מאז תחילת משבר הקורונה אנו עדים לתופעה מדאיגה שמשום מה עוברת מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי. המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שלו מגוון נרחב של תחומי אחריות ותפקידים בתחום הביטחון הלאומי שהועברו אליו על פי חוק, זנח את ייעודו והפך לגוף המטה האישי של ראש הממשלה לטיפול בקורונה. זה כחצי שנה המל"ל בראשות מאיר בן שבת חדל מהתפקיד שלשמו הוקם ועוסק בתחום שאין לו מומחיות ויתרון יחסי בו, וגם אינו עומד בהגדרות חוק המל"ל.
ראשית, נזכיר את אחת ממסקנות ועדת אגרנט, שחקרה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים: הצורך במטה ייעודי לביטחון לאומי שיסייע בידי ראש הממשלה בתחומי הביטחון הלאומי. חברי ועדת אגרנט ציינו כי "המצב העובדתי ערב מלחמת יום כיפור… היה שגוף אחד בקהיליית המודיעין עסק בהערכה מודיעינית, במחקר הידיעות ובהערכתן. למבנה זה של נושאי ההערכה בקהיליית המודיעין הייתה השלכה חמורה על הערכות המידע המודיעיני בידי הגורמים הממשלתיים ערב המלחמה". אך שלא במפתיע, לקחי ועדת אגרנט לא יושמו ושינוי אמיתי לא קרה ולא הוקם מטה ייעודי לביטחון לאומי. יצחק רבין, שהתמנה לתפקיד ראש הממשלה ב-1975, מינה יועץ למודיעין – את האלוף יהושפט הרכבי, איש עתיר ניסיון וידע, אך זה עזב את תפקידו אחרי כשנתיים כשהבין שלא יוכל לקיים את התפקיד כפי שהאמין. מחליף לא מונה.
רצף של ליקויים בתפקוד המודיעין ומערכת הביטחון בשנות התשעים של המאה הקודמת – כגון כישלון ההתנקשות ביו"ר הלשכה המדינית של חמאס בירדן חאלד משעל ופרשת הדיווחים הכוזבים של איש המוסד יהודה גיל – האיצו את המהלכים לכינונה של המועצה לביטחון לאומי, ובמרץ 1999 יצאה החלטת ממשלה בנושא. עם זאת, רק ב-2008 חוקק חוק המטה לביטחון לאומי, והביא לעיגונו המשפטי של מטה זה. לפי החוק: "המל"ל ישמש גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל". עוד נקבע כי "ראש הממשלה יפעיל את המטה לביטחון לאומי וינחה אותו". בסעיף 2 לחוק המל"ל נקבעו שורה ארוכה של תפקידים בתחום הביטחון הלאומי שעל המל"ל למלא. מנוסח החוק אנו למדים כי הצגת עבודתו והמלצותיו של המל"ל בפני הממשלה תהיה "לפי החלטת ראש הממשלה", שמשמעותה שאין הכרח שהן תגענה לידיעת הממשלה אם אינן לרוחו של ראש הממשלה. זהו מצב בעייתי במיוחד במציאות הפוליטית הקיימת בישראל.
בשנת 2006 נדרש מבקר המדינה לתפקוד המל"ל. היה זה עוד לפני חקיקת חוק המטה לביטחון לאומי (2008), אך לאחר שהמל"ל – שאז נקרא גם "המועצה לביטחון לאומי" – כבר פעל מספר שנים. המבקר קבע כי "קיים פער מהותי ועמוק בין המסגרת החוקית, המגדירה את דרך פעולת המל"ל, לבין המציאות שבה היא פועלת". הוא הצביע על היעדר התאמה בין החלטות ממשלה וקביעות של ראשי הממשלה לגבי הצורך במל"ל לבין מעשיהם, מצב שהביא ל"נכות מובנית ומכוונת ביכולת של המל"ל." הצורך במטה חזר ועלה, בעיקר לאורך היסטוריה של אירועים ביטחוניים משמעותיים. לדוגמה דו"ח ועדת וינוגרד על מלחמת לבנון השנייה, שפורסם ב-2008, הביע ביקורת ניכרת על תפקוד צה"ל וגם אי שביעות רצון רבה מתפקוד המל"ל. בפרק ההמלצות נכתב בדבר "הצורך לספק לדרג המדיני מודיעין מדיני-ביטחוני מקיף, מעמיק, ארוך טווח, מתוכלל ומעודכן". עוד נאמר: "אנחנו חוזרים על ההמלצה הכלולה בדו"ח החלקי לפיה למועצה לביטחון לאומי יהיה תפקיד מרכזי בגיבוש ובתכלול של הערכות כאלה".
אם חשבנו שהבעיות בקבלת ההחלטות של מערכת הביטחון היו אופייניות לעבר ומאז חקיקת חוק המל"ל המצב השתנה לטובה, בא דו"ח מבקר המדינה על "צוק איתן" והוכיח את ההפך. בדו"ח המבקר שפורסם ב-2017 יש פרק ביקורתי על תפקוד המל"ל. המבקר מציין כי "נמצאו ליקויים בשת"פ של מערכת הביטחון עם המל"ל ובתפקוד המל"ל כגוף המטה שנועד לסייע לקבינט ולתמוך בתהליכי קבלת ההחלטות שלו."
כיצד מרשה לעצמה הממשלה, ובעיקר כיצד מרשה לעצמו ראש הממשלה לבטל את תרומתו הייחודית של המל"ל ולהסיט את המל"ל לטיפול בנושא הקורונה לאורך זמן? מי אחראי לוואקום שנוצר – שבמשך כחצי שנה המל"ל איננו מתפקד לפי ייעודו רק בגין רצונו של ראש הממשלה? זהו כשל חמור בניהול ביטחון המדינה. ואיפה הגוף המפקח, הוא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת? ואולי המקרה המאפיין את חוסר הסבירות הקיצוני בדבר חידלון תפקוד המל"ל הוא מינוי ראש המל"ל לעמוד בראש המשלחת האזרחית הראשונה שיצאה לשיחות באמירויות בשלל נושאים שבינם לבין פעילות המל"ל אין כל קשר. ושאלה אחרונה – אפשרי שבאמת אין צורך במל"ל ואפשר לפזרו?
39 תגובות
בנושא חשוב
המל"ל לא ממלא את יעודו מיום הקמתו. בתחילה שמו היה, "המועצה לביטחון לאומי" וככזה אמור היה לעסוק בייעוץ בנושאי ביטחון לאומי. אף מקבל החלטות לא אוהב יועצים הנושפים בעורפם ולכן שונה שמו ל"מטה לביטחון לאומי" שם פחות מחייב. רוב ראשי המועצה/המטה ראו בתפקיד זה קרש קפיצה לקראת תפקידים אחרים. הראייה הטובה ביותר היא התחלופה הרבה של אלו שעמדו בראש גוף זה. התוצרים של המל"ל מבושלים מראש ולא פלא שכך הדבר כאשר ראש המל"ל כפוך לרוה"מ ולא עצמאי מבחינה סטטוטרית כמו למשל נגיד בנק ישראל שהוא יועץ בתחום הכלכלי.
ישר ולעניין.
מאמר מענין ונוקב. שם בפנינו מראה להתנהלות הכאוטית של הממשלה אשר ניגזרת מהאינטרסים האישיים של רוה״מ. המערכת מתנהלת איפא כמעין חצר פאודלית. משרד החוץ היה צריך להוביל את המשלחת האזרחית, אך כאמור שיקולים אישיים/ פוליטיים הדיחו אותו לטובת המל״ל שזה לא מתפקידו.
זה ברצינות?
בקיצור נמרץ – הקשר עם האמירויות הוא נושא "פאר אקסלנס" של המל"ל וגם בן שבת הוא מבחינה אישית מתאים ביותר לקיום קשר זה.
עוד – עניין הקורונה גם הוא נושא בעל השלכות ביטחונית יוצאות מהכלל.
עוד – על פי החוק המל"ל נמצא תחת פיקודו של ראש הממשלה והוא רשאי להפעילו על פי הצורך על פי דעתו.
עוד – לפאשלות שהוזכרו במאמר המלומד אין בהכרח קשר עם המל"ל.
מר דגני, לצערי אתה טועה לגמרי. כל עוד זה חשאי היה באחריות המוסד. ברגע שהפך לגלוי הוא מובהק של משה״ח. המל״ל רלוונטי רק הנושא ביטחוני וגם זה בספק אם משרד הביטחון בתמונה ומוביל את המהלכים. כדאי שתקרא את חוק המל״ל ביסודיות ותבין יותר עד כמה אתה טועה.
להלן ציטוט מהחוק הרלוונטי
סעיף 1.א.- לממשלה יהיה מטה לביטחון לאומי שיפעל במשרד רה"מ בירושלים
סעיף 1.ג.- רה"מ יפעיל את המטה וינחה אותו
סעיף 2.א.8. – המטה יפעיל את המרכז לניהול משברים לאומיים במשרד רה"מ
סעיף 2.א.11 – המטה יבצע כל תפקיד אחר בענייני חוץ וביטחון ובתחום אחר שיקבע רה"מ.
הנ"ל מדבר בעד עצמו.
כמובן ישנם עוד סעיפים רבים אולם אינם מענייננו כאן.
ד"ר ברנע הנכבד – אלו הם עיקרי הדברים על פיהם פועל רה"מ על פי החוק.
לגבי משרד החוץ אני נמנע מלדון בעניינו כאן. המבין יבין.
מר דגני, תודה עבור איזכור החוק המוכר לי היטב. לגבי משבר לאומי – הרשה לי לציין בפניך כי חלק זה נכנס לתוך החוק לפי המלצת ועדת ליפקין שחק אחרי מלחמת לבנון השניה. כוונת המחוקק היתה לגבי משברים לאומיים בתחום הביטחון – ולא בתחומי הרווחה, הכלכלה או הבריאות. במקרה שלפנינו הנושא היה צריך להיות מטופל מההתחלה ע"י פרויקטור בשיתוף עם משרד הבריאות ורח"ל – רשתו חירום לאומית. באיזה זכות מפסיק ראש הממשלה את תיפקוד המל"ל הפועל יל פי חוק?? ומי מחליף את המל"ל?
נו – אז כנראה שלא כל כך טעיתי.
כוונת המחוקק אולי חשובה, אבל מה שקובע הוא לשון החוק.
הדגמתי בפניך ובפני הקוראים סעיפים אחדים מהחוק שהנך טוען שאתה מכיר אותו.
מתברר שרה"מ פועל בדיוק על פי החוק ועל פי הסמכויות שמקנה לו החוק.
אני נשב ומדגיש – הקורונה היא עניין ביטחוני ראשון במעלה.
רה"מ החליט להפעיל את המל"ל ואגב גם את המוסד במאבק בקורונה.
באף מקום לא נאמר שפעילות המל"ל בעניינים אחרים נפסקה.
באף מקום לא נאמר שצריך להחליף את המל"ל.
אני מציע שתצא ממרובע החשיבה ותתחיל לשקול את ענייני הביטחון לגופם ולחומרתם.
טרוף מערכות מוחלט,
הכל שקשוקה,
ראש המוסד ממלא את תפקידו של שר החוץ,
ראש המלל עוסק בפולטיקה,
ממנים פרויקטור קורונה שיהיה את מי להאשים,הממשלה לא מיתכנסת, הקבינט סרח עודף,שפכנו דמנו לשווא.
קראתי בעניין רב. הנושא אקטואלי ומאמרך נכון ומדוייק
תודה רבה.
המלל כעת למצוא דופי בראשי המערכת המשפטית בכדי למנוע בעיות מנתניהו
הרי נתניהו הוא אלמנט הבטחון מספר אחד בישראל
נכון. איך אפשר להחליט להפסיק את פעילות מל״ל ? חוסר אחריות של ראש בממשלה. קיום חוק הוא לא יותר מהמלצה!!
אני ממליץ שתקראי את תגובתי האחרונה לדבריו של ד"ר ברנע. מסתבר שרה"מ פועל על פי סמכותו החוקית ואחריותו הכוללת. פעילות המל"ל לא פסקה. להיפך. המל"ל פועל להגנה על ישראל כיוון שהקורונה הוא איום ביטחוני חמור ויש לו חשיבות רבה שינוי המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל. צריך להגדיל ראש ולא להקטינו.
הקורונה אינו איום ביטחוני. הגופים שצריכים לנהל את המשבר הם משרד הבריאות ורח"ל – רשות החירום הלאומית של משרד הביטחון. אך מר דגני – אתה רוצה להתעלם מתפקיד המל"ל רק מאחר וראש הממשלה החליט כך. לדעתי – הוא עשה בטעות חמורה כמו עוד הרבה טעויות שלו בניהול המשבר.
ראשית בוא נראה על מה אנו מסכימים: שרה"מ החליט וכן על פי סמכותו החוקית. שמשרד הבריאות צריך לנהל את המשבר וגם שראש הממשלה עשה טעויות.
אגיד יותר מזה – אתה ואני (הציבור הישראלי) עשינו טעויות בזה שבשלוש מערכות בחירות לא אפשרנו למערכת הפוליטית שלנו ליצור שלטון יציב.
אבל, כמו שאמר לי פעם יהודי חכם – זה מה שיש.
שנית, על מה אנו לא מסכימים – שהקורונה אינה איום ביטחוני. כאן אתה טועה לחלוטין. היריעה כאן קצרה מלהיכנס לעניין זה. בוא נשאיר כך את הויכוח בינינו. נראה מה יתפתח.
בסדר גמור יצחק.
ד"ר ברנע, האם לא למדת שאי אפשר להתווכח עם ד"ר דגני. הוא תמיד יגיב אחרון….
למדתי בדרך הקשה…. תודה.
ממנים אנשים בטעם בראש הארגון. ואחר כך הם ממושמעים לגמרי ואין להם דעה אישית. ואם הם מגלים נאמנות בכל זאת לתפקידם מתנפלים עליהם ועושים רצח אופי כמו למפקד השורה והיועץ המשפטי לממשלה.
הכוונה לקואליציה
אז מה יהיה אז?
ביבי ימשיך להיות ראש ממשלה?
מנדלבליט אמר שלא צריך נבצרות והמשפט יכול להימשך מינימום 5 שנים.
שנה טובה.
גוזל הרבה תשומת לב וכוח אדם של המל"ל או שזה שולי.
בהחלט שאלה טובה. אבל זה לא תפקיד המל"ל. הדבר נעשה רק בגין גחמה של ראש הממשלה שרוצה להחזיק הכל אצלו קרוב. אבל מה לעשות וזה לא עובד. גם הבריאות וגם הביטחון נפגעים.
יצחק דגני – אני רואה לפי תגובתך לדברים שלי לרעיה כהן שאתה ממשיך עם ההתנצחות. שמא תפסיק ותרגע?! זה הופך לבלתי נעים ולא מכובד….
אי אפשר להבין מדוע הנך חוזר על אותה מנטרה שגויה. ראינו שעל פי חוק המל"ל, בין היתר, תפקידו הוא לבצע את המשימות שרה"מ מטיל עליו. יש להניח שגב' רעיה כהן לא מכירה את חוק המל"ל ועל כן היא תקלוט תובנה לקויה.
אגב – לא רק המל"ל אלא גם המוסד וצה"ל גויסו למלחמה בקורונה. סמכות רה"מ היא להפעיל את כל הגופים במדינה שעל פי דעתו יכולים לסייע במאבק נגד הקורונה. לא הייתי קורא לזה גחמה.
מאין אתה לוקח את התובנה לקבוע שהביטחון נפגע כתוצאה מעבודת המל"ל?
להערכת רבים ההפך הוא הנכון. למשל דברים שנאמרו על ידי בר סמכא מובהק בתכנית פגוש את העיתונות אתמול.
הנקיון והתעסוקה בבית ראש הממשלה. כך לא יפתחו תביעות נגד אשת ראש הממשלה. גם לא יוחלפו פרטים על התנהגות אשת ראש הממשלה, מה שיקדם מאוד את בטחונו האישי של ראש ממשלתנו.
אם זה מה שנותר להציע ברור שכבודו של כל היתר במקומו מונח.
אם אני לא טועה הגוף הוקם כדי ליעץ ולחקור בעניינים בטחונייםולתת המלצות התחזיות ופחות להיות גוף ביצועי. גופי ביצוע יש לנו מספיק.
איך אנשים שהם לכאורה משכילים קונים את דברי ההבדל המנהיגים ולא מוכנים להקשיב. אפילו כמה מהמרכיבים למאמרך הם כאלה.
וחשוב להעלותו.
תודה רבה אבי. חג שמח ושנה טובה.
במה הם עוד מעורבים.
חיבוקים עם סודן. ביבי יסע לטקס שבו מאחורי הקלעים יהיה המלל וראש ממשלתנו יחתום עם מגילת קלף מול סגן שר החוץ הסודאני?
הבנתי את העמדה וכעת היא נראית לי משכנעת.
אולי כעת הממשלה החדשה תתקן
כך כתבתי אתמול בטוויטר שלי – שאני מקווה לשינוי מהותי. ימים יגידו.
בממשלה החדשה תיקון כנראה יקרה.