הפתרון הזול והיעיל ביותר להגנת העורף

בפרק הקודם בסדרה הבאנו מפי תא"ל (מיל') צבי שור את מה שהוא רואה כפתרון האופטימלי להגנת העורף. בפרק הנוכחי נעלה בעזרתו עובדות ונתונים שנועדו לבסס את עדיפותה של מערכת ה-Skyguard.

מדובר בקרן לייזר חזקה ביותר, אשר בהגיעה לנקודת הפגיעה שורפת את המטרה. היא מסוגלת לפגוע בעצמים במרחק 10–15 ק"מ. כל עצם שנכנס למרחב הזה נשרף תוך שלוש שניות. כל ירייה של קרן כזאת עולה 2,000 דולר, לעומת 100,000 דולר לירייה אחת של "כיפת ברזל". מערכת כזאת גודלה כמו שלוש מיכליות של "צים". היא מחייבת זהירות ושמירת כללי ביטחון ובטיחות, אך לא יותר ממערכות "שרביט קסמים", "חץ", "פטריוט" ו"כיפת ברזל". האלוף דוד עברי אמר, בפשטות, ש"זה יחסוך מלחמות".

ההערכות הן שהעורף צפוי לעמוד בפני מתקפה של כ-2,000 טילים ורקטות ביום, ביניהם גראד משופר, פאג'ר מונחה GPS, סקאדים ואחרים. הטווחים – 40–2,000 ק"מ. ישוגרו פצצות מרגמה ורקטות קצרות טווח רבות. מאות טילי שיוט מדויקים יפגעו בתחנות הכוח בארץ. כיום מערכת הביטחון מציבה תמהיל של חמש שכבות הגנה, שכולן מורכבות ממערכות טילים – כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ, פטריוט.

ועדת נגל מצאה שהלייזר רלוונטי להגנת אשקלון ושדרות בדרום ולהגנת יישובי הצפון. לפי התכנית, היערכות הגנת העורף מבוססת על שתי קליפות הגנה משולבות: לייזר כימי רב-עוצמה וטילים נגד טילים. נחוצות 80 מערכות סקייגארד קרקעיות לכיסוי כל המדינה, ועוד חמש מערכות מוטסות לטווחים רחוקים. למשל אם נציב 6–8 יחידות סביב עזה, הן יכסו את כל המרחב ויתנו ביטחון מלא נגד פגזים, רקטות, טילים, רחפנים, עפיפונים ובלונים. מפאת מגבלות מזג אוויר נחוץ השילוב עם מערכות טילים כמו כיפת ברזל.

יתרונות נוספים של המערכת: זמן יירוט של מטרה הוא שלוש שניות בלבד, ומעבר למטרה חדשה דורש שנייה או שתיים. המושג "החטאה" אינו קיים כלל. יש מחסנית אין-סופית של גזים ודלק ליצירת קרן הלייזר. הסקייגארד המוטס ישמיד את רוב המטרות מעבר לגבולות המדינה.

כמה חישובים כלכליים: ביום לחימה אחד תיירט כיפת ברזל 400 רקטות גראד (מתוך 1,200 שישוגרו), בעלות של 80 מיליון דולר. 300 טילי שרביט קסמים יירטו 150 סקאדים, וזו עלות של 900 מיליון דולר. יום לחימה אחד – 1.3 מיליארד דולר. 30 ימי לחימה – 36 מיליארד דולר. השלמת מלאים אחרי 30 ימי לחימה – 27 מיליארד דולר. בצירוף עלות פיתוח תשתיות, תחזוקה, סוללות – סך הכול 70 מיליארד דולר. אנו עומדים בפני איום של 200,000 טילים ועוד מספר עצום של פצצות מרגמה שאי אפשר ליירט באמצעות כיפת ברזל.

לעומת עלויות פנטסטיות כאלה, הגנה על שדרות למשל תצריך הקמת מערכת במשך חצי שנה ותעלה 50 מיליון דולר. שמונה מערכות סקייגארד לדרום עולות 460 מיליון דולר. 26 מערכות לצפון – 780 מיליון דולר. סך הכול 34 מערכות אלו – 1.2 מיליארד דולר. כיסוי כל המדינה מצריך כאמור 80 מערכות סקייגארד, שזה 3.1 מיליארד דולר – לעומת 70 מיליארד למערכות הטילים. מהנתונים האלו עולה שהגנה יעילה, מבחינת הביצוע ומבחינת העלויות, תתבסס על 15% מערכות טילים נגד טילים ו-85% מערכות לייזר.

תא"ל שור מוסיף הערכה ביטחונית: "מערך ההגנה כיום מבוסס על שלושה היבטים: הסכם (תחת איום של 100 אלף טילים בצפון), סיכון אמיתי (עם ההיערכות הנדרשת), הרתעה. עם זאת יש לזכור שגם חה"א לא מסוגל לחסל הכל. משגרים רבים מכוסים בטון ומכוונים למטרות בארץ, בשלט רחוק. למעשה אין מניעה מהאויב לשגר כמות עצומה גם ביום הלחימה האחרון. העולם לא ייתן להרוס את לבנון, זה לא ריאלי. כיום אין הרתעה אפילו נגד עזה, ואין הגנה מלאה נגד טילים מדויקים. הגנה הרמטית יחסים אפשרית רק עם לייזר".

בפרק הבא נביא שאלות מפקפקים בקשר למערכת Skyguard, ותשובות ברורות להן.