מכשולים ואמצעי התגוננות הם לא תמיד הפתרון

מערכת הביטחון מתמודדת זה תקופה ארוכה עם הניסיונות של ארגוני הטרור ברצועת עזה לפגוע בתושבי העוטף והסביבה. ארגוני הטרור מחפשים ללא הרף נקודות תורפה, הם פיתחו ומפתחים טכניקות מגוונות להתגבר על המכשולים המוצבים לפניהם. הארגונים מצטיידים באמל"ח המוברח לרצועה דרך מדבר סיני ודרך הים וכן באמל"ח המיוצר ברצועה, בתעשייה צבאית שרובה ככולה ממוקמת מתחת לאדמה.

מהמבצעים הצבאיים שאליהם יצאה ישראל בעשור האחרון עולה כי, ככל הנראה, איננו מעוניינים לכבוש את הרצועה (רגישות לחיי אדם, עלויות כספיות). ישראל מעדיפה תפיסה הגנתית, כלומר הקמת מכשולים ואמצעי התגוננות ביבשה, באוויר ובים, כמודל להתמודדות טקטית מול הארגונים בעוטף עזה ובמרחב שמסביב. להלן אפרט את אמצעי ההתגוננות השונים שנוקטת ישראל.

כדי למנוע מעבר מחבלים ליישובי העוטף הוקמה גדר ביטחונית; בסמוך אליה נפרסו כוחות שריון, חי"ר וכוחות אחרים והותקנו אמצעים טכנולוגיים שונים להגן על תושבי העוטף והסביבה. ארגוני הטרור מתקשים לפרוץ את הגדר הביטחונית, זאת בשונה מהגדר הביטחונית שהוקמה ביו"ש ונפרצת חדשות לבקרים.

כשהחל ירי הקסאמים הותקנו אמצעי התגוננות שונים, כגון ממ"דים, מקלטים ומחסות שפוזרו ברחבי העוטף. במקביל, החלה מערכת הביטחון לפתח את כיפת ברזל, שמאז הפעלתה לפני מספר שנים היא מתמודדת בהצלחה מרובה עם ירי הטילים. על פי אמצעי התקשורת, שיעורי ההצלחה של כיפת ברזל בהתמודדות עם ירי המרגמות לטווח קצר נמוכים משיעורי ההצלחה עם ירי הטילים.

לאחרונה חטפו ארגוני הטרור מכה קשה בעקבות השלמת המכשול הקרקעי (חומה בגובה 6 מטרים) והמכשול התת-קרקעי (חומת בטון בעומק של עשרות מטרים) וחשיפת המנהרה באזור חאן יונס ששללה מהם, ככל הנראה, את האפשרות לחפור מנהרות התקפיות.

ההתמודדות מול ארגוני הטרור כרוכה בעלויות כספיות גבוהות הנגזרות מאמצעי ההתגוננות שתוארו לעיל. מדובר במיליארדי שקלים, בעיקר בגין המכשול התת-קרקעי (כ-3 מיליארד ש"ח) ובסכומים לא מבוטלים בגין כיפת הברזל והטילים המיירטים.

לנוכח מצב דברים זה, ארגוני הטרור שוקדים על אלתור פתרונות העלולים להפוך חלק מהמכשולים ומאמצעי המיגון ללא רלוונטיים. על מערכת הביטחון לחסום כל אפשרות שבהווה ובעתיד ארגוני הטרור ינסו לפגוע באמצעי המיגון, לרבות עקיפת המכשול היבשתי והימי ודרך הפעילות האווירית, כמפורט להלן.

דרך היבשה – בעבר עקפו צבאות סדירים וחצי-סדירים את המכשולים הקרקעיים שהוצבו בפניהם. דוגמה בולטת היא עקיפת הצבא הגרמני את קו מאז'ינו המבוצר שבנו הצרפתים בגבול צרפת-גרמניה. כדי לעקוף את המכשול היבשתי ארגוני הטרור עלולים לנסות לצאת מהרצועה דרך מנהרות (ואולי דרך הים) למדבר סיני ומשם דרך הגדר (פריצתה או מעבר עילי באמצעות סולמות מתקפלים) ולחדור לשטח ישראל.

דרך האוויר – בנובמבר 1987 הצליח מחבל שיצא מלבנון לחדור לשטח ישראל באמצעות גלשן אוויר פרימיטיבי. המחבל הצליח להרוג 6 חיילים ולפצוע 8 חיילים.

לפני שנים אחדות פיתחה החברה האמריקאית "גט פק אוויאיישן", תרמיל ריחוף הנישא על גבו של המשתמש. באמצעות זוג טורבינות סילון ודלק מטוסים רגיל ניתן לרחף במשך 10 דקות ברציפות עד לגובה של כ-2 ק"מ, במהירות של למעלה מ-100 קמ"ש. התקנת אלמנטים טכנולוגיים, כגון חיישנים שונים וג'ירוסקופ לייזר, מקנים לתרמיל הריחוף יכולת ניווט וכושר תמרון. הצטיידות בתרמילי ריחוף עלולה לאפשר למחבלים לרחף מעל המכשול היבשתי ולנחות בלב העוטף.

תחום המל"טים והרחפנים לשימושים צבאיים צובר לאחרונה תאוצה. עלות רחפן פשוט נעה בין 50 ל-100 דולר וניתן לרכוש אותו בשוק האזרחי (ב"אמזון" למשל). לרחפן כמה יתרונות: אפשר לציידו במטעני נפץ, הפעלתו ואחזקתו פשוטות, יש לו יכולת לנוע בשקט באמצעות מנוע חשמלי. כמו כן אפשר לצייד את הרחפן באמצעים טכנולוגיים שונים, כגון חיישנים, מצלמה, מייצב ג'ירוסקופ.

בשנים האחרונות ניסו ארגוני הטרור, ללא הצלחה, להחדיר מל"טים ורחפנים בודדים לאזור העוטף. בעתיד הם עלולים לנסות לשגר נחילים של מל"טים ורחפנים מתאבדים נושאי מטעני נפץ ולהטילם על יישובי העוטף, על מערכים של כיפות ברזל, על חניונים של רק"מ ועל מתקנים אחרים.

דרך הים – בשנים האחרונות הקים חמאס זרוע ימית, בנה מעגנים והכשיר לוחמי קומנדו ימיים המצוידים במיטב הציוד הצבאי הימי. בעקבות חדירת מחבלים לחוף זיקים הוחלט לאחר מבצע "צוק איתן" להקים מכשול ימי (חלקו מתחת למים) ולהתקין תצפיות. נכון להיום, האפשרות לבצע פיגוע או חדירה דרך הים מצפון הרצועה באמצעות סירות דיג או באמצעים אחרים קשה עד בלתי-אפשרית.

הזרוע הימית עלולה לנסות עקוף את המכשול הימי ולפגוע באתרים אסטרטגיים צפונית לרצועה (אשקלון, אשדוד) באמצעות מכשירי צלילה ממונעים המאפשרים שהייה למשך כמה שעות מתחת למים בעומק לא מבוטל. בעתיד עלולה הזרוע הימית להפעיל צוללות כיס בלתי-מאוישות או מאוישות בשניים עד שלושה לוחמים.

יש להדגיש כי ההשקעות הטכנולוגיות של מערכת הביטחון בשנים האחרונות, הנגזרות מהתפיסה ההגנתית, הן מרשימות בכל קנה מידה. אולם אני תקווה שמערכת הביטחון מודעת לאפשרויות שפורטו לעיל, וכבר נערכת לקראת האיומים בכל האמצעים והמשאבים העומדים לרשותה.

השילוב הקטלני של מצוקה כלכלית ותחלואה הולכת וגוברת בגין הקורונה ברצועת עזה עשוי להאיץ את המגעים להסדרה ארוכת טווח עם חמאס. אם המגעים (גם עם ארגוני הטרור הסוררים) יישאו פרי, ההתכתשות הצבאית עשויה להיפסק וייתכן שהשקט יחזור לעוטף ולסביבתו לתקופה ארוכה.