במשך כל שנות קיומה של ישראל נחשבה לבנון למדינת אויב חלשה ביותר מולנו. בעבר הייתה רמת האיומים מצד מדינות כמו מצרים, סוריה ירדן ועיראק כלפינו, גבוהה פי כמה וכמה לעומת האיום מהצד הלבנוני. יוצאות מכלל זה שתי תקופות. הראשונה הייתה כאשר אש"ף, שסולק מירדן ב-1970, הקים מדינת טרור בדרום לבנון בסמוך לגבול עם ישראל. במלחמת שלום הגליל סולק אש"ף מדרום לבנון. באזור נוצר ואקום, אך הוא התמלא עד מהרה על ידי חיזבאללה, שליחם לדברי עבירה של האייתולות.
עם חלוף הזמן החל חיזבאללה להתחמש בטילים מסוגים שונים, ביודעו שעל ידי אש תלולת מסלול ממרחקים, הוא יוכל להטריד את ישראל ולגרום לה נזקים רבים בנפש וברכוש. ירמיהו נביא הזעם מזהיר אותנו מקדמת דנא שמצפון תיפתח הרעה (ירמיהו א, 14). אכן בימינו הצטמצמו האיומים על ישראל מדרום וממזרח ונותר האיום מצפון. הפיצוץ האדיר בלבנון, שהתרחש בתקופה שבמדינה האומללה הזו מתחולל משבר כלכלי-פוליטי-בריאותי, יצר מצב שבו יש לישראל הזדמנות נדירה לפעול כדי לסכל את איום טילי חיזבאללה.
חיזבאללה התבסס בדרום לבנון, בעיקר בקרב אוכלוסייה אזרחית. ארגון טרור שיעי זה בנה בונקרים ומחפורות להסתרת הטילים ומפעיליהם. הפטרונים האיראנים ניצבו מאחורי הארגון, עודדו אותו ותמכו בו בחומר וברוח. חיזבאללה פנה גם אל התחום הפוליטי-אזרחי. הוא הקים מפלגה אזרחית כביכול, הכניס נציגים לפרלמנט והשתתף בהקמת ממשלות קואליציה בלבנון. נוסף על כך, חיזבאללה השתלט על אתרים חשובים במדינה, ביניהם נמל ביירות על מכלול מתקניו. דרך הנמל מנהל חיזבאללה תעשיית הברחת סחורות למיניהן, כולל סחר בסמים קשים, שמכניס לארגון השיעי הנפשע סכומי כסף ניכרים.
השליטה על אזורי הנמל והדאחיה, כולל השפעה משמעותית על המתרחש בשדה התעופה של ביירות, אפשרה לחיזבאללה להקים במקומות אלה מחסני נשק ותחמושת, כולל ריכוזים אדירים של חומרי נפץ ו/או חומרי גלם להכנת חומרי נפץ, כדוגמת אמוניום ניטראט, אשר הפיצוץ שנגרם בעטיו יצר בלבנון מצב חדש.
מבחינת האינטרס הישראלי אין זה משנה אם הפיצוץ הנורא נגרם כתוצאה מהזנחה שלומיאלית אופיינית או מתקלה טכנית, או שהוא נגרם כתוצאה מתקיפה עוינת. העובדה היא שנגרם הרס נורא בעיר ביירות. הנמל נפגע במידה חמורה ביותר. מאות נהרגו או שנחשבים כנעדרים. אלפי בני אדם, גברים נשים וטף נפצעו. בתי החולים בביירות קרסו. מרבית הפצועים לא זכו לקבל טיפול רפואי נאות, וחלקם בוודאי ימותו בימים הבאים.
אסון זה נפל על לבנון בזמן שהמדינה למעשה פשטה את הרגל. ממשלתה לא מסוגלת לתפקד. חיזבאללה עושה כרצונו על פי האינטרסים שלו ושל שולחיו האיראנים. לפני כחמש עשרה שנים רצחו פעילי חיזבאללה את ראש הממשלה הפופולארי רפיק חרירי. מאז התעצמה ההידרדרות של לבנון עד שזו הפכה למדינה כושלת. וכל זאת עוד טרם התפרצות מגפת הקורונה שלא פסחה גם על לבנון האומללה.
עם כל הצער האנושי שבדבר ("בנפול אויבך אל תשמח" משלי כ"ד, 17) ישראל חייבת לנצל מצב זה לשם סילוק איום הטילים, במטרה למנוע את הרעה שעלולה לבוא עלינו מצפון. אין כאן מקום להתלבטות. טילי חיזבאללה נאגרו בלבנון במטרה אחת בלבד – לתקוף את ישראל במועד שלהבנתו של הארגון יהיה המתאים לו ביותר. את האיום הזה ישראל חייבת לסכל. ללא פשרות וללא היסוס. יש בידינו את היכולת לעשות זאת. אין לי ספק שאומות העולם יקבלו זאת בהבנה. חיסול איום הטילים יחזק מאוד את מעמדה של ישראל במרחב ויביא עוד מדינות ערביות מזרח תיכוניות אל שולחן הדיונים עם הישראלים. למעשה עלינו להרחיב את המערכה (הקרויה במקומותינו מב"מ) שאנו מנהלים נגד איראן גם לתחום הלבנוני.
כפי שכתבתי במאמרי, "עת לסכל את איום הטילים מלבנון" (פורסם באתר זה ב-16.7.2020), המערכה נגד חיזבאללה חייבת להתנהל עם מינימום מעורבות קרקעית, ובעיקר על ידי הפעלת אש מרחוק. יש כיום בידי ישראל אמצעים קטלניים מגוונים בתחום זה. אין ספק שנטילת היוזמה על ידנו במועד זה תחסוך הרבה מאוד נפגעים ונזק מסוגים אחרים. עלינו לתפוס את השור בקרניו ולא להמתין עד שחיזבאללה יתקוף אותנו. האקדח שמניחים על השולחן במערכה הראשונה יורה במערכה האחרונה (מטאפורה ממחזהו של צ'כוב, "איוואנוב", שנכתב ב-1887, וניבא את בוא מהפכת 1917, שבה חוסלה המלוכה הרוסית ונרצחו מיליוני בני אדם). אם מישהו במקומותינו משלה את עצמו שלא תיפול עלינו מערכה שלישית מצפון, הריהו חסר הבנה אסטרטגית לחלוטין.
2 תגובות
אחר כך ביוקר הם רבים מאיתנו. להם יש גם הרבה פחות מה להפסיד.
אז מה את מציעה? שנשב בשרירים בלתי מנופחים ונחכה שיתקיפו אותנו?
הם תמיד היו ותמיד יהיו רבים מאתנו והם מפסידים הרבה יותר ממה שנראה לך.
אנא זכרי: הבא להרגך השכם להרגו.