הרעה במצב הביטחון בישראל – מה על הפרק?

בשיא כוחה הכלכלי והצבאי ישראל מדגימה חולשה פוליטית
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

לנעשה בישראל ובסביבתה הקרובה והרחוקה, מבחינת מיצובה הביטחוני, קיים מכנה משותף: הכול מתקשר עם הכול, במקרים רבים באופן מתוכנן שנקבע בסתר בחדרי חדרים, במקומותיהם של אויבי ישראל. לעיתים אויבי ישראל מנצלים מצבים במהלך התהוותם על מנת לפגוע בישראל ולהחלישה. ייאמר מלכתחילה: בעת האחרונה ישראל אינה ניצבת לפני איום קיומי כפי שהיה בעבר. ישראל מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ללא סיוע מבחוץ. הבקיאים במתרחש, כולל האויבים, יודעים זאת היטב. לכן האויבים שינו אסטרטגיה והחלו למלא את מחסני הנשק שלהם בטילים מסוגים שונים. הם מכירים היטב את הבטן הרכה של הישראלים – רגישות קיצונית לחיי אדם. לכן הם מצטיידים בטילים ממקורות שונים ומשתוקקים להשיג נשק גרעיני וטילים ארוכי טווח, כדי להרוג ישראלים.

עד כה ישראל סיכלה את כל ההתקפות נגדה. לעתים במחיר יקר בדם ובדמים, כולל במבצע "שומר החומות", שהסתיים כמעט ללא הרוגים בצד הישראלי (למעט, למרבה הצער, חייל אחד וכתריסר אזרחים שנהרגו כתוצאה מפגיעת טילים). עם זאת כחודשיים לאחר תום המבצע מסתמנת הרעה במצב הביטחוני של ישראל. הדבר מחייב את ישראל להגיב מהר ובעוצמה. השאלה היא אם ממשלת הפסיפס שהוקמה בישראל, שבראשה עומדים נפתלי בנט והבוס הפוליטי שלו יאיר לפיד ושכוללת מפלגה ערבית אנטי (מדינה) יהודית, אוצרת בתוכה מספיק עוצמה וניסיון כדי לסכל איומים ולהשיב את הביטחון בישראל למצבו המיטבי.

הגורם הדומיננטי בהשפעתו על הביטחון בישראל הוא מדיניות ארצות הברית. לאחרונה האמריקנים משלימים נסיגה מאפגניסטן, והם הטיסו לארה"ב אפגנים רבים ששיתפו עימם פעולה במשך כעשרים שנים ואת בני משפחותיהם, על מנת להצילם מטבח על ידי הטליבאן. אין ספק שתוך זמן קצר הטליבאן ישתלטו על אפגניסטן, וזו תהפוך במהרה למדינה אסלאמית קיצונית, אולי אכזרית אף יותר מאיראן בהתנהלותה. הממשל האמריקני החדש בהנהגתו של הנשיא ביידן מפגין חולשה בהתנהלותו כלפי איראן, דבר המטיל אימה בקרב שליטי מדינות ערביות סוניות הנמנות עם "מחנה המערב".

במסגרת תחרות על הגמוניה עולמית חתמו הסינים על הסכם עם איראן המקנה לשני הצדדים מעמד איתן כלפי יריביהם. האיראנים לא נכנעו ללחצים המופעלים עליהם, אף שהם סובלים מקשיים עצומים בתחום הכלכלי, והם ממשיכים לתמוך בגורמי טרור כגון חזבאללה, חמאס, ג'יהאד אסלאמי, החותים בתימן וחוגים שיעיים בעיראק, באמירויות ובשלוחות שיעיות במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובאפריקה. מינוי נשיא איראני חדש וקיצוני מקודמיו מעצים את תחושת העוצמה של האיראנים בעיני עצמם, כמו גם בעיני שכניהם.

האיראנים מנסים ליצור סביב ישראל טבעת של עשרות אלפי טילים. רובם "טילים סטטיסטיים". במסגרת העצמת הלחץ על ישראל האיראנים מנסים ליצור מנגנוני הנחיה "חכמים" ולחברם לטילים הללו כדי שתהיה להם יכולת פגיעה מדויקת הרבה יותר באתרים אסטרטגיים בישראל. ככלל הגישה האיראנית להטרדת ישראל והניסיון להביסה מתבססים על התקפת טילים מאסיבית בכמה חזיתות, בציפייה שמערכות ההגנה המשוכללות של ישראל לא יהיו מסוגלות להתמודד עם הכמויות – אלפי טילים שיירו על ישראל במטחים יום-יומיים במשך תקופה ממושכת.

לאחרונה חזרו טרוריסטים מלבנון לירות טילים לעבר ישראל. בכך הם מצטרפים לירי בלתי פוסק של טילים ולשילוח בלוני תבערה מרצועת עזה. התגובה הישראלית להתרחשויות אלה עד כה היא חלשה עד פושרת. הרציונל העומד מאחרי התנהלות ישראלית דפנסיבית מסוג זה הוא לא להעצים את העימות ולשמרו על אש קטנה. על פי הניסיון ההיסטורי שלנו מול מדינות ערב ומול הטרור ה"עצמאי" שמסביבנו, כמו גם על פי הניסיון ההיסטורי של מדינות אחרות מול רשתות טרור אסלאמיות, זו טעות חמורה שתעלה לנו בסופו של דבר במחירים גבוהים הרבה יותר מאשר התגוננות פרו-אקטיבית מיד לאחר תקיפה כזו או אחרת המכוונת נגד ישראלים או טריטוריה ישראלית מטעם גורמי אסלאם המוכרים לנו היטב.

על ירי טילים מלבנון יש להגיב בעוצמה אל מקורות הירי ואל מקומות המחבוא של נסראללה וחבריו ואל מחסני הטילים שלהם. על ירי מעזה יש להגיב מיד ברמה ובאיכות של הפגיעות ב"שומר החומות". על הצתות בעזרת בלוני תבערה יש להבעיר שטחים מקבילים ברצועת עזה. על התבססות איראנית בסוריה יש להמשיך ולהגיב כפי שהדבר נעשה כיום ואף להעצים תגובות אלה. על תקיפת ספינות עם קשר לישראל יש להטביע ספינות איראניות בסמוך לנמלי הבית שלהם, ולמנוע כליל שיט של ספינות איראניות בים התיכון. יהיה מי שיגיד "האג". לאלו יש לענות "במלחמה כמו במלחמה". קודם כול יש להשיב את ההרתעה הישראלית ליושנה. בהאג ודומיו יש לטפל לאחר מכן במיטב הכוחות של עוצמה רכה הנמצאים בהישג ידנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. ההערה במצבנו הבטחוני באה בגלל מי שחושב שבכוחנו לנצח אבל מבלי לסכן אף חייל. אין דבר כזה

    1. ל- נ. (מדוע בעילום שם?)
      אנא קרא עוד פעם את המאמר, אולי תבין את הרציונל, ותנסה להבין מה כיום במציאות הישראלית יחשב לניצחון.

  2. יש הרעה
    אנחנו חושבים שבעזרת מטוסים חרמנים ופצצות אטום ננצח
    וזאת טעות שהמחיר שנשלם עליה רק הולך וגדל
    גם טם כותב המאמר לא יאהב לשמוע את זה

    1. מר יוסיפון
      מה זה "מטוסים חרמנים" כפי שכתבת?
      מה זה "ננצח עם פצצות אטום? נזרוק על האויבים פצצות אטום?
      נכון – כותב המאמר לא אוהב לקרוא דברים סתומים.

    1. לאדם רוזן הנכבד
      מסכים אתך שהחוסן הפנימי רעוע. אם היית מוסיף להערתך את המילה -גם-
      דהיינו שהיה נכתב כך: "המצב הביטחוני נקבע גם לפי החוסן הפנימי"
      הייתי מצרף את הסכמתי גם לחלק הראשון בתגובתך.

  3. ואולי עודף הביטחון העצמי שחלקו ללא כיסוי הוא בעוכרינו?

  4. מסכים לנאמר. רק שקט יענה בשקט. מול טרור נדרשת מדיניות נחושה ועקבית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה