איך הפך צה"ל למיליציה לא מקצועית

לפני שמדברים על צבא מקצועי (2)
תמונה של מילשטיין
ד"ר אורי מילשטיין

במאמר הקודם תיארתי את היסודות הרעועים שעליהם נבנתה תפיסת המקצועיות של צה"ל. במאמר זה ארחיב ואביא דוגמאות מצה"ל ומצבאות אחרים בעולם.

כבר ב-1893 פעל מבשר הצבאיוּת הציונית, יוסף מרקו ברוך, להקים בברלין אקדמיה צבאית יהודית שבה יוכשרו מפקדי הצבא העברי, והצבא יכבוש, לפי חזונו, את ארץ ישראל מידי התורכים. הוא שוחח על נושא זה עם הסטודנט הצעיר לכימיה חיים ויצמן, וזה לעג לברוך כי לא הבין אז ולא הבין אחר כך שהכוחות הפועלים בעולם החומר פועלים גם בין בני אדם. אחרי שנים אחדות פנה ברוך באותו נושא גם להרצל, אך הרצל התייחס אליו כאל חולה רוח. גם הרצל וגם ויצמן לא הבינו שחזרת עם ישראל מגלותיות יהודית לריבונות טריטוריאלית עברית מחייבת כוח צבאי מעולה.

אחרי עשר שנים, ב-1903, בא תלמידו של ברוך זאב ז'בוטינסקי והציע לראש הוועד לביצוע הגנה עצמית בארגון "ירושלים" באודסה, ישראל טריווש, להקדיש כמה שנים כדי להקנות ידע וחשיבה צבאית לחברי הארגונים להגנה עצמית, שהתארגנו לנטרל פוגרומים בכל רוסיה. כך תכנן ז'בוטינסקי בן ה-23 להכשירם לפקד על צבא של מאה אלף יהודים צעירים מרוסיה כדי לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים ולנטרל איומים על מדינת היהודים.

לאחר 18 שנים הקימו חברי ארגון "השומר" המפורק את "הקיבוץ החשאי" – אקדמיה צבאית חשאית בקיבוץ תל יוסף. הם גם השתלמו בנושאים צבאיים באירופה, כולל טַיִס וימאות. מחסני הנשק שברשות הארגון בשנות פעילותו היו גדולים מאלו של "ההגנה". ב-1927, כשנחשפה פעילותם, נִטרל אותם מזכיר ההסתדרות דוד בן־גוריון ביד רמה. לעומת זאת, קורס מפקדי המחלקות בארגון "ההגנה" המיליציוני שהקים בן־גוריון נמשך כחודש וחצי בלבד. היה זה הקורס המרכזי של הארגון, ובו עוצבו תורת הלחימה ודפוסי הפיקוד. אך בחודש וחצי אין די להכשיר בעלי מקצוע בשום תחום. ואכן ארגון "ההגנה" תִפקד בתת-אופטימום יקר ומסוכן במאורעות 1921, 1929, 1936–1939 ובחלקה הראשון של מלחמת העצמאות, שבו ניצחו הערבים במלחמת הדרכים והטילו בספק את הכרזת העצמאות.

צה"ל ב-72 שנותיו לא הקים אקדמיה צבאית ואצלו קורס המ"מ הפך לקורס הקצינים היסודי בבה"ד 1, שנמשך כחצי שנה. גם בחצי שנה אין די כדי להכשיר מקצוענים. לשם השוואה, בארצות הברית פועלות כמה אקדמיות צבאיות. הוותיקה והמפורסמת ביותר היא "ווסט פּוינט" במדינת ניו יורק. שם מכשירים קצינים במשך ארבע שנים, ובהן לומדים הצוערים ביסודיות לא רק נושאים צבאיים אלא גם לתואר ראשון במדעים מדויקים. האקדמיה הצבאית המלכותית הבריטית נמצאת בסנדהרסט, ושם נמשכת הכשרת הקצין שנתיים. באקדמיה הצבאית המצרית הכשרת הקצין נמשכת בין שנתיים לארבע שנים, ובהודו בין שנה לשנה וחצי. בשנת 2003 פרסמו תת־אלוף יעקב זיגדון וסא"ל אמירה רביב מאמר בכתב העת של צה"ל "מערכות": "אקדמיה צבאית – סימן הכר מובהק לצבא מקצועי". חלפו 17 שנים ואקדמיה לא הוקמה בצה"ל. מסתבר שכמו לבן־גוריון ולחבריו לפני מאה שנים, גם לבנימין נתניהו, לשרי הביטחון בממשלותיו ולרמטכ"לים נוחה יותר מיליציה מצבא מקצועי. קל יותר לשלוט על מפקדיו, ליטול לעצמם את התהילה ולהטיל על הקצינים המיליציוניים את האחריות והאשמה.

אחת הסיבות להכשרה הקצרה מאוד של הקצינים בארגון "ההגנה" ובצה"ל הם הביצועים התת-אופטימליים של הצבאות שבהן ההכשרה ממושכת. לצבא ארצות הברית לדוגמה היו ליקויים קשים במלחמותיו בקוריאה, וייטנאם, אפגניסטן ועיראק. הדבר נובע ממתאם לקוי בין ההכשרה התאורטית והאימונים לבין המציאות הקרבית. מסתבר כי חומר הלימוד באקדמיות הצבאיות ובקורסים של צה"ל הוא במידה רבה מיתולוגי ואינו מסתמך על מחקר מבוסס, יסודי ומעמיק של הוויית הצבא והמלחמה. רוב המחקרים הצבאיים מתבצעים בתוך הצבאות או במכוני מחקר הקשורים לצבאות ואינם בלתי תלויים כפי שמחייב מחקר ראוי לשמו. ליקויי התפקוד של הצבאות אינם חשופים במלואם לחוקרים ולכן הלקחים שהם מפיקים והתובנות שהם מנסחים הם פעמים רבות פרי דמיונם של החוקרים. בספרו "מלחמה ואסטרטגיה" טען האלוף פרופ' יהושפט הרכּבי שספרו של הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ "על המלחמה", שהתפרסם לפני 190 שנה, עדיין רלוונטי, וגם אין בכל ההיסטוריה האנושית מי שיישווה לו. קלאוזביץ עצמו לא היה חוקר אלא גנרל פרוסי בזמן מלחמות נפוליאון, וספרו מבטא את ניסיונו ומסקנותיו ממלחמות אלה, שאותן הכיר באופן כללי. בשום תחום ידע אין מחקר או תיאוריה שלא חודשו בפרק הזמן הזה. העדר החידוש מעיד על העדר המחקר. הידע הנרכש בהכשרה לא מועיל הרבה, בייחוד בתחום הטקטי של הפיקוד בקרב, שהוא המעשה הצבאי בה"א הידיעה.

הניסיון הצבאי האישי הוא פיקטיבי במידה רבה. שלא כמו רופא, עורך דין או מהנדסת, הצוברים ניסיון בעבודה יום־יומית במקצועם, לרוב אנשי הצבא לא מזדמנים היום קרבות, מערכות ומלחמות, משום שכיום גם בישראל הם מתחוללים לעיתים רחוקות. מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, הייתה המלחמה האחרונה של צה"ל עד כתיבת שורות אלה. מכאן שרוב מפקדי החטיבות בזרוע היבשה, וכל מפקדי הגדודים והפלוגות היום, לא השתתפו בשום מלחמה וממילא לא צברו ניסיון של פיקוד במלחמה. גם במבצעים רובם לא צברו ניסיון. המבצע הגדול האחרון של צה"ל היה "צוק איתן" נגד חמאס ברצועת עזה בשנת 2014. בשש השנים מאז לא התחוללו מלחמות ומבצעים וממילא לא נצבר שום ניסיון. במבצע עצמו היה פעיל בעיקר חיל האוויר, וזה אכן צבר ניסיון. ארבע חטיבות השריון וחמש חטיבות החי"ר שהוחשו לגזרה לא ביצעו שום מהלך קרבי משמעותי מלבד הסתכסכויות כמו בקרב שג'אעיה, שממנו ניתן היה ללמוד שצה"ל לא הוכשר לסוג הזה של מלחמה.

זאת ועוד: בגלל מדיניות שהנהיג בשעתו הרמטכ"ל משה דיין – לסיים את שירות הקבע בגיל צעיר יחסית כדי לאפשר למשתחררים לעשות קריירה שנייה בחייהם – מפקדי צה"ל מבצעים את תפקידם במשך זמן קצר יחסית כדי להתקדם בשרשרת הפיקוד והדרגות. זמן קצר זה אינו מאפשר לצבור ניסיון של ממש בשום תחום. אהוד ברק לדוגמה פיקד על פלוגת שריון כשנה, על סיירת מטכ"ל כשנתיים, על גדוד שריון כשנה, על חטיבת שריון כשנה, על אוגדת מילואים כשנה ועל אוגדה סדירה כשנה, היה ראש אגף תכנון במטכ"ל כשנתיים, ראש אמ"ן כשנתיים ואלוף פיקוד המרכז כשנה. ברק לא הוכשר בפו"ם, לא במכללה לביטחון לאומי ולא בשום קורס בצבא זר. רבים רואים בו את "החייל מספר אחד של צה"ל" בעיקר בגלל חמשת הציונים לשבח שקיבל, שפרטיהם כרגיל חסויים. מתאים יותר לראות בו מודל לחוסר המקצועיות של צה"ל, מבלי לומר דבר על אישיותו וכישרונותיו שבאו לידי ביטוי בלימודיו האקדמיים.

לסיכום: פעילים היום בישראל אנשים המבקשים לבטל את שירות החובה בצה"ל ולבסס אותו על מתנדבים. כך לדעתם יהפוך צה"ל ממיליציה לצבא מקצועי. אבל אנשי צבא הקבע המפקדים על צה"ל אינם בשירות חובה, אלא מתנדבים לשרת אחרי שירות החובה, והם אינם מקצועיים. משימה מרכזית של מדינת ישראל היום, לפני ביטול שירות החובה, היא להפוך את אנשי צבא הקבע למקצוענים. השגת משימה זו אינה תלויה רק בהקמת אקדמיה צבאית והארכת תקופת ההכשרה, אלא קודם כול בתוכני ההכשרה, ואלה תלויים בגורמים הביטחוניים המורכבים ומשתנים ללא הרף. המורכבות הזאת מרתיעה את מקבלי ההחלטות ועל כך כולנו משלמים מחיר כבד. הם יחליטו להתחיל במפעל לאומי חיוני זה רק אם חלקים גדולים ומשפיעים בציבור יבינו את חיוניותו, ולכך מיועד מאמר זה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

35 תגובות

  1. הכי מצאה חן בעיניי הדוגמה שהבאת מהצבא המצרי שם הכשרת הקצין נמשכת בין שנתיים לארבע שנים. כנראה בשל כך הקצונה המצרית מצטיינת ברמתה והניצחונות של הצבא המצרי מהווים חומר לימוד חובה בווסט-פוינט ובסנד-ההרסט.

    1. במלחמה האחרונה בין ישראל למצרים, המצרים עשו לצה"ל בית ספר בארבעת הימים הראשונים, וניטרולו לחלוטין את גייסת השריון ואת חיל האוויר המהוללים של צה"ל. אותם הדברים אמורים בימים בין היום העשירי ליום השלושה עשר במערכת החווה הסינית ובסוף המלחמה בדרום, בקרב בעיר סואץ.

      הציניות שלך, יצחק דגני הנכבד, מלמדת שאת הנושא אינך מכיר ואינך מבין והיא מאפיינת אכן את רוב הישראלים הממהרים להגיב וללעוג על מה שפוגע במיתוסים שלהם. וזאת עוד הוכחה לתרבות הביטחון הירודה שלנו.

        1. במלוא הצניעות והענווה ואם הרבה ריסון עצמי אני מבקש לומר לך ולקוראים האחרים שהגיבו כאן שהגיע הזמן שתחליף דיסקט. אתה מותח ביקורת שגם בזמנה הייתה חלקית ומעוותת. שלא לדבר על מה שקורה כיום. אתה טועה ומטעה. אם מי מהדור הצעיר יקרא את הביקורת שלך הוא עשוי לחשוב שיש בה משהו. האמת היא שביקורת זו חלולה לחלוטין. מאות חברות ישראליות מוכרות ידע ביטחוני במיליארדים ברחבי העולם. אזרבייג'אן הביסה את ארמניה (שנתמכה ע"י הרוסים) עם כטב"מים מיהוד. ואתה מדבר על ז'בוטינסקי מלפני 100 שנים ועל בן גוריון שהיה אבי הביטחון הישראלי.
          אתה מסרב להבין שניצחון צה"ל ביום כיפור שינה את ההיסטוריה של מצרים.
          אתה מסרב להבין את מה שהגנרל שוורצקופ אמר על שהשריון האמריקאי למד מהישראלים איך להילחם במדבר.
          אתה חייב להסביר לכמה מהקוראים שלך כמו מר הכהן שניתוח ראלי של תוצאות מלחמה אינו גאוותנות.
          מאין אתה לוקח שמי שאינו מסכים עם דבריך אינו מבין כמו רוב הישראלים ???
          אורי מילשטיין היקר – טול קורה מבין עיניך. תתקדם. תתעדכן. תפסיק לזרוע דמורליזציה. תפסיק לקבוע מהי "תרבות הביטחון שלנו".

    2. למר דגני, לו למדת איך ב36 השעות הראשונות של יום כיפור,הושמדו 190 טנקים שלנו מתוך 350 הטנקים שלנו בתעלה, על ידי חיר מצרי,שהלך והשתפר מאוד כבר בהתשה,חיר שחמוש ,בנשקים אישים , וכלי נט , ורק"ם ,הרבה הרבה יותר טוב מהחימוש של חיילי צהל, ואיך הנ"מ המצרי השביתה את חיל האויר, ואיך הארטילריה המצרית פגעה באלוף צהל והרגתו ,ועוד החזיקה בגדה המזרחית ובעצם ניצחה במלחמה, לא הית מתבטא בזלזול ובגאותנות כלפי צבא מצרים, שזו בכלל תכונה רעה מאוד לזלזל באוייב, בהאויב המזולזל הזה הרג אלפי חיילי צהל לקח בשבי מאות חיילי צהל,אז קצת ענווה, רק תועיל לכולנו

      1. למה אתה מצפה כאשר 100.000 פלוס אלפי סובייטים תוקפים 1000 חיילים בקו ראשון?
        איך זה שארמיה שלימה הוקפה?
        אתה לא מבין שמלחמה זו הרסה את מצרים ועתידה?
        אתה לא מבין שנלחמנו נגד סובייטים?
        אתה לא מבין שנתנו לאלפי חיילים מצרים שמלים ושלחו אותם למות בניסיון לפגוע בטנקים ישראלים מבלי שלאף אחד לא היה אכפת מהחיים שלהם?
        מר הכהן היקר מה אתה יודע על יכולת החייל המצרי לתחזק ציוד צבאי מודרני?
        מה אתה יודע על מה שדיווחו אלפי מדריכים סובייטים על רמת המודרכים שלהם שהוכנו בדיוק למלחמה שאתה מדבר עליה?
        מה אתה יודע על הערכת הקצונה המצרית את חייליהם?
        מה אתה יודע על הערכת הקצונה המצרית את צה"ל?
        מה אתה יודע על מה שחושבים הרוסים על חיל האוויר הישראלי?
        אז ככה – מכיוון שכנראה אני לא יודע כלום אז תנסה ללמד אותי.
        אני לא חושב שהתבטאתי בזלזול ובגאוותנות כלפי החייל המצרי.
        אם תלמד אותי שטעיתי אשמח להתנצל בפני הרמטכ"ל שאזאלי. אגב – קראת את הספר שלו שנקרא "חציית התעלה"?

  2. זה מקצוע כמו כל מקצוע אחר. יש אצל המעסיק הזה יתרונות וחסרונות. הם מתוגמלים נהדר. והדרישות מהן מבחינת יכולות וידע לא גבוהות. אני כמובן מסכים איתך שבסך הכל הם לא מספיק מקצוענים.

    1. הטייסים לא מספיק מקצוענים?
      אנשי המודיעין לא מספיק מקצוענים?
      מפעילי הכטב"מים ומפתחיהם לא מקצוענים?
      יוצרי ומפעילי מרכבה 4 לא מספיק מקצוענים?
      החייטים שתפרו "מעילי רוח, לא מקצוענים?
      החברה מכיפת ברזל לא מקצוענים?
      הילדות מול מסכי המחשבים לא מקצועניות?
      החברה מהצוללות "המיוחדות" לא מקצוענים?
      ואפשר להביא עוד דוגמאות.
      אל תתרשם יותר מדי מהמאמר דלעיל.
      ד"ר אורי מילשטיין חי בעבר. הוא אינו מעודכן. הוא ממחזר חומר שכתב לפני שנים רבות בהתייחסו אולי לצנחנים במיתלה.
      ועוד לא דיברנו על מעטפת הטילים.
      על הלווינים.
      ועוד.

      1. דגני, שמעתי על מלחמת לבנון השנייה ועל "מבצע צוק איתן"? הם התרחשו קצת אחרי קרב המיתלה!

        1. בלבנון השנייה ובצוק איתן הוטלו על צה"ל מגבלות פוליטיות מלמעלה.

      2. אתה מבלבל חדשנות טכנולוגית, בה ישראל היא מובילה עולמית, עם מקצועיות צבאית, בה ישראל מפגרת במיוחד.
        והנצחונות שאתה מציין באו במחיר יקר מאד של הרוגים ממיטב לוחמינו, המקצועיים והאמיצים, שהושלכו למות על ידי הפיקוד הצבאי הבכיר החובבני.
        כפי שאמר גנרל שאזלי, רמטכ"ל מצרים ביום כיפור: "נתקלנו בהסתערויות של קבוצות בנות 2 או 4 טנקים ישראלים על דיויזיות שלנו. באומץ לב נדיר.
        הפיקוד הישראלי לא היה ראוי ללוחמיו"

        1. איציק, כל הכבוד. אולי דגני ודומיו יאזינו לך כי לדברי הם מתנגדים מבלי לקרוא.

    2. אלי, "מתנדבים" במובן שהם בוחרים מרצונם לשרת בצבא הקבע. זה מה שמציעים הפעילים המציעים לבטל את שרות החובה. הם כמובן אינם משרתים בהתנדבות, דהיינו – בלי תמרה.

  3. בנוגע לשהות הקצרה בתפקידי הקצונה בצה"ל, שאינה מאפשרת לצבור ניסיון של ממש בשום תחום, אני מפנה לדבריו של האלוף ישראל טל ז"ל בראיון: "הנהגתי עוד מנהג שאינו קיים בשום מקום בצה"ל: מסלול התמחות. בצה"ל יש שיגעון של שינויים מתמידים בתפקוד הקצינים. אני, לעומת זאת, לקחתי שלושה אנשים. אחד שהתמחה בנושאי גוף הטנק על כל חלקיו האוטומטיביים, השני מומחה למנועים והשלישי מומחה לתותחים. אמרתי לכל אחד מהם: 'אני רוצה להפוך אותך לסמכות המקצועית העליונה בתחום שלך בכל מדינת ישראל, כך שגם בטכניון יצדיעו לך. זוהי פונקציה של התמחות. אבל זה אומר שאתה מקדיש לזה את כל חייך, אין רוטציה. אתה תעלה עד דרגת אלוף-משנה ועד בכלל, בתנאי שאתה נותן לי התחייבות שתוסיף לשרת אצלי באותו מקצוע, באותו נושא, עד שתצא לפנסיה, ולא תשאף להיות רמטכ"ל, ולא תשאף להיות קצין חימוש ראשי, ולא תשאף להיות קצת בשדה וקצת פה וקצת שם'. והם קיבלו על עצמם, חתמו לי מוסרית. במשך הזמן עזב אותנו אחד מהם, אבל שני האחרים הם היום אלופי-משנה וממשיכים לשרת את פרויקט ה'מרכבה'. שניהם התחילו אצלי כשהאחד אדמוני ויפה עיניים, והשני ערמוני ויפה עיניים. היום שניהם קירחים עם שיער אפור. אבל הם הסמכויות העליונות בישראל למנועים ולמערכות אוטומטיביות. הצלחנו אתם עד כדי כך שצה"ל שוקל לנסות למסד את השיטה הזו בכל החילות."
    אבל כמובן שצה"ל לא יישם את הלקח הזה.

    1. טליק גם כתב פעם בכתב עת פנימי לקצינים בינוניים ובכירים בלבד, שמפקד בכיר עובר במשך עשרים שנה שטיפת מוח עד שמוחו מתרוקן. זאת הייתה דעתו על ההכשרה בצה"ל – לתשומת ליבו של יצחק דגני ותגובותיו היחצ"ניות לעיל. צה"ל אינו משתפר בגלל סוג כזה של תגובות.

      1. ולגבי טליק עצמו , "מר שריון".
        גנרל זה אמר במו פיו שגדוד שריון עם 36 תותחי 105 מ"מ אינו זקוק לסיוע ארטילרי של 4 או 12 קני 155 מ"מ.
        זוהי בורות מפתיעה בתורת הקרב המשולב, שיישמו הגרמנים בבליצקריג כאשר טליק היה בן 18.
        אי הבנה שהפתרון להשמדת מסות חי"ר ונ"ט אינו הטנק או החי"ר אלא הארטילריה מראה שגם טליק לא היה מומחה גדול, ולא הבין הרבה.

  4. כרגיל אורי היקר רעיונותיך הן כבדולח לשקיפות וכמחטי קרח לפצוע ולעורר 🙂

  5. הכישלון של מלחמת יום כיפור. מכירים אותם. מדובר באחד או שניים מגולשי האתר שכדי שישימו אליהם לב הם מייצרים הרבה מסה וגם מתבטאים לא תמיד בנימוס.אני לעומת זאת מסכים לגמרי עם דעותיך בנושא זה. כך גם הרוב המוחלט.

    1. תודה חגי! אני נתקל בהם לגבי כל המלחמות כבר שישי שנה.

    1. לתשומת ליבו של דגני: הכשרה בצה"ל מיועדת לביצועים ולא לטכנולוגיה.

  6. תודה על הערתך. ברשותך אני מבקש להרחיב מעט – טכנולוגיה היא ניצול הידע לצורך ביצוע מטלות ושיפורן באופן מתמשך. אין היום תחום ביצוע צבאי ללא טכנולוגיה ברמה זו או אחרת. אגב – הטכנולוגיה מאפשרת חיסכון בחיי חיילים שזה היום משמעותו של כל מבצע צבאי. לכן כיום בצה"ל מעדיפים שימוש ב"אש מנגד" במקום הכנסת חיילים למקומות שמסכנים את חייהם. כך צריך להיות. נדמה לי שבזה אנו די מצליחים.

    1. מכחישי כשלון?
      האם התכוונת למדברים על הצלחה ביום כיפור?
      כי הרי הכחשת הכישלון משמעה הצלחה.

    1. את יצחק דגני היא מעודדת מאוד והוא לא יחיד. בשטיפת מוח מערכת הביטחון שלנו היא מן המעולות בעולם.

  7. הכל מתחיל בזה שאנחנו טובים ביומרות וגרועים מאוד בתכנון והפקת לקחים

  8. במדינת ישראל מתפתחת כבר דורות מסורת של ניהול בתת רמה. וזה כמובן לא פוסח על הצבא.

  9. זה ברור ועצוב
    אבל איך יוצאים מזה?
    לא נראה שמישהו מתרגש מהבעיה הכל כך גדולה

  10. אין ספק שיש מה לשפר
    אבל נדמה לי שלפעמים הביקורת קטלנית מידי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יונתן

מסתכלים קדימה

כיצד להגדיל את הסיכוי לבחירת מסלול מקצועי מיטבי