מידור ודמוקרטיה – היֵלכו שניים יחדיו?

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר את בנימין נתניהו מקבל החלטות רבות בצורה ממדרת וללא תהליך מסודר של קבלת החלטות – האם זה בכלל חוקי? חשוב להזכיר לעצמנו שאנחנו עדיין במדינה דמוקרטית ושכבר למעלה משנתיים אין לראש הממשלה רוב בכנסת אשר תומך בו!

בדמוקרטיה צריך להתקיים תהליך קבלת החלטות מסודר ובו חלוקת תפקידים, אחריות וסמכויות. ראש ממשלה הוא ראשון בין שווים ולא מעל כולם, בוודאי אינו המחליט היחיד. יש פקידות מקצועית, יש שרים, יש ממשלה ומעל הכול יש את המוסד הנקרא כנסת. מדוע סבור ראש הממשלה שהוא מעל ההסכמים והכללים שנקבעו בחוק? מדוע הוא מתנהל כאילו הוא שליט יחיד שכללים, הסכמים וחוקים אינם תקפים עבורו? מדוע איש לא מעמיד אותו במקומו?

המציאות שאנו חיים בה מלמדת כי החלטות כלכליות, מדיניות, בריאותיות וביטחוניות נעשות על ידי ראש הממשלה וחבר מקורביו ללא שיתוף של הגורמים המוסמכים, ובוודאי ללא תהליך קבלת החלטות מסודר עם גורמי המקצוע ועם הגורמים המוסמכים והרלוונטיים.

דוגמה מהימים האחרונים: ראש הממשלה ושר האוצר הציגו תוכנית כלכלית רחבת היקף בעלות של 15 מיליארד שקל. חלוקת כספים לאזרחים בעת הזו וללא התייעצות עם הגורמים המוסמכים אינה אלא כלכלת בחירות. מהלך זה הוסתר מראשי משרד האוצר ומהיועץ המשפטי לממשלה שסביר להניח היה אוסר זאת מראש מחשש שחלוקת הכספים תהווה "שוחד בחירות".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, עודכן על אודות התוכנית הכלכלית דקות ספורות בלבד לפני כינוס מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה ושל שר האוצר. למעשה, בניגוד מוחלט לנהוג, הנגיד לא שותף בשום שלב בדיונים לגיבוש תוכנית המענקים.

דוגמה נוספת להתנהלות קלוקלת כזו היא העברת נתוני מבצע החיסונים לחברת "פייזר" תמורת אספקה מהירה של מנות חיסון.

בהודעה דחופה לעיתונות שפרסם משרד הבריאות נכתב: "אנו מנטרים באופן רציף את תוצאות מבצע החיסונים. הניטור כולל נתונים כלליים על אודות נתוני התחלואה במגפה – מספר מאומתים, חולים קשים, נפטרים ומספר מחוסנים. ידע זה חשוב לצורך הבנת הנתונים לגבי השפעת החיסון על ההתמודדות עם המגפה. נתונים אלו משותפים עם הציבור על בסיס יומי, ואותו המידע יועבר גם לחברת פייזר".

בכיר לשעבר במערכת הבריאות, מגדיר את מאגר המידע הרפואי של ישראל כך: "מדובר בנכס אסטרטגי לאומי ייחודי. אין עוד כזה בעולם". הנכס הזה שווה מיליארדים ונותן יתרון יחסי עצום לחברה עסקית.

ההודעה פורסמה מייד לאחר הנאום שבו בישר ראש הממשלה על הגעתם של מיליוני חיסונים שיבטיחו כי עד מרץ, כל מי שירצה להתחסן – יוכל. בנאום אמר נתניהו: "ישראל תחלוק עם חברת פייזר, ישראל תחלוק עם האנושות כולה, את הנתונים הסטטיסטיים שיעזרו לפתח אסטרטגיות להביס את נגיף הקורונה".

האם זה בסמכות ראש הממשלה להחליט החלטה כזו? האם לא צריך להיות תהליך קבלת החלטות מסודר? האם לא צריכה להיות לפחות החלטת ממשלה אם לא חקיקה ראשית בכנסת? העברת מידע רפואי אסטרטגי לחברה עסקית ללא תהליך קבלת החלטות מסודר ושקוף הוא פגיעה בכולנו ופגיעה בדמוקרטיה.

הנושא המורכב והבעייתי ביותר, הנוגע הן לביטחון המדינה והן לעצם התנהלותה של המדינה כמדינה דמוקרטית, הוא נושא הצוללות וספינות ההגנה. הפרשה הזו מלווה אותנו כבר כמה שנים וכנראה תמשיך ללוות עד בירורה, או קבירתה, על ידי הגורמים החשודים בפלילים ובפגיעה בביטחון המדינה ובדמוקרטיה הישראלית. לאחרונה פנה המכון הישראלי לדמוקרטיה לבג"ץ בדרישה שיורה לפתוח בחקירה והוגשו עשרות תצהירים של גורמי ביטחון בכירים המלמדים על עומק הבעיה.

אלוף במיל' עמוס מלכא, ראש אמ"ן בשנים 1998–2001, התייחס לתהליכי קבלת החלטות: "אינני מכיר שום מקרה שבו המערכת הביטחונית כולה מודרה במתכוון מתהליך ביטחוני רגיש". מלכא אמר כי טיעוני נתניהו על כך שעדכן את ראש המל"ל, את מזכיר הממשלה ואת סגן ראש המל"ל, אינם הגיוניים – שהרי לאיש מהם אין אחריות וסמכות הגוברות על היוועצות עם שר ביטחון, עם רמטכ"ל ועם מפקד זרוע הים.

בנוגע לטענה כי לא עודכנו בשל "סוד", אמר: "אין שום סוד בעולם שאמור לאפשר לראש ממשלה למדר את בכירי מערכת הביטחון בנושא שנמצא בליבת אחריותם וסמכותם המקצועית. ואם קיים כזה, כדאי שיעלה על שולחן החקירות, אם גם בפורום אשר יבטיח שמירה על המידע".

אלוף במיל' עמוס גלעד, שהיה ראש האגף המדיני-ביטחוני, אמר: "בפברואר 2016 נמסר לי באמצעות פקידות לשכתי, שיישלח אליי מסמך חשוב מראש המל"ל. כשקיבלתי לידי את המסמך המדובר, באמצעות פקס אדום, עיינתי בו וחשכו עיניי. סברתי שהוא חריג ותמוה ביותר. תוכנו דומה לתוכנית הצטיידות נרחבת ורב-שנתית לחיל הים מטיסנקרופ".

"הרגשתי שמנסים להכשיל אותי. יצרתי מייד קשר עם מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, ועדכנתי אותו. כשהוא נחשף לתוכן הבקשה, התרשמתי שהוא נסער מאוד. הוא אמר לי שמדובר במסמך חמור ביותר. הבהרתי להראל שהנושא כלל אינו בסמכותי אלא בסמכות הרמטכ"ל, מנכ"ל המשרד ושר הביטחון. סרנו שנינו ללשכת שר הביטחון יעלון, ועדכנו אותו על המסמך. גם מר יעלון היה נסער ודרש לכנס דיון מיידי. למיטב זיכרוני, במסמך זה דובר בין השאר על רכישת שלוש צוללות נוספות מגרמניה, ונאמר שיש לרכוש שתי ספינות נגד צוללות, ספינות עם טונאז' גבוה ואמל"ח נוסף".

תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, התייחס למידור ראשי מערכת הביטחון באישור לגרמניה למכור צוללות למצרים: "ההחלטה למדר את מערכת הביטחון איננה מתקבלת על הדעת, איננה סבירה בצורה קיצונית, ומוסיפה חשד של ממש המחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית או הקמת ועדת בדיקת עצמאית".

אזרחי ישראל חייבים להבין שלא ניתן לתת להתנהלות הזו להימשך. אם אנו רוצים לשמור על הדמוקרטיה השברירית שלנו – חייבים לשים לזה סוף! זו אולי ההזדמנות האחרונה.