אין להתרגש ממכתב סרבני 8200

לא בדם ולא בדמע נכתב מכתב סרבני יחידת 8200
צילום: Bigwillyoliver commons.wikimedia.org

לפני 11 שנים געשה הארץ כאשר 27 טייסים (רובם במיל') פרסמו מכתב שבו הודיעו על סירובם לפעול/לתקוף בשטחים. תגובת מערכת הביטחון הייתה מהירה ונחרצת, ותשעת הטייסים הסדירים שהיו חתומים על המכתב שוחררו מהשירות. עוצמתו ורוחו של חיל האוויר לא נפגעו כהוא זה בשל אותו מכתב, ויוזמיו כמעט ונשכחו, להוציא את אותו יונתן שפירא, שהפך בהמשך חייו את נושא ההתנגדות לכמעט כל מה שמייצגות ממשלות ישראל לעיסוק העיקרי בחייו.

לא בכדי פתחתי את דבריי דווקא במכתב הטייסים. לאורך שנים רבות (בסדיר ובמילואים) השתייכתי לחיל האוויר, אך את מרבית זמני עשיתי בבסיסי יחידה 8200 (עוד בשמה הקודם 848). באותם הימים היו רוב רובם של המשרתים ביחידה דוברי ערבית, וכל התחום הטכני ובראשו המחשוב היה אז בחיתוליו. את היחידה גדשו אנשים ערכיים וטובים, שלאחר שחרורם השתלבו בלא מעט תפקידי מפתח בכירים במשק הכלכלה הישראלי.

גם ללא היכרות אישית עם סרבני המצפון הנוכחיים, וחרף היותם לובשי מדים, אני נוטה שלא לקטלג אותם עם אותם טייסים סרבנים של שנת 2003, אלא דווקא לראותם יותר בתור תואמי אותם שמיניסטים ששלחו בשנת 1970 את מכתב הסרבנות לראש הממשלה הגב' גולדה מאיר. סרבני יחידה 8200 הנוכחיים אינם לוחמים החווים את זוועות המלחמה במקום התרחשותן ומתקשים לעמוד בכך. מן הסתם מרביתם באים משכבות סוציו-אקונומיות שמעל לממוצע, ורבים מהם התקבלו ליחידה בשל היותם פריקים של מחשבים ו/או גאוני מחשוב. תרומתם של אלו ליחידה ולביטחון המדינה לא תסולא בפז, אולם למרבה הצער דומה שיש ביניהם גם מי שעבורם השירות ביחידה מול צג המחשב הוא עוד סוג של משחק מחשב.

חיילי היחידה נהנים מתנאי שירות מפליגים, ועצם שירותם ביחידה זו הוא בעבורם כרטיס כניסה עתידי כמעט מובטח למשרות נחשקות ומכניסות בחברות ההיי-טק הגדולות. לא אחת נאמר בבדיחות הדעת שנציגי חברות ההיי-טק ניצבים דרך קבע בשער היציאה של מפקדת יחידה 8200, כדי לצוד כבר שם את המשתחררים הטריים מהשירות ביחידה.

הציבור בארץ מגלה רגישות ואמפתיה רבה לתלונות העולות ומגיעות מהיחידות הלוחמות בשטח. במקרה הנוכחי, ודווקא משום שהמלינים עושים זאת מעומקו של בור השומן שבו הם מצויים, תלונתם גופא הופכת למוחלשת ולכמעט לא רלוונטית. בדיוק מסיבה זו בחרתי גם אני להתעלם לחלוטין מתוכנו של מכתב המחאה ולעסוק רק בעומדים מאחוריו.

לאור כל האמור, טוב תעשה מערכת הביטחון אם גם היא לא תיתן למכתב הסרבנות תהודת יתר אגב התנצחות עמם באמצעות דוברים והודעות לעיתונות. תחת זאת כדאי לגאול את אותם מלינים משירות מילואים מעיק ביחידה 8200, ולשבצם ביחידות מילואים אחרות, שאולי ראויות יותר לטעמם.

*

דודי (דוד) ירון, סופר ומחבר ספרי מתח צבאיים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. די עם קשקושי השכל, מודיעין הוא עסק מלוכלך ולא סרט של ג'יימס בונד, מי שלא רוצה להיות שם שיעזוב ויספיק להתבכיין!

  2. דודי יפה אמרת כל התייחסות לנושא מאדירה ומעצימה אותו וחבל ,יכול להיות ששירות מילואים כתומכי לחימה באחת מיחידות השדה (אבק ,גריז,אוהלים ,שטח( תעשה להם טוב.

    1. אמיר אכן כך, ולכן כתבתי שהללו כתבו את המכתב לא בדפ ולא בדמע אלא בשומן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת