הטעות הקריטית של ראש הממשלה שמיר

היו אלה ימי החורף של שנת 1991. ישבנו בחדר האטום. שמענו את הנחיית תא"ל נחמן שי לשתות מים. גם שמענו ברדיו שהנשיא בוש האב שלח לירושלים את יגאל ברגר כדי שידון עם ראש הממשלה שמיר על המצב. כמובן שזו הייתה טעות בשמיעה – הנשיא האמריקני שלח לכאן את סגן ראש המועצה האמריקנית לביטחון לאומי, מר לורנס איגלברגר, כדי שישב במשרד ראש הממשלה וימנע ממנו להורות לצה"ל להגיב על שילוח סקאדים לישראל.

לימים שמעתי בהרצאה מפי מר משה ארנס, שהיה שר הביטחון של מדינת ישראל בעת ההיא, שהוא ואחרים דחקו בראש הממשלה שמיר להגיב צבאית על ירי הסקאדים. שמיר נכנע ללחץ האמריקני, ובמבט היסטורי ניתן לומר כי בכך שגה שגיאה חמורה. אפשר להסכים עם החלטתו להבליג על נחיתת הסקאדים הראשונים. אולם אחרי ירי של כמה סקאדים, ישראל הייתה חייבת להגיב.

החשש של האמריקנים היה שאם ישראל תגיב, הקואליציה שהאמריקנים ארגנו כנגד עיראק של סדאם חוסיין – קואליציה של כשלושים מדינות שכללה גם מדינות ערביות – תתפרק. האמריקנים הבטיחו לישראל שבעזרת הפצצות מהאוויר הם יבלמו את התקפת הסקאדים והם אפילו שלחו יחידת SAS (קומנדו מעולה) בריטית למערב עיראק לנסות לפגוע במשגרי הטילים לעבר ישראל.

בסיכומו של דבר, העובדות ההיסטוריות הן שהגנרל שוורצקופף ומבצע "סופה במדבר" סילקו את העיראקים של סדאם מכוויית. העיראקים ספגו מפלה כבדה וכל צד שב למקומו מלקק את פצעיו. היחידה שיצאה פגועה פיזית, מוסרית, ציבורית ואסטרטגית ממלחמת המפרץ הראשונה הייתה ישראל. בשל התנהגות נכונה של הציבור בישראל נמנו רק הרוגים אחדים במשך המבצע, אולם הנזק לנדל"ן היה כבד. ניזוקו כ-1,300 בתים, כ-6,000 דירות, מאות חנויות, עשרות מבני ציבור ומספר לא ידוע של מכוניות. אבל הנזק העיקרי, שהוא בעל ממדים אסטרטגיים-היסטוריים, נגרם כתוצאה מהעובדה הבולטת שהעורף הישראלי הותקף ונפגע – וישראל כבשה את זעמה ולא הגיבה.

נאמנים על כותב שורות אלה דברי שר הביטחון בעת ההיא משה ארנס, שהייתה בידי ישראל יכולת להגיב צבאית על התקפת הסקאדים העיראקיים. הלקח שאויבי ישראל בוודאי הפיקו מסאגה זו היה שניתן לפגוע בישראל ולהרוג יהודים, ובטעות גם ערבים, וישראל לא תגיב. לקח זה התנקם בנו לאורך השנים וממשיך להתנקם בנו גם בימים אלה.

נסובב את שעון הזמן עשרים ושמונה שנים קדימה. נגיע לשלהי שנת 2019 – כיום. לפני ימים אחדים (בשבוע השלישי של אוקטובר 2019) נאם הרמטכ"ל הישראלי רא"ל אביב כוכבי והסביר כי בשל התפתחויות ידועות במזרח התיכון מדינת ישראל ניצבת בעת הזאת בפני אתגרים ביטחוניים מתעצמים בשלוש חזיתות: גבולות צפון המדינה, הסיכון המתגבר מרצועת עזה ומהמרחב שבו האיראנים פועלים נגד ישראל. שוב מתגברת הסכנה שהעורף הישראלי, וכמובן לא רק העורף, יספגו התקפות זדוניות –של טילים מסוגים שונים, מצד חוליות טרור שינסו לחצות את גבולות ישראל, מצד מתאבדים מקומיים, שיגור מכוניות תופת וכיו"ב.

יש לקבוע ללא עוררין שעל כל ניסיון פגיעה, או פגיעה שהצליחה, במקום כלשהו בישראל, וגם על כל התנכלות לחיילי צה"ל, חייבת לבוא תגובה ישראלית מיידית בעוצמה רבה מאוד. המקום שממנו נורה על ישראל טיל כלשהו חייב לספוג פגיעה מיידית באמצעות ירי אש. אין הנחות בעניין זה. אין יותר "טוק טוק בגג". זה כולל כמובן ירי מרצועת עזה וממחוזות חזבאללה מסוריה ומלבנון. כל אתר שיגור טיל משטחי עיראק או איראן חייב להיפגע בטווח זמן קצר ביותר באמצעות חימוש מתאים מצד ישראל, ללא פרופורציה למה שטיל זה הרס או לא הרס בישראל. כמובן יש להמשיך ללא לאות בהרס בסיסי האיראנים בסוריה. מה יש להם לחפש בסוריה אם לא להכין אופציה למלחמה נגד ישראל? במקרה הצורך יש להשתמש בחימוש מתקדם, ודי לחכימא.

והעיקר – יש להודיע קבל עם ועולם שכך תגיב ישראל אם תותקף. ולא רק לאיים אלא גם לבצע. גדולה כקטנה. ואין זה משנה מי עומד בראש הממשלה, או אם קואליציה עדיין לא גובשה.

יש למחוק מהתודעה ומזיכרון האויבים את החידלון של ממשלת שמיר. גם על מנהיגי המעצמות לדעת שישראל בהחלט לא תהסס לפגוע בכל מי שינסה לפגוע בה.