סוף עידן צבא העם

בעידן הטכנולוגי אין ברירה אלא לעבור לצבא מקצועי
הנשיא מול החיילים היושבים
נשיא המדינה ראובן ריבלין מול חיילים מצטיינים צילום: חיים צח. דוברות בית הנשיא

הוויכוח בנושא חוק הגיוס מיותר ומגיע באיחור של לפחות כמה עשורים. בעידן הטכנולוגי של היום מודל צבא העם אינו רלוונטי יותר. בעשורים האחרונים אנו עדים לפיתוחם ושילובם של כלים אוטונומיים ובינה מלאכותית הן בסקטור הפרטי-אזרחי הן בסקטור הצבאי. למרות החשש שחוזר ועולה מדי פעם מפני "עלייתן של המכונות" לא סביר שנצליח לעצור את פיתוחה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית, ובפועל כבר היום אנו משתמשים בטכנולוגיה זו (בדרגות שונות של אוטונומיות) בתחומים רבים של חיינו. בתים חכמים ורכבים ללא נהג אינם מדע בדיוני אלא מציאות קיימת.

גם בצבא שילוב כלים אוטונומיים הוא דבר שבשגרה בעשורים האחרונים. הדוגמה המוכרת ביותר לרוב הציבור היא כמובן המזל"ט, אך השימוש בכלים אלו באוויר, בים וביבשה הוא נרחב מאוד וסביר להניח כי רק יגדל בעשורים הקרובים. יש לא מעט ויכוחים בקרב מומחים לגבי היתרונות והחסרונות של שימוש צבאי בכלים אוטונומיים – מצד אחד שימוש זה עשוי להוריד משמעותית את מספר האבדות בנפש, אך מצד שני עלול להקל את ההחלטה לצאת למלחמה. כמובן קיים גם הפחד מאיבוד שליטה של בני האנוש על קבלת החלטות של חיים ומוות. ולצד כל הוויכוחים פיתוחם של כלים אוטונומיים נמשך בקצב מסחרר והתחרות בין צבאות בעולם בתחום זה רק גוברת.

המשך שילובם של כלים אוטונומיים בצבאות המודרניים הוא בלתי נמנע, ויצריך שינוי מהותי במבנה הצבא. הצבא של מחר כלל לא ייראה כמו הצבא של היום. סוג ההכשרה והכישורים שיידרשו מהחייל יהיו אחרים מאלו שנדרשים היום. דמות החייל החסון המסתער על האויב עם הרובה והקסדה תתחלף באיש המחשבים עם הג'ויסטיק ביד. אך השינוי יהיה עמוק עוד יותר – מבנה ההייררכיה בצבא, שרשרת הפיקוד, תהליך קבלת ההחלטות ונטל האחריות כולם ישתנו, כך גם אופי המלחמה וצורת הלחימה. שינוי מבנה הצבא יחול על צבאות מקצועיים כמו צבא ארצות הברית ועל אחת כמה וכמה על צבא עם כמו צה"ל.

מאז הקמתו מילא צה"ל, לצד תפקידו הביטחוני, תפקיד חברתי חשוב. צה"ל הוא צבא ייחודי בהיקף תפקידיו בחברה הישראלית ובראשם היותו כור היתוך. צה"ל הוא חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי הישראלי והקושי בוויתור על המודל הנוכחי הוא מובן. אילו הייתה ישראל שוויץ או שוודיה ניתן היה להמשיך לקיים מודל צבא עם בעל מעורבות חברתית גבוהה, אך מצבה הביטחוני אינו מתיר זאת. מעל הכול תפקידו של הצבא הוא הגנה וביטחון, ומילוי משימה זו בעידן הטכנולוגי משמעותה מעבר לצבא מקצועי. למרות חשיבותו הרבה של צה"ל לחברה הישראלית לא ניתן לסכן את ביטחונה של ישראל על מנת להמשיך ולקיים את המודל הקיים. בעשור הקרוב יידרשו שינויים ורפורמות כואבות אך הכרחיות אם ברצוננו לקיים צבא מודרני יעיל, ובראשן מעבר לצבא מקצועי.

הצורך בשילוב המגזר החרדי בחברה הישראלית ועידוד נשיאה בעול החברתי-כלכלי הוא ראוי וחשוב וכמוהו גם המשך קיומו של כור היתוך בחברה הישראלית, אך במאה ה-21 צה"ל אינו הגורם המתאים למלא תפקידים אלו. על מדינת ישראל לפתח אפיקים חדשים שישאו בנטל החברתי שעד היום היה בידי הצבא ולאפשר לצה"ל להתרכז במשימה שלשמה הוא קיים – ביטחון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

23 תגובות

  1. בקצרה, מדינות מערביות רבות אימצו צבא מקצועי בלבד כמו ארהב. המכנה המשותף לכולם שאף אחת מהם אינה נמצאת תחת איום מתמיד מצד שכנותיה לפלישה קרקעית ובטווחים קצרים כפי שישראל נמצאת בהם.
    לכן, בכול תרחיש, ישראל זקוקה לצבא חובה סדיר בצד הטכנולוגיה. שלא לדבר על הצד הערכי החשוב לאין שיעור של השירות הלאומי.

    1. לפי הבנתי, את מרחיקה ואומרת כי המודל הנוכחי של צבא העם *פוגע* ביכולתו לשמש בראש ובראשונה למען הגנה על ישראל. לדעתך, מודל צבא העם נשמר בגלל השפעתו החברתית והתרבותית, במחיר השמירה על הביטחון.
      על סמך אילו טעמים נטענת טענה שכזו?

      האם את מודעת למידת השילוב הטכנולוגי שיש ביחידות החוד? האם מודל צבא העם מונע יישום של טכנולוגיות מתקדמות ביחידות החוד? לפי הכירותי עם אנשים ששירתו שם, כלל וכלל לא.
      כמו כן, האם את יכולה להתחייב שמספיק צעירים חדורי מוטיבציה יתגייסו לקרבי כדי למלא את מספר החיילים ההכרחי לשמירת הביטחון? האם מספיק צעירים מוצלחים יתגייסו כדי למלא את שורות יחידות החוד?
      ומה בדבר הדרג הפקידותי, שככל הנראה יהפוך להיות עבודה לכל דבר (כי מי ירצה להתגייס להיות פקיד בצריפין אל אפשר ללכת לעשות תואר) – מניין יגיעו המשכורות?

      המעבר לצבא מקצועי לא מתאים למדינה קטנה, שמידת חשיפותה לגורמים עויינים היאמכה גבוהה כמו פה.

      יש מקום לשיפור, במיוחד בכל האגף העורפי של צה"ל. אפילו הרבה מקום לשיפור, ולמען האמת לא נראה שהשיפור יקרה בקרוב. אבל המעבר לצבא מקצועי לא שווה את הסיכון.

      1. הצבא העתידי (10-30 השנים הבאות) יראה אחרת לגמרי מהצבא שאנו מכירים כיום ויתבסס על מערך לחימה של אדם מכונה ויכלול שילוב רחב של כלים הנשלטים מרחוק, כלים אוטונומיים (כטב"מ, כרב"מ) וטכנולוגיית AI. במבנה צבא כזה החשיבות היא לא מ "מספרים אלא לכישורים. חיילים ידרשו למגוון כישורים מאוד ספיציפים ושונים לחלוטין מהכישורים של החייל של ימינו. מפקדים בצבא טכנולוגי יצטרכו לקבל החלטות על סמך אינפורמציה שהם יקבלו מכלים בלתי מאויישים שנמצאים בשטח ויכולת חשיבתם כפולה ומכופלת מזו של בני אדם. גם שדה הקרב יהיה שונה לחלוטין משדה הקרב הנוכחי ויכלול מספר מועט של חיילים ומספר רב של מכונות שיעבדו בשילוב. לכן גם למדינה קטנה כמו ישראל לא יהיה צורך בגיוס חובה כדי להבטיח מספרים וחיילים קרבים. להפך גיוס של חיילים שאין להם את הכישורים הנדרשים תהווה נטל על הצבא ותיפקודו. המעבר לצבא מקצועי-טכנולוגי הוא בלתי נמנע, זה רק עיניין של זמן והטכנולוגיות הללו כבר משולבות באופן הולך וגדל. השינוי הזה לא יהיה קל בגלל הערך החברתי של צה"ל ןתפיסות קיימות לגבי אופן תיפקודו אבל השיקול העליון חייב להיות הביטחון ולא המסרות

      2. בהשלכות של הטכנולוגיה
        מספיק עם האגדות האלה על מרכזיות הטכנולוגיה בהשגת ניצחון
        תראו כיצד נסתיימו כל המערכות בלבנון ובעזה

  2. מראש התנצלותי על תגובתי הבוטה. אולם מעולם לא נתקלתי בתיאור כל כך נכון ומדויק של הפיתוח הטכנולוגי של אמצעי הלחימה אבל, לתדהמתי מסקנה כל כך מוטעית ומופרכת לגבי "סוף עידן צבא העם" יש לכך סיבות רבות. בין היתר חברתיות וכלכליות, כמו גם המשך הצורך להפעיל "צבא רגיל" במשימות מסורתיות. צר לי אולם "רוח המאמר" מבטאת ניתוק מהמציאות הביטחונית של ישראל ואולי גם מאפיינת ניתוק של מי שיושב במגדל שן אקדמי. מעט אמרתי ובצניעות התבטאתי לעיל.

  3. האויב הכי גדול היום של מדינת ישראל זהו הפירוד והמחלוקת הפנימית המגיע לעיתים לשנאה של ממש. הצבא בעצם העובדה שחייליו מסתערים על האוייב כאשר אחד ליד השני מתנחל וחילוני ממאכז הארץ התומך בשמאל, הוא שיוצר את האחדות והלכידות שעוד נותרו. באיזה דרך אחרת נשיג אותם?

    1. אים בחובה לא מתגייסים מה יבטיח לך שיתגייסו בהתנדבות עם תשלום ש"קבע

  4. סוג המאמרים שנותנים כבוד לאתר שלכם. דעות והצגתן עם נימוקים ופתיחת דיון.

  5. כאלה שאין להם משהו אחר לעשות בחיים, מצבנו יהיה גרוע. הגנת המולדת אצלנו זה ממש מעשי ולא כמו ברוב העולם ולכן צריך צבא של כולם.

  6. עברו לצבא מקצועי למה אצלנו זה לא יכול לעבוד, ממש לא ברור לי

    1. קודם כל – ברוב המדינות המתקדמות יש צבאות קטנים מאד וברמה מקצועית בינונית למדי. מדוע – הם בפשטות לא צריכים.
      שנית – אין אף מדינה כמו ישראל שסובלת מבעיות ביטחוניות כל כך מסיביות ולכן חייבת לקיים צבא ענק בכל קנה מידה
      שלישית – כבר כיום, ומזה שנים לא מעטות קיים בישראל צבא קבע מקצועי ברמה הגבוהה ביותר בעולם בתחומים הרלוונטיים.
      עם זאת ישראל חייבת לקיים צבא חובה בשל סיבות רבות שכל מי שמבין מעט בביטחון מכיר אותן.
      על כן המאמר של ד"ר זואי לוורניק עוסק רק בסוגיה אחת במידה שטחית לחלוטין לגבי מרחב דרישות הביטחון של ישראל.
      מקווה שעתה הסוגיה ברורה לך.

  7. בימים רגילים ואפילו במבצע יספיקצבא מקצועי. אבל בזמן של מלחמת קיום כוללת צריך גם כמויות אדירות של אנשי מילואים. איך הם יסופקו אם לא יהיה שירות צבאי חובה לכולם?

  8. גם לי קשה לקבל את הוויתור על רעיון צבא העם, אלא שיש הצטברות של עובדות מדאיגות.
    כמחצית מאזרחי המדינה כבר לא מתגייסים
    מספר דו ספרתי של אחוזים מבין אלה שבכל זאת מתגייסים לא מסיימים את השירות
    עשרות אחוזים מבין אלה ששירתו בסדיר לא עושים שירות מילואים
    וכל אלה במגמת עליה קבועה
    התוצאה בסוף תהיה, רוצים או לא: מעבר לצבא מקצועי

  9. דווח על זה ברדיו והבהירו שם שהנסיבות הן כאלה שהמדינה לא יכולה להתחמק משינוי כוון בתחום זה
    הנימוקים שונים במשהו ממה שאת העלית
    אבל המסקנות דומות

  10. כנראה שזה מה שעומד לקרות
    ולי יש השערה מנומקת שאחוז מדהים בצבא כזה יהיו דתיים

  11. וך חמש שנים הדתיים הלאומיים ישתלטו עליו ויהיו רוב מכריע.

  12. וככל שכוחם הפוליטי עולה אף יותר
    הקביעה שלך יותר צודקת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות

מהי שחיתות?

הגיגים על מה שמתרחש אצלנו בצמרת ההנהגה

מדביר מועך חרק

הדברת נמלים

למה כדאי לעשות את זה בצורה מקצועית?