אז מה תביא הלוחמה?

המטרות וההשלכות של העימות האחרון
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

שיגור הרקטות לכיוון ירושלים היה שגיאה אחת יותר מדי של הנהגת חמאס יהירה ונוטלת הימורים. את תגובת צה"ל חמאס הביא בחשבון, אבל הוא לא הבין שהירי לעוטף עזה והפרחת בלוני הנפץ יגיעו ליום פירעון.

חמאס פתח בהפגזה ממש בדקות שנתניהו חיפש עימות מסיבות פנימיות, ואלה הוכיחו את עצמן בשעה שבנט פרש מקואליציית השינוי. הליכתו של בן גביר לשייח' ג'ראח והתנהגותו החצופה בהקימו לשכה שם לא נעשו מכוח עליון, וגם לא האגרסיביות באל אקצא ביום הרמאדן. כל אלו היו גם היו, אבל משעה שחמאס בחוצפתו כי רבה החל לירות ללא הבחנה, ההתקפה עליו הייתה מוצדקת, אפילו אם יש תוקף להנחותיי על הנסיבות. מרגע שהחלה המתקפה היינו כולנו בסירה אחת. ההתקפה חייבת להצליח. תשתיות הטרור חייבות להיהרס וקטיעת יכולת הלחימה של חמאס גם היא מטרה מכובדת.

גם לחמאס היו מטרות הפעם. לרשת סופית את הרשות הפלסטינית, שהעזה לדחות את הבחירות לשורותיה וגוללה את האשמה על ישראל, וללחום את מלחמת אל אקצא, שנופחה מאוד וסומנה כמאבק באיום שמציבה ישראל, לכאורה, על עצם קיומו.

חמאס לא רואה עצמו מובס וצרכן התקשורת הסביר לא מבין מדוע. אנו מולעטים בהישגים של מטוסינו ותותחינו, והם ממשיכים בלחימה. מבחינתם הושגו כמה מטרות שאינני חושב שנלקחו ביסוד העימות. התעוררות גדולה של ערביי הגדה, שעד כה היו שקטים ונראה שהושקעו מאמצים למען רווחתם הכלכלית, ועימות ברור בין ערבים ליהודים ברחובות ישראל ובעיקר בערים המעורבות. הדו-קיום השברירי שנפגע הוא חלק אינטגרלי מהישגי חמאס – אולי לא בעיני האזרח הישראלי, אבל כן בעיני חמאס ובעיני שוחרי העימות הפלסטיני במחנה הערבי.

ישראל שוב תיתפס כמדינה תוקפנית שכילתה זעמה גם באוכלוסייה אזרחית, אף שרובנו בטוחים שצה"ל עשה ככל יכולתו כדי להימנע מכך. צה"ל לא יכול להשיג תמונת ניצחון וגם חמאס לא. המטרה היחידה שתושג היא הימנעות מהתקפה עלינו בתקופה הקרובה. עד עתה הוכיח חמאס כושר התאוששות מכל לחימה, בעיקר בעת שנתניהו הוא ראש ממשלה והוא חפץ לחזק את השפעתם, לבל יעלה רעיון שתי המדינות כרעיון פלסטיני כולל. אפשר לסמוך על חמאס שימשיכו להתנגד לרעיון היחיד הנכון והצודק אך הקשה לביצוע.

התוצאות הכלליות מאכזבות. אמנם יכולות ההרס והחדירה התקדמו, אבל כעת ברור לחזבאללה ולכל אויב פוטנציאלי שהם ייתקלו רק בחיל האוויר הישראלי, כי צה"ל חושש ולא מוכן להביא חיל רגלים לזירת הקרב. כך לא מכריעים מלחמות, לא בעזה הצפופה והמאוכלסת ולא בהרי הלבנון. זו בעיה קשה הרובצת לפתחינו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. עוזי ברעם מנתח בבהירות ו"בלי הנחות" את המצב המלחמתי המורכב ואת ההקשר הפוליטי. התמונה קשה ולא מעודדת מכמה נקודות ראות.
    לצערי אני רואה תופעה קשה שאפשר להבין כיצד מתגלגלים אליה, אך היא קשה: ישראלים לא מעטים מביעים רגשות נקם ומתייחסים להרוגים מצד העזתים באופן טכני: סופרים בסיפוק את מספר ההרוגים שם. וזה מכאיב לראות. מעטים הם ביטויי חמלה ונראה כאילו כהו החושים ומהלכים בינינו "צמאי דם". אני מבינה שזה נובע מפחד ומתחושת צדק עצמי,אך קשה לראות עד כמה כהו חושי העם שלאורך ההיסטוריה קידש חיי אדם.

    1. תגובתך אביבה על העדר חמלה-נכונה. זה לא התחיל היום. באחד המבצעים הקודמים שמעתי שני מדריכי ספורט מדברים במקום בו התאמנתי.היו אז תמונות של נשים וילדים הרוגים בעזה והם גיחכו ושאלו זה את זה "למה לא עוד?".מאד נפגעתי מהם כי דברתי אתם לא פעם והם נראו רציונלים שמביעים דעות אמיתיות ומתווכחים עליהן. הם לא חניכי הציונות הדתית המשיחית נוסח סמורטיץ ואז הבנתי שיש ליקוי מאורות ולאחר זמן קבלתי חיזוק מהעמדות של חלקים גדולים בציבור בעניין אלאור אזריה. אילו אנשים בוגרים קשה להאמין שמשהו ישתנה אצלם.הדמוניזציה שעושים לנו מקבלים תגובה דומה מצידנו. שוב הסתיים מבצע בעזה שוב אנו הורסים תשתיות ושוב הם יורים עלינו עד הרגע האחרון הכל מסתיים במקרה הטוב בתיקו-חבל

  2. עוזי ברעם מציג במשפט אחד את הטעות הגדולה של חמאס בהפגזה הנמהרת שלו על ירושלים, שבכך, ניסה לנכס לארגון הטרור חסות על אל-אקצא וירושלים המזרחית. זאת לאחר שהאפשרות לזכות בבעלות על הרשות הפלסטינית ניטלה מהחמאס לאחר שאבו מאזן ביטל בדקה ה 90 את הבחירות.
    צודק עוזי הקובע שבסופו של יום תיתפס ישראל כתוקפן סדרתי. הסיבה לכך, היא הזנחת ההסברה, שבמשך מספר כה רב של שנים לא השכילה למתג את החמאס כארגון טרור אכזרי כלפי האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, ותוקפני כלפי ישראל.
    על מיתוג אויבים ניתן ללמוד מארה"ב היודעת להפעיל תהליכי מיתוג שלילי על אויביה, המתבצעים לא רק על-ידי נקיטת צעדים מעשיים כמו חסמים להעברות כספים, אלא גם על-ידי יצירת תהודה תקשורתית רחבה ורציפה המייצרת דיסקרדיטציה מוחלטת של אותם ארגונים וראשיהם. אחת הדוגמאות הבולטות היא המיתוג השלילי והממוקד של נשיא עיראק לשעבר סדאם חוסיין, שהפך אותו למותג שנוא בן דמותם של ד"ר נו ויורשיו מסרטי ג'יימס בונד. לאחר הפיגוע במגדלי התאומים. העצימה ארה"ב את תדמיתו הדמונית של בין לאדן, ומיתגה אותו כאויב האנושות הפועל יחד עם אנשיו לביצוע ג'יהאד גלובלי, ומעמיד בסכנה קיומית את העולם כולו. ואכן, אפילו מזכ"ל האו"ם מחה כפיים כאשר בין לאדן חוסל כשאינו חמוש.

    1. היי שמחה יקר, רק שאנחנו לא ארה"ב ולצערי אנחנו ישראל והיהודים עם הסברה יחסית טובה ועדיין אנחנו בעולם 15 מיליון יהודים מול 1.5 מילארד מוסלמים…
      גם הם יבינו בסוף כמו אחרים שכדאי שלום על מלחמה..
      עובדה יש לנו בשנה אחת 4 הסכמי שלום.

  3. הלוחמה תביא את הלוחמה הבאה
    לפעמים אין ברירה וצריך להילחם
    אבל אם לצד הלחימה אין גם חתירה לשלום
    אין סיכוי לפתור את הבעיה.

  4. הדברים שהעלה עוזי במאמרו חשובים וראויים לתשומת לב, אבל ראוי גם לשאול לא רק "אז מה תביא הלוחמה"? אלא גם מדוע הישגיה מוגבלים? והתשובה היא: בגלל כשלים ומחדלים של הממשלה בראשות נתניהו בשנים שלפני פרוץ הלוחמה והעיקרים שבהם הם:
    1. אי עשייה מספקת במיגון ובמקלוט המגורים של אזרחי ישראל.
    2. כשל במניעת התחמשות והתעצמות החמאס
    3. מחדל בחיזוק ההרתעה מול החמאס (בשונה מחיזוק ההרתעה מול החיזבאללה)
    4.העדר יוזמה וטיפול הולם בחיזוק מערך ההסברה הישראלית בחו"ל

  5. ביבי יודע שלא חשובה הסיבה שגורמת למערכה( רצונו של ביבי למנוע בכל מחיר את הרכבת הממשלה על ידי גוש השינוי) ברגע שהכל בוער ואלפי טילים ורקטות נופלות ערי ישראל שוכחים את הסיבות הנפשעות שהיו מקור המערכה, המערכה כבר בשלב זה עלתה יותר ממערכת בחירות רגילה ,רק מערכת ההגנה של כיפת ברזל 4000 שיגורים 300 מליון דולר בנוסף להרס הפיזי וההרס הרוחני שנגרם היו צריכים להבין שעדיף בחירות על מערכה צבאית.
    מה תביא המערכה הזאת….????עוד מערכה ועוד חורבן……!!!!! ועוד הרבה כסף לכל אלה שמתקיימים מהרג של האויב ושל בנינו.

  6. הלחימה לא שיפרה בכלל את מצבנו. כנראה שאפילו החמירה את המצב.

  7. ניתוח מעניין …אין ספק שאם לוקחים את התנהגות ערביי ישראל ,מקרי האלימות וההתבטאויות הקשות ומחברים אותם להישגי תומכי העימות מקבלים אוירת ניצחון חמאסניקית …גם אם החמאס חזר אחורה שנים רבות בעקבות נחת זרועו של חיל האויר יש לי תחושה שהוא סיים את המערכה הזו בדעת קהל עולמית תומכת ובתחושה טובה יותר לקראת הסבב הבא…

  8. אני מסכים עם הסיכום המצוין של הארועים האחרונים שנכתב על ידי עוזי ברעם. בכל זאת יש גורם אחד שניצח בגדול וזה נתניהו והגוש שלו. הקמת ממשלה אלטרנטיבית הייתה בפתח וכעת האיום הזה הוסר.

  9. אנחנו יכולים לקבוע את דרכנו. יש שמסכימים ויש שלא. אבל דבר אחד בטוח. אנחנו לא קובעים את הדרך של אויבינו

  10. לא נראה שהלוחמה פתרה משהו או קידמה משהו. רק הולכים מסתבכים, וקודם כל עם עצמנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים