ישראל והגרעין האיראני – ניהול סיכונים נכון

האיומים החמורים באמת מכיוון איראן
תמונה של נח
ד"ר נח שמיר

נושא הגרעין האיראני הוא אולי הנדון והנסקר ביותר בעיתונות ובתכניות הטלוויזיה בשנים האחרונות וקשה לחדש משהו לגביו. בכל זאת נדמה לי שניהול הסיכונים לגביו לא הוצג כהלכה ואני רוצה לנסות לעשות זאת במאמר הזה.

באופן כללי הדעות נחלקות לשניים: אלה הסבורים, או לפחות מציגים זאת כך, שהאיום הגרעיני האיראני הוא איום קיומי מהמעלה הראשונה ("האירנים מכינים לנו שואה גרעינית" – בנימין נתניהו) ולכן ישראל חייבת לעשות הכול, בלי הסתייגויות, כדי להרוס ולנטרל את האיום הזה; ולעומתם אלה הסבורים שזה אכן איום, אבל לא איום קיומי ישיר, ולכן הפתרון צריך להיות אחר מאשר תקיפה ישירה שלנו על תשתיות הגרעין של איראן, מה גם שעדיין אין לנו יכולת לעשות זאת לבדנו.

אני נמנה עם הקבוצה השנייה. כתבתי על כך במאמרי בעיתון "הארץ" ("הגרעין האיראני אינו איום קיומי. צריך אסטרטגיה אחרת", 8.7.21). האיראנים יודעים, לדבריהם, על קיום 200 פצצות גרעיניות המכוונות אל איראן, וכמו שאהוד ברק התבטא לא מזמן בריאיון אצל אופירה וברקוביץ, הם אמנם קנאים פנאטים, אבל הם לא מטומטמים, והתאבדות כמדינה אינה נכללת בתכניותיהם להקים אימפריה איסלאמית במזרח התיכון. לכן מלחמה גרעינית ישירה בינינו לאיראן אינה באה בחשבון. האיום הוא עקיף. לאיראן שתי מטרות בפיתוח פצצה גרעינית. ראשית, כמו צפון קוריאה, שרידות המשטר; ושנית, להיות הבריון השכונתי ולבצע מהלכים תוקפניים במזרח התיכון תחת המטרייה הגרעינית.

המאוימים הישירים הם סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי, שלהם ניגודי אינטרסים עם איראן בתחום מסחר הנפט והתנועה במפרץ. הסכמי אברהם נוצרו לא מעט בגלל האויב המשותף לנו ולהם, אבל בניגוד לנו, מדינות אלו אינן נוקטות איומים כלפי איראן, ובהעדר הרתעה כלפיה והחשש להסתמך על ארצות הברית הן מנסות למצוא נתיבי הידברות איתה. נוסף לכך, לאחרונה התפרסם שסעודיה מנסה לייצר הרתעה על ידי פיתוח טילים בליסטיים. האיום על ישראל, לעומת זאת, הוא לטווח ארוך יחסית. אין לאיראן וישראל ניגודי אינטרסים בתחום כלכלי או גיאוגרפי. החשש הוא מפני הרצון של איראן לחזור לגדולתה מימי קדם ולהקים במזרח התיכון אימפריה איראנית אסלאמית, וישראל היא בהחלט גוף זר וחזק שמעורר בעיות בתכנית הזאת. החשש הישראלי הוא מהקמת ציר שיעי פונדמנטליסטי, מאיראן דרך עיראק, סוריה ולבנון, שממנו תצמח הרעה לישראל.

לדעתי הסיכוי למימוש ציר כזה, אפילו תחת מטרייה גרעינית, הוא קלוש, כיוון שלא טורקיה וודאי לא ברית המועצות, שלשתיהן אינטרסים עמוקים בסוריה, יתנו לאיראן להשתלט על סוריה מעבר לקיום המיליציות הפרו-איראניות הנמצאות שם כבר עכשיו. גם הסיכוי להשתלטות על ירדן, שזכאית להגנה של ישראל וארה"ב, לא נראה סביר. כך שאינני חושש מאוד משינוי דרסטי במצב המזרח התיכון, גם אם איראן תהיה מדינת סף גרעין או חלילה מדינה גרעינית ממש.

הדבר שממנו אני חושש מאוד הוא האפשרות של תקיפה עזה של חזבאללה נוסף להתקפה איראנית בתגובה לניסיון ישראלי להשמדת תכנית הגרעין האיראני. טילי חמאס כבר הוכיחו שכאשר יורים עלינו כמות גדולה מאוד של טילים בבת אחת, כיפת ברזל מתקשה להתמודד. הכפילו את הכמות הזאת פי עשרה (בגלל חזבאללה) והוסיפו מאות או אלפי טילים מדויקים ואף טילים וכתבמי"ם איראניים, ונוסף לכך חשבו שחיל האוויר ברובו יהיה בדרכו חזרה מניסיון החיסול. תגובה כזו עלולה לגרום לפגיעה אנושה, אפילו יותר מפצצה גרעינית, שהטלתה ממילא אינה ריאלית.

אז מה הוא ניהול הסיכונים הנכון? מצד אחד, כמו שכתבתי לעיל, האיום הגרעיני האיראני מוטל בספק וודאי שאינו איום מסדר ראשון. נוסף לכך, רוב המומחים סבורים שאין בכוחה של ישראל לבדה לחסל את פרויקט הגרעין האיראני. מהצד השני, קיימת חומרת הפגיעה של תגובת הנגד. אם נוציא מהמשוואה את האיומים, שלפעמים הם מיותרים ולפעמים משתלבים בטקטיקת הדיפלומטיה האמריקנית, ברור לי שצריך להוציא מהחשבון תגובה ישראלית עצמאית ולשתף פעולה באופן הדוק עם האמריקנים.

מה שמדאיג אותי, לא פחות מהתרחיש האפוקליפטי של פעולה מסיבית ישראלית ותגובה מסיבית של הצד השני (שאליה לפחות אפשר להתכונן) הוא התחום האפור שמתרחש בשנים האחרונות – אנחנו תוקפים ומניחים שעוצמת התקיפה לא תביא לתגובה מסיבית. בגלל הבדלי המנטאליות בינינו לאיראנים, לא בטוח שאנחנו יכולים לחזות ולזהות את הקו האדום שאם נעבור אותו תגיע התגובה, גם אם אנחנו חושבים שלא תהיה תגובה.

לכן אני סבור שלפחות בזמן שמתקיימים דיוני הגרעין בוינה (שאני מקווה שתוצאתם תהיה הרע במיעוטו, ואם לא יהיה סיכום לפחות יהיה לנו קל יותר להיות מתואמים עם האמריקנים), אל לנו לנקוט ביוזמות התקפיות עצמאיות, שאולי מעכבות אך אינן משמעותיות. עוד אני ממליץ (כמו שכתבתי במאמרי בעיתון "הארץ" "זו העת להידברות חשאית עם איראן", 14.8.21) לעשות כמעשה מדינות המפרץ, כלומר במקרה שלנו הידברות חשאית דרך מתווך ויצירת מעין קו תקשורת אדום, כמו שהיה בזמן המלחמה הקרה בין המעצמות, כדי למנוע אי הבנות קריטיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

39 תגובות

  1. מאמר ציני שבוחן את האופציות ודרכי הפעולה הריאליות. כל הכבוד לד"ר שמיר על הצבת מראה לא מעוותת מול פני כל הפרשנים והמנהיגים המתלהמים ומשתחצנים

  2. לד"ר נח שמיר היקר,
    קודם כל הערכתי על שהצטרפת לכותבים ולמגיבים באתר JOKOPOST.
    אחרי שכתבתי זאת, ולאחר שקראתי בקפידה את דבריך הן במאמר דלעיל והן בתגובותיך הריני ממליץ מאד שתנסה להיכנס לעומק העניין כדי שתוכל לשפוט את הדברים מתוך ידיעה ולא מתוך כניסה ל"רוח המנטליות של עיתון הארץ" שבו הבעת את דעתך לפני כחצי שנה.
    אתייחס לדבריך בקיצור (תוכל להתעדכן לעומקם במאמרים רבים שפרסמתי באתר בעניין זה בעבר) –
    ראשית – למרות ניסיונות רבים ישראל לא יכולה להידבר עם המשטר האיראני הנוכחי בשום צורה.
    שנית – האיראנים כיום מכריזים שבכוונתם להשמיד את ישראל. אני מציע להתייחס לכך ברצינות.
    שלישית – הסכם הגרעין הקודם שחרר להם מיליארדי דולרים שבהם השתמשו לחיזוק המשטר ולהעצמת הטרור לא רק נגדנו.
    רביעית – אינך מדייק כאשר אתה כותב (טוען שמצטט מומחים) שאין לישראל יכולת להגיב עצמאית. מציע שתתעדכן העניין זה.
    עוד – את החמאס והחיזבאללה יש להרתיע. בינתיים זה עובד. אם הם יתחילו לזרוק טילים על ישראל, בהחלט יתכן שתהיה פגיעה כזו או אחרת בעורף הישראלי. במקרה זה התגובה הישראלית צריכה להיות קשה ביותר כך שזה ייזכר לדורות בהיסטוריה של האזור.
    לסיכום – ישראל חייבת לחסל את איום הגרעין האיראני. בינתיים עושים זאת בהצלחה מעל ומתחת לרדאר. על הדרך ישראל צריכה לנסות, ביחד עם אחרים, למוטט את משטר האייטולות. זה בהחלט יתכן. משטרים יותר מנוולים ויותר אנטי ישראלים כבר נפלו.
    ואגב – על כל הדברים הללו להתבצע עד כמה שאפשר עם שימוש באש מנגד ולא עם מעורבות של חי"ר. גם על זה כבר דובר רבות באתר זה.

    1. לד"ר דגני היקר.
      אני מנתח עובדות ומסיק מסקנות. כך אני עובד במחקר מדעי וכך גם בתחומים אחרים. לא "רוח עיתון הארץ" ולא קישקוש אחר. בדיוק כמוך, אני כותב מה שאני מאמין בו ואת המסקנות שאליהם הגעתי בניתוחים שלי. יש לי כלים טובים ומוכחים לניתוח עובדות והתאמתם לתיאוריה. אל תתנשא עלי בבקשה.
      לא אתייחס לכל מה שכתבת. ציפיתי לתגובה כזו, למקרא חלק מהדברים שכתבת, שלדעתי, מנותקים מהמציאות.אני פשוט לא מסכים עם מה שאתה טוען ואני מניח שתגובה מפורטת לא תשנה הרבה, אז אמנע ממנה. בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים אחד עם השני.

    2. אגב, אם היית טורח לקרוא את המאמרים המדוברים ב"הארץ" יש שם התייחסות מפורשת לחלק מהטענות שאתה מעלה כאן. ואם קראת ובכל זאת אתה מגיב כך, אז באמת אין טעם בתגובה שלי.

    3. ליצחק דגני
      האמירה שלך שאם האוייבים הללו יתחילו לזרוק עלינו תהיה אצלנו פגיעה כזאת או אחרת, היא אמירה לא מציאותית. יהיו אצלנו כמויות נפגעים והרס חסרי תקדים. אסור להתרברב. אסור לעצום עיניים.

  3. מסכימה אתך, נח, כל מלה בסלע. אני מודה לנח שבטא במאמרו את מה שאני חושבת בעקבות הברברת הבלתי נלאית של העיתונים והמרואיינים השונים בטלביזיה. יופי נח, מזדהה עם הכתוב.

  4. מאמר מפוכח, מציאותי, חכם. לא מבין למה ברוב הכתבות בנושא ברוב המדיה יש התלהמות ושחצנות. יומרה לא תפתור את הבעיה. אין כאן פתרון קל, ולכן צריך להשתדל להוריד את המחיר ולהמנע במידת האפשר מהתנגשות. זה כמובן לא על חשבון ההתכוננות למצבים קשים יותר אם לא תהיה ברירה.

  5. לנח שמיר ויצחק דגני,
    בחלק מהדברים אני מסכים עם נח, ובחלק עם יצחק.
    יש נימוקים רבים מדוע איראן לא תתקוף את ישראל בנשק גרעיני, לא רק מחשש לתגובה ישראלית, לדוגמה על בסיס "הכריש" של מישקה בן דוד, אלא מחשש לתגובה כלל עולמית (שאינה בהכרח תקיפה גרעינית). אני מניח גם שעצם ההכרזה של איראן שיש בידה נשק גרעיני תביא לתגובות קשות של מדינות רבות בעולם.
    כפי שיצחק טוען בצדק רב איראן מכריזה על השמדת ישראל כעל משימה בעלת חשיבות עליונה ופועלת בהתאם לחזק את ארגוני הפרוקסי שלה. חלק ניכר מהתקיפות בסוריה מטרתן למנוע הזרמת טילים מדוייקים מאיראן לחיזבאללה. אז איך אפשר לקיים משא ומתן עם איראן?. במשא ומתן כל צד אמור לתת משהו לצד השני, אבל למדינת ישראל אין מה לתת!!. להפסיק את התקיפות בסוריה? להפסיק להציק לאיראן ובתמורה היא לא תחמש את אויביינו?
    האיום האמיתי והמיידי הוא האיום הקונבנציונלי הן מחיזבאללה וחמאס, הן מארגוני פרוקסי אחרים בעיראק וסוריה, והן מאיראן גופא. מדינת ישראל צריכה להשקיע את כל המשאבים בכיוון זה ולא בתקיפה באיראן.
    כדי לסבר את האוזן, הכוונה אינה ל"תמות נפשי עם פלישתים" אלא להתמודדות נכונה עם האיום הבליסטי.

    1. טוב, אלי ידידי, לך אין לי בעיה להגיב…
      ראשית, אירן הוכיחה בעבר שכשיש לה אינטרס (קניית חלקי חילוף למטוסים ב 2.5 מיליארד דולר), אין לה בעיה במשא ומתן עם ישראל, תוך כרדי הצהרות על רצונה בהשמדתה וכינוייה ה"השטן הקטן". אני חושב שבהחלט יש לישראל תמורה לתת במשא ומתן עקיף והוא הפסקת ההתקפות באירן (שמשיגות רק עיכובים לא משמעותיים במתקני הגרעין ופגיעה אזרחית בתחומים אחרים), תמורת עצירת המשלוחים לחיזבאללה. אני לא מציע להפסיק את הפגיעה בהתעצמות של המיליציות בסוריה, או של חיזבאללה, בהם, כמו שכתבתי, אני רואה את הסכנה העיקרית. בינתיים, הפסקנו את הדברים שהצעתי בלחץ ארה"ב, ללא תמורה.

  6. אפשר להסכים ואפשר לא להסכים לדבריך. אבל יש מגיבים שיש להם תגובות פבלוביות מול כל מי שמנסה להיות מיושב ומחושב. והמדהים הוא שהם ממש לא הגיוניים. יש כאן מגיב כזה שהוא נגד כניסה קרקעית כי יהרגו הרבה חיילים, אבל הוא בעד מתקפה מרחוק שתוליד מלחמת טילים שתוליד פי כמה הרוגים ועוד אזרחים.

  7. לד"ר נח שמיר היקר,
    מסכים אתך לחלוטין בזה שאנו לא מסכימים אחד עם השני. אגב – לא ביקשתי להתנשא אלא להסביר את הנושא כהווייתו. יקראו הקוראים
    את הדברים ויסיקו מסקנות לעצמם. אני יכול רק להוסיף כי המופקדים אצלנו על הטיפול בעניין מכירים היטב את הדברים ופועלים בהתאם.

    1. מאז מלחמת יום כיפור, דרך לא מעט פשלות אחרות, אני כבר לא נותן אמון עיוור במקבלי ההחלטות אצלינו.

  8. לנח ידידי,
    אני חולק על ההערכה שלך איראן פועלת ללא ליאות להשגת מטרות אזוריות. לא סתם סעודיה והמפרציות חוששות. חלק מהתהליך הוא חיזוק כוחות הפרוקסי שלה: חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד, הח'ותים בתימן וכן מיליציות בעיראק וסוריה. הפסקת הפעילות שלנו באיראן אינה תמריץ לאיראן להפסיק את תהליך ההתעצמות של כוחות הפרוקסי שלה. למרות הכל היא הגיעה להעשרה של 60% והיא יכולה עוד. מצטער, אין לנו סחורה שהאיראנים צריכים ויהיו מוכנים תמורתה להפסיק לתמוך בחיזבאללה ושות'.
    אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות כל מה שביכולתה (והיא עושה) לטפל בחימוש החיזבאללה, אבל להפסיק להשקיע בהכנות לתקיפה באיראן.

    1. אלי, כתבת שאתה חולק עלי, אבל בהמשך כתבת בדיוק מה שאמרתי קודם. אני מסכים שחיזוק הפרוקסיס של אירן מהווה סכנה עבורינו וצריך להלחם בזה. אני אחדד: המשוואה שאני חושב שצריך להציע לאירן(ולדעתי הם ינהלו משא ומתן עקיף עם השטן ואישתו, אם זה האינטרס שלהם) היא כזו:
      1. הפסקת ההתקפות הישראליות באירן על מטרות צבאיות ואזרחיות, תמורת הפסקת חימוש החיזבאללה. הנימוק: ההתקפות על מתקני הגרעין אמנם מעכבות את ההתקדמות לקראת מדינה גרעינית, אבל לדעתי, האירנים ממש לר רצים לשם. הם מעדיפים ליצור לחץ ע"י זחילה לסף גרעין. הגעה לשם תהיה ממש בעייתית מסחינתם. ההתקפה על מטרות אזרחיות גורמות סבל לאזרחים ובעיקר שמות ללעג את אי יעולתו של המשטר להתמודד. כיוון /שהחיזבאללה כבר חמוש הייטב מבחינתם, יש סיכוי שהדר כזה יתקבל.
      2. לגבי המיליציות האירניות, המש/וואה תהיה פשוטה. תקפיאו את המצב ולא נפגע בהן, תמשיכו לחזק אותן ונילחם בהן כמיטב יכולתנו.

  9. נכבדי
    דעתי אולי עוד נחרצת משלך ושוללת את ההגדרה איום קיומי. לתפיסתי נשק גרעיני הוכיח עצמו ב 76 השנים האחרונות כמעיין "משכין שלום" ובתנאי שאלה נמצאים אצל שני הצדדים הניצים, שכן כל צד יודע שאם יעשה שימוש בחימוש גרעיני, תיגזר גם עליו השמדה. כך כל העימותים שהתרחשו מאז מלחמת העולם בין שתי מדינות בעלות חימוש גרעיני, היו ורק בשל כך מרוסנים ואם פרצו קרבות בן הצדדים הניצים, הרי שהם היו ומאותה סיבה בעלי עצימות נמוכה (לדוגמה: הסכסוך בין הודו ופקיסטן).

    1. מסכים מאד, דודי, עם הניתוח שלך ולכן אני טוען שהגרעין האירני אינו איום קיומי. עדיין, המשחק אינון רק בינינו ובין אירן. מטריה גרעינית אירנית כלפי מדינות האזור (שאינן גרעיניות) תאפשר לאירן פעולות ביריוניות בכל המזרח התיכון והתעצמותה הגדולה תהיה סכנה (עקיפה) גם לנו. לכן ישראל צריכה לתמוך חזק בכל פעילות לעצירת פרוייקט הגרעין של אירן, אבל לא להוביל אותו אקטיבית.

    2. תשובה מעניינת ואמיצה
      מרצה באקדמיה כתבה עליה כאן באתר לפני כמה שנים
      כל הכבוד למי שאינם חוששים להביע דעתם המקצועית והאישית

    3. דודי ירון נכבדי,
      ההשוואה עם הודו פקיסטן אינה רלוונטית. שם אף מדינה לא מכריזה שהיא רוצה להשמיד את השנייה.
      אוי לנו ואבוי לנו אם לאיראן יהיה גרעין. חוץ מאשר תקיפה ישירה, לגרעין בידי איראן יהיו השפעות הרסניות כלפי ישראל בתחומים נוספים.
      פצצה אחת על ישראל והלכה המדינה. פצצה אחת על איראן, אפילו על טהראן (אגב הייתי שם) לא תחסל את איראן.
      אני גם מציע שתכנס יותר לעומק אל ההיסטוריה של ה"סונה-שיעה" כדי להבין מי היא ומה היא איראן האייטולאית.
      עוד – ישראל פועלת בהצלחה נגד הגרעין האיראני כבר במשך כחמש עשרה שנים. יש עוד שיטות חוץ מהפצצה אווירית.
      בינתיים זה מצליח. הפצצה אווירית תהיה אופציה אם יגיע מידע מודיעיני שאיראן מתקרבת לגרעין.
      בינתיים זה לא קורה. מישהו המציא מונח חדש"מדינה סף גרעינית" לאף אחד לא ברור בדיוק מה זה.
      ישראל לפחות מתארגנת לסיכול הגרעין האיראני בכוח תוך שיתוף פעולה עם מדינות סמוכות לאיראן מצפון וממערב.
      כל אלו, כולל מי שכתב לעיל שישראל יכולה להגיע ל"איזון אסטרטגי" עם איראן גרעינית, אינו מבין את הבעיה לעומקה למרות שיש מי שטוען שיש בידו כלים טובים ומוכחים כדי לבדוק את הנושא.

  10. נח יקירי
    אני ממש לא מאמין במשוואות שהצעת, במיוחד "הפסקת ההתקפות הישראליות באירן על מטרות צבאיות ואזרחיות, תמורת הפסקת חימוש החיזבאללה". משמעות המשוואות האלו היא שאיראן תפסיק את כל הפעילויות ההתקפיות (חימוש ארגוני הפרוקסי) שלה באזורנו שהיא כל כך מתאמצת לחזק. לגרעין היא תגיע כך או אחרת.
    אנחנו צריכים להשקיע בהיערכות אמיתית ויעילה נגד מתקפה קונבנציונלית.

  11. אם כל הגורמים הכל כך חזקים רוצים בסילוק האיראנים מסוריה, איך זה שהם עדיין שם?

    1. הם לא רוצים בהשתלטות אירן על סוריה. המצב הנוכחי סביל בעיניהם.

  12. הבעיה היחידה היא שהאיראנים הנם קיצוניים דתיים ואנשים כאלה לא תמיד ראציונלים. הם גם עלולים להגיע למצב של נואשות. והתוצאה עלולה להיות קשה ביותר. הרי יש גם בני אדם שמתאבדים.

    1. כן, תומר. האירנים הם דתיים קיצוניים, אבל לא מטורפים והוכיחו רציונאליות מצויינת לאורך כל שנות שלטונם והתהליכים שעברו. זה בדיוק ניהול סיכונים נכון. אילו לא היה מחיר נורא לתגובה, הייתי אומר "אז מה אם הסיכוי קלוש. בואו נלך על זה". אבל, כיוון שהסיכוי קלוש עד לא קיים והתגובה מובטחת להיות נוראה (יותר מפצצה. תאמין לי) הניהול הנכון הוא כפי שכתבתי.

  13. תקראו טוב מה כתוב במאמר. תקראו טוב מה כתוב בתשובות של הכותב לטוקבקים מפקפקים. כדאי לכם. דברי חוכמה

    1. לממליץ היקר ולמשיב לטוקבקים המפוקפקים –
      על הכיפאק. שיהיה לאיראנים פצצה. ננהל את הסיכונים כפי שממליץ ד"ר נח שמיר. הם רציונאליים. אמנם דתיים קיצוניים אבל לא מטורפים.
      נלך על "הסכם גרעין" נוסף אתם. הם יעמדו בהסכם כפי שעמדו בהסכם הראשון. נשחרר להם מיליארדים. הם הרי לא מאכילים את עמם הרעב. הם רק שולחים את משמרות המהפכה להרוג את המתנגדים להם. בכסף שישחררו יהיה להם עוד כדי לשלם לכל ארגוני הטרור שמסביבנו. כולל פנסיות לוותיקים ורנטות למשפחות האסירים. אתם מבינים חברים יקרים – לזה קוראים ניהול סיכונים. כן – בהחלט, הם הוכיחו מצוינות לאורך כל שנות שלטונם. כל כך מצוינות עד שכארבעה מיליון איראנים ברחו ממדינתם מאז 1979. כל מי שהיה יכול – ברח. תשאלו את התארגנויות הגולים האיראנים בלונדון, ובקליפורניה. כך מנהלים סיכונים. בכפוף לכך מדינת ישראל צריכה להתנהל?
      תגידו – מישהם התגלצ'ו על השכל? גירוש ספרד,סופות בנגב,פוגרומים,שואה,פדאיונים,חיזבאללה – עוד לא למדתם? עוד לא הבנתם?
      כן, ברור, הממליץ ליטול סיכונים נמנע מלהגיב לדברים. אין טעם. יש לו שיטות אנליטיות לבחון את הדברים. הללויה.

      1. כן, ד"ר דגני. הם עמדו בהסכם הגרעין. מי שלא עמד בו הוא טראמפ. אח"כ, הם לא היו מחוייבים.
        ולמה שכתבת קודם, אתה לא יודע (או יודע ומסלף) את העובדות. פצצה אחת על תל אביב היא נוראה, אבל לא השמדת מדינת ישראל (קרא את ההערכות במאמרי ב"הארץ"). ולפי דברי האירנים, לנו יש 200 פצצות (כחצי רבות עוצמה). זו כן השמדה טוטאלית…
        הכתיבה שלך היא אמוציונאלית ולא בהכרח דנה בעובדות. לא לכל דבר יש טעם להגיב ולדון בו.

        1. לד"ר נח שמיר –
          פצצה אחת על תל אביב היא נוראה אבל לא השמדת מדינת ישראל ?
          אתה רציני ? אני אמוציונאלי? האם אתה מבין בכלל מה זאת אומרת פצצה גרעינית על תל אביב ?
          על זה אין טעם לדון או להגיב ?
          לא, ד"ר שמיר. האיראנים לא עמדו בהסכם. לחלק מהאתרים הם לא התירו לפקחים להיכנס. אתה צריך לדעת את זה.
          הם לא התכוונו לעמוד בהסכמים. ובכלל האם שאלת את עצמך מדוע בכלל האיראנים צריכים גרעין?
          אגב – הסנאט האמריקאי, כפי שהחוק שם דורש, לא אישרר את ההסכם. על כן הוא לא היה בתוקף מבחינת האמריקאים
          אני מבקש לחזור ולהדגיש –
          אסור בשום אופן לאפשר לאיראן להגיע לגרעין. אבל בשום אופן. בעניין כזה לא מנהלים סיכונים.
          אמר פעם מישהו – אם יש ספק – אז אין ספק.
          גם אין לחשוש מהפעלת חיזבאללה או חמאס בתגובה על השמדת הגרעין האיראני.
          אם יגיבו על זה – המחיר שישלמו יהיה קטסטרופאלי מבחינתם.

          1. טוב, ד"ר דגני
            לא אכנס לדיון מפורט (מיותר). אומר רק שאני, כנראה, בתור מי שהקים שתי יחידות מקצועיות בצה"ל לטיפול בתקלות גרעיניות לסוגיהן ופיקד עליהן, מבין טוב בהרבה ממך את משמעות פצצמה גרעינית על תל אביב, דבר שאינו רלוונטי בגלל ההרתעה הגרעינית של ישראל (שלדעתך, אולי מיותרת). ב5אשר לחיזבאללה, האירנים לא היו משקיעים מיליארדים, שחסרים להם מאד, אם בשעת פקודה (תרתי משמע) חיזבאללה לא יגיב בכל הכוח על נסיון ישראלי להשמדת הגרעין האירני.

  14. אני מבקש להוסיף לדיון המעניין עד כה, היבט שחסר לדעתי מאי- הבנת התרבות המוסלמית/שיעית/אירנית הסובל מהניסיון לייחס "רציונאליות" להתנהלות האירנית בזירה הבין לאומית ובמיוחד במה שנוגע לישראל, כאשר נקודת הייחוס היא תפיסת הרציונאליות השכיחה בתרבות המערב, כאילו היא גלובלית. המחקר והניסיון בתחום מלמד על קיומם של הבדלים ערכיים תרבותיים כמו למשל: "קידוש החיים לעומת קידוש המוות, אלטרואיזם לעומת אגואיזם, אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם, התמודדות עם אי וודאות בחיים (פטליזם לעומת פרואקטיביות), תפיסת הכוח והזמן ועוד. כך למשל- "זה מאד רציונאלי לנער שיעי להיות פצצה מתאבדת, כי כקורבן שהידי הוא נערץ עי הקולקטיב, הגמול בצורה של 70 בתולות מלהיב, האמא שלו גאה בקורבנה, כיכרות ותינוקות יקראו על שמו, ולמשפחתו לא יחסר דבר גם אם ייהרס ביתם לזמן קצר. בעוד שבמונחי "הרציונל המערבי"- הכול מופרך.
    דוגמא נוספת היא ההערה של נוח שהאירנים פנו לרכוש נשק ותחמושת מישראל בעת מלחמתם עם העירקים לאחר שארה"ב סירבה לספק להם חלקי חילוף למטוסים- כעדות שאפשר להיכנס איתם לשיח "רציונלי". יתר על כן, בעת פלישת ארה"ב לעירק מיהר חוסיין להעביר את מטוסיו לשמירה באירן אויבתה הגדולה ביותר! שאיש במערב לא העלה על דעתו מהלך "לא- רציונלי" שכזה.
    מהלכי אירן תואמים היטב את תפיסת העולם המוסלמית (החודייבה) שאימץ הנביא מוחמד המהווה פרק מאלף של כללי התנהלות עם אויבים, לפיו כול האמצעים כשרים (רמייה, הונאה, שקר, החלפת נאמנויות, הרג וכו) למען השגת המטרה העליונה. המשא ומתן של אירן עם מדינות המערב וה "שטן הגדול" על הסכם הגרעין הוא מסטרפיס של הונאה המנצל היטב את כול החולשות שבתרבות המערב, יחד עם סבלנות ארוכת טווח.. המרדימה את קצרי הסבלנות- חומר למחשבה
    ניתוח נרחב ניתן לספק בהזדמנות אחרת

    1. אני מסכים עם מה שכתבת. אבל, לאילו שמביאים את הדוגמה של המחבלים המתאבדים כהוכחה לכך שאי אפשר לסמוך על ההרתעה הגרעינית של ישראל, כיוון שאולי הם יחליטו להתאבד, כמו השיעים השהידים, זו השוואה מוטעית. המתאבד היחיד עושה את זה כהקרבה שלו, היחיד, למען המטרה הכללית, שאותה ההתאבדות אמורה לקדם. התאבדות קולקטיבית היא בדיוק ההפך ומחסלת את המטרה הכללית.

      1. הדוגמא שהבאתי של השהיד- לא קשורה להרתעת הגרעין הישראלית, אלא לאי ההבנה הכללית שלנו את תרבות המזרח התיכון
        ואם כבר העלית את הנושא- אם ישראל תתקוף גרעינית- היא לא תפגע באוכלוסיה אלא במתקני הממשל והצבא- כך שהאזרח האירני הפשוט לדעתי כלל לא מוטרד מכך וודאי שלא מורתע ברמה של הפעלת לחץ על הממשל האירני- אדרבא- רק יחזק את ידיו
        אין לי ספק שאירן אינה מתכוונת להתאבד על ישראל והערכה שלך שהם יפעילו את כוחות הפרוקסי- היא הריאלית והכי אפקטיבית נגד ישראל- ללא צורך בגרעין. אני מקווה שהלייזר בעתיד הקרוב יהיה אופרטיבי

        1. א. פצצה גרעינית אינה כזו שבפינצטה משמידה רק מתקנים ספציפיים, בעיקר אם הם בקרבה לריכוזים אזרחיים. ההרתעה הגרעינית הישראלית, שלפי מקורות זרים נסמכת על כ-200 פצצות, מהן כ-100 פצצות מימן היא מסוג של "תמות נפשי עם פלישתים" וזה מה שהאירנים מביאים בחשבון – מחיקה, למעשה, של אין מהמפה. תוסיף לזה שאין להם שום תועלת פרקטית מהשלכת פצצה על ישראל (שנאה היא לא ממש מניע סביר) ותגדיע למסקנה שההרתעה הגרעינית של ישראל עובדת מצויין.
          ב. לדברי מומחים בנושא (ואני הולך הערב לשמוע הרצאה של מומחה רציני, ד"ר אלי מירון, שגם הגיב כאן), מערכת הלייזר שמפותחת בישראל אולי תענה עם יכולת פגיעה בבלונים ורחפנים, אבל לא תהיה תשובה לאיום הטילים, בטח של חיזבאללה. יש מערכת אמריקאים שאפשר לרכוש. אהיה חכם יותר הערב (או שאלי יפרט כאן, בתגובה…)

  15. אם נסתכל מנקודת המבט של המשטר האיראני, נראה לי שאין להם אינטרס למלחמה גלויה נגד ישראל. הסיבה היא שהמשטר משקיע המון אנרגיה לשליטה על העם הפרסי שחלק ממנו איננו מזדהה עם המשטר וכן המיעוטים שברובם נמצאים תחת דיכוי. מלחמה גלובלית תיתן הזדמנות להתקוממיות שאולי תצליח להפיל את המשטר. כך נפל המשטר המלוכני ברוסיה. כך נפל סאדם חוסיין. בקיצור האירנים נובחים אך חוששים לנשוך. אמנם ישראל נמצאת תחת איום קיומי אך גם המשטר האירני מאויים מבפנים והוא חושש להפוך מלחמה קרה לחמה. בברית המועצות היה מצב דומה. המשטר השקיע כל כך הרבה לשימור שלו על חשבון הכלכלה עד שהוא קרס. גם המשטרים של ויאטנם, קמבודיה ומיאנמר (לשעבר) עברו דמוקרטיזציה ושחרור מתחים.

  16. https ://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10536263?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share
    שמח לראות שהסטוריון חשוב כמו שלמה בן עמי חושב כמוני בעניין הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו