רציפות תפקודית בכל עת ובכל מקום – צו השעה

מנהל הביטחון כחוט המקשר בין שגרה לחירום ולהפך
תמונה של ד"ר ביצור
ד"ר אבי ביצור

בימים אלו מינה ראש הממשלה את ראש המל"ל החדש תוך כדי המשך התפקוד של הראש הנוכחי מאיר בן שבת. תקופת החפיפה תימשך עד שהחדש יכיר, ישלוט וידע את כל רזי המקצוע החשוב והמרכזי הזה. זו דוגמה בולטת לשמירת התפקוד של מערכת הביטחון הישראלית בלי כל פגיעה כתוצאה מהחלפת האדם העומד בראשה. זו צריכה להיות הנחת היסוד והמחשבה הבסיסית והתפישה המרכזית בכל החלטה או פעולה הנוגעת למושג "רציפות תפקודית".

רציפות תפקודית היא המושג הבסיסי במהלך החיים, התפקוד, דרך ההתנהלות וההתנהגות של כל אורגניזם ושל כל מערכת, והיא חייבת להיות הבסיס המרכזי לכל נקודה ולכל עניין ולכל מערכת, לכל צורת חשיבה ארגונית, ניהולית, אישית, כלכלית, חברתית או בכל היבט שהוא. חשוב שנבין שכמו שלב ממשיך ופועם, וגם אם עורקיו סתומים הוא מפתח נתיבי מעבר חלופיים, כדי שהמערכת האנושית שהוא מניע תמשיך ותתקיים – כך כל מערכת חייבת לשמור על קו רציף בתפקוד שלה, גם אם היא חווה מצבי משבר ושינויים דרסטיים באורחות חייה.

מערכת מתפקדת היא מערכת שממשיכה ופועלת בכל תנאי ובכל מצב שיעמוד בפניה. המערכת שומרת על התפקוד שלה על מנת להשיג את יעדיה ומטרותיה, גם אם חלים בה שברים וסדקים, וגם אם היא חווה מצבי קיצון אסוניים עליה לעשות זאת כשהיא משמרת ומתפעלת את המושג המרכזי הזה – רציפות תפקודית. כלומר תפקוד רצוף כל הזמן, בכל מקום, בכל שעה, בכל פינה, בכל סיטואציה ובכל משבר, יהיה אשר יהיה. חובה על המערכת להמשיך את תפקודה כי חפצת חיים היא, גם אם איומים מסוגים שונים יפגעו בה.

לדוגמה כשאנו מדברים על מערכת כמו הספורט העולמי, הרי ברור שהאירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם בשנת 2021 הוא האולימפיאדה, שמתקיימת בטוקיו שביפן. אירוע ענק וקולוסאלי זה חווה פגיעות, שברים וסדקים ברציפות התפקודית שלו בשל מגפת הקורונה העולמית. בדוגמה זו ברור שהמבחן העליון של הצלחת מגה-אירוע זה היא שמירה על הרציפות התפקודית של המשחקים האולימפיים, ושנצליח – וכאן אני מתייחס בשם האנושות כולה – להוציא לפועל את מטרות המשחקים. זוהי דוגמה לאירוע עצום, וממנו אני רוצה להקיש ולהסיק מסקנות על נושא המאמר – מנהל הביטחון כדמות המרכזית לשמירת תפקוד המערכות בחברה הישראלית בעיתות משבר. כיצד מתמודדים עם סוגיה זו?

כיום החברה הישראלית ניצבת בפני איומים רבים מכל כיוון אפשרי, ונעה בין שני מצבים תמידיים: מצב שגרה ומצב חירום. בשני המצבים ישראל נתונה בכל זמן ובכל מקום בשבעה סוגי איומים מרכזיים, על פי הגדרת תפיסת האיום של ההנהגה הישראלית –מלחמה, אירוע טרור, ירי טילים או רקטות על העורף האזרחי, אירוע חומרים מסוכנים (חומ"ס), אירוע רעידת אדמה, אירוע פריצת מגפה ואירוע סייבר. אירועים אלו יכולים לפרוץ ולהתרחש בכל שנייה נתונה, בכל מקום נתון וגם אירועים שונים בה בשעה. אין ספק שסך איומים זה בצירוף מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל מובילים לתנודה בלתי פוסקת ממצב שגרה (למשל ישראל ללא מיגון מסכות כשהמגפה נעצרת) למצב חירום (פריצת מגפה כקורונה וחבישת מסכות כמענה).

המעברים החדים יוצרים זעזועים, סדקים ופגיעות משמעותיות בתפקוד של המערכות הישראליות. מערכת החינוך, המערכת הכלכלית, מערכת הבריאות, השלטון המקומי, שלטון החוק ועוד נמצאים כל הזמן בזעזוע, ועלינו מוטלת המשימה לשמש כקולטי הזעזועים הללו. בין אלו המאפשרים למערכות להמשיך לתפקד בכל מצב קיצון והנושאים בנטל הכבד בולט מקומו של מנהל הביטחון במקום, שסופג את המהלומה בתוך המערכת בהתאם לתפקידו, לאישיותו ולמקצועיותו.

מנהל הביטחון (המנב"ט) הוא הציר המרכזי שסביבו המערכת צריכה לנוע. הוא איננו ראש המערכת – הוא לא מתיימר להיות נציג החינוך ולא הספורטאי באולימפיאדה, אלא הגורם המתכלל את כל פרטי הפרטים והמחבר את כל הרכיבים כדי שהמערכת תמשיך לתפקד גם כשהכול מסביב במצב ובתחושה של שבירת הרציפות, של ירידה בתפקוד ושל תוהו ובוהו. המנב"ט הוא האדם שצריך לדעת לכוון את אנשי הכיבוי, ההצלה והחילוץ למקום הנכון. הוא האדם שצריך לדעת להוביל את הציוד או המזון או התרופות לזקן, לנכה או לילדה שזקוקים להם. הוא האדם שהופקד על הובלת המערכת לעבודה רצופה, גם כשהיא מרוסקת לכאורה.

טעות בידי כלל המערכת לחשוב שמנב"ט הוא תפקיד העוסק אך ורק בנושא ביטחון. אכן, הביטחון הוא גורם מרכזי בימינו, אך לא פחות חשוב מכך לאכול, לצרוך תרבות, להפעיל נכון את העובדים הסוציאליים ואת מרכזי החוסן, ואלה רק דוגמאות אחדות. זהו תפקיד מרכזי עד כדי כך שכותב מאמר זה הקים תכנית שלמה שעוסקת בהיערכות לחירום וברציפות התפקודית של כלל המערכות, ובראשם המנב"טים, לנוכח האיומים בישראל – התכנית ללימודי ביטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית ברל לתואר אקדמי ראשון. בתכנית זו, שכיום אני מנהל אותה ומלמד בה, הסטודנטים והסטודנטיות לומדים במשך שלוש שנים במהלך יום לימודים אחד בשבוע ממיטב אנשי המקצוע והמומחים לרציפות תפקודית כיצד להיערך לאיומים על ישראל.

בכל מערכת חובה שיהיה גורם שהוא "הזיכרון ההיסטורי" של המערכת. הגורם שידע תמיד לאן לכוון, לאן שייך כל דבר ואיך לגרום ללב של המערכת להמשיך לפעום בכל תנאי. המנב"ט, בתוך המערכות המקומיות והארציות בישראל, הוא החוט המקשר בין כל חלקי המערכת, והוא הגורם שמחבר את כל מרכיבי המערכות לסוגיהם השונים. את זאת הוא חייב לעשות גם במצב שגרה רגיל, שאין בו בהילות ואין בו משברים, וגם במצב קיצון – רעידת אדמה, אירוע טרור או כל משבר שהוא שעלול לפגוע ברציפות של תפקוד המערכות הקשורות לאותו אירוע. כדי לעשות זאת המנב"ט חייב להיות איש מקצוע מהמדרגה הראשונה, ואת זאת נוכל להשיג רק בהכשרה, בלימוד ובאימון אינטנסיבי עם בעלי מקצוע מהמדרגה הראשונה. המנב"ט חייב להבין שהוא הגידים והרקמה המחברים את חלקיה הפועמים של המערכת, ובאותה מידה המערכת חייבת להבין שללא מנב"טים מקצועיים, משכילים, מסורים ומתוגמלים היא לא תוכל לשמור על רציפות התפקוד של המערכות המספקות את צורכי אזרחיה.

"והייתם לעם קשה עורף" – עלינו לפעול למימוש הפסוק הזה במשמעותו החיובית דווקא, והוא חייב להיות הדגל של המנב"ט והציר המרכזי שעליו תנוע כלל המערכת, וכלל לא חשוב מאיזה סוג. המנב"ט המקצועי והמאומן חייב להיות מפעיל הציר הזה ומיישם הסיסמה הזאת, ויפה שעה אחת קודם, לפני שנחווה מערכות לא מתפקדות, שהרי את זאת אין אנו רוצים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

  1. נושא מאוד חשוב במיוחד לאור המתקפה של הטילים ההולכת ומתקרבת מכמה כיוונים.

  2. דר ביצור.
    הצלחת לבטא במילים את הצורך הכל כך חשוב של הרציפות התפקודית.
    יישר כוח שכתבת על נושא זה.

  3. מתי המנהיגים יבינו שהם נבחרי הציבור ומטרתם אחת לשמור על רציפות תפקודית נכונה עבור האזרחים

  4. זה לא כבוד זה לא לנתק חוט ולא לשנות תכניות ולדבוק במשהוא רצוף הסטורי מודבק ומחובר

  5. הגדרה מדוייקת של תפקיד המנב"ט.

    "תשלום" והשקעה רבים יותר על חינוך, הכשרה, הדרכה והרחבת האופקים של ממלאי תפקיד קריטי זה, יחסוך תשלום עשרת מונים בעת אסונות ולאחריהם.

    ד"ר אבי ביצור, כל הכבוד !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים