מישהו צריך לומר את האמת נכוחה

על חשיבות חוות דעתם של גורמים מחוץ למערכת
תמונה של גזית
שלמה גזית

במאמר זה אבקש להדגיש את החשיבות שיש בראייתם של גורמים מחוץ למערכת – כל מערכת – באשר לניתוח המצב. כדי להסביר למה כוונתי אביא דוגמה מניסיוני האישי. לאחר מלחמת ששת הימים מוניתי לתפקיד "מתאם הפעולות בשטחים" ושימשתי בתפקיד זה גם במלחמת ההתשה שהסתיימה באוגוסט 1970. בשלוש השנים הבאות נשמר השקט והרוגע בחזית התעלה, ברצועת עזה וביהודה ושומרון.

לאור השקט הזה, הופתעתי לקבל הודעה כי הוכרז בצבא מצב כוננות ג', דרגת הכוננות הגבוהה ביותר מאז מלחמת ששת הימים. סמוך לשעות הצהריים זומנתי לתדרוך אצל האלוף טל, ראש אג"ם. שמענו סקירת מודיעין של תא"ל אריה שלו, עוזר ראש אמ"ן למחקר, אשר ניסה להרגיע אותנו ש"איננו חוזים מלחמה, אך אנו מעדיפים צעדי זהירות, ליתר ביטחון".

הדברים ששמעתי כלל לא הרגיעו אותי, להיפך, היה לי ברור כי אנו עומדים על סף מתקפה ערבית, ובשתי החזיתות גם יחד, התעלה ורמת הגולן. פרצתי ללשכת הרמטכ"ל דדו, וביקשתי לדעת מדוע איננו מגייסים מילואים. הרמטכ"ל ניסה להרגיעני, ואמר שאיננו מבקשים לעורר מהומה ערב יום הכיפורים, אולם, אם לא יירגעו הדברים יישקל גיוס למחרת החג. לא נרגעתי, ולמן אותו רגע המתנתי לדיווח על פרוץ המלחמה. והשאר – היסטוריה.

מאז שאלתי עצמי אין-ספור פעמים – איך זה שאני חזיתי מלחמה, ואילו כל המערכת המודיעינית והמטכ"לית נשארה רגועה? בדיעבד הבנתי, שמשום שלא הייתי בתמונת הרקע המודיעיני הרחב והכללי, יכולתי לנתח את המציאות נכוחה. נמצאתי באותה עת במעמדו של הילד הקטן בסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, "בגדי המלך החדשים", שרק הוא הכריז לתומו בקולי קולות: "המלך עירום".

הלקח החשוב שיש ללמוד מפרשה זו הוא שראוי לזמן לדיונים גם גורמים שאינם מתוך המערכת, ואינם מהססים לומר את דעתם. לימים, כראש אמ"ן, זימנתי כמעט לכל דיון במצב חדש ובלתי צפוי חוקרים חיצוניים, כאלה שאינם משולבים במחקר המודיעין הצבאי שלנו, אך ביכולתם לראות את מצב הדברים "בעיניים חיצוניות", בעיניים של מי שנמצא מחוץ למערכת עבודת המודיעין השוטפת.

עד כאן סיפור הניסיון האישי שלי, אך בטוחני כי לקח חשוב זה איננו ישים רק לגביי, ולא רק בתמונת המודיעין הצבאי. אינני מזלזל בניסיון האדיר שיש לכל אחד בתחום עיסוקו, אך היכולת לחרוג מן המסגרת ולמצוא דרך חלופית איננה נתונה, לעיתים קרובות, למי שעוסק בנושא וחוקר אותו דרך קבע, אלא דווקא ל"ילד הקטן", לזה שבא מחוץ למערכת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. שלמה גזית לא היה היחיד שחזה מלחמה והקביעה שכל המערכת המודיעינית והמטכ"לית נשארה רגועה אינה מדוייקת. אזכיר רק שתי דוגמאות. יואל בן-פורת, מפקד יחידת איסוף מודיעין האותות של אמ"ן, התריע בפני ראש אמ"ן, אלי זעירא, וראש מחלקת המחקר באמ"ן, אריה שלו, שעומדת לפרוץ מלחמה, אך הם התעלמו מאזהרותיו. אביעזר יערי, ראש ענף סוריה באמ"ן, גילה עצמאות מחשבתית והתריע על הקשר בין היערכות הכוחות המצרים להיערכות בחזית הסורית. כתוצאה מכך הוא ננזף על ידי אריה שלו.
    והערה נוספת: בעקבות המלצות וועדת אגרנט הוקמה באמ"ן מחלקת הבקרה ("איפכא מסתברא") שתפקידה לאפשר ביטוי דעות שונות בקרב אנשי מחלקת המחקר וליצור פלורליזם בקהילת המודיעין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה