הינשוף של מינרווה מתחיל לראות רק כשמחשיך

דיון בעניין חובת הגיוס לצה"ל
תמונה של יורם
ד"ר יורם רבובסקי

לעיתים קל לנו יותר להביט בדברים מתוך פרספקטיבה של זמן. החוכמה אינה בהכרח בניבוי הנכון אלא דווקא בבחינת העבר במבט הוגן וביקורתי. הנבואה, כפי שכולנו יודעים, ניתנה לשוטים, האין זה כך?

כבר בשנת 2011, לפני עשור בדיוק, זעקו כותרות העיתונים ומהדורות החדשות: "רק 50% מהישראלים מתגייסים לצה"ל". עבר עשור, ומה עם המספרים עתה? ברור שהנתון ירד. אותן כותרות גם זעקו שעד שנת 2021 שיעור המשרתים יהיה כ-40%. ובכן, בין שהגענו למספרים הללו ובין שלא, הגיע הזמן לשאול מספר שאלות מרכזיות.

כדאי אולי להתחיל את שלב הדיון בבקשה מכם הקוראים להשתדל ולהקשיב לטיעונים כולם, עוד בטרם אתם מתרגזים, מסבים מבט ועוברים הלאה בבוז ובשאט נפש, וכמובן בטרם אתם שופטים. דומה שהרבה דברים חוברים להם יחדיו וקשה להציג רצף לוגי מתבקש, למרות זאת אנסה להציג טענה סדורה.

ובכן אתחיל בנתון שלפיו פחות ממחצית מהישראלים משרתים כיום בצה"ל. מי הם השאר שאינם משרתים? אפשר למנות שלוש קבוצות גדולות: חרדים, ערבים ו… אחרים. האחרים הם משתמטים, מבריזים, נשים נשואות, בעלי פרופיל לקוי ועוד. לגבי הערבים, במסגרת דיון זה נשאיר את הוויכוח בצד, משום שבין שהם נמצאים בסתירה אפשרית ובין שהם מגדירים עצמם כפלסטינים או כאחרים, הרי שהצבא והמדינה החליטו מראש לגייס מתוכם רק בדואים, צ'רקסים ודרוזים ועוד מתי מעט יחידים. לגבי שאר המשתמטים ונושאי הפטורים, הרי שהפנקס פתוח והתירוצים מרובים. נותרנו, אם כן, עם קהילת החרדים שאינם משרתים. אוותר על הדיון בין המדינה לבג"ץ ולהחלטות של 2017 ולתוצאות ולמסקנות הדיונים של פברואר 2021. בפועל, התוצאות ברורות. לא יותר מ-2000 חרדים התגייסו בכל שנה לצה"ל, וזאת מתוך פוטנציאל גיוס של עשרות אלפי מתגייסים.

אם כן, מה כאן סלע המחלוקת? אם אנסה לסכם, הרי שהחרדים, בהוראת מדריכיהם הרוחניים, הרבנים, פשוט לא מתגייסים. בברירה שניתנת להם בין גיוס לבין לימודים בכוללים שלהם, הבחירה היא גורפת. לצבא הם לא הולכים. ההשלכות לכך הן איומות: מאות אלפי בני ישיבות לומדים למרות רצונם בישיבות, והכול רק כדי לא ללכת לצבא. האם אין לכך פתרון? האם אין דרך לשבירת המשוואה ההרסנית? יש, אך כאן אני מסתכן בסקילה אזרחית.

אנסה בכל זאת להציע רגרסיה תאורטית. אם היינו משחררים לרגע את בני הישיבות מהשירות הצבאי, והם בהמוניהם היו חופשיים לנפשם – האם לדעתכם הם עדיין היו נשארים במסגרת הנוכחית? סבורני שכדאי לחשוב על זה היטב. מחד גיסא, באין חובת גיוס נפתחת בפניהם האופציה של עבודה ופרנסה תוך המשך קיום מסורות דתיות, בדומה לחרדים בברוקלין או בכל מקום בחו"ל. שם הרי אין צבא ולכן חייבים הם לעבוד. כלומר, קיימת אפשרות טובה והגיונית שלפיה חרדים רבים ילכו לעבוד ולפרנס את משפחותיהם בכבוד. מעגל העוני החרדי ילך ויקטן. הצורך בכספים ובקצבאות ישתנה וכסף רב ייתכן שישתחרר לקופת המדינה. כסף שוודאי ייתפס על ידי קבוצות אינטרס כאלה ואחרות, אך דיה לצרה לשעתה.

עתה, לאחר ששחררנו חרדים, בחוק, מחובת השירות הרי שעדיין אנו עומדים בפני בעיה אחרת: חילונים וחובשי הכיפות הסרוגות ייוותרו היחידים כמעט שמשרתים בצבא. אני מציע להסתכל על הנושא מזווית שונה. אולי, כדי לעצור את אי-השוויון הזה, ניתן לעם לבחור? אולי נוריד, בתהליך זהיר, הדרגתי ומבוקר, את חובת הגיוס. מי שרוצה – שישרת. ישרת ויתוגמל היטב. לא עוד עובדי רס"ר, צובעי עצים במחנות צה"ל, חיילים וחיילות כמובן (הרי כולנו ראינו את הסרט "אפס ביחסי אנוש") המעבירים ניירות מכאן לשם כדי "לשרוף יום". אם איש לא ירצה להתגייס, אולי אנו מכריזים בזאת על אי-רצון האזרחים לחיות במדינה היהודית היחידה? אם העם לא רוצה, אז אולי כדאי שלא "להכריחו להיות חופשי" (כדברי ז'אן ז'אק רוסו). אולי הגיע הרגע שבו יש להפסיק את החובה לשרת בצבא?

יש שיאמרו כי זהו פתח לצבא של עניים ומעוטי יכולת שכן צה"ל הוא "צבא העם". אך איזה מן עם הוא זה אם פחות ממחציתו מרגיש את הצורך להגן על עמו? ייתכן שאם איש לא רוצה, כדאי לתת לאחרון שנשאר לכבות את האורות כשאנחנו הולכים. אם "העם" עדיין חפץ בקיומו, הרי שהוא יתנדב לשרת. יתנדב אך גם יתוגמל. בדומה ל"חוק חינוך חובה חינם" שאינו חינם כלל ועיקר, הרי או שנוריד את ה"חובה", או שנוריד את ה"חינם". אך זה כבר עניין למאמר אחר.

טענתי היא כי לעיתים ניתן להיות חכם ופחות צודק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. מי שישתלט על הצבא אלה הכיפות הסרוגות. גם מוצאים עבודה קלה גם משתלטים על עמדת כוח שתאפשר הגשמת מדיניותם.

    1. אני מנסה להבין, האם מה שאתה אומר, שהתיצבותם של חובשי הכיפות הסרוגות ראשונים בקו החזית נעשה מתוך שיקולים אגואיסטים של תעסוקה נוחה וניסיון להשתלט על מוסדות השלטון בארץ?
      לפני דור היו אלו בני הקיבוצים והמושבים הראשונים להתנדב לשירות צבאי משמעותי- אך זנחו משהו את האחריות הקולקטיבית למען מימוש אינדיבידואלי, האם גם להם היית מייחס כוונות כאלה? תמהני

  2. לא מסוגל להבין איך לחלק מהאוכלוסיה נותנים פטור מלסכן חייהם למען המדינה, ואחר כך עוד נותנים לבעלי הפטור הרבה יותר מאשר למקורבים. כל הסבר והצעה שנשענת על הרעיון הלא ראוי הזה פסולים מראש.

  3. הניסיון להתמודד עם בעיית ההשתמטות בגישת "הרי בלאוי הכי" היא הכי פחות חכמה והכי פחות צודקת. והשימוש במשפט הידוע (חכם או צודק) אינו אלא תירוץ לפטור מקבלת ההחלטה הנכונה בסוגיית ההשתמטות הכרוכה במאמץ.
    המוכנות לתת לגיטימציה להשתמטות מחובת השירות הלאומי היא הדבר הלא חכם השגוי ביותר שדמוקרטיה מתגוננת כמו ישראל יכולה להרשות לעצמה. נכון, תמיד היו ותמיד יהיו משתמטים, לא תמיד כולם נענים לקריאת הקרב של המצביא "מי לה' אלי", אך אין זו סיבה להרים ידיים ולהיכנע למגמה שהשיטה הפוליטית הדפוקה שלנו יצרה לצרכי השרדות עצמית ואחיזה בקרנות מזבח התקציב הלאומי.
    אם מותר להשתמט משירות לאומי – הדבר הכי שוויוני שיכול להיות, אז למה לא להשתמט מכול חוק אחר לא נוח החל מתשלום מיסים, שחיתות ציבורית, עישון בציבור, זיהום סביבתי, מסכת הגנה ממגפה, חצייה באור אדום כי "הרי בלאו הכי" וגומר..

  4. הכל מתחיל בכך שהתורמים והמחוייבים מוותרים ולא נלחמים על העקרונות שלהם

  5. ברור ויגוע שיש מגמה ברורה לאורך כל השנים של ירידה באחוז המשרתים. הפתרון לא יכול להיות דרישה מהפראיירים להמשיך ולשרת בשביל. כולם. אם לא ימצא פתרון, צריך לחפש בית אחר.

  6. כאשר קבוצה גדולה ומשמעותי במדינה מסוימת, חוקים משמעותיים לא חלים עליה, זאת הנוסחה הכי בטוחה להתפרקות. ואתה משום מה כנראה מציע לוותר להם.

  7. לדעתי ההיפך הוא הנכון, ברור שכדאי לנו לתת לחרדים פטור על מנת שיכנסו לשוק העבודה ויתרמו למדינה כלכלית, אבל לא צריך לשחרר את החילונים והכיפות הסרוגות כי נישאר עם צבא חלש אפילו יותר מעכשיו שלא יוכל להתמודד אפילו עם חזית אחת וכולנו ניכחד.
    צריך להיות חכם ולא להיות צודק, במקום להיות צודק ולתת לכולם פטור צריך להיות חכם ופרגמטי ולתת רק לחרדים פטור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים