על כל נושא שאני כותב עליו קיימתי פגישות פנים אל פנים עם בכירי הדרג הביטחוני כמו גם המדיני, ולא הייתה להם שום בעיה בהבנה. הרי מדובר בעובדות מוצקות. למדתי שהם פשוט חוששים לעסוק בבעיות הקשות, פן אלה ידבקו בהם ותדמיתם תיפגע. מכאן שרק מודעות ציבורית ולחץ על מקבלי ההחלטות עשויים להוציא את העגלה מהבוץ. הגישה שצריך לטפל בבעיות הקיומיות בחדרים סגורים איננה מעשית, פשוט אין עם מי לדבר. איבדנו יותר מדי זמן יקר ועמו את המוכנות של צה״ל למלחמה משום שרבים מהציבור סמכו ללא סייג על מובילי הביטחון והמדיניות. התוצאה היא אי-מוכנות שעלולה לעלות לכולנו ביוקר רב במלחמה הבאה.
עופר שלח כתב ב-ynet, "אנחנו חייבים לדבר על צה"ל, כי ממשלות וקבינטים לא יתקנו את המצב. אין להם אומץ, אין להם ידע. כשהייתי יו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני תפיסת הביטחון ובניין הכוח, הנחנו על השולחן דו"ח של 70 עמודים […] רק חבר קבינט אחד ביקש לדבר איתי עליו – יואב גלנט, היום באופוזיציה. אני בספק אם השאר, כולל ראש הממשלה הנוכחי, בכלל קראו. אם נמשיך להגיד, מתוך פחדינו ולא מתוך ידיעה, שיהיה בסדר ואלה שם למעלה יודעים מה הם עושים, נחטא לצבא ונחטא לעצמנו.״
תמיד יש גם יחידים שמעדיפים לסגור עיניהם מראות ובמקביל להפריח סיסמאות שאין להן שחר, וזאת מחוסר ידע. כפי שטען עופר שלח, הם פשוט מפחדים, ומנסים ככל יכולתם לשכנע את הציבור שיש על מי לסמוך. אין מה לדאוג, אין צורך בפעולה, הכול יהיה בסדר. הם יכולים להיות אנשים מלומדים עתירי תארים, אלא שאין להם מושג על המתרחש בצבא. לאלה אני מציע שיחשבו כמה פעמים בטרם הם מביעים דעתם. אני אישית מעולם לא מביע דעה בנושאים שאין לי מושג בהם.
לאחרונה פרסמתי כאן באתר את המאמר ״השיטפון בחצור – אות אזהרה לקראת המלחמה הבאה?״ אינני נוהג לפרסם דבר לפני שאני יורד לעובי הקורה ומנסה לפתור את הבעיות בשיחות בחדרים סגורים עם מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר. רק לאחר שהבנתי שאין עם מי לדבר ואין טיפול בפועל בנושאים הפוגעים במוכנות הצבא להגן על אזרחי המדינה במלחמה, אני פונה לריבון – שהוא הציבור, הציבור החי בערפל ומאמין בסיפורים שדובר צה״ל מספר לו.
לפני פרסום המאמר האמור שלחתי מכתב נוקב לרמטכ״ל, לסגנו ולמפקד חיל אוויר על בעיות קשות מאוד שצפויות בבסיסי חיל האוויר במלחמה הרב-זירתית הבאה, וצפויים שיבושים קשים בהמראות של מטוסי הקרב למשימותיהם כאשר מדי יום ישוגרו עשרות טילים מדויקים עם ראשי נפץ של מאות ק״ג לעבר בסיסי חיל האוויר, מסלולי ההמראה והדירים התת-קרקעיים שבהם נמצאים המטוסים. סגן הרמטכ״ל (הקודם) קרא לי לפגישה ואישר בפניי שאכן הוא רואה זאת בחומרה רבה. גם מהתייחסותו של מפקד חיל אוויר למכתבי הסקתי שהמצב אכן חמור מאוד. קיוויתי שבחיל האוויר ייקחו את הדברים לידיים ויתקנו את המצב בהקדם.
לאחרונה עדכן אותי תא״ל העוסק בתחום שהמצב לא תוקן אלא אף התדרדר עוד יותר. יכולת הגדודים האחראים לרציפות ותפקוד בבסיסי חיל האוויר במלחמה התנוונה, כך על פי התא״ל. זה הרי מה שהתרחש בשיטפון בבסיס חיל אוויר בחצור, כפי שעולה מביקורת מבקר המדינה. חמישה שיטפונות שנפרשו על פני כעשרים שנים הזיקו קשות למטוסים ולציוד, אולם הלקחים לא יושמו. שוב ושוב המחדל חוזר. כעת זה צפוי להיות חמור הרבה יותר. שהרי לא מדובר בבסיס אחד אלא בכל בסיסי חיל אוויר, כולם אינם מוכנים כראוי לרציפות תפקודית במלחמה הבאה כאשר הם יהוו מטרה אסטרטגית לאיראן וגרורותיה.
יגידו לי בבקשה כל היועצים במרכאות, האם להמשיך ולסמוך על הפיקוד הבכיר? לעמוד מנגד עד שיתרחש האסון? האם לא נכון לעורר את הציבור משאננותו כדי שידחוק במנהיגיו שסרחו? הגיע העת שהציבור יהיה מודע למצב ויביא את המנהיגים לשנות כיוון. אחרת נחווה את המחדל החמור במלחמה, והוא יתגלה כחמור ביותר שמדינת ישראל חוותה מעולם.
בשנה האחרונה אני מוביל פרויקט בחסות אוניברסיטת רייכמן, שבמסגרתו הקמנו חמישה צוותים שכל אחד מהם מונה שישה מומחים מהשורה הראשונה בתחומם – תפיסת ביטחון, יבשה, הגנה ותקיפה מול איום הטילים, הרקטות והכטב״מים, החזית האזרחית (העורף) והתרבות הארגונית, הניהולית והמנהיגותית בצה״ל. במשך שנה נכתב מסמך העוסק בכל אותם תחומים. במסמך זה אנחנו מזהים את הבעיות, מסיקים מסקנות וממליצים למקבלי ההחלטות על דרכי פעולה. המסמך הופץ לאחרונה לכל הבכירים בדרג הביטחוני והמדיני. חברתי לפרופסור בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ודיקן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, ובתקופה האחרונה קיימנו מפגשים רבים עם מקבלי ההחלטות – שרים, יו״ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק, 12 ראשי האגפים במועצה לביטחון לאומי וגם חברי כנסת מהאופוזיציה שעשו תפקידים בכירים בממשלה הקודמת. לא מכבר אף נפגשנו עם ראש הממשלה בנט, שעמו נפגשתי בעבר מספר פעמים והוא מודע היטב לבעיות הקשות שהצגתי בפניו. לשמחתי, בכל המפגשים מקבלים את המסקנות שלנו ואף מסכימים עם המלצותינו. הבעיה המרכזית היא הפער הגדול בין הבנת הבעיות הקשות לבין היישום המתחייב מהן.
16 תגובות
לדעתי אתה צודק
לדעתי אין סיכוי שבבלאגן הפוליטי והחברתי שקים כאן כארץכעת מישהו יטפל ברצינות בנושא
אם מבינים, כלשון כותרת המשנה, מדוע בורחים מהאמת?
האם הם כסילים, עצלנים, בוגדים, חסר להם כסף, אין להם כוח אדם טוב לעבוד אתו, מזלזלים באויב, או מסיבה אחרת ?
או אולי זו רק חלק מהאמת, או אמת מעוותת, או אמת נכונה לשעתה ולא נכונה לשעה אחרת? או מה?
לנוכח מעמדו הבכיר ביותר וניסיונו של הכותב מתעוררות תהיות ושאלות חשובות שלעיל. מה יהיה?
דגני- שאלת את השאלה החשובה ביותר. זו תופעה שכיחה כפי שמגיבים גם נוכח משבר האקלים. טבע האדם הוא להימנע מלהתמודד עם בעיות קשות לטווח רחוק (בארצנו עדיין פועלים לפי רבעונים שלא כפי המזרח למשל לפי תכניות חומש..), הדחייה, ההדחקה, "כשנגיע לגשר" "יהיה בסדר"- הם אבות התרבות הישראלית, והחרדים עוד יוסיפו "בעזרת השם". הנהייה אחר "כאן ועכשיו" המאפיין גם את תנועת נגד- החיסון היא אופיינית לתרבות הישראלית. וזה מדביק גם את מי שמזהיר מפני הגרעין האירני כי זה "משהו רחוק- אז למה סתם להפחיד.."
קשה להתמודד עם התופעה, ומי שמנסה בכול כוחו לפקוח עיינים כמו בריק- עוד נחשב לעיתים "שוטה הכפר" בעוד אנחנו זקוקים להרבה מאד "שוטים" כאלה!!
איך יכול להיות שהעם לא מתעורר?
אני איתך
לא כליה. לא להגזים. לא ניעלם. אבל פשוט נשלם קורבנות מיותרים. כמו ששילמנו במלחמת יום כיפור. זה מספיק גרוע. אבל אם כל הזמן מדברים על חורבן אז אנשים מפסיקים להתייחס.
בעיות יש אבל קצת הגזמת. לא ?
האלוף בריק,
חזק ואמץ!
למגיב ״ר״
במאמרי ״מקרבים את הכליה על עם ישראל״ כתבת: ״ לא כליה. לא להגזים. לא ניעלם. אבל פשוט נשלם קורבנות מיותרים. כמו ששילמנו במלחמת יום כיפור. זה מספיק גרוע. אבל אם כל הזמן מדברים על חורבן אז אנשים מפסיקים להתייחס.״ תגובתך מעידה כאלף עדים שאתה וחלק מחבריך בניתם לכם מציאות מדומה שבינה לבין המציאות האמיתי המרחק הוא עצום. מדינת ישראל הפכה בשנים האחרונות למדינה המאוימת ביותר בעולם , במשך שנים נבנת סביב ישראל ע״י איראן וגרורותיה טבעת חנק של 250 אלף טילים ורקטות אשר ישוגרו כ- 3000 מהם מדי יום על מדינת ישראל ויגרמו לחורבן ואבידות קיצוניות כפי שלא חווה עם ישראל מאז מלחמת העצמאות לפני 74 שנים. במלחמות ישראל הקודמות נלחמנו בחזיתות והעורף היה שקט ( כולל במלחמת יום כיפור אותה ציינת ) אבל במלחמה הרב זירתית הבאה העורף הישראלי יהפוך לזירה המרכזית, איום שלא חווינו מעולם ( זה השינוי המהותי מכל המלחמות בעבר )
רק לאחרונה התקיים תרגיל העורף הלאומי , כאשר צה״ל קבע את האיום היחוס לתרגיל – כ 2500 טילים ורקטות ישוגרו על העורף הישראלי ע״י החיזבאללה מדים יום וכתוצאה מכך יהיו מאה אתרי הרס מדי יום ( תעשו את המכפלות מה יהיה פה אחרי 10 ימים ) וזה עדיין בלי לקחת בחשבון את שיגור הטילים והרקטות מהמדינות הנוספות סביבינו , אשר יגרמו להרס נורא ואבידות קיצוניות ( הערכות מדברות על עשרות אלפי הרוגים ופצועים ). כל מקבלי ההחלטות בדרג המדיני והבטחוני מכירים את המצב הנורא , רק הם לא עושים דבר .
כמה ציטטות מדבריהם :
1. תא"ל (מיל') אודי דקל- מי שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי.
לדבריו-התרחיש הקיצוני הוא מאוד רלוונטי "העורף הוא נקודת חולשה והתורפה של ישראל ולא הוכן כנידרש לאירוע כזה"
2. בכתבה של יוסי יהושע ב ynet נכתב –
״בנושא זה ישנה דילמה במערכת
המדינית-ביטחונית כיצד לתווך את הנושא לציבור, בעיקר לגבי הנזק שייגרם לעורף עם היקף ירי של כ-2,500 רקטות ביממה וכ-100 אתרי הרס ביממה, כפי שעודכנו השרים בוועדת השרים לעורף שהתכנסה לאחרונה, וכפי שתורגל בתרחישים בתרגיל העורף הלאומי. זה עלול ליצור לחץ וחרדה וגם להעצים את האויב״.
3. בכנס על הטרור שנערך באונברסיתת רייכמן לפני כחודשיים נאם שר הביטחון בני גנץ ואמר בדאגה רבה שלאחרונה קיבלו המליציות השעיות פרו איראניות בסוריה מהאיראנים מאות כטב״מים ( כלי טייס בלתי מאוישים ) , אשר יכולים להגיע לכל מטרה נקודתית בישראל עד כדי פגיעה בחלון של בית, בנוסף לכך הם מצוידים בטילים מדויקים .
4. בחודש ספטמבר האחרון הקדיש ראש הממשלה בנט לסוגיה חלק מנאומו בעצרת הכללית של האו"ם, ואמר לעולם כולו כי "רק השנה החלה איראן להפעיל יחידת טרור קטלנית חדשה – נחילים של כטב"מים קטלניים, חמושים בנשק שיכול לתקוף בכל מקום ובכל זמן". בנט הוסיף כי איראן כבר ביצעה תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים במזרח התיכון, וציין כי האיראנים "מתכננים לכסות את שמי המדינה בכוח הקטלני הזה".
5. לאחרונה הצהיר אלוף קלמן (האלוף העוסק בעיקר במעגל השלישי, קרי איראן) :
האלוף קלמן: ״טילים מדויקים איראנים מכוונים לעבר ישראל מסוריה: "כוח קודס בסוריה הצליח להעביר טילים איראניים מדויקים דרך הנתיב הקרקעי. הטילים הללו נמצאים על אדמת סוריה ומכוונים לעבר ישראל".
"יש מספרים, אבל אני לא יכול לפרט אותם. לא מדובר בטילים בודדים והם כל הזמן מנסים להעביר עוד, איום הטילים המדויקים אינו בקומת האיום הקיומי הגרעיני, אבל הוא לא רחוק משם. זה דורש משאבים רבים".
הגיע הזמן שאתה וחבריך תפסיקו לטמון ראשכם בחול ולהיות שותפיי פעולה לזורים חול בעיני הציבור.
זאת לא סוגיה של אחד או אפס. הוויכוח יכול להיות גם על מידת חומרת הבעיה ועל מידת התוצאה.
שאלה לאלוף בריק,
קראתי בעיון רב את תגובתך למגיב ר.
בהנחה שהכול נכון – מה צריכה מדינת ישראל לעשות?
בהנחה שהכל נכון:
1. להעיף את רעם מהממשלה.
2. לשנות את מבנה הדתקים כך שנפילת טיל בפתח הדתק לא תיפגע באף מטוס.
3. להכין יכולות לתיקון פגיעה במסלולים תוך כ 15 דקות.
4. לקדם את הלייזר החשמלי ולהצתייד בינתיים גם בלייזר הכימי.
5.לא לטאטא מתחת לשטיח אף בעיה, להתחיל לדאוג מהמילה ״סמוך״ או ״בעזרת השם״
אם נעיף את רעם מהממשלה – אין ממשלה.
את כל היתר כבר עשו ועוד עושים.
שכחת הרתעה. גם את זה עושים.
בכללי מצטרף לדעתך ואוסיף:
-מלבד אמצעי ההגנה שפרטת- יש להיות פרואקטיביים בהתקפת מנע ככל שניתן גם אם שוב ארה"ב תדרוש שלא נירה את הכדור הראשון (ראה מלחמת 73) והאו"מ ידרוש מיד הפסקת- אש חד צדדית..
– לגבי דידי – מר"צ מסוכנת עוד יותר מרע"מ…
לגדעון שניר
ומפלגת העבודה נעשתה עוד יותר גרועה ממר"צ
מסתבר שכתיבה אפילו של שנים לא מביאה שינוי. איך אתה מתכוון להביא שינוי בפועל?