ומה אם יש להם פצצה?

כללי התנהגות וזהירות יפחיתו פגיעה מפצצה גרעינית
פיצוץ אטומי
צילום: National Nuclear Security Administration

1942, הנשיא האמריקני רוזוולט מחליט לפתח פצצת אטום. הפרויקט גדל בהדרגה עד שהוא כולל מעל 130,000 עובדים ועלותו כ-2 מיליארד דולר (שווה ערך לכ-23 מיליארד דולר של 2018). אוגוסט 1945, ארצות הברית מטילה שתי פצצות אטום על יפן. פצצת אורניום ופצצת פלוטוניום. שתי פצצות שונות בתכלית עם כימיה, פיזיקה ומכניקה ייחודיות. בתוך שלוש שנים ובד בבד עם מלחמה קונבנציונלית הצליחה ארצות הברית לפתח את כל הפיזיקה הנדרשת, את כל הטכנולוגיה הנדרשת ואת כל המתקנים הדרושים כדי ליצור שני סוגים נפרדים של פצצות אטום.

האיראנים החלו בתכנית גרעין בשנות ה-60 של המאה הקודמת. החזון של איראן גרעינית קרם עור וגידים בשנת 1989. בשנת 2011, לאחר 22 שנות פעילות, פרסמה סוכנות הגרעין סבא"א דו"ח חמור שתיאר את הפעילויות הגרעיניות באיראן, שחרגו מהמותר על פי האמנה לאי הפצת נשק גרעיני – אמנה שאיראן חתומה עליה.

בשנת 2018 ישראל שמה ידה על ארכיון הגרעין האיראני, והתברר שהייתה פעילות גרעינית צבאית סודית ולא ידועה למערב לפחות עד שנת 2003, כלומר כ-15 שנות פעילות צבאית חסויה.
על סמך הדו"ח, ומתוך מה ששוחרר לפרסום מהארכיון, הגעתי למסקנה שסביר מאוד שלאיראנים כבר יש נשק גרעיני. מסיבותיהם שלהם הם הפעילו מדיניות עמימות, לא ביצעו ניסויים, לא חשפו את היכולות הגרעיניות שלהם ובינתיים לא שיגרו פצצת אטום על ישראל.

אבל המצב העמום מחייב כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל להפנים את הסכנה וללמוד את כללי ההתנהגות המומלצים ביום של הפצצה. אולי אני טועה ולאיראן אין עדיין פצצה. אבל אולי אני צודק? כך או כך, אני חושב שמן הראוי ללמוד כיצד להתנהג ולתרגל את עצמכם ואת משפחותיכם. זה ביטוח החיים שלנו.

נאמר מיד, פצצת אטום איראנית לא תשמיד את כל המדינה ואפילו לא את כל תל אביב, אבל ייגרם נזק כבד ועצם קיומנו כמדינה עצמאית יוטל בספק. כמות הנפגעים תלויה בזמן ההתראה ובהתנהגות של כל אזרח ואזרחית. לפי הניתוח שעשינו בפורום האקדמי למודעות גרעינית, יש לנו כ-20 דקות בין שיגור הטיל מאיראן לבין הפיצוץ.

העיקרון המנחה הוא ממ"ז – מרחק, מיגון, זמן. יש להיות רחוקים ממוקד הפיצוץ ככל האפשר, יש להתמגן ככל היותר ויש לשהות זמן קצר ככל שניתן בחשיפה לקרינה. הפעולה הבסיסית והחשובה ביותר היא לרדת לחניונים תת-קרקעיים ולשהות בהם לפחות שבע שעות לאחר הפיצוץ. כדי ללמוד עוד כללי התנהגות פשוטים ויעילים אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שהעברתי בשנת 2015.

ההערכה שלנו בפורום היא שפצצה איראנית על אוכלוסייה של הדיוטות עלולה להרוג 30,000–50,000 ישראלים ולפגוע בעוד כמה עשרות אלפים. לעומת זאת, התרעה של 20 דקות לאזרחים שתרגלו כללי התנהגות תקטין את מספר הנפגעים לפחות מ-1,000. נדמה לי שיש מעט משחקים שבהם ההסתברות לניצחון גבוהה כל כך.

רצוי שכל אזרח ואזרחית יתכוננו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

    1. ל היקר/ה
      המטרה אינה לפחד כי זה המצב הטבעי של כל בני האדם בהקשר לפצצת אטום.
      המטרה היא ללמוד ולתרגל מה עושים ב- 20 דקות שיהיו לנו כדי לשרוד ולא להיפגע.
      אם יש שאלות ספציפיות אשמח לענות

  1. אתייחס למשפטים בסיום מאמרך שלעיל – "רצוי שכל אזרח ואזרחית יתכוננו" ולפני כן – "פצצה איראנית על אוכלוסיית הדיוטות עלולה להרוג 30.000 עד 50.000 ישראלים. התרעה תקטין את מספר הנפגעים לפחות מ- 1000.
    סבורני שמאמרך מהווה דוגמה בולטת לחוסר רצינות, זריעת פניקה, השערות בלתי מבוססות עד כדי טיפשות וחובבנות.
    מגוחכת ההשוואה בין המאמץ האמריקאי במלחמת העולם השנייה לבין האיראנים.
    לדעתי אסור היה לאתר לפרסם את המאמר דנן בשל חוסר רלוונטיות קיצוני שמהווה בעצם בבואה לדיונים שהנכם מנהלים (בהתנדבות) בפורום האקדמי (?) למודעות גרעינית.
    אם נכונה השערתך לגבי המצאות גרעין באיראן – אז נתניהו צודק . מא אנו מתעסקים בסיגרים ושמפניות, צריך להקים מיד ממשלה ולהתחיל לחסל את הגרעין באיראן. וחוץ מזה ראו נא איזה גולם היה הנשיא אובמה ואיזה מציל גדול היה הנשיא טראמפ. ואנחנו מזלזלים בו. אומרים שהוא בור וגס רוח.
    לסיכום – יש לנהוג בשיא האחריות כאשר מדברים על איראן והגרעין. אין להעלות השערות זוועה על סמך ניחושים. מדוע שישראלים חכמים לא יקחו עכשיו את ילדיהם ויסתלקו מכאן? – כי הרי ד"ר להנדסה גרעינית מוטי בריל, שעבד בכור בדימונה וניהל מפעל ביטחוני כתב קבל עם ועדה שכנראה יש לאיראנים פצצה גרעינית.

    1. פיקוד העורף שזה תפקידו בחר לא לנהל קמפיין חינוכי בנושא.

    1. כפי שעניתי, הגוף שזה תפקידו בחר לא לנהל קמפיין חינוכי.
      זו הסיבה שאנחנו מנסים לקדם את בנושא על פי הבנתנו

  2. וזה כמובן ישר מעורר מריבצם כל מיני אנשים שקשה להם שיש אנשים שפועלים מתוך ערכים ולא מתוך אינטרסים.

    1. זה לא יקרה. אין בפיקוד העורף מי שמתמחה בנושא ולכן ההמלצה תהיה להיכנס לממ"ד. וזה אסון מכיוון שהחלון שקוף לקרינה ובעצם הממ"ד הופך לתנור בישול שיהרוג את יושביו בתוכו.
      ושוב. אם זה מספק אותך אז זה בסדר מבחינתי.

  3. תוכנית החירום במדינת ישראל לוקה בחסר.
    בעוד מדינה כמו יפן, מתורגלת אסונות, אנו בישראל מרחק שנות אור מהחינוך הזה.
    כמדומני, שבבית ברל קיימת תוכנית לימודים אקדמית שבוחנת ומלמדת את האנשים לקראת דברים שכאלה.
    התוכנית נקראת, "בטיחון והגנת העורף", בראשות דר אבי ביצור.
    יתירה עצם העניין שעד כה אין חוק הגנת העורף בתוקף, אלא חוק עתיק מ1951, אמור להדיר שינה מעיני רבים. יתכן ואם היה משרד כמו רח"ל, אם סמכיות אולי דברים היו נראים אחרת.

  4. בישראל קיימת המערכת הטובה ביותר בעולם להגנת העורף. החל ממיקלוט, שירותי רפואת חירום, הגנה על העורף באמצעים טכנולוגיים שאין שני להם בעולם, מודעות ושת"פ עם הגורמים המוניציפליים, אספקת מזון בסיסי בחירום – ועוד.
    בצה"ל קיים מערך הגנה בפני אב"כ (אטומי ביולוגי כימי) כולל אימון חיילים ומפקדים בקורסים שונים.
    כמובן שתמיד אפשר עוד. השאלה היא של תועלת מול עלות.
    בנושא האטומי – לאיראן אין פצצה גרעינית ולא תהייה לה. יש מי שמחזיק את היד על הדופק.
    חבל שמפחידים את הציבור עם סיפורים מדומיינים.
    תרגיעו.

    1. מכובדי כנראה איינו מעודכן, מה שהיה מערך בית הספר לאב"כ נסגר לפני מספר שנים.
      יש מקום לדאגה לאור מה שכותב המחבר, (וגם1000 איש זה הרבה).
      ויש מקום לדאגה יתירה, כי עדיף לדאוג לפני מאשר מאוחר מדי.

    2. נראה לי דווקא שהכתבה מדברת בעד עצמה.

      https ://m.ynet.co.il/Articles/5633399

  5. לא מצליח להבין את מי שמתקומם כאן על עצם השאלה. עדיף בעינייהם להכניס את הראש לחול? שאלה מצויינת. רוצים גם תשובות טובות ומרגיעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?