שיתוף פעולה נגד הטרור

אפשר לעצור את המדינה האסלאמית
הדגל של דאעש
דגל דאעש wikimedia commons

המערב ובמידה מסוימת גם מדינות ערב מתעוררים נוכח ההתפשטות המאיימת של המדינה האסלאמית בעירק ובסוריה. יש שתי סיבות להצלחתה של תנועה אסלאמית זו, שצצה "משום מקום", ולעומת זאת אפשר לציין את הטעות שלה ואת הצעדים שהקהילה הבין-לאומית עדיין יכולה לנקוט כדי לעצור את ההתפשטות ואולי גם "להחזיר את השד לבקבוק".

דאעש מצליח היות שהוא מביא עמו שתי בשורות: ראשית, מרידה נגד המערב, שבמאה שעברה כפה על יושבי המזרח התיכון גבולות לא הגיוניים, בהתעלמות מוחלטת משיקולים אתניים, דתיים ושבטיים. במובן זה דאעש דווקא מוביל לשינוי היסטורי מתבקש. שנית, התנועה מצליחה משום שהיא קוראת תיגר על ההגמוניה של תרבות המערב, מבטיחה סוג של "החזרת עטרה ליושנה" ובכך יוצרת הזדהות עצומה בקרב מוסלמים, לרבות בין צעירים רבים שחיים באירופה. הטעות של אנשי דאעש היא שהם מנסים להקים תשתית מדינתית אך מתנהגים כמו הפיראטים שהטילו את חיתתם על עמי אירופה במאה ה-17 ובמאה ה-18. התנהגות ברברית, חסרת רסן וחסרת ערכים זו מקלה על המערב לגבש קואליציה מולם, והתשתית המדינית והצבאית שהם מקימים תקל על אותה קואליציה תקוף מהאוויר.

המערב החל לעסוק בנושא באיחור. כבר לפני 15 שנה, וביתר שאת מאז המלחמה בעירק ב-2003, הזהירו הרוסים וטענו כי הסכנה הגדולה ביותר לעולם היא היווצרות חליפות אסלאמית בלבנט, חליפות שתנסה להתרחב בו זמנית הן לצפון אפריקה הן לעבר המדינות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר ואחר כך לעבר אירופה. ואכן, בבואנו להגדיר את שלושת הצעדים העיקריים הנדרשים כעת הרי ששיתוף פעולה בין-לאומי הוא הראשון שבהם. למרבה הצער, בועידת נאט"ו שנערכה בשבוע שעבר הוקדשו רק 20% מהזמן לאיום של דאעש ו-80% למשבר בין רוסיה ואוקראינה. במקום שרוסיה והמערב ישתפו פעולה כנגד אויב אמתי ומשותף, הם עדיין עסוקים בעימות נוסח המלחמה הקרה. חבל. כדאי שימצאו פתרון כל שהוא לעניין מזרח אוקראינה ויתמקדו באיום המשותף האמתי.

הצעד השני שיש לנקוט הוא לעצור את נתיב זרימת הכסף. עד לאחרונה זרם רוב הכסף לדאעש מסעודיה. לסעודים יש מדיניות עקבית כבר שנים רבות: לאפשר "מתן בסתר" לארגוני טרור, לרבות אל-קאעידה, בהסכמה עם ארגונים אלו כי הם לא יבצעו פעולות טרור בסעודיה עצמה. נראה שלראשונה שוקלת סעודיה שינוי במדיניותה, ואם כך יהיה הרי זה מבורך.

במקום השלישי נמצא ההיבט הצבאי. הרתיעה של המערב משליחת כוחות יבשה לעירק מובנת בהחלט, אך למרבה המזל שליחת כוחות יבשה איננה הכרחית. דאעש איננו אל-קאעידה מכיוון שיש לו כוחות צבאיים של ממש, הכוללים כלי רכב רבים, טנקים שהשתלט עליהם, מחנות צבא ותשתיות צבאיות ואזרחיות שבהן הוא שולט. כל אלו יכולים להיות מטרות נוחות לתקיפה אווירית.

הצעד הרביעי הוא סיוע מלא לכורדים, אפילו ללכת עד הסוף ולאפשר להם להקים מדינה כורדית עצמאית על חשבון עירק המתפוררת. מדינה כורדית עצמאית תקבל את מלוא הסיוע מהמערב ותייצר בעורפו של דאעש ישות מדינתית אמתית שתילחם בגבורה למען עצמאותה וכדי להציל את אזרחיה. מדינה כורדית חזקה תוכל לנטרל את יכולתו של דאעש להמשיך ולהתפשט דרומה ומערבה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. זה רק בגלל שאין שם מוסלמים? אני אישית חושב שדעאש היא בעיה קטנה הרבה פחות מעשרת אלפים מוסלמיםחמושים בנשק קל גם מבחינת ארה"ב וגם מבחינת ישראל הנטיות החדשות של רוסיה יביאו תוצאות קשות יותר

  2. מדובר בקיצונים דתיים.
    כל ההסברים הלוגיים והרצויונאליים לא יכולים כאן לעבוד. זוהי אמונה דתית מטורפת.
    לכן יש כאן סכנה כלל עולמית ויש להתאגד ביחד כל העמים ולחסל אותה לפני שיהי מאוחר.

  3. כל צה"ל הגדול לא העז להיכנס לעזה יותר מכמה פסיעות. מה שהיה יכול להפתר בתוך ימים בקורבנות מעטים יחסית הפך לבעיה גדולה.
    אותו דבר עם דעאש. כעת אפשר במבלומה קצרה ומוחצת להפןך את התופעה לאפיזודה. מחכים ופועלים כל המנהיגים בצורה שתעלה ביוקר ולא תפתור את הבעייה.

  4. הכי טוב שהם מאחדים את העולם נגד הטרור המוסלמי
    הכי רע שהם הולכים ביחד עם מדינות ערביות ולפעמים נגד האינטרסים של ישראל

  5. כאחד המבינים ובעלי יכולת ההבעה הופעת מעל כל במה. וכעת שקט. למה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מלחמה על הבית

מלחמת הקיום של היום דורשת חשיבה מחודשת