ככל שהעמיקה מעורבות הכוחות האיראניים והסמי-איראניים בסוריה, הלכו כוחות אלו וצברו אמצעי לחימה שכל בר-דעת הבין שאין להם ולא כלום למלחמת האזרחים, והם נועדו למטרה אחת בלבד – איום ישיר על ישראל. בתגובה לכך החל צה"ל, בפרט חיל האוויר, להתקיף יעדים איראניים ברחבי סוריה. תקיפות אלו הלכו ותכפו והפכו לדבר שבשגרה, שגרה הנמשכת כבר כארבע שנים. משתם חלקם של האיראנים בהצלת ושימור משטרו של הנשיא אסד, הם לא הראו שום כוונה להתפנות משטחה של סוריה, ואף החלו לקדם אלמנטים שונים לקירבת רמת הגולן. כל אותה העת לא הערים הריבון הרוסי בסוריה כל קושי או מכשול בפני פעילות מטוסינו, ולמעשה הרוסים נתנו לנו את הסכמתם לפעילותינו, לעיתים בשתיקה ולעיתים בגינוי רפה שהתבקש בשל מערכת היחסים שבין דמשק ומוסקבה.
אין ספק שהאיראנים היו מודעים ליכולות החריגות והמשובחות של חיל האוויר הישראלי, בכל האמור ליכולות מבצעיות, חימושים מתקדמים ומערכות ל"א, אם כי אולי חטאו פה ושם בהערכת חסר מסוימת. לעומת זאת, אין ספק שהאיראנים הופתעו מאוד מיכולות איסוף המודיעין והניתוח שהפגין צה"ל לאורך כל הדרך, לא אחת עד רמת השיירה, הרכב הבודד נושא החימוש ואף המחסן הספציפי שבו אוחסנו משלוחי האמל"ח שרק נקלטו בו דקות קודם. לאור כל זאת החליטו האיראנים על שני צעדים שמשמעותם רבה.
את פרויקט דיוק הטילים שבידי החזבאללה, פרויקט שמדיר שינה מעינינו, ובמידה רבה של צדק, העתיקו האיראנים אל תוך לבנון. הם מניחים שישראל תימנע מתקיפת אתרים אלו, וזו הנחה סבירה שכן תקיפה שכזו תביא עימה כמעט בוודאות את מלחמת לבנון השלישית (או למעשה מלחמת הצפון הראשונה).
החלטה איראנית נוספת הייתה ליצור קו היערכות עורפי על אדמת עיראק, ובכך להקהות את עוקצו של חיל האוויר הישראלי, שכן טיסה מישראל לעיראק מחייבת לחצות את המרחב האווירי הירדני או הסורי או הסעודי. יתרון נוסף לתפיסת האיראנים הייתה ההערכה שישראל מתקשה באיסוף מודיעין עדכני בשטח עיראק, מה גם שאין המדובר מבחינתה במדינת עימות, ולכן סביר שאין בידיה תשתיות מודיעיניות מספקות על הנעשה שם.
כך הקימו מיליציות שיעיות שבשליטת איראן מעין ימ"חים שייעודם כפול – בעת עימות יאפשרו הימ"חים לשנע אמצעי לחימה שונים לסוריה ואף ללבנון בתוך שעות ובנתיבים קצרים יחסית, ויאפשרו גם ירי של טילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים משטח עיראק גופא אל עבר מטרות בישראל.
לא בכדי בחרו האיראנים לנעוץ את ציפורניהם בעיראק, שכן המדובר במדינה כמעט בלתי אפשרית במציאות המזרח תיכונית. 65% מתושבי עיראק הם שיעים, ורבים מהם נושאים את עיניהם מזרחה אל איראן. עם זאת, הממשלה העיראקית נשענת על ארצות הברית ונתמכת בה. אך חרף החסות האמריקנית, האיראנים עושים בעיראק כבשלהם.
בסיטואציה העיראקית השברירית כל כך באה עתה ישראל והרחיבה את מעגל המרדף אחר האמל"ח האיראני. בחודש האחרון ביצעה ישראל ארבע תקיפות על מחסני אמל"ח איראניים בשטח עיראק. המסר לטהרן מעצם התקיפות האלו ברור וחד-משמעי. כדאי שתפנימו שם בטהרן שביכולתנו לעקוב אחר אמל"ח המאיים עלינו, לזהות אותו ולפגוע בו – כל זאת גם בטווחים הארוכים האלו. לשון אחר, לא תהיה לכם חסינות או הגנה בכל מדינה, קרובה כרחוקה, שבה יוצבו טילי קרקע-קרקע המאיימים על ישראל.
אם לא נהיר למי מכם מדוע הצבעתי ללא היסוס על ישראל כמי שאחראית לביצוע התקיפות, הרי שאת ההסבר לכך נתן לא אחר מאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנוהג בנושאים ביטחוניים רגישים כד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. מצד אחד הוא ראוי לכל שבח בגין התנהלותו בשנים האחרונות בכל האמור בנחישות ובתקיפות שהפגין נגד הנוכחות האיראנית בסוריה. מצד שני, עוד בטרם חלפה שעה מאותה תקיפה השבוע בעיראק, הפציע ראש הממשלה מקייב ופיזר רמז עבה כפיל על אחריותה של ישראל לתקיפה.
מדובר בהתנהלות יהירה ובעיקר חסרת אחריות לאומית, אך כך נהג אותו בנימין נתניהו גם בעבר. בחודש ספטמבר 2007 הותקף והושמד הכור הגרעיני בצפון סוריה, פעולה שרבים במערכת הביטחון סברו שתגרום למלחמה. במשך עשר שנים תמימות שמרה ישראל על עמימות מוחלטת, חוץ מראש האופוזיציה באותם ימים בנימין נתניהו, שהופיע בטלוויזיה שבועיים בלבד לאחר השמדת הכור, וכך אמר: "לגבי מה שקרה בסוריה, התייעצו איתי ואני תמכתי."
אילו רק ניתן היה להקדים את הבחירות, הדבר היה מיטיב עם כולנו.
19 תגובות
מילים של אמת ביקורת נכונה
צריך שיסתמו כולם פיות קצת . העמימות היא הרתעה טובה מאוד הדברנות אם כל חטאת
דודי ניתוח מדוייק להפליא מה לעשות שביבי הוא סוג של כרוז המתקשה לשמור על פיו,דרוש מחליף לאלתר,לגביי הכתיבה כמו תמיד מרתקת אבל זה לא חדש…..
מסכים עם כל מילה.
המעבר האיראני לעיראק נבע אולי מסיבות אחרות.
ראשית אין סיכוי שערב מלחמה או במלחמה האיראנים יצליחו לקדם אמלח מדויק מעיראק ללבנון.ישראל תשמיד אותו לפני הגעתו.
שנית, לקדם אותו לסוריה ולפעול משם זה לא רלוונטי כי הדבר האחרון שהסורים רוצים זו פתיחת חזית עם ישראל,נוכחות כוח איראני בסוריה ויש לסורים מספיק אמלח מדויק כזה או אחר.
לגבי ביבי כל מילה נכונה.האיש ימכור את אימו כדי להיבחר ולהבטיח לעצמו חסינות מהתיקים ,הצוללות מתווה הגז ומי יודע מה יעלה עוד
איך נצליח בעיראק?
בסופו של דבר, מישהו באיזה קוקפיט עוד עלול לשלם מחיר על הנפיחות האדיוטית הזו
אמר על המתקפה הפרסית הקרבה
בין היתר בשל ההתגרות בהודעות וראיונות
לעוד הרבה שנים קדימה
אמת ויציב
אזני ניצלו כששמעתי את נתניהו מתרברב על "ידה הארוכה של ישראל" שנועדו למי אם לא לחבר בוחריו.
לכך גם תרמו לאחרונה האמריקנים שאישרו בדיווחם לעיתונות שישראל היא זו שתקפה בעיראק, אבל ולאחר יומיים הבינו שעשו טעות ,התחרטו על ההצהרה הזו וטענו ש"יתכן ומזג האוויר החם אשם…"
מסתבר שלטמטום יש שותפים רבים.
האמריקאים אינם מקשה אחת, הבית הלבן לא נבהל מהתקיפות הללו, לא כך הפנטגון שחושש שבתגובה לתקיפות, גורמים שיעים בעיראק יתחשבנו עם האמריקאים שנוכחים שם.
טוענים שעצמתו של חיל האוויר הישראלי, כולל הטכנולוגיה שמסביבו, עולה בהרבה על עצמתו של חיל האוויר הרוסי. וכן שחיל האוויר הרוסי החל לפני כשנתיים פלוס להפציץ בסוריה רק אחרי שהרוסים קיבלו רשות מישראל. טוענים שקיים קשר ושיר בין חיל האוויר הישראלי לבין הרוסים שיושבים ב"חמיימים". טוענים שישראל מכרה לרוסים טכנולוגיות אוויריות, בין היתר של כטב"מים.
מה דעתך על דברים אלה?
קצת פחות מתרברב אבל המנגינה הזאת נמשכת
יצחק נכבדי,
אנסה להשיב לשאלותיך ובזהירות, משום שאני ניזון כמוך רק מחומר גלוי (אם כי אולי מפרשם לעיתים באופן שונה. מאחר ושאלותיך מתמקדות בתחום האווירי, אומר רק שלתחושת בטני (וממש לא מעבר לכך), בהחלט יתכן שהתקיפה האחרונה לא בוצעה כלל ע"י כלי טייס כל שהוא.
לשאלותיך: עוצמתו של חיל האוויר הרוסי, עולה לאין שיעור על זה שלנו, ואינני מכוון לעימות חלקי כזה או אחר. להזכירך שב 73 כמות האבדות בחיל האוויר כבר החלה להיות בעייתית ונזקקנו למטוסים אמריקאים שהגיעו מגרמניה כתחליף לאלו שאבדו. טכנולוגית ומבצעית, אפשר לומר שיש לנו יתרון מסויים. קיבלנו מאיתנו רשות להפציץ? נראה לי דמיוני לחלוטין. קשר ישיר איתם קיים ואף פורסם על אותו טלפון אדום מהבור בת"א לחמיימים. כטב"מים או מזל"טים נמכרו בזמנו לרוסים אם כי אלו היו למשימות תצפית/מודיעין ולא מאלו המיועדים לתקיפות.
נ.ב
הייתי בטוח ש"תתחשבן" איתי דווקא על מה שכתבתי אודות נתניהו
אכן – שאלתי לגבי התחום האווירי. תחום זה מהווה את עיקר עצמתה של ישראל כיום כמו גם בעבר.
מ- 1973 עברו כמעט יובל שנים. בריה"מ התמוטטה. ישראל התקדמה. דהיינו יחסי הכוחות השתנו. לדעתי באורח דרמתי.
כבר ב- 1982 חיל האוויר הפתיע את הסובייטים (וגם את הסורים) וגרם להם הלם שלא נרפא עד היום.
לא התייחסתי בכלל לנתניהו. הוא לא העיקר וגם אם יוחלף יחסי הכוחות לא ישתנו.
במאמרך קשרת לנתניהו כתרים שכנראה מגיעים לו. לעומת זאת ייחסת לו גם יהירות וחוסר אחריות.
השאלה שלי בעניין זה היא האם היהירות ולכאורה חוסר האחריות אינן אלא עוד פרק במסכת פעולותיו של נתניהו שלגביהן קשרת לו כתרים?
הרי מחוץ לישראל כולם יודעים. רק בתוך ישראל עושים צנזורה. מדוע?
ביבי כבר התגאה בתקיפת היעדים האיראנים שם
כך צריך להיות. תקיפה בסוריה. סיכול מדויק של תכנית תקיפה בישראל. שידעו כל הקאסם סולימנים והנרסראללאים שזה יהיה דינם.
לא אצבע אלוהים ולא תקיפות אנונימיות.
יד ישראל ארוכה היא וכנ"ל המודיעין הישראלי המדויק.
ואם זה קורה במשמרת של ביבי – מגיע לו השאפו.
בטוחני שזאת תהיה המדיניות גם אצל ראש הממשלה הבא.
ושימותו הקנאים.
חשבתם על האופציה הזאת?
אלה לא רק דברי הרהב של ראש הממשלה אלא כלל ההתנהלות שלנו בכל החזיתות בימים האחרונים
כלל ההתנהלות שלנו בכל החזיתות ?
מה יש לאיראנים לחפש בסוריה ?
מה הם איבדו שם ?
מדוע הם מממנים את החיזבאללה ?
מה יצא להם מזה ?
מדוע הם מממנים את הטרוריסטים בעזה ?
העזתים אפילו לא שיעים.
מדוע הם מכריזים שבכוונתם לחסל את ישראל ?
איך היד לא רועדת לך כשאתה דן ב"דברי רהב של ראש הממשלה" ?
איך היית אתה מתנהל יותר טוב ?