ישראל צריכה להחליט מה רע לה יותר

לקראת החתימה על הסכם הגרעין
תמונה של נח
ד"ר נח שמיר

בימים אלה המעצמות ואיראן מתקרבות לחתימה על הסכם גרעין חדש. בניגוד למאמרו של סטיב בלחסן "מסרים כפולים, שלום ותמרות עשן", אני סבור שלאיראן, כמו למעצמות הדנות איתה בווינה, יש אינטרס אמיתי (לא זהה כמובן) להגיע להסכם ולא לתעתע בלבד. כבר הבעתי את דעתי שהסכם כלשהו, למרות מגרעותיו – עדיין איני מכיר את פרטיו של ההסכם החדש – יהיה עדיף על העדרו ועל ריצה של איראן לעמדה של מדינת סף-גרעין או אפילו מדינה גרעינית.

ישראל יצרה לעצמה מצב בלתי אפשרי. היא טוענת ואפילו זועקת שהגרעין האיראני הוא איום ישיר על קיומה, ולכן ביטולו של הפרויקט (בלתי אפשרי) או עיכובו (דבר שההסכם נותן בבירור) אמור להיות אינטרס ישראלי מובהק. לא אכנס כאן לדיון אם ההסכם מעכב את הפרויקט. הסברתי זאת בפירוט במאמריי הקודמים בעיתון "הארץ" וגם כאן במאמרי על ניהול סיכונים בנוגע לגרעין האיראני. המומחים הרציניים, שאינם נגועים בשיקולים פוליטיים, מסכימים שאמנם ההסכם רחוק מלהיות מושלם ויש בו מגרעות רבות, אבל כמו כל הסכם הוא תוצאה של אמנות האפשרי והוא מעכב ובולם בבירור את פרויקט הגרעין האיראני. אני משוכנע שראש הממשלה קיבל הסבר יסודי והוא יודע שאכן כך הדבר. הזעקה שקמה בזמנו על איום על קיומה של ישראל, עד כדי שואה, שירתה את נתניהו פוליטית. לצערי בנט המשיך בקו הזה, אם כי בפחות פאתוס.

אז מדוע ישראל מתנגדת כל כך לחתימה על הסכם חדש? התשובה ברורה. הוא יכלול בהכרח ויתור על הסנקציות המוטלות על איראן. לכאורה אם האיום הגרעיני הוא איום קיומי, היה עדיף להסירו, אפילו במחיר ביטול הסנקציות. אבל אני משוכנע שראש הממשלה ושר הביטחון יודעים שאיום באיראן גרעינית אמנם קיים, אבל זהו איום עקיף ולא איום קיומי ישיר. הטלת הסנקציות הייתה הסיבה, לדעתי, שבגללה נתניהו פעל לביטול ההסכם ב-2018. לאחר חילופי השלטון בנט קיבל את עמדתו הבסיסית. התקווה הייתה שסנקציות חריפות יביאו להפסקה או לירידה משמעותית בהפעלת המיליציות הפרו-איראניות ובפיתוח אמצעי לחימה, ואולי אפילו יגרמו למצב כלכלי חמור כל כך שיערער את יציבות המשטר. ישראל העדיפה את החלשת המסלול הקונבנציונאלי על פני החלשת המסלול הגרעיני, אבל לא הודתה בכך מעולם.

אליה וקוץ בה. הסנקציות, אף שיצרו בעיות באיראן וגרמו למצב כלכלי רע ולאי שקט פנימי, לא עשו את העבודה כמקווה. המשטר מחזיק מעמד ומדכא ביד קשה את המחאות, ואלה אינן מסכנות את קיומו. המיליציות הפרו-איראניות בסוריה מתחזקות ואיראן מנסה כל הזמן לדחוף נשק לחזבאללה ולהפוך את הטילים שלהם למדויקים, ואף מקדמת את פיתוח הטילים ומשפרת את אמצעי הייצור. הפעולות שלנו מצליחות רק להאט את התהליך.

כישלון הסנקציות נעוץ בשתי סיבות. הראשונה היא שמשטר טוטליטרי מתחשב פחות במצוקת האזרחים, כל זמן שהם לא מאיימים על יציבותו, ויכול להרשות לעצמו לקבוע סדר עדיפויות צבאי על חשבון האזרחי – ואת זאת היינו אמורים ללמוד מהדוגמה של צפון קוריאה. הסיבה השנייה היא שלא כולם משתפים פעולה עם הסנקציות והפעלת הלחץ על איראן. כפי שאנו רואים היטב במשבר אוקראינה-רוסיה, המלחמה הקרה החדשה כבר כאן. סין ואיתה רוסיה נגד המערב. אף שסין משתתפת בשיחות עם איראן, היא חתמה עם איראן על חוזה ארוך טווח לאספקת נפט, ובכך חיבלה בהפעלת הלחץ. גם רוסיה משתפת פעולה עם איראן בתחומים שונים. שתיהן לא ממש רוצות באיראן גרעינית, אבל האינטרסים הסיניים – צריכת אנרגיה – והאפשרות לתקוע אצבע בעין של המערב גוברות על השיקולים של המשא ומתן גופא.

אם כן ישראל צריכה להחליט, במסגרת כל המגבלות המפורטות לעיל, מה סדר העדיפות הנכון בשבילה. שתי האפשרויות לא טובות, אבל צריך להחליט מהו הרע במיעוטו. האם לתמוך בגלוי או בחשאי בהסכם גרעין שלפחות יבלום את הריצה לאיראן סף-גרעינית ויסיג אחורה את תכנית הגרעין, אבל לעומת זאת יבטל את הסנקציות על איראן ויגרום להאצת המסלול הקונבנציונאלי של העימות מול ישראל, או להתנגד נחרצות להסכם, כמו שהיא עושה עכשיו, ולקוות שהוא ייכשל ואז הסנקציות יהודקו.

לנוכח העובדה שהסנקציות לא ממש השיגו את יעדן וגם העובדה ששיחות הגרעין מתקדמות לקראת חתימה – ולישראל אין השפעה על עובדה זו – לדעתי ישראל תעשה שגיאה אם תנהג כמנהג נתניהו ותילחם בהסכם, ובכך תנוטרל מהשפעה על ההסכם המתגבש, כמו שהיה ב-2015. ישראל צריכה לשתף פעולה עם ארצות הברית ככל הניתן, לנסות להשפיע על הפרטים ולגבש איתה פעולות מוסכמות למקרה שאיראן תפר חלקים מההסכם. צריך לנסות להפיק את המיטב מהמצב הקיים, שהוא רחוק מלהיות אידיאלי עבורנו, תוך שיתוף פעולה ולא התנגדות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

26 תגובות

  1. ישראל תלויה לחלוטין בארצות הברית ולא יהיה לה חופש חופש פעולה בניגוד להסכמים של ארצות הברית. כדאי להבין את זה ולא להכריז הכרזות שלא נוכל לעמוד בהן.

    1. לא נכון. אמנם הברית הבלתי כתובה עם ארה"ב חשובה מאד לישראל, אולם ישראל, כיום עוד יותר מפעם, לא תלויה לחלוטין בארה"ב. כך היה עם מפעל הטקסטיל בדימונה, עם הפצצת הכורים בעיראק ובסוריה, ואפילו ב- 48 עם פרויקט סנבורן.

  2. אתמול התפרסם מצד ארצות הברית שהושגה התקדמות משמעותית בשיחות. אני חושש שאנחנו באמת מתקרבים לחתימת החוזה הגרוע הזה

  3. ברשותך כמה הערות
    1. הסנקציות הכלכליות הם מכשיר אפקטיבי להשפעה על מדיניות משטרים בעייתיים. המהלך של נתניהו וטראמפ להכביד בסנקציות על אירן היה נכון עם סיכוי הצלחה גבוה אילו התממש כהלכה. אירן עמדה בפני משבר כלכלי שיכול היה להביא לשינוי חברתי פנימי אבל הניסיון כשל כי אירופה, סין ורוסיה לא היו מוכנים לשתף פעולה, אירופה איבדה כול מוטיבציה להתמודד נגד אירן מה עוד שאיום הגרעין מופנה (בינתיים) רק כלפי ישראל ולענייני טהרן במזרח התיכון, וכבר ידועים המיקרים בהם מדינות אירופאיות מסוימות הגיעו ל"הבנה" עם ארגוני טרור שקיבלו יד חופשית לפעול נגד מטרות ישראליות/יהודיות בתנאי שלא יפגעו באחרים. ללא שיתוף הפעולה האירופאי ניטל העוקץ מטראמפ מה עוד שכהונתו נבלמה וביידן נחפז לבטל את הסנקציות. ובעולם – ובעיקר בישראל- עדיין מהדהדים צהלות השמחה לאיידם של השניים.
    2. מזכיר את הסכמי אוסלו כאשר ישראל הביאה את אש"פ לרמאללה בעודו בנקודת שפל שרק מדינת ישראל השיבה אותו לחיים
    3. ההסכם עם אירן – כך אנו למדים, ימשך שנתיים וחצי שנותרו מההסכם המקורי, ולאחריהם- אירן חופשיה מכול עכבות. העולם למעשה מקבל את אירן הגרעינית כעובדה כפי שהיה לגבי קוריאה הצפונית שארה"ב כשלה באופן מחפיר למנוע כבר בעידן ממשל קלינטון
    4. בנסיבות אלה מצב ישראל רע מאד. כלל לא בטוח שתוכל למנוע מאירן נשק גרעיני בהיעדר תמיכה וסיוע חיצוני, ויתכן שנגזר עליה ללמוד כיצד חיים תחת האיום הזה. גם אין להתנחם ביכולת המכה השנייה שבידיה כי די באחת או שתיים פצצות כדי לסיים את המפעל הציוני, גם מדינות "ברית אברהם" לא בטוח שיעמדו בלחץ, כול עוד הוא מופנה בלעדית נגד ישראל והיעדר תמיכה אמריקאית.
    5. עכשיו, כאשר ביידן מבין בעצמו (בדיוק כמו טראמפ ונתניהו) את עצמת הסנקציות הפיננסיות שהוא מפעיל ללא היסוס כלפי רוסיה- עם סיכוי טוב להצלחה כי אירופה תשתף פעולה (שלא כמו במקרה של אירן)- אולי הוא יהיה מוכן להפעיל זאת שוב נגד אירן בעוד שנתיים
    6. פתרונות? מאוחר מדי

    1. לגדעון:
      כמה הסתייגויות להערותיך.
      1. אירופה פחות משמעותית. כיוון שסין מוכנה לקנות את הנפט האירני ורוסיה משתפת איתה פעולה, היה ברור שהסנקציות לא יעבדו. אפשר היה לצפות את זה.
      2. בעוד שנתיים וחצי, המצב יהיה כמו היום. שזה לא שאירן תהיה חופשית לעשות מה שהיא רוצה. זה שוב יהיה הסכם חדש או סנקציות. כלומר, לפני תום הזמן הזה יכנסו שוב למשא ומתן.
      3. אין אפשרות תגובה, כי שתי פצצות מחסלות את מדינת ישראל – שטויות (סלח לי על הבוטות, אבל אין לי ברירה). אתה מבטל את מושג ההרתעה, כאילו לא היה טעם להתאמץ ולהשיג אותה. אירן לאתנסה להשמיד את החזון הציוני במחיר של התאבדות לאומית והשמדת אירן. אני ממש תוהה איך מישהו חושב בהגיון שהפנאטיות הדתית שלהם תגרום להם, במקום לשאוף להקים אימפריה איסלאמית במזרח התיכון, להחליט להתאבד ולהשמיד את עצמם. ובקשר ליכולת התגובה, תאמין לי שאני קצת מבין בזה ובוא נשאיר את זה כך.

      1. נוח
        מסכים לגמרי שניגשתי לנושא מנקודת מבט פסימית. אני מודע היטב לתכניות ההגנה שלנו, אבל אחרי שטיסן חיזבבללה שוטט במשך 40 דקות בשמי ישראל, הוריד בהיסטריה למיקלטים את צפון הארץ, וחרף המסוקים ומטוסי הקרב שהוזנקו- חזר ללבנון ללא פגע..

        1. גדעון.
          הרחפן של חליזבאללה לא רלוונטי, אבל הטעות היא בכלל בדיון בדבר שההתרחשות שלו היא חסרת סיכוי, בגלל ההרתעה הישראליעת.

      2. שתי שאלות לד"ר נח שמיר בעקבות הערתך "שאתה מבין קצת בזה":
        1. שתי פצצות גרעין על ישראל (אתה כותב – שטויות) למה זה יגרום במדינה?
        2. נניח שאיראן תגיע לגרעין, או אפילו תפרסם שיש ברשותה גרעין, האם, ואיזה תהליכים זה יתחיל להניע "במזה"ת?
        אכיר לך תודה על התייחסותך לשתי שאלות אלה.

        1. ד"ר דגני:
          שתי פצצות תגרומנה לכ-40,000 הרוגים (יחסית, הרבה פחות מבמלחמת השחרור) ועשרות קילומטרים מרובעים הרוסים ולא אפשריים למגורים. זו מכה נוראה, אבל לא השמדה. אבל הדיון הזה אינו רלוונטי בשום תרחיש אפשרי. במדיניות עמימות חכמה, ישראל יצרה הרתעה עצומה. אמדיניג'אד כתב לשר החוץ האמריקני שהוא יודע שיש לישראל 200 פצצות גרעיניות (כ-100 מימן) שמכוונות אל אירן. לא משנה אם זה נכון או לא, אף הנהגה, פנאטית ככל שתהיה, לא תיקח את הסיכון הריאלי של השמדה עצמית, במקום הקמת אימפריה איסלאמית, רק בגלל שנאה תהומית לישראל ורצון להמדתה.
          באשר להכרזה על נשק גרעיני אירני, זה בדיוק מה שהסכם הגרעין מונע וזו אחת המטרות העיקריות שלו (ולא מדגישים את זה מספיק). ברור שהכרזה כזו תגרום למרוץ חיצוש גרעיני (וזה מה שפחדו בזמנו שיקרה אחרי פרשת וענונו), והצורה הטובה ביותר להתמודד עם האפשרות הזו היא הסכמי גרעין מתמשכים.

        2. לד"ר דגני:
          אגב, כמה מעמיתי חושבים שלאירן יש כבר כמה שנים נשק גרעיני והיא נמנעת מהכרזה עליו (באופן ישיר או עקיף) מחשש לסנקציות חריפות בהרבה. אם לא מכריזים עליו, אי אפשר לאיים בו וזה מה שחשוב.

          1. לד"ר נח שמיר,
            תודה על תשובותיך. עמדתך ברורה לי הגם שאינני מסכים עמה. אגיב כדלהלן:
            40 אלף הרוגים, על פי דבריך, זה אומר לפחות עוד 80 אלף פצועים, הרס הסביבה, קרינה, נזק לטווח ארוך.
            זה סוף מדינת ישראל. אל תשכח שבמלחמת העצמאות נהרגו, כדבריך, באופן יחסי יותר, אבל במשך שנה וחצי. כאן זה מיידי.
            יש גם סתירה בדבריך: אתה כותב "אם לא מכריזים על נשק גרעיני אי אפשר לאיים בו" אז איך יוצא שישראל לא הכריזה על נשק גרעיני ובכל זאת קיימת הרתעה בעניין זה, לפחות על פי מכתבו של אחמדי-נג'רד לשר החוץ האמריקני?
            באשר לשימוש בגרעין אם יהיה לאיראנים – אורח החשיבה שלך הוא מערבי, חילוני, ליברלי. ההנהגה האיראנית מחזיקה באורח חשיבה אחר לחלוטין. הוא מנוגד ב- 180 מעלות לאורח החשיבה המערבי. אני יודע שלרבים מאד, כולל מדענים, עיתונאים ופוליטיקאים קשה מאד לקבל את זה. אסלאם רדיקלי הוא נושא בפני עצמו. למדתי את זה. התנסיתי בזה. גם באיראן.
            אני משוכנע שאם יהיה למשטר האייטולות גרעין הם ישתמשו בזה. קודם כל הם יהפכו למדינה הגמונית במזרח התיכון המוסלמי, כולל הסוני, כולל ערביי ישראל. ובשלב יותר מאוחר הם יפנו לחסל את ישראל. זה ציווי מהקוראן. כמו שנאצר בזמנו העמיד את עצמו ואת מצרים כמובילי הלחימה נגד ישראל ולכן, בין השאר, הוא נהיה המנהיג הבולט בעולם הערבי-מוסלמי, עד שהעניין הפך לחלק ממהותו הפוליטית-לאומית, כך חיסול ישראל הפך לחלק אינטגרלי מהמהות הפוליטית-לאומית של משטר האייטולות. בהתאם למצוותיו ומעשיו של הנביא מוחמד הם מוכנים להתפשר זמנית עד שיתחזקו (כיום זה גרעין באיראן) ואח"כ להפר את הסכם הפשרה (קורייש) ולחסל את מי שהם מחשיבים ככופרים באללה ובציוויי "מוחמד רסול אללה".

            1. ד"ר דגני.
              אנחנו חוזרים על עצמינו לעייפה.
              1.רק טענתי שזו לא השמדת מדינת ישראל. לא משווה למלחמת השחרור.
              2.ההביון של האיסלאם הרדיקלי שונה, אבל הוא לא חוסר הגיון מוחלט, עד כדי התאבדות מודעת. לדעתך, ישראל לא הייתה צריכה לפתח הרתעה גרעינית, כי היא לא מועילה…
              3,כםי שכתבתי, ישראל הפעילה מדיניות עמימות חכמה לאירן לא תהיה אופציה כזו.

              1. לד"ר נח שמיר,
                אינני מצליח להבין את דבריך –
                1. אתה השווית (ראה בסוגריים בתגובתך שלעיל) שהרג 40 אלף זה יחסית פחות מבמלחמת השחרור.
                2. היכן מצאת שטענתי שישראל לא הייתה צריכה לפתח הרתעה גרעינית כי היא לא יעילה?
                2. אתה כתבת שכמה מעמיתיך טוענים שכבר כמה שנים יש לאיראן נשק גרעיני והיא לא מודיעה עליו, מנגד אתה כותב בתגובה שלעיל שלאיראן לא תהיה אופציה כזו.
                לכן אני מרים ידיים בוויכוח בינינו. לא בגלל שאנו חוזרים על עצמינו לעייפה – כפי שציינת. אלא בגלל שאתה מצטט אותי במהופך עם העמדת הנושא על פי הבנתך באופן המשבש את הדיון.
                אמרת את שלך. אמרתי את שלי. בוא נשאיר את הדברים כפי שנאמרו. ימים יגידו.

    2. כללית גישתך נכונה, עם זאת אני מבקש להוסיף כדלהלן:
      1. ביטול ההסכם והסנקציות שטראמפ הטיל על איראן עשו את העבודה. תהליכים כאלה דורשים זמן. בחירת ביידן הפכה את התהליך.
      1. אוסלו הייתה טעות קריטית שלנו. פשלה נוראה של ביילין וחבורתו. התחיל ללא ידיעת האמריקאים.
      3. ההסכם עם איראן – לא היה שווה את הנייר שעליו נחתם. האיראנים לא התכוונו לקיימו. כיום זה כבר ידוע לכל יודעי ח"ן.
      4. חס וחלילה שישראל תלמד לחיות עם גרעין איראני. עמידות הסכמי אברהם לטווח ארוך תלויה בחיסול הגרעין האיראני ע"י ישראל.
      5. הסנקציות של ביידן על רוסיה שוות מעט מאד. רוסיה היא לא איראן. אגב, כנראה שביידן הולך לחטוף חזק בבחירות האמצע.
      6. שום דבר לא מאוחר. אפילו ההסכם הראשון לא אושר ע"י הסנאט. לכן לא היה בתוקף חוקי בארה"ב. לכן היה לטראמפ קל לבטלו.
      עוד דבר – דבר הגרעין האיראני נודע עוד ב- 1994, לפני כמעט 30 שנים. האיראנים לא הצליחו בכך אפילו עד 2015. דהיינו עד הסכם הגרעין של
      אובמה. יש להניח במידה רבה של וודאות שבעניין זה ישראל "לא נרדמה בשמירה". כך יהיה גם בעתיד.

    3. ועוד דבר גדעון. איך אתה מסביר את הפרדוקס. אם הגרעין האיראני הוא אכן איום קיומי, שישמיד את ישראל אז למה ישראל מתנגדת להסכם שלפחות יעכב אותו?

  4. צריכים לחשוב כי בתוך כמה שנים המשטר באירן יתחלף. ועם מימשל נורמאלי אפשר יהיה להגיע להסכם רציני. בינתיים צריך לא לחמם יותר מידי את הגיזרה.

  5. המומחים המנסים להבין את אירן טרם הצליחו לפענח את תפיסת ההגיון של ההנהגה האירנית. יש הטוענים שהאירנים הם פרגמטים, שוקלים בהיגיון את צעדיהם כמקובל בתרבות המערב. תחת הנחה זו אין כול "הגיון" לממש מול ישראל נשק גרעיני כי תגובת הנגד הישראלית תהיה הרסנית לאירן.
    מנגד- מומחים אחרים טוענים שההגיון האירני מתוחכם יותר, די להם להפעיל מספר פצצות גרעיניות קטנות על הריכוז היהודי בגוש דן (גטו מרצון) כדי לא לפגוע באוכלוסיה הפלסטינית ולהשאיר את ירושלים המזרחית שלמה, תחת ההנחה שישראל לעולם לא תגרום להשמדת אירן בסגנון "תמות נפשי עם פלישתים" כפי שלא עשתה כך במלחמת יום כיפור, זה נוגד את האופי היהודי וחוץ מזה אירן מספיק גדולה וחזקה ותמיד תשרוד,
    הדעת המחמירה יותר היא שההגיון האירני של ה אייטולות שבוי במצווה הדתית של דוקטרינת הג'יהאד המוסלמי העולמי לפיו יש להכחיד את המדינה היהודית הכופרת ויהי מה, מה עוד שלפי תפיסת הזמן במזרח- לא אצה להם הדרך כול עוד המטרה מושגת,
    במצב הרוח הפסימי בו אני נמצא היום- אינני מתעלם ממשל "העקרב והצפרדע" הנושאת אותו על גבה לחצות את הנחל. באמצע הדרך הוא מכיש אותה למוות ומצדיק זאת בכך כי "אינו יכול להתכחש לטיבעו" גם במחיר התאבדות הדדית..
    אשמח לכול "כדור הרגעה" מנומק , בתנאי שלא יביא לחולשת הדעת המכהה את חובת הזהירות הלאומית, כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד אפילו לא פעם אחת.

    1. לגדעון:
      קשה לי לקיים את הדיון הזה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב וזהירות בדברי.
      ההנחה שהאירנים יקחו את הסיכון בהפצצה של רק גוש דן וישראל לא תגיב במלוא העוצמה היא חסרת סבירות. ברור לך שאם הם טועים בשיקול הזה, הם מושמדים ואף אחד לא מהמר בצורה כזו. אני לא מכיר שום מומחים שמצדדים בתרחיש הזה, ואני מכיר לא מעט.

      דוקטרינת הג'יהד האיסלמי לא כוללת התאבדות כמדינה, שממנה אין תקומה.

    2. ועוד דבר, גדעון. אשמח אם תאמר לי מי המומחים הנעלמים מעיני, שאמרו שההרתעה הגרעינית של ישראל לא אפקטיבית.

      1. נוח
        אין ספק שמאגר הידע שלך הוא גדול ללא כול השוואה לשלי. ואני יכול להסתמך בעיקר על פרסומים שונים בתחום כמו למשל (שלפתי באצבע)
        https ://din-online.info/pdf/ic19.pdf
        יצחק בן ישראל בספרו, תפיסת הביטחון של ישראל, ".
        לדבריו אם למדינה כזו, דוגמת איראן כיום, יהיה נשק גרעיני היא עלולה להשתחרר בזכותו מהחשש שלישראל יש נשק גרעיני והיא תשתמש בו בשעה שתהיה נתונה באיום קיומי. במידה והנשק הגרעיני של האויב ינטרל את הנשק הגרעיני המיוחס לישראל, יכול האויב להניח כי בסופו של דבר ידו תהיה על העליונה כיוון שהפוטנציאל שלו )לבנות כוח לאורך זמן ולהילחם( גדול מהפוטנציאל של ישראל." או

        המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה: כנס מיוחד של משמרות המהפכה פורס את אסטרטגית הביטחון הלאומי של אירן. 2 אוקט 2019 סא"ל מיכאל סגל, דסק איראן.
        כאן בין השאר מדובר על תפיסת הגיהאד האירני
        לכן הצבעתי על דעות שונות הקיימות בתחום

        אני מציע שנעצור כאן ונלמד מהידע הרחב שלך בנושא

  6. אסור לתת לאיראנים לפתח פצצה כזאת. גם בכוח חייבים למנוע זאת. אחרת יהיה מאוחר מידי. יהיה להם הרבה יותר כוח במדא ומתן מול כל גורם.

  7. המדינה צריכה להחליט עם איזה מעצמה היא הולכת, ולקבל ממנה לא רק הטבות, אלא גם לתמוך בדברים שלא כל כך נראים לנו. אחרת נישאר בסוף ללא תמיכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה