משחק המלחמה ולקחיו

ההחלטה על תגובה לירי צריכה להיות של הדרג המדיני
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

האיום של חיזבאללה בגיבוי איראן מצפון שריר וקיים. לנוכח האפשרות של מלחמה בגבול הצפון, התכנסו בכירים לשעבר במערכת הביטחון במכון למחקרי ביטחון לאומי ל"משחק מלחמה", כדי לבחון מה יהיו היקפה והשלכותיה של מלחמת לבנון שלישית.

התרחיש: תקיפה של חיזבאללה בשני מוקדים בצפון, גרמה למותם של 13 חיילי צה"ל. כוחות צה"ל שבפיקוד הגיבו מייד באש ארטילריה ומטוסים, והשמידו מטרות רבות של חיזבאללה, כולל יעדים בביירות. התגובה מן הצד השני לא איחרה לבוא והם שיגרו מאות טילים לעבר מטרות שונות בישראל. מניין חללי צה"ל בחילופי האש עלה ל-20. כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים החל אף הוא לשגר טילים לעבר יעדים בישראל אשר הסבו, עד כה, נזק קל בלבד. בשלב זה של "משחק המלחמה" התכנסו הבכירים, בראשות ראש הממשלה, להתייעצות ביטחונית דחופה כדי לדון בתגובה הישראלית הראויה לתקיפה.

הדיווח על "משחק המלחמה" ועל התייחסות הבכירים לשעבר במערכת הביטחונית הובא בכתבתה של סמדר פרי במוסף של "ידיעות אחרונות" (29.11.19). אבקש להתייחס לכמה שאלות ותהיות שמעלה הדיווח הנ"ל. ראשית, האם עודכן הדרג המדיני שלנו ב"משחק המלחמה" ובמסקנותיו? שנית, האם הופקו או יופקו לקחים אסטרטגיים גם בדרג זה?

ובאשר ל"משחק המלחמה" עצמו. התרחיש התחיל, כאמור, בתקיפת חיזבאללה. אולם לא ניתנו רקע והסבר למניעי התקיפה, אין אזכור להכרזות המוכרות של נסראללה בדבר תקיפה במועד שמתאים לו כתגובה על התקיפות הישראליות. מכאן שהנחת היסוד הייתה שחיזבאללה פתח באש על ישראל OUT OF THE BLUE. האומנם זה סביר? ההתייחסות שלנו לתקיפת חיזבאללה אמורה להיות שונה, אם נדע שאינה אלא עוד פרק במכלול יחסינו עם לבנון.

מ"משחק המלחמה" הזה אפשר, לדעתי, להפיק לקח עיקרי, ועניינו התגובה המיידית באש של כוחות צה"ל בצפון. תגובה שהתקבלה ללא שהייה, וללא דיון מדיני מקדים, כלומר הייתה זו החלטה של הכוחות המקומיים שבפיקוד. זוהי אכן המדיניות הרווחת היום בפיקוד.

סיפור המעשה של התרגיל פסל מראש אפשרות ראויה אחרת, והיא היוזמה המדינית. לדעתי, ראוי היה לנצל את האירוע, ולפתוח ראשית בצעד מדיני כמו תלונה ישראלית במועצת הביטחון. אלא שתלונה כזו כבר לא הייתה רלוונטית לאחר תגובתם המיידית באש של כוחות הפיקוד.

אל לנו לשכוח שחיזבאללה יזם את המתקפה בגיבוי הכוח האיראני שבסוריה. ועל כן עלינו להביא בחשבון כי כל עימות עתידי בגבול הלבנון עשוי להידרדר מייד לפסים של מלחמה נרחבת גם מול האיראנים שבסוריה.

סכנת הידרדרות צבאית כמעט ודאית בגבול הצפון מחייבת אותנו לוודא כי הדרג הצבאי המקומי לא ייזום מהלך צבאי או יגיב במהלך כזה ללא אישור של הדרג המדיני. זו חייבת להיות הוראה חד-משמעית של ראש הממשלה ושר הביטחון לרמטכ"ל. יהיה זה אכן שינוי במדיניות הקיימת – ולשם לקחים כאלה נועד "משחק המלחמה". השאלה הנשאלת היא האם נלמד ונבחן ה"משחק" גם בדרג המדיני המתפקד היום בישראל? בזאת אינני בטוח.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

  1. הוא יותר חלק מהמכלול האיראני ההולך ומתקרב להתפוצצות עלינו.

    1. התכוונת כנראה שהמכלול שלנו עומד להתפוצץ על איראן?

  2. למי באמת איכפת חוץ מאשר אינטרסים אגואיסטים ישירים. רק זה וכלום לא מעבר לכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

כדורגל

הצמד המבטיח

תולים תקוות בנבחרת לקראת מוקדמות היורו 2024

מסך בתערוכה

אקדמיה במיטבה

רשמים מביקור בתערוכת התיירות הגדולה בעולם

תמונה של אילון

הכיפוף השובר

האם יש דרך לצאת מהמשבר העמוק שאליו נקלענו?