פגיעה בלגיטימציה

פרדוקס כיפת ברזל
ד"ר לירז מרגלית

מערכת כיפת ברזל רשמה כמה הצלחות מרשימות במהלך המבצע האחרון בעזה: ראשית, הייתה לה הצלחה מבצעית מרשימה ביירוט הרקטות; שנית, היא סיפקה לעורף את תחושת הביטחון שכל כך חסרה לו; ולבסוף, היא גרמה תסכול לא מבוטל לאויב. הוכחה לתסכול הזה ניתן לראות בהימנעות המוחלטת מאזכורה של המערכת בצד היריב. ועדיין, ההצלחה של הצד הישראלי היא בהותרת השער נקי מגולים אך לא בניצחונות.

מטרת ירי הרקטות לשטח ישראל מבחינת היריב היא כפולה – שיבוש חיי התושבים ופגיעות בנפש וברכוש. הכנסת מערכת כיפת ברזל למשוואה השמיטה (כמעט לחלוטין) ממאזן ההצלחות של היריב את מרכיב הפגיעות בנפש וברכוש. עדיין נותר המרכיב של שיבוש חיי התושבים. כיפת ברזל אינה מהווה סגירה הרמטית, ואחוז ההחמצות, קטן ככל שיהיה, עדיין משבש את חיי התושבים במידה זהה לשיבושם לפני הכנסת כיפת ברזל למשוואה.

מנקודת מבטו של היריב, הגמול שהוא מקבל משיבוש חיי התושבים בצד הישראלי גדול, ושווה את הסיכון שבתגובה הישראלית. זאת בפרט כאשר הירי נעשה על ידי ארגונים שאינם רואים עצמם אחראים לשגרת החיים ברצועה.

אם כן, המטרה של היריב הושגה. כיפת ברזל אמנם הסבה תחושת ביטחון מסוימת, אך לא מנעה את שיבוש שגרת החיים המתבטא בירידה למקלטים, בהפסקת הלימודים ובתחושות החרדה הקשות שמלוות את התושבים. יתרה מכך, מערכת כיפת ברזל, שמשנה את מאזן הפגיעות של היריב, משנה בעקבות זאת גם את מאזן הלגיטימציה.

אם לפני כיפת ברזל חיי התושבים שובשו, אך הפגיעות הספורות שספגנו היוו את הבסיס לפעולה משמעותית של צה"ל ברצועה, היום הדימוי הוא שישראל היא בלתי חדירה, ומכאן שהלגיטימציה שלה לפעולה משמעותית יורדת במידה ניכרת. כפי שלימדנו ידידנו היקר גולדסטון, לגיטימציה נאמדת במידת ההרס ובתמונות הפצועים וההרוגים שמשודרות בכלי התקשורת.

חישוב רציונלי עשוי להוביל למסקנה שפעולה משמעותית, שתוביל לשקט לזמן ארוך יותר, עשויה להיות יעילה יותר לאיכות חיי התושבים בדרום. אך כדי לצאת לפעולה משמעותית יש כאמור צורך בלגיטימציה. באופן פרדוקסלי, כיפת ברזל מורידה את הלגיטימציה של ישראל לצאת לפעולה שעשויה להביא את השקט לתושבי הדרום. במאזן הסופי, המאזן החדש שנוצר עם הוספת כיפת ברזל למערכה שם את ישראל בעמדה גרועה יותר מהעמדה שהייתה לה ללא כיפת ברזל.

**

לירז מרגלית היא דוקטור לפסיכולוגיה, התמחות בתחום תורת המשחקים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. למדתי בב״שׁ תחת מתקפות הגרדים החוזרות ונשנות. החיים השתבשו על אף כיפת ברזל אך הפעם יצר הנקמה לא יכל לבוא על סיפוקו משום שהלגיטימציה לפעולה ירדה. מסכימה עם כל מילה.

  2. וכאן יש מקום לשאול, האם ישראל החליטה לשנות את מדיניותה להגנתית או שמא אין מדיניות ברורה ומגיבים בהתאם ללחץ של דעת הקהל.

  3. מאמר מעניין מאוד, ניתוח נכון של המצב, אבל בפועל שמים יותר דגש על חיי אדם שניצלו בזכות כיפת ברזל, גם אם המניע לתת לכך משקל הוא יותר פוליטי מערכי

  4. האם זה לא אינטרס של המדינה שלא תהיה עוד מלחמה?
    האם עדיף שתהיה פגיעה בהרס,כיפת ברזל אמנם מורידה את הלגיטימציה של לחימה,אבל זה עדיף על הרס ופגיעה בנפש..

    1. אבל כשכל הזמן יש טפטופים של ירי לשטח ישראלף גם אם אין פגיעה ממשית, זה משבש את חיי התושבים וכדי ליצור הרתעה לאורך זמן יש צורך בפגיעה ממשית ופגיעה כזו דורשת לגיטימציה

  5. למה לצאת לפעולה שתכריע?
    למה צריך "הכרעה"?
    רחל,
    פסיכולוגית קלינית

    1. כאן באתר בקשר לאלטרנטיבה הטובה יותר של מערכת הלייזר נגד טילים רקטות ופגזים.

  6. נורא קל לכם לדבר באופן תיאורטי על הממצב ממרום מגדל השן, נראה אתכם גרים שם יום אחד עם ילדים קטנים ללא הגנה ואז תהיו יותר חכמים

  7. למרות שכבר שנים כולם מהללים את כיפת ברזל אני חושב שאת צודקת. עובדה שלא פתרנו את הבעיה וצריך תאומות מאמריקה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

שרטוט סמלי בית

מהי חברת ניהול נכסים?

שירותים נרחבים לבניינים על מנת שהמבנה יישאר מטופח וישמור על ערכו

שאול אייזנברג

שכונה

פיטורי המאמן במכבי תל אביב

פיצוץ אטומי

על הסף

חידוש הסכם הגרעין עם איראן – תרחישים אפשריים