איך מפקחים על ה"סודי ביותר"?

אחריות מיניסטריאלית על גורמי מודיעין היא צו השעה
תמונה של כהנא
פרופסור אפרים כהנא

ללא קשר למספר השרים בממשלה, לתפקיד השר למודיעין במדינת ישראל יש חשיבות עצומה.

רבות נאמר על חשיבותו של המודיעין ותפקידו המכריע לביטחונה של המדינה. בישראל קיים פלורליזם מודיעיני והכרח לתאם את פעילות גורמי המודיעין השונים. מספר גופים קיימים למטרה זו אך אף אחד מהם לא הצליח לממש את ייעודו. באפריל 1949 הוקמה ועדת התיאום הבין-שירותית העליונה של גורמי המודיעין בישראל. מאז ידועה ועדה זו כוועדת ראשי השירותים (הור"ש) ומשתתפים בה בעיקר ראשי המוסד, השב"כ ואמ"ן. ראש המוסד הוא גם ראש הור"ש.

סמכויותיה של הור"ש מוגבלות למדי והחלטותיה אינן מחייבות למעשה את גורמי המודיעין. בוועדה מתקיימים עדכונים שוטפים, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה המבצעית. אף שראש המוסד יושב בראש הור"ש, סדר היום של ישיבות הוועדה נקבע במשותף בהסכמה הדדית, ואין לראש הוועדה סמכות להוסיף או להוריד נושא מסדר היום.

גילויי עוינות בין גורמי המודיעין בישראל ליוו תמיד את תפקוד קהילת המודיעין של ישראל. בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ובתחילת שנות האלפיים נצפה שיא חדש בגילויי העוינות בין שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לאמ"ן וגם למוסד. ראשי השירותים החשאיים בישראל היו מעורבים בוויכוחים קולניים וגם החליפו האשמות חמורות זה על זה כאשר הביעו הערכות שונות וסותרות לגבי איומים ביטחוניים. "המגנה כרטא 2" – הבנות שגובשו בין ארגוני המודיעין – הנמיכה את להבות המחלוקת, אבל לא חיסלה אותן לגמרי. המגנה כרטא המקורית הייתה באנגליה ודווקא הצליחה בחלוקת הסמכויות, אך בקרב גורמי המודיעין בישראל לא נפתרה בעיית הסמכויות של גורמי המודיעין. דובר על ניסוח מגנה כרטא 3, אך מסמך זה טרם נוסח וטרם נחתם.

בישראל כמו במדינות רבות אחרות הוקמו ועדות שתפקידן לבחון את תפקוד קהילת המודיעין ולהציע פתרונות לשיפור, החל מוועדת ידין שרף (1963) דרך ועדת אגרנט (1973), ועדת כהן (1982) ועדת שמגר (1996) ועד ועדת וינוגרד (2007). כל אחת מוועדות אלו הציעה רעיונות לרפורמות בעבודת המודיעין, אך יישום הרעיונות בדרך כלל נתקל בקשיים.

ארגוני המודיעין בכל מדינות העולם פועלים תחת הרשות המבצעת. במדינות דמוקרטיות קרה לא פעם שארגוני המודיעין ניצלו את החשאיות המאפיינת את עבודת המודיעין וביצעו פעולות האסורות על פי החוק ללא ידיעת הרשות המחוקקת והרשות השופטת. אחד המנגנונים שאמורים למנוע את ניצול החשאיות לרעה הוא ועדות פרלמנטריות לפיקוח על המודיעין. בכנסת ישראל קיימת ועדת המשנה לשירותים חשאיים. ועדת הפיקוח הישראלית פועלת טוב יותר מוועדות דומות במדינות אחרות, למשל בארה"ב, אך בכל זאת הפיקוח לקוי. לוועדות אין כלים מספיקים לפיקוח על השירותים החשאיים. לוועדה יש סמכות לזמן את ראשי השירותים החשאיים, אך במקרים רבים ראשי השירותים החשאיים מוצאים סיבות לא להגיע לדיוני הוועדה.

במצב דברים זה יש חשיבות עליונה לאחריות מיניסטריאלית על גורמי המודיעין. תפקיד של שר למודיעין במשרה קבועה שפועל לצידו מטה קבוע הוא הכרחי וצו השעה. שר למודיעין בעל סמכויות על גורמי המודיעין יכול לנווט את הספינה במים הסוערים של הביטחון הלאומי של ישראל ובמידת הצורך גם ליישם רפורמות בתפקוד קהילת המודיעין.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

24 תגובות

  1. אתה לגמרי צודק. אבל צריכים למנות שרים שמתאימים לתפקיד. חלק מהשרים שמלאו את התפקיד ממש לא מתאימים לחשיבות המשרה והציוד שלה כפי שאתה מפרט כאן.

  2. דילמה – אמ"ן הוא חלק מצה"ל. זה לא ישתנה ולא צריך להשתנות. לאף שר ולו המתאים ביותר לא תהיה פוזיציה לפקח על אמ"ן. השב"כ והמוסד נמצאים באחריות ראש הממשלה ומשרדו. הצבת שר לפיקוד (או פיקוח – זה היינו הך) על שני הגופים הללו תכניס גורם נוסף בין ראש הממשלה ושני הארגונים הללו, וגם תנמיך את המעמד האופרטיבי של מנהליהם. בנוסף על כך קיימים עוד גופים שעוסקים במודיעין ובנגזרותיו: מחלקת המחקר במשרד החוץ והמל"ל. סה"כ הדילמה קיימת ולא בטוח שהצבת שר תפתור בעיות ולא תיצור בעיות נוספות, מה גם שכל שר הוא למעשה מינוי פוליטי. אין לסוגיה זו "פתרון בית ספר", אלא רק בקיום רמת תרבות דיון והחלטה גבוהה. במקרה של מחלוקת יחליט ראש הממשלה.

  3. מאמר מצויין, המבהיר כמה חשוב ששר למודיעין, יהיה בעל סמכויות של ממש גורמי המודיעין.
    כי רק כל הוא יוכל לנווט את הנושא הרגיש והחשוב במסגרת הביטחון הלאומי של המדינה.

  4. נשמע נכון ובפרט לאור התופעות שהתגלו בחודשים האחרונים כמותן טרם נראו כאן.

  5. ניתוח בהיר וממוקד, שמאפשר להבין פן חשוב של היחסים המורכבים בקהילת המודיעין.

  6. לפני מספר שנים עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של יעקב פרי למשרד לענייני מודיעין. הצעת חוק מצוינת שאם הייתה מקודמת רוב הנושאים שמועלים על ידי אפרים כההא היו מקודמים.

    1. אם ההצעה עברה בקריאה טרומית מדוע לא המשיכו בחקיקת "הצעת החוק המצוינת"?

  7. טענה מעניינת וחשובה שלא נשמעת מספיק בשיח הציבורי.
    עם זאת, לא ברור כיצד גורם ממשלתי נוסף יכול לפתור את הבעיה שהועלתה.
    דווקא הגברת הפיקוח של הרשות המחוקקת – בעזרת כלים חדשים – אולי אישור תקציב(?) נראית ככזו שיכולה לתרום יותר להסדרת היחסים…?!

    1. אז מה? לא תאשר תקציב עד שלא יבואו לפרוס לפניך את התכניות?
      ומי יפקח מהרשות המחוקקת? חברות וועדת החוץ והביטחון מואטי וממלאת מקומה מרענה?
      אתה היית נכנס לאיזשהו גוב אריות (איראן נניח) אחרי שסיפרת על העניין לח"כ כדי לקבל תקציב?
      שרק לא יהיה "פיקוח פרלמנטרי" כדי למנוע את הנזק.

  8. קראתי את המאמר ובסופו עלתה במוחי השאלה/דילמה, מהו מינוי הולם לתפקיד האמור. האם על השר הממונה להיות יוצא קהיליית המודיעין? או ש"אזרח נטו" משולל כל ידע/ניסיון מקדים בתחום, דווקא עדיף. במחשבה שנייה, אני נוטה לחשוב שהאפשרות השנייה עדיפה

  9. מודיעין ראוי שיהייה חסוי מכמה שיותר גורמים ובעיקר פוליטיים.
    מודיעין הוא כלי במערכת הביטחון. בשביל זה יש שר הביטחון, לא?
    מודיעין הוא גם כלי בניהול סיכונים כלליים שאינם בדיוק צבאיים. בשביל זה יש שב"כ.
    ובסוף בשביל שגם נושא הביטחון מפני פעולה צבאית, וגם ניהול הסיכונים האחרים יטופלו, יש את משרד ראש הממשלה שאליו מדווחים גם שר הבטחון וגם השב"כ.
    נראה לי מצויין.

    1. לדני ע. – בדיוק. כך צריך להיות, למרות המגבלות (וישנן כאלה) מערכת הביטחון הישראלית הציגה הישגים יוצאים מהכלל.

  10. כאשר רואים אצלנו את מי ממנים לאיזה תפריד שר ועם איזה סמכויות מבינים שפוליטיקה ואינטרסים אישיים לפני האינטרסים של המדינה.

  11. מאמר מצויין שמסביר היטב מדוע יש צורך בעיצוב מערכות עם אחריות מיניסטריאלית על גורמי המודיעין. אין ספק שתפקיד שר למודיעין במשרה קבועה שלידו מטה מקצועי קבוע, הינו צו השעה.
    רק כך ניתן יהיה לנווט ביעילות את הנושא החשוב של הביטחון הלאומי וליישם את הרפורמות הנחוצות.

    1. איזה רפורמות נחוצות?
      שר במינוי פוליטי שיקלקל את מה שיש?
      אחריות מיניסטריאלית? מה זה?
      מינוי שר במשרה קבועה?
      בפוליטיקה הישראלית?

  12. בשביל התיאום והשליטה יש הרי את משרד ראש הממשלה שעוסק בכך באופן פורמלי.

  13. כדאי לשלוח באמת את המאמר לגופים הנוגעים בנושא.

  14. יש מישהו בממשלה הנוכחית שנושא איתו את הרעיון הזה ומעודכן בו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך