מחדל בסיסי

מחדל בסיסי מקשר בין אירוע הצפת המטוסים היקרים ופגיעה בכושרו של חיל האוויר ובין הפקרת טירוני גולני שצעדו בלילה בשטח עוין לטקס ההשבעה.

בסיס חיל האוויר בדרום, שמוגן באמצעים משוכללים ביותר נגד תקיפה אווירית ופגיעת טילים, לא היה מוגן מנחשול מים בלתי צפוי. את אותו נחשול אפשר היה למנוע על ידי חפירת תעלת ניקוז עמוקה שתקיף את הבסיס מכיוון ההצפה הצפוי. את כיוון ההצפה אפשר לאמוד באמצעות מיפוי וגם על ידי מדידות בשטח. נזק כזה כפי שאירע לא היה נגרם בפרויקט קבלני רגיל, מאחר שחברת הביטוח לא הייתה מאשרת ביטוח לבנייה באזור שהוא תוואי לסחף פוטנציאלי, ללא חפירת תעלות ניקוז.

אולם מכיוון שצה"ל לא כפוף לדרישות כנ"ל ולא חשוף לתבונה שמאחורי דרישות מסוג זה, לא ננקטה הפעולה הפשוטה של מניעת נזק כה משמעותי. האירוע מזכיר קצת את ההצפה לאחר הגשם הראשון בשדה התעופה רמון לאחר תחילת הפעלתו, מה שצריך היה להדליק נורה אדומה אצל מי שבנה את בסיס חיל האוויר.

בצה"ל אין יחידת בטיחות כללית והנדסית שעניינה מניעת סיכוני שטח וסביבה, כי אחרת היו מועברות אזהרות והנחיות מתאימות. התרכזות הפיקוד של צה"ל בתחזוקת צבא התקפי השכיחה ממנו את ערכי פעולות מניעת נזקים אזרחיים באופיים (בינוי ותשתית) שהן קלות וזולות לביצוע מכל נזק שעלול להיגרם לרכוש ולביטחון השוטף מסיכונים ידועים. הקדשת משאבים וחשיבה של מומחים למיגון בסיסי צה"ל מכל סיכון אזרחי מקובל היא צו השעה, ואם אינה קיימת באופן שיטתי ושוטף אזי נזקים דומים עלולים להיגרם לבסיסים ולמחנות נוספים, ולא רק של חיל האוויר.

העובדה שקצינים בכירים ננזפו ואף סיימו את תפקידם אינה דומה לעונש אזרחי, מהנדס ויועץ קרקע שלא היו מתריעים ומתכננים כיאות אמצעי מנע לפרויקט בינוי, היו נתבעים על כל סכומי הנזקים שנגרמו למזמין העבודה. הפיקוד בצה"ל מחוסן מפני תביעות נזיקין על מחדליו ולכן הוא פחות מודע לסיכונים שהזנחת בטיחות עלולה לגרום. צה"ל צריך להחליט שנקיטת אמצעי בטיחות פיזית למתקניו מפני סיכונים לא צבאיים הוא אחד התנאים לעלייה בדרגה ומדד לקידום מפקדיו.

לעומת המקרה הנ"ל, פיגוע הדריסה הטרגי שבו נפצעו טירוני גולני, מזכיר אירועים מצערים ורחוקים שבהם מחבלים פגעו במכוון בטורי חיילים שצעדו בסך או בפיזור לא מאורגן בשטח עוין, והתוצאה הייתה גרועה ביותר. נדמה כי טירוני גולני ומפקדיהם לא קיבלו התראה על התחממות הגזרה עקב תוכנית המאה של טראמפ, וגם לא אזהרות כפי שפורטו בעיתונות שתיתכן עלייה בפיגועים.

הם גם לא תודרכו כיאות על ידי המפקדים שהיו אמורים להבהיר לטירונים הבוגרים כי מעתה הם לא רק חיילים, אלא מטרה לפיגועים מכוונים של מפגעים בודדים, בין בירי או בין בדריסה שהיא פיגוע נפוץ ונוח לביצוע. הם לא ירדו מהכביש כשהרכב התקרב, ואף אחד לא כיוון את נשקו לעבר הרכב המפגע כאמצעי זהירות. לא היו ערנות וכוננות נאותות באותה שעת לילה מאוחרת כאשר הפיגוע הלם באותה קבוצה. מארגני הטרור בגדה רשמו לעצמם עוד הישג ממשי והמוטיבציה לפיגועי המשך ללא ספק גדלה.

גם כאן, אף על פי שהמקרה טרם נחקר, אין ספק שערנות והתראה מוקדמת היו תורמות גם להקטנת מספר הנפגעים וגם לנטרול הנהג המחבל בו במועד. עולה השאלה האם הפיגוע היה חייב להסתיים כפי שהסתיים, והאם הכנה פיקודית נאותה והגברת הערנות היו יכולות למנוע אותו. ברור כי גם כאן, הנינוחות שבה אִפשר הפיקוד את הליכת הטירונים בשטח עוין ולא במערך קרבי כפי שמתחייב מהמצב, תרמה למספר הנפגעים ולהצלחת המפגע.

האם המקרה ייחקר והאם תוסקנה מסקנות? רק ימים יגידו. אך גם כאן ברור שחשיבה מראש על מניעת נזק ונפגעים לא פעלה כיאות וההיגיון הפשוט לא עזר לצה"ל ולחייליו.

בברכת ימים רגועים יותר.