אני מצדיע לסא"ל מ'

כזכור, במהלך פעילות מבצעית של כוח מיוחד של צה"ל ברצועת עזה, נהרג סא"ל מ' וקצין נוסף נפצע באורח בינוני. לא הכרתי את סא"ל מ', ואין ברשותי פרטים על המבצע המודיעיני באזור חאן-יונס שבמהלכו נהרג הקצין הבכיר.

מבצעים מורכבים אלו בשטח האויב הם פרי תכנון שדורש זמן רב, כמו גם את מעורבותם של גורמים שונים במערכת הפוליטית ובדרגי הפיקוד השונים. לעיתים, חולפת תקופה ארוכה (שנה ואף שנתיים) מיום ההחלטה על ביצועם ועד היציאה לשטח. גורמים בצה"ל ולעיתים גורמי ביטחון נוספים שותפים להחלטה ומלווים את הכוח משלבי התכנון, דרך ההכנה ועד הביצוע.

מעורבים בכך כל דרגי הפיקוד השונים: ראש אמ"ן – ועל כך אני יכול להעיד באופן אישי, מפקד הפיקוד שבגזרתו אמור להתרחש המבצע, מפקדי זרוע האוויר ו/או זרוע הים, לפי המקרה, וכמובן – הרמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.

כולם מכירים לפניי ולפנים את כל הבעיות הפוטנציאליות, את האפשרות שמה שתוכנן לא יאושר בסופו של התהליך, בעיקר תוך התחשבות בשיקול המדיני, וכמובן את הסכנה כי המבצע עלול להסתבך בעת הביצוע, וההחלטה המבצעית תישאר בידיו של מפקד הכוח במקום, כפי שקרה לסא"ל מ' במקרה זה ברצועת עזה.

אין לי ספק כי ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל אישרו את המבצע מתוך ידיעה ברורה כי הוא חיוני וכי אין אפשרות להתגמש בבחירת המועד. שכן דחייתו עלולה להיות בשנה שלמה, ואולי אף תביא לביטולו של המבצע.

ראש הממשלה, העומד בראש הפירמידה המאשרת, יודע היטב כי מרגע שהמבצע יצא לדרך הוא איננו יכול להתערב ולהשפיע. האחריות למבצע נמסרה לידיו של סא"ל מ' ולמערכת הפיקוד הטקטית. הניסיון של מבצעי מודיעין רבים שכאלו לאורך עשרות שנים, הוכיח את עצמו. המפקד שבשטח הוא היחיד שחייב לקבל את ההחלטה המבצעית – לוותר ולסגת, או להמשיך ולהסתכן, ולהיחלץ מן השטח אם חלילה המצבע יסתבך.

תפקידו של ראש הממשלה, כפי שראינו השבוע, היה להתערב ולשלוט בהידרדרות הצבאית והלאומית ולא להתערב במבצע עצמו.

לאור זאת, אני מצדיע לסא"ל מ', המפקד שנהרג, לכוח שהצליח להיחלץ בשילוב מבצע הרואי של חיל האוויר, ולמעורבים במבצע בדרגי הפיקוד השונים. אני גם מצדיע לדרג הפוליטי אשר הבין כי צריך למזער נזקים מבלי שתהא זו סיבה להיגרר למלחמה כוללת ברצועת עזה.

תקלות מעין אלו ודאי לא יביאו לביטול מבצעים דומים בעתיד, ייתכן שיידרשו יתר זהירות ושיקול דעת.