בתגובה למאמרי "מפנה במלחמת האזרחים בסוריה" (28.9.19) העיר מר עמי נשר כדלהלן: "כלל לא בטוח שמי שגרם לביטול הסכם הגרעין עשה טוב, עוד עלול להתברר שזה רק החיש את ההתחמשות הגרעינית הפרסית". ואילו ד"ר זואי לוורניק, שעל פי דבריה היא מתמחה בבקרת נשק גרעיני, כתבה באתר זה מאמר שכותרתו "להפוך את האיום האיראני להזדמנות – הצד החיובי של מזרח תיכון גרעיני" (22.9.19).
לקרוא, לנסות להבין ולא להאמין. מחד גיסא שלילת ביטול הסכם הגרעין שרקחו הנשיא אובמה ושר החוץ שלו קרי עם איראן, ומאידך גיסא להשלים עם הכנסת נשק גרעיני למזרח התיכון ולחשוב שיש בזה היבט חיובי. שתי התובנות ההזויות הללו העלו אצל כותב שורות אלה את הרצון להגיב על מנת להעמיד במבחן את דבריהם של מר נשר וד"ר לוורניק.
תהיה זו שגיאה מדעית מונומנטאלית להשוות מצב תיאורטי שבו המזרח התיכון מגורען, עם העימות מזרח-מערב במלחמה הקרה, שלאורכה שני המחנות היריבים החזיקו בנשק גרעיני. המשתנה העיקרי, אם כי בוודאי לא היחיד, בין שני המצבים הללו הוא היותו של המזרח התיכון מוסלמי. הרוב הוא סוני והמיעוט – שיעי. השיעים, אשר נדחקו הצידה על ידי הסונים במהלך ההיסטוריה, חשים שהם האסלאם הנכון. הם מגובים על ידי כת חשוכה של כוהני דת שיעים שהצליחו לתפוש את השלטון באיראן. כתוצאה מכך נפל לידם, בפעם הראשונה בהיסטוריה, אוצר אדיר של פטרודולרים. באמצעות הון זה הם מתכוונים לממן השתלטות אגרסיבית ורווית דם, קודם כול על המדינות הסוניות במזרח התיכון, ואחר כך – אללה הוא אכבר.
אצל כוהני הדת השיעים חיי אדם אינם בעלי חשיבות, כמו שהם למשל ביהדות (המציל נפש אחת וכו'). הם מאדירים את מעמד "השאהידים" תוך הבטחות לחיי עונג בעולם הבא. די לנו אם נתבונן בטקסים הדתיים ביום העשורא השיעי, או ניזכר בעשרות אלפי הנערים האיראנים שנשלחו למלחמה נגד העיראקים, כאשר לצווארם תלוי המפתח לגן עדן.
הכותבים הנכבדים שהוזכרו לעיל, ועוד אחרים שעלולים להיסחף לחשיבה בנוסח זה, חייבים להפנים שאם יהיה בידי איראן השיעית נשק גרעיני, יש להניח במידה רבה של ודאות, שהם לא יהססו להפעיל אותו נגד ישראל. אני מציע להם להתייחס ברצינות לאיומיהם החוזרים ונשנים של האיראנים באשר להשמדת ישראל. הם מתכוונים לכך באמת. אם במהלך תקיפה מסוג זה ייפגעו בישראל מאות אלפים ובצד שלהם ייפגעו גם כן רבים מאוד, אם וכאשר ישראל תפעיל את "ברירת שמשון", זה לא ירתיע אותם. העיקר שישראל תושמד, השיעה תהפוך לכוח התיאולוגי המוביל במזרח התיכון. המשטרים הסונים בסעודיה, בעיראק ובנסיכויות המפרץ יתמוטטו, ואיראן תשתלט על רוב מקורות הנפט במזרח התיכון.
שליטה שיעית על מקורות הנפט, על כ-150 מיליון בני אדם, על שטח של מיליוני קמ"ר בתוספת נשק גרעיני, תהפוך את איראן למעצמה עולמית בעלת עוצמה אדירה. למדינת ישראל הזעירה, על שבעת מיליון אזרחיה היהודים, לא יהיה מקום במזרח תיכון מסוג זה.
הסכם הגרעין חסר האחריות ונטול ההבנה האסטרטגית, שבוטל על ידי הנשיא טראמפ, בלם את תהליך ההשתלטות האיראנית על המזרח התיכון. בשל עודפי הכסף שההסכם הזרים לכיסי האיראנים הם יכלו לממן קבוצות טרור, בעיקר עם דומיננטיות שיעית, בסוריה, בלבנון, בעיראק, בתימן, ברצועת עזה כמו גם אחזקת תאי טרור בארצות אחדות באירופה, באפריקה ובדרום אמריקה. גם מהמדינות האסיאניות שממזרח להם ומה"סטאנים" האקס-סובייטיים הם לא משכו את ידיהם. מי שמבצע את "עבודת הקודש" הזו הם החיילים הפנאטים מגויסי "משמרות המהפכה". הדברים ידועים. תקצר היריעה במאמר זה מלפרט את כולם.
על כן יש לברך את הנשיא טראמפ על שביטל את הסכם הגרעין עם איראן. הסנקציות החריפות שהוא הטיל על איראן ומנהיגיה עצרו את זרימת הכסף אל תוך הכלכלה האיראנית. בראש וראשונה מדיניותו זו של טראמפ צמצמה באופן משמעותי את התמיכה שהאיראנים נותנים לגופי הטרור במקומות שנזכרו לעיל. יותר מכך – משבר כלכלי חריף פוקד את איראן. על פי מידע המתקבל משם, הפגנות של איראנים רעבים פורצות כמעט בכל יום באחת או יותר מערי איראן. בינתיים השלטונות מצליחים לדכא את ההפגנות בכוח הזרוע. אולם ההערכה היא כי בהחלט ייתכן מרד עממי שיביא לקריסת משטר האייתוללות באיראן.
על פי אמצעי התקשורת במערב, השלטונות שם מתחילים להפנים את מהותה של הסכנה האיראנית. אפילו הממשלים בבריטניה, בגרמניה ובצרפת, ביחד, הביעו עמדות שליליות כלפי איראן אחרי ההתקפה על מתקני הנפט בסעודיה.
מדינת ישראל חייבת להמשיך ואף להעצים את הפעולות הצבאיות והאחרות שהיא נוקטת נגד איראן. אין הנחות בסוגיה זו. צריך להבין – זה או אנחנו או הם. בעניין זה יש לנו שותפים טובים: ארה"ב ובריטניה, חלק מהמדינות הערביות הסוניות ובשקט גם הרוסים.
על מנת לא להישאר חייב אני קורא למר עמי נשר להראות לנו כיצד ביטול הסכם הגרעין עלול להאיץ את ההתגרענות של איראן, ולד"ר זואי לוורניק להסביר לנו על פי אילו שיקולים ניתן להפוך את האיום האיראני להזדמנות, ואיזה צד חיובי היא מוצאת במזרח תיכון גרעיני.
8 תגובות
אבל האירנים נראים לי די רציניים
נכון מאד. האיראנים רציניים מאד. לכן יש להתייחס ברצינות למה שהם מצהירים השכם והערב. הם לוחמים נגדנו במטרה להרוג ישראלים ולהחריב את מדינת ישראל. הם לא מסתירים את כוונותיהם.
לכן אסור לנו לזלזל באיום האיראני. הוא אמתי ורציני. ומכאן נובעת המסקנה – יש לסכל איום זה בפעולות יזומות ללא הפסק. עד שהמשטר האיראני השיעי יקרוס. זו אופציה ראלית. ייקח זמן אבל בסופו של יום זה יקרה.
יתכן שיצחק צודק בעמדתו העקרונית אבל הוא טועה בקריאת המוקיון האמריקאי. כל יחסי הציבור עם קוריאה-אפס. הקמת ברית מדינות ערביות פרו אמריקאיות-אפס. תגובה על הפצצת שדות הנפט בסעודיה אפס. עכשיו סעודיה מבקשת הסדר עם אירן בתיווך עירקי. לא יכול לצאת דבר טוב לישראל מנשיא חסר כישורים שיורה באוויר.
לא הייתי קורא לטראמפ מוקיון. לדעתי לאובמה, ג'ון קרי וסנדרס (חבל, חטף התקף לב) מגיע הכינוי הזה יותר. הגם שכך הייתי נזהר לענותם בכינוי זה.
לגבי טראמפ – כבר יצאו דברים טובים רבים מנשיאותו לישראל. וכנראה עוד היד נטויה.
לגבי קוראה הצפונית – בהחלט לא אפס. התחיל תהליך שהוא יזם. נראה לאן זה יתגלגל. ביחב"ל צריך נשימה ארוכה.
לגבי ברקיתות עם מדינות ערביות, מה קרה לך? ארה"ב מתחזקת בריתות כבר שנים רבות עם מדינות ערב הפרו-מערביות. ארה"ב מחזיקה בכוח אדיר במפרץ הפרסי. כוח שיכול תוך יממה לחסל את כל הכוח הצבאי האיראני. אני אומר לך מידיעה ברורה שכיום מתנהלים בממסד האמריקאי דיונים כיצד להגיב נגד איראן. אל תשכך שבמלחמת המפרץ הראשונה, למשל, לקח לאמריקאים חצי שנה להכין תגובה נגד עיראק. אתה יודע מה הייתה התוצאה. ההיסטוריה מראה שלממסד האמריקאי יש זיכרון ארך. לקח להם 10 שנים לחסל את בן לאדן.
אין זו ההזדמנות המתאימה להזכיר לך מה קורה כיום בכלכלה האמריקאית.
לסיכום – טראמפ אינו מוקיון. גם איננו קנה רצוץ.
כנראה שהאמריקאים חושבים כמוני בסקר הסקרים שמערבל אולי 40 סקרים ש/ונים.58.5 אחוז סבורים שהוא לוקח את אמריקה לכיוון מוטעה ורק 34.5 בכוון נכון. הכינוי מוקיון לא כתוב כדי לפגוע אלא כדי לאפיין דמות סהרורית. שקרן ללא עכבות שמופיע כמו מוקיון. הוא משענת קנה רצוץ כך חושבים גם בסעודיה שמבקשים עכשיו קיום שיחות פיוס עם אירן בתווך עירקי. מעולם לא היו לי הרהורים שניים בקשר לטראמפ.הוא דילר לא מדינאי ובודאי אנטי ליברל מובהק
אכן כך. מה שחושבים האמריקאים על טראמפ זה בהחלט עניינם. אותי מעניין מה יחסו ומאזן נשיאותו כלפי ישראל.
אגב – נחכה לראות אם יבחר לקדנציה שנייה.
גם מה שחושבים עליו בסעודיה זה לא עניינינו. עם מי הם ילכו אם לא עם האמריקאים?
בהחלט נכון. טראמפ הוא דילר. זה בהחלט נראה על פי שיפור משמעותי בכלכלה האמריקאית.
הוא גם לא ליברל. ראה יחסו לגלובליזציה.
ועוד – כשלושה רבעים מיהודי ארה"ב מתנגדים לטראמפ. התנגדות זו נובעת משיקולים חברתיים פנים אמריקאים.
אינני חושב שטראמפ הוא דמות סהרורית. על כל פנים הישגיו הן בתחום האישי והן בתחום הציבורי מצביעים על פעילות לוגית ומתוכננת.
אני יודע שקשה לתפוס ו\או להסכים עם דעה זו. אבל המציאות מוכיחה. הוא הנשיא ובעל המיליונים. כל מי שלא מתיישב עם הקו שלו – מפוטר.
הסכם הגרעין לא בוטל. הוא שריר וקיים. רק ארצות רק ארצות הברית פרשה מהסככם הגרעין. הסכם הגרעין טוב לאיראנים. בחסותו הם יכולים והם ממשיכים בפיתוח יכולות גרעיניות צבאיות. וכדי לעשות זאת בקצרה. להלן הפגמים העיקריים בהסכם הגרעין:
1. הפיקוח על המתקנים הגרעיניים מצד סבא"א הוא בלתי יעיל.
2. המתקנים הלא גרעיניים (בפרצין למשל) הם מחוץ לפיקוח וגם שם מתקיימת פעילות של הכנת המרעומים לטילים הגרעיניים.
3. בהסכם הגרעין אין התייחסות לשאלה : WHAT IF. מה יקרה ומה יעשו לאיראן אם תפר אותו.
4. אין התייחסות לסעיף שקיעת השמש. ההסכם הוא בתוקף ל 15 שנים. מה יקרה ביום שלמחרת ההסכם.
וכל אלה הם רק חלק מזערי מהפגמים הרבים בהסכם. קצרה היריעה מלפרט כאן את כולם.
הסכם הגרעין, כאמור טוב לאיראנים שבחסותו הם יכולים להמשיך בפעילות גרעינית צבאית עד לסף הפצצה.
הסכם הגרעין טוב גם למדינות אירופה שבחסות ההסכם הם יכולים להמשיך ולסחור עם איראן.
האירופאים מוכרים לאיראנים גם אמצעים דו-שימושיים (אזרחיים היכולים להתאים לתכנית הגרעין הצבאית). לכן האירופאים לא רוצים לראות את האקדח המעשן. וכאשר מראים להם את האקדח הם מתעלמים מהעשן.
לפיכך טוב עשה טראמפ שפרש מהסכם הגרעין. הבעייה היחידה והקרדינלית היא שמרחב הפשרה של ארצות הברית מול איראן גדול יותר ממרחב הפשרה שאנחנו יכולים להסכים לו. המסקנה היא שאם יהיה צורך לפעול בכל האמצעים מול איראן, אנחנו ניאלץ לעשות זאת.
אנוכי מסכים עם כל מילה שכתבת הגם שלא הזכרת את המימון האדיר שטראמפ שלל מהאיראנים אשר שימש גם למימון הטרור נגדנו ובכלל.
אין ספק שאם המודיעין יצביע על התקרבות של איראן לגרעין ישראל תצטרך לפעול. יש בידי ישראל יכולת לעשות זאת ואם עדיין אין אז יש בידי ישראל את היכולת הטכנולוגית להכין את האופציה הצבאית.
ישראל חייבת "להחזיק את היד על הדופק".