דרכו של בן-גוריון

לאחרונה נתבשרנו כי הגירעון בתקציב המדינה ממשיך לתפוח. מחסור בהכנסות ממיסים וקצב הגידול בהוצאות הממשלה, מעלים חשש כי הגירעון יהיה גבוה אף יותר מהשיעור בתקציב שאושר לשנת 2019. למעשה, מומחי הכלכלה מבטיחים כבר היום גירעון של למעלה מ-4.5% בתקציב הלאומי.

ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל יידרש לקבל החלטות אמיצות וקשות כדי למצוא פתרון לבעיות שנוצרו בתקופת הממשלה האחרונה במשרד האוצר.

אינני יכול שלא לחשוב בעניין זה על החלטתו האמיצה של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כאשר היה עליו להתמודד עם הסוגיה, ויש להדגיש שהתנאים אז היו שונים. לפני 67 שנים, בעיצומו של תרגיל מוצב הפיקוד העליון, הגיע בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, לביקור בשטח. לאחר שעודכן בתרגיל הזמין את הרמטכ"ל, רב-אלוף ידין, לשיחה אישית בחדר צדדי. כולנו היינו במתח, במה דנים השניים? לבסוף יצא הרמטכ"ל ידין, פניו סמוקים, נטל את כובעו ונטש ללא הסבר.

הרמטכ"ל ידין החליט להתפטר משום שסירב ליישם את הנחיות ראש הממשלה לביצוע קיצוצים דראסטיים בתקציב הביטחון. במקומו של ידין מונה סגנו, מרדכי מקלף.

לאחרונה מצאתי במסמכיי הישנים עותק ממכתב ראש הממשלה לרמטכ"ל הנכנס, מן ה-8 בדצמבר 1952. בן-גוריון פרס בפני הרמטכ"ל את תפישת הביטחון שלו, בצירוף הנחיות מפורטות לביצוע:

"ביטחון ישראל נשען על יכולתו הכוללת של עם ישראל – היכולת הצבאית, המשקית, הכספית והמוסרית. הצבא הוא, כמובן, אחד הגורמים המכריעים, אבל בשום אופן לא הגורם היחיד.

שיא כוח האדם המגויס, הכולל צבא החובה, צבא הקבע והאזרחים העובדים בצבא, עולה כרגע על מידת יכולתה המשקית והכספית של המדינה, ועל הצורך האמתי, ומהווה משום כך תקלה רצינית לביטחון המדינה, מפני שמחליש, ואולי מערער, את כוחה המשקי והכספי של המדינה.

יש לקצץ לא פחות משלושת אלפים אזרחים בשרות הצבא, ולבטל כל הפונקציות שאין עבודתם צריכה להיעשות דווקא בצבא.

שיא כוח האדם בצבא-הקבע גבוה למעלה מן הצורך והיכולת. יש להקטינו באלפיים איש.

יש לפטר משרות החובה כל אלה שהצבא חייב בתמיכת משפחתם בסכומים ניכרים, לאחר שעברו אמון בסיסי".

עיינתי שוב במכתב ואינני יכול שלא להתפעל מאומץ ליבו של "הזקן". האיום הביטחוני על ישראל בשנת 1952 היה חמור לאין ערוך מן האיום העומד בפנינו היום. מדינת ישראל נמצאה אז שלוש שנים לאחר סיום מלחמת העצמאות. האיום טרם הוסר והיה עלינו להתכונן להיערך לקראת ניסיון צבאי ערבי נוסף להכריע ולחסל את היישוב היהודי. המדינה ליקקה עדיין את פצעיה ונאלצה להתמודד עם האבדות הקשות וגם עם פיגועי הפדאיון שהחלו באותה עת, ובמקביל נדרשה לקלוט מאות אלפי עולים חסרי כול.

היום, בשנת 2019, אין איום קיומי המסכן את המדינה. אין איום של מתקפה צבאית שמטרתה לכבוש ולחסל את היישוב היהודי. מלחמת יום הכיפורים, לפני למעלה מארבעים שנה, הייתה המלחמה האחרונה על עצם קיומנו. על כן יש לפתור את בעיית הגירעון גם באמצעות קיצוץ בתקציב הביטחון, אל לנו לפתור את הבעיה בדרך הקלה, בקיצוץ רוחבי אשר יחליש את כל המשרדים והמערכות.

איננו יודעים היום מי יהיה ראש הממשלה הבא, אך מי שיעמוד בראש המדינה יידרש לאומץ ולמאמץ מיוחדים כדי להתמודד עם הגירעון התקציבי שנוצר. האם ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל ימצא עוז לנהוג בדרכו של בן-גוריון ולהתמודד עם עיקר התקציב החסר באמצעות קיצוץ בתקציב הביטחון? ימים יגידו.