אל תאמרו 'לא', אמרו 'כן, אבל'

ממשלת אחדות פלסטינית היא צעד של ריסון החמאס

הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית גרמה כצפוי לתגובת נגד ישראלית המתבטאת הן בהכרזה על בנייה נוספת בשטחים והן באמירה ברורה כי ישראל לא תשתף פעולה עם הממשל הפלסטיני. יותר מכך, ישראל מנסה לשכנע את ארה"ב ואת אירופה להחרים את הרשות הפלסטינית בעקבות הפיוס עם חמאס.

אין סיכוי רב כי צעדים אלה יצליחו. סביר יותר כי הם רק יובילו לחיזוק ההאשמה שבגלל ישראל ומדיניותה הקשוחה לא ניתן להתקדם בתהליך השלום. אם כן מה צריכה להיות המדיניות הישראלית? אחד הכללים הברורים בדיפלומטיה הוא לעולם לא לומר 'לא', תמיד לומר 'כן, אבל'. בתוך ה'אבל' ניתן לשים את כל ההסתייגויות ההופכות את החיוב לשלילה,  אך האריזה היא שקובעת, והאריזה צריכה להיות 'כן'.

ישראל יכולה וצריכה לומר כי אם ממשלת האחדות הפלסטינית תוביל בעתיד לנכונות של חמאס להכיר בישראל ולהכריז כי פתרון הסכסוך חייב להיעשות תוך פשרה פוליטית עמה, הרי זהו צעד מבורך. אין זה משנה עד כמה אנחנו מאמינים שכך אכן יקרה, בדיפלומטיה יש דברים שתמיד נכון לומר אותם.

יותר מכך, עוד טרם הסכם הפשרה הפנים פלסטיני נוצרה בפועל מציאות שישראל מכירה דה פקטו בקיומה של 'מדינת עזה' בשלטון חמאס. עזה הפכה למדינה דה פקטו היות ומתקיימים בה כל ארבעת התנאים הנחוצים להפוך חבל ארץ מסוים למדינה: יש לה גבולות מוכרים פחות או יותר, יש לה צבא משלה, יש לה שלטון מרכזי ברור (שאפילו נבחר בבחירות דמוקרטיות) ויש לה מדיניות חוץ עצמאית.

מציאות זו של היות עזה מדינה בפועל אינו דבר רע לישראל, להפך. ככל שהשכנים שלנו מתנהלים יותר כמדינה בעלת אחריות ובעלת ריסון המתחייבים מכך שהם מדינה – כן עדיף לנו. הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית היא צעד נוסף בכיוון של ריסון חמאס. חמאס נאלץ להסכים לכך עקב המצוקה שבה הוא נמצא מאז נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים, ולכן לא נכון שישראל תצא נגד מהלך זה.

מעבר לכך, יש משהו פטרוני בניסיון הישראלי להכתיב לפלסטינים כיצד ינהלו את ענייניהם ואם יגיעו או לא יגיעו להתפייסות לאומית. בלי שנתכוון לכך, התנהלות ישראלית זו מחזקת את הטענה כי 'הכיבוש' הישראלי נמשך. נראה שברור לכול שהסכם קבע ישראלי פלסטיני בלתי ניתן להשגה גם ללא קשר לחמאס. במצב דברים זה יש לישראל אינטרס להמשיך ולשמר את המציאות של שקט יחסי, מצב כלכלי סביר בגדה ושיתוף פעולה ביטחוני. ראש הממשלה נתניהו קרא לזה בזמנו 'שלום כלכלי'.

כדי ששלום כלכלי זה יימשך יש צורך כי ארה"ב ואירופה ימשיכו לסייע כלכלית לרשות הפלסטינית ולא יחרימו אותה כפי שישראל דורשת. יותר מכך, ישראל לא צריכה להתנגד להשקעות זרות בגדה וגם לא בעזה. ככל שתהיינה יותר השקעות זרות בעזה כן השלטון שם יהיה זהיר יותר ומרוסןיותר. השאלה איננה כמובן מה ראוי יותר מבחינה אידאולוגית, אלא מה משרת יותר את האינטרס הישראלי. האינטרס הישראלי כפול: גם לשמור על שקט מתמשך וגם לא להיות נאשמים בעולם. כדי להשיג שתי מטרות אלה אסור לנו להתנגד פומבית לרצון הפלסטיני ליצור אחדות, אלא עלינו להביע תקווה כי זהו צעד ראשון בכיוון ההכרה של כל הפלגים הפלסטינים בפתרון של שלום.

ישראל יכולה אף להצהיר כי תסכים לחידוש המו"מ המדיני, אך נוכח הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית מן הראוי כי ארה"ב תדרוש שממשלה פלסטינית חדשה זו תכריז גם היא כי פתרון הסכסוך מתבסס על עיקרון של שתי מדינות. נראה איך הפלסטינים יוצאים מזה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. לו אני אובמה או אחד ממנהיגי העולם המערבי מזמןכבר הייתי מתייאש מהתנהגות ממשלת ישראל. אולם "אל דאגה". במוקדם או במאוחר זה יקרה ואנו נשלם כולנו ביוקר רב על ההתנהגות הרברבנית והבלתי הגיונית של חברי הכנסת והשרים.

  2. תמיד מדובר באינטרסים שאינם בהכרח טובת המדינה ואזרחיה, אלא באינטרסים של אלה המנסים להמשיך ולשמר את הקואלציה ואת המשך שלטונם. זה פשוט אחד האסונות הגדולים שלנו ואין סיכוי שמשהו ישתנה בעתיד

  3. מה שבטוח שהכי גרוע זה מה שעושה כיום הממשלה. גם מתגרה באמריקנים וגם עושה מה שהם רוצים.

  4. מי שמנהיג את המדינה לא מסוגל להביא לבחירת נשיא שמקובל עליו דבר שדורש תכנון מבעוד מועד ברמה של כיתה ג'.
    גם לר למינוי נגיד בנק ישראל, שמתאים למדיניות בה הוא דוגל.
    אז שיחשוב על איסטרטגיה בין לאומית?

  5. האם ההתנהגות הקשה כעת בתגובה לחטיפה בגדה איננה בדיוק הפוך ממה שאתה מציע. הניסיון לכפות הפרדה בין החמאס לפאתח איננה נראית גם לי.

  6. במיוחד לאור ההתלהמות של חלק ניכר משרינו ורבים מחברי הכנסת אצלנו.

  7. הייתי מוסיף לכך צעדים חד צדדיים שלנו. לא גדולים אבל מוכיחים רצון טוב ובטח לא מתחיל להעניש את הצד השני עם הגדלת הבניה ביהודה ושומרון ותגבור ההתנחלויות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם