לדבוק בחיים ולהנציח את הנופלים

לזכר הקצינים ברק ועמיחי איטקיס – חללי מערכות ישראל
חיים איטקיס עם תמונות בניו חללי צה"ל ברק ועמיחי ז"ל

ביום הזיכרון מעלה משפחת איטקיס את זכר בניה, סגן משנה ברק ורב-סרן עמיחי. האב חיים יזם שינוי ברישום חללי צה"ל בתעודת הזהות של הוריהם: במקום הכיתוב "נפטר" יהיה כתוב "חלל מערכות ישראל". משפחת איטקיס, שנתנה הכול לעם ישראל, ממשיכה לתרום ולתת.

————————————————————————————————-

בעקבות היוזמה ולקראת יום הזיכרון, ראיינתי את חיים איטקיס. זהו איננו ריאיון רגיל שבין עיתונאי לבין "אייטם תקשורתי". זהו מפגש בין שני חברים קרובים כבר למעלה מ-40 שנה. יחד בילינו, יחד כתבנו שירים – הלחנות שלו מילים שלי (ביניהם שיר שלושת הגשרים המפורסם בביצוען של קורין אלאל ויהודית רביץ). הכרתי את משפחתו של חיים, עקבתי אחר גידול ילדיהם, את ברק אפילו אימנתי בכדורעף. ליוויתי לקבורה את הוריו של חיים בהיותו צעיר לימים. חוויתי את הטראומה הנוראה בנפילתם של ברק, קצין חיל הים, ועמיחי, טייס חיל האוויר, בניהם של חיים ואריאלה, אחים למיטל. ברק נפל לפני 23 שנים, עמיחי לפני 10 שנים, ומאז משפחת איטקיס האבלה לא מפסיקה את פעילותה להעלאת זיכרון ילדיהם ובמקביל ממשיכה בפעילות ציבורית רבת היקף שיש בה תרומה לאומית בתחומים רבים – דוגמה ומופת לעם ישראל.

אני יושב בביתם המטופח מאוד של חיים ואריאלה בשדה ורבורג, מעלה זיכרונות ותהיות ושאלות כואבות, ושומע מפי חיים את האני מאמין שלו על סוגיית השכול, האובדן הנורא, על צה"ל ועל ערכי הציונות והוויית הארץ הזאת.

חיים ואריאלה הם אנשי חינוך בכירים במדינת ישראל. חיים (69) היה ראש האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, כיום פנסיונר, אריאלה מנהלת אגף החינוך בעיריית ראש העין במערכת חינוך משגשגת. חיים מנצח מקהלות בעיסוקו המוזיקלי וחבר בוועדות בתחום ההנצחה. מיטל הבת, מרצה מבוקשת ואומנית צילום. לפני חודשיים זכו האיטקיסים לחבוק נכדה ראשונה.

  • איך מתמודדים עם השכול חיים, משפחה חברים, עבודה?

"אנחנו משפחה מאוד מאוחדת עם קשר הורי חם ומחבק, טיולים, שליחויות בעולם (מקסיקו וארה"ב), אינטגרציה מושלמת. הילדים הם חלק אינטגרלי מכל פעילות. כשברק נפל זה היה להיות או לחדול. החלטנו לעשות הכול כדי לזכור את ברק אבל לא לתת לשכול להיות מרכז חיינו. חייבים להמשיך בחיים פעילים. עמיחי היה בן 11 ומיטל בת 9 וחצי. לשקוע באבל, המשמעות היא להתעלם מצורכי הילדים. להיפך, יש להעצים אותם, לחבק ולהמשיך בחיים באופן מיטבי. שהבית לא ייראה בית אבל, וחברים יגיעו חופשי ללא רתיעה. כן, יש רבים שנרתעים מקשר עם משפחות שכולות, נבוכים ומרגישים אי-נוחות. יצרנו בית פתוח ומתן תחושה, אמיתית, שכולם רצויים".

  • האזכרות שלכם, בבית העלמין בכפר סבא, יחד לשני הבנים, ייחודיות ומעוררות השראה. למעלה מ-200 איש מגיעים זה כבר 23 שנה לכל אזכרה. בכירי חיל האוויר וחיל הים פוקדים אתכם, רב צבאי נוכח בהן, והחזן הראשי של צה"ל קורא "אל מלא רחמים". מקהלת "טבע" שרה, נציגי החילות, בני המשפחה ומקורבים נושאים דברים. חברים מכל הארץ, חברים ליחידות של הבנים, חיילים במדים, אנשי ציבור, מתקבצים יחד. מרשים ביותר. מה עומד מאחורי זה?

"זה הביטוי לפתיחות שלנו, לחיבוק של החברים, הקשר עם הצבא שנמשך כל השנים הללו. שיר הפתיחה באזכרה הוא שירו של דני רובס 'מכתב קטן', שברק לימד אותי בהיותו תלמיד במגמת מוזיקה בבית הספר. השיר 'אני גיטרה' האהוב על עמיחי מסיים את האזכרה. עד היום אלפי אנשים שותפים להוויית השכול שלנו ומלווים אותנו במחויבות עמוקה לקשר הזה".

  • ספר לי על הילדים האלה, חיים.

"סג"ם ברק היה בקורס פי"ם (פיקוד ימי מתקדם) כשנפל. דרכו לפיקוד בחיל הים לא הייתה קלה. אך הוא היה נחוש, דבק במטרה ואכן הצליח בכך. אני נפגש פעמיים בשנה עם חניכי המחזור של הקורס הזה כמפגש עם משפחה שכולה, וכך כבר 14 שנה. עמיחי סיים קורס טיס לאחר שהתקבל עם טריק מסוים בעניין בריאותי והפך לטייס קרב מצטיין. בשלב מסוים הוא טס על מטוס F16 בשם 'ברק'. לפני נפילתו התקבל ללימודים אקדמיים. נישואיו לחברתו קרן עמדו בפתח".

  • כמשפחה שכולה, קבלתו של עמיחי לקורס טיס חייבה חתימה שלכם, ההורים. דילמה קשה בוודאי?

"קשה מאוד. לסכן עוד בן, איננו יכולים. בא עמיחי אלינו ואמר: 'איבדתי אח אהוב, כל כך נפגעתי, אני מבקש לאפשר לי להגשים את החלום והשאיפות שלי. חתמנו. עוד קודם העליתי הצעת חוק שלא תתאפשר חתימה כזאת. הדילמה יוצרת טריז בתוך המשפחה, מאבק לא מוסרי. זהו חוק הכרחי.

ולשאלתך, הבית שלנו חינך תמיד לציונות ואהבת הארץ. כך עשינו, לא יכולנו אחרת".

 

במסגרת פעילותה הציבורית יזמה משפחת איטקיס הקמת מכינה קדם צבאית ע"ש ברק ועמיחי. נערים ממשפחות קשות יום שמסיימים את המכינה, מתקבלים ליחידות עילית – הישג חינוכי עצום.

במצפה רמון הוקם ביוזמת המשפחה "מצפור ברק ועמיחי", מיזם נהדר מול מכתש רמון הפרוס למרגלותיו, מקום נפילתו של עמיחי.

 

  • וממש לאחרונה, חיים, ביוזמתך, שונה הרישום בתעודת הזהות, ספר לי על היוזמה.

"הופתעתי לראות שבספח תעודת הזהות כתוב על הילד שלי 'נפטר', בעוד שהוא לא 'סתם' נפטר אלא נפל בעת שירותו במערכת הביטחון למען המדינה. פניתי למוסדות המדינה ולאחר מאמצים הצלחתי לשנות את הרישום ל"חלל מערכות ישראל". כבר קיבלתי עשרות דברי תודה ושבח ממשפחות שכולות".

בערב יום הזיכרון מדי שנה מקיים חיים ערב שירה בשדה ורבורג עם מאות משתתפים, לזכר הבנים ברק ועמיחי.

אריאלה, חיים ומיטל, בזיכרון בניכם ובפועלכם הרב – תנוחמו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של סטיב

מי ישלם את מחיר?

בעקבות הימלטות האסירים ולקראת התייעלות מערכתית