הצעה לראש הממשלה ולבני גנץ

מדינת ישראל מצויה ערב בחירות. עד אשר תיכון הממשלה החדשה, עסוקים הפוליטיקאים – אלו מהממשלה היוצאת ואלו מהכוחות החדשים החותרים לתפוס את השלטון – בעיקר בוויכוחים, בהאשמות הדדיות ובמלחמה על לב הבוחרים. לצערנו, הוויכוחים הללו מסיטים את תשומת ליבם של הפוליטיקאים מן המצב הפוליטי והביטחוני שאליו נקלעה מדינת ישראל.

אל לנו לשכוח שמלחמת יום הכיפורים פרצה בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת השמינית. כאשר קבעו קהיר ודמשק את מועד המתקפה הם לא התייחסו לבחירות הקרובות, אלא הניחו שישראל לא תהא מוכנה לתגובה צבאית בעיצומו של יום הצום, שבו משותקות כל המערכות במדינה. אך עם זאת אין ספק כי הסמיכות למועד הבחירות גרמה לקהות חושים בקרב הגורמים המדיניים והביטחוניים בארץ, בשל ההתמודדות הפוליטית הצפויה.

ואילו כיום, ההתלקחות יכולה לפרוץ בכל הזירות – כוחות חמאס ברצועת עזה, גורמים פלסטיניים ביהודה ושומרון, בגבולות סוריה ולבנון, ואף בתוך הקו הירוק. איננו יודעים כיצד יתגלגלו הדברים בחודשיים הקרובים. השליטה איננה בידינו בלבד, אם כי אי-אפשר להתעלם מהתרומה האפשרית שלנו, בכל אחת מן הזירות הללו.

אני סמוך ובטוח ששני המתמודדים על ראשות הממשלה אינם מבקשים התלקחות ועימות צבאי. אולם המערכה הפוליטית, שהיא במוקד מערכת הבחירות, מונעת בינתיים מהיריבים הפוליטיים לשבת ולדון יחדיו בסוגיה בוערת זו. לדעתי, ראוי שמצב הביטחון לאורך הגבולות יהיה מחוץ לתחום הוויכוח המדיני.

את האחריות לעניין זה אני מטיל על ראש הממשלה. אני מצפה כי יזמן אליו את רב-אלוף במיל' בני גנץ, ויציע לו להתייחס לבעיות הביטחון השוטף כאילו הם, יחדיו, ממשלה לכל דבר, ויש להם עניין משותף למנוע התלקחות. חובה לתדרך את ראש האופוזיציה, לכאורה, בתמונת המצב המדיני-ביטחוני. בטוחני כי גנץ לא יוכל לסרב להזמנה ואילו ראש הממשלה יצבור הרבה נקודות זכות על יוזמה כזו.

יתר על כן, צעד כזה ייצור נורמה פוליטית חדשה ויוצאת דופן, שתחייב גם בעתיד תיאום ועדכון כחלק מאינטרס לאומי עליון. היש דרכים אחרות לקדם יוזמה כזו? דומני כי איש לא יבוא בטענות אל יו"ר ועדת הבחירות אם ייזום הוא מפגש של ראשי המחנות הפוליטיים בעניין. על מנהיגינו להתעקש ולחפש דרכים לעקוף את הסכנה הביטחונית הניצבת לפתחנו ולמנוע משבר ביטחוני שאיש אינו מבקשו, אף לא הצד הערבי.