלים (בניגוד לאמנה בינלאומית שאסרה מעבר כזה). תחנתה הראשונה של נושאת המטוסים הייתה בסוריה, בנמל טרטוס. שם התחילה סדרת הבעיות ש"אדמירל קוזנייצ'וב" סובלת ממנה: הפעם הייתה זו מערכת התפלת המים שלה שקרסה, ובעקבות כך אנשיה סבלו מצמא.

במקום לחזור לים התיכון בשנת 2000, השתתפה ה"אדמירל קוזנייצ'וב" בחיפוש אחרי הצוללת הגרעינית "קורסק" שטבעה, על צוותה, בים בארנטס.

בשנים הבאות עברה האונייה שיפוצים ושיפורים, אך כשיצאה לאוקיינוס האטלנטי לתרגול, החליק ונפל מסיפונה אל הים מטוס קרב מדגם Su-33.

בשנת 2009, כשעגנה ליד טורקיה, פרצה בה שריפה כתוצאה מקצר חשמלי. איש צוות נספה מהרעלת CO2. באותה שנה, כאשר שטה ה"אדמירל קוזנייצ'וב" מול חופי אירלנד ותודלקה מאונייה רוסית אחרת, נשפכה ממנה כמות דלק מזוט ענקית לים, וגרמה לזיהום ימי קשה.

בשנת 2011 הייתה נושאת המטוסים אמורה לחזור לים התיכון, אך בדרכה מהים הצפוני נאלצה למצוא מסתור, עם כל האוניות המלוות אותה, מסערה קשה מול חופי בריטניה, קרוב מאוד לסקוטלנד.

לאחר ביקור קצר במזרח הים התיכון שָבָה ה"אדמירל קוזנייצ'וב" לבסיסה בים הצפוני, אך במפרץ ביסקייה, מול חופי ספרד התקלקלה מערכת ההנעה שלה. כל העולם ראה איך האונייה הענקית, שאינה יכולה להתקדם בכוחות עצמה, צריכה להיגרר על ידי ספינת גרר רוסית, בדרכה הביתה.

כארבע שנים היא עגנה בנמל הבית שלה לצורך שיפוצים, החלפת דגמי המטוסים מ-Su-33 ל-MiG-29 והרכבת מערכות נשק חדשות. בשנת 2016 ה"אדמירל קוזנייצ'וב" יצאה שוב לחופי סוריה, כשהפעם מלווה אותה, ליתר ביטחון, ספינת גרר למקרה של תקלה במנועיה.

כבר בדרך, מול חופי האי כרתים, היא איבדה מטוס MiG-29 שלה, שנפל לים בגלל חוסר דלק. המטוס המתין זמן רב מעל לאונייה בדרכו לנחיתה, משום שמערכת כבל העצירה שעל הסיפון הייתה שבורה. במקום לנחות בשדה תעופה ביבשה, ביוון הסמוכה, פקדו על הטייס להמתין, בתקווה שהמערכת תתוקן…

מטוסי הקרב של ה"אדמירל קוזנייצ'וב" השתתפו בלחימה בסוריה ואף פגעו במורדים נגד משטר אסאד. אך שוב, בגלל תקלה בכבל העצירה שעל סיפון הנחיתה נפל לים מטוס מדגם Su-33, שטייסו נטש וחולץ על ידי מסוק. בעקבות זאת הורדו המטוסים מן האונייה, לא פעלו ממנה יותר והועברו לבסיס חיל האוויר הרוסי "חמיימים" שבסוריה, ליד לטקייה.

בשנת 2017 חזרה ה"אדמירל קוזנייצ'וב" לבסיס מורמנסק בים הצפוני לצורך שיפוצים שכללו החלפת מנועים ומערכות אלקטרוניות. הכוונה הייתה להחזירה לשירות בשנת 2021. היא הועלתה על מבדוק-צף ענק, היחיד המתאים לאונייה גדולה כזו – אולם אז המבדוק שקע וטבע בנמל. נוסף על כך, בעקבות שקיעת המבדוק, אחד המנופים ששוקל 70 טון נפל על סיפון ה"אדמירל קוזנייצ'וב" ויצר בו חור ענקי, והביא למותם של כמה אנשים ולפציעתם של אחרים. רק אחרי שלושה חודשים הצליחו להרים את המנוף. תיקון החור בסיפון אמור להימשך שנה וחצי.

מספנות הצי הרוסי ניסו לאלתר ולחבר שני מבדוקים-צפים להמשך הטיפול ב"אדמירל קוזנייצ'וב" ואז, בשנת 2019, פרצה שריפה גדולה באונייה המשופצת. שוב היו הרוגים ופצועים.

בכוונת הצי הרוסי להחזיר את נושאת המטוסים לשירות בשנת 2023, אך מזג אוויר גרוע עיכב את העבודות וכנראה יהיה איחור של לפחות שנה נוספת בחזרתה לשירות.

מעניין אם המזל הרע, המלווה את ה"אדמירל קוזנייצ'וב" במשך השנים, ישתנה בעתיד.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. מסתבר שהניהול ואחזקה של הצבא הרוסי והצי הרוסי כבר מיזמן לא רציני. מעניין.

  2. הרוסים אף פעם לא היו טובים בניהול, אף פעם לא הצטיינו בתחזוקה, הם היו טובים בשני דברים-נכונות להקריב עצמם וחוסר חשש של המנהיגים מלספוג אבידות. כל החסרונות נשארו. את הנכונות להקריב עצמם גם כן איבדו. נשארה רק האדישות לקורבנות של עצמם ושל האויב. בזה הם חזקים. וזה הרבה בימינו.

  3. הבעיה שמונעת מרוסיה להיות מדינה מובילה היא השחיתות. וזה נדבק בכל. משפיע כמובן גם על הצבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך