צה"ל של מעלה וצה"ל של מטה

אותו צבא, אותה הנהגה ושני דפוסי פעולה מנוגדים
תמונה של דודי
דודי ירון

זה שנה ויותר מתנהלות לנגד עינינו, באותו מזרח תיכון ממש, שתי חזיתות – זו שסביב רצועת עזה וזו הצפונית במרחב הסורי – ודומה שהתפיסה המדינית והתפיסה צבאית ואופן הפעולה הנגזר מהן מתנהלים על ידי שתי ממשלות ושני צבאות שונים וזרים זה לזה. בצפון ישראל פועלת המדינה בעוצמה ובנחישות, לעיתים ממש על הקצה, ובדרום מופגנת אוזלת יד, כמעט אפתיה. בשכונה ההזויה שלנו, שבה כל מה שלא צפוי קורה בפועל, פוטנציאל ההתלקחות בזירה הדרומית אינו נופל מזו שמייצרת הזירה הצפונית מרובת הפעילות.

בזירה הצפונית עשה לו צה"ל מנהג קבוע, תקיפה-שתיים בכל שבוע. התקיפות נועדו למנוע את התבססותה של איראן בסוריה ולצמצם ככל האפשר ייצור ואספקת אמל"ח מתקדם לכוחות האיראנים בסוריה עצמה וכן אספקה לחזבאללה. בימים האחרונים העידו תקיפות אלו על עליית מדרגה בנחישות הישראלית ואף בסיכון שקברניטי המדינה מוכנים לקחת. תקיפת מטוס מטען איראני אזרחי ובשדה תעופה אזרחי בין-לאומי אינו דבר של מה בכך, ועד כה האיראנים אכן הניחו שמדינת ישראל לא תחצה קו זה. אך לא עוד. הנחה איראנית נוספת התנפצה בקול רעש גדול אך לפני ימים ספורים, הנחה שלפיה הסתופפות וקיבוץ המתקנים האיראניים בסמוך ל"רוסיה הקטנה" בסוריה, קרי אזורי המפקדות והבסיסים הרוסיים במרחב טרטוס-לטקיה, תעניק לאיראנים חסינות ותרתיע את ישראל מלתקוף אותם במיקומים אלו.

אותה תקלה שבה סוללה סורית הפילה באמצעות טיל רוסי מטוס רוסי, לא אמורה להשיג את ישראל לאחור, גם אם הרוסים יגיבו בשדרוג מערך טילי הנ"מ הסוריים. סביר להניח שמאחר וכדרכם הרוסים הרי דואגים לאינטרס הרוסי בלבד, הרי שבמקביל לשדרוג המערך הנ"מ הסורי, ידאגו הרוסים בה בעת גם לבצע חידוד והידוק של נהלי התאום בין ת"א והמפקדה הרוסית בסוריה, זאת למרות הכעס והעלבון שחש משרד ההגנה הרוסי כלפי ישראל. למרות המשבר שנוצר בין ירושלים ומוסקבה בשל הפלת המטוס הרוסי, אפשר בהחלט  לומר שמעולם לא היו היחסים הביטחוניים בין ישראל ורוסיה כה הדוקים, ולקח זמן גם לנו כאן, להבין ולהפנים את היתרונות שבעצם ההמצאות הרוסית על אדמת סוריה, ובעיקר בכל האמור למיתון ושיקול הדעת באשר לתגובות הסוריות והאיראניות לתקיפות חייל האוויר הישראלי.

הנוכחות האיראנית בסוריה שירתה היטב את האינטרס הרוסי להגנה ושימור כוחו של משטר הנשיא אסד, ויש לכוחות אלו חלק משמעותי באותו מהפך שחל לאחרונה במלחמת האזרחים. עתה ומשבוצע אותו מהפך, הנוכחות האיראנית בראיה רוסית הפכה למיותרת ואף למזיקה משום שהיא עלולה להביא להתלקחות מול ישראל, ובכך להמיט אסון על אסד ומשטרו. על כן ניתן להניח שהתקיפות הישראליות על הכוחות האיראנים בסוריה, ימשכו ובה בעת ימשיכו שלא להכעיס את הרוסים (ובתנאי שלא יקופחו חיי חיילים רוסים), והם הרוסים, ימשיכו כבעבר לנהוג בפאסיביות מבצעית, כלפי המטוסים התוקפים.

השאלה הנשאלת במצב עניינים זה היא מה גבול יהיה לה לאותה סבלנות ואולי לאותה הבנה רוסית לפעילות הישראלית, והאם אכן הרוסים הם הם הגורם שמנע מהאיראנים עד כה לבצע פעולת תגובה או נקם. לעניות דעתי התגובה האיראנית בוא תבוא, ועליית המדרגה בפעילות צה"ל האחרונה רק מקרבת אותה, אך בהחלט ייתכן שזו תתבצע לאו דווקא כאן באזור – שוב, בגלל הדומיננטיות של רוסיה – אלא דווקא מעבר לים.

שונה בתכלית השינוי הגזרה הדרומית. לא להתמודדות מול נפלאות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה אנו נדרשים שם, אלא להתמודדות עם אבנים, עפיפונים ובלוני תבערה ולפיזור ערב רב המסתער על הגדרות. אינני מקל ראש בנזקי בלוני ועפיפוני התבערה, ואלו אכן קשים, אך בגזרה זו צה"ל הוא הנגרר וחמאס הוא היוזם, המכתיב והקובע את כללי המשחק. ברצותו מגביר את גובה הלהבות, ברצותו מקטינם. כך למשל קבע סף מטורף בכל קנה מידה של שיגור כמאתיים רקטות בתגובה לנפגעים אחדים בקרב כוחותיו. ההתנהלות של ישראל, המאופקת כל כך, על גבם של תושבי העוטף, בתוספת המגעים עם חמאס להסדר כזה או אחר – שני אלו, בשכונה המוטרפת שלנו, מתפרשים מעבר לגדר רק באופן אחד: צה"ל מורתע וחושש מעימות כולל ברצועה.

חמאס מקבל חיזוק נוסף מאותן הצהרות מטופשות של גורמי ממשל אצלנו, הצהרות הנשמעות לא אחת ולפיהן איננו מגיבים בדרום משום שאיננו חפצים למצוא עצמנו לוחמים בשתי זירות בו-זמנית. לכך ניתן להוסיף עוד אמירה אומללה, והפעם של גורם צבאי בכיר, שלפיה מוטב לנו להתאפק עד שתושלם בניית המכשול התת-קרקעי. לשון אחר, הצהרה שפירושה אחד: מתן רישיון או תעודת ביטוח לאנשי חמאס לעשות ככל העולה על רוחם עד שיושלם אותו מכשול.

כך נוצרה משוואה שלפיה בצפון ישראל פועלת בעוצמה וללא מורא מול אויב בעל יכולות תגובה לא מבוטלות, אף על פי שהשטח עצמו נשלט על ידי המעצמה רוסיה, ואילו בדרום ישראל נוקטת זהירות מוגזמת ובלתי מובנת, אף שמנגד עומדים אירגונים קיקיוניים למדי בעלי יכולות מוגבלות, ומניסיון עבר בשכונה הפרועה שלנו – לא אחת המסתייג מקרב, סופו שהקרב בא אליו.

למרות חוסר האיזון המשווע שבמשוואה הזאת, ומאחר שבמזרח התיכון עסקינן, דומני שרק אדם חסר אחריות יניח נפשו בכפו ויהמר מי משתי הזירות השונות כל כך תהא הראשונה להתלקח.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

23 תגובות

    1. רז
      כנס לגלריית הכותבים באתר זה ותיווכח עד כמה הוא מכובד

  1. ישראל כיום מהווה חוליית חיבור משמעותית בין פוטין וטראמפ, שנועדה לעקוף את חוקרי הקשר בין טראמפ ופוטין

  2. במקביל חייבים להציע גם בובונים רציניים אם יבחרו בדרך החיובית

  3. דודי, יפה כתבת. ההבדל בגישה לטיפול בנעשה ברצועה לעומת הטיפול למניעת ההתבססות האיראנית מורגש ובולט. ההסבר שלי לאי טיפול במטרד עפיפוני ובלוני התבערה נובע מכך שאין פתרון לבעיה הפלסטינית. אכן זהו מטרד, אך ניתן להכילו.
    את ההתבססות האיראנית בסוריה יש למנוע וזה מה שעושים. הפעילות בצפון היא במסגרת דוקטרינת המב"מ (המערכה שבין המלחמות) שאם וכאשר תפרוץ מלחמה ליריב לא יהיה אמל"ח היכול להפריע לפעילות צה"ל

    1. אפרים ידידי
      תודה על תגובתך ובהחלט מסכים עם הדברים, אך רק שתי הערות: להכיל מעל שלושים אלף דונמים שרופים, זה ממש לא סביר. לגבי הצפון, למנוע אי אפשר, לצמצם ואפילו מהותית כן, וזה אכן נעשה

        1. אינך מבין למה מגזימים בעניין השריפות?
          בוא ואסביר לך.
          איזו מדינה תסכים עם פגיעה כזו בריבונותה על ידי טרוריסטים שפועלים במאורגן?
          לא משנה מה מידת הנזק.
          יש לחסל את נגע השריפות בכל האמצעים מה שיותר מהר.
          זו פגיעה בתדמית, בביטחון התושבים, במוניטין של המדינה, ופרס לטרור.

        2. מגזימים?
          לא יודע איפה מתגורר ה"מנוסה", אבל השטחים שעלו באש מקבילים רק לשם קבלת קנה המידה, לעיר בסדר גודל של פתח תקווה, שלא לדבר על הנזקים לישירים בעיקר לחקלאות

  4. דפוס שמאוד מאוד חוזר על עצמו
    או בקיצור
    חוסר כל דפוס
    במקום זה
    אילתור וחובבנות ויהיה בסדר

  5. מוותרים לעזתיים כדי שאפשר יהיה להתפנות לתת מכה גדולה ומשמעותית לאירנים בסוריה ואולי אף מחוץ לסוריה

  6. צה"ל הפסיק לפעול ממשי
    גם הנמיך את הרברבנות
    ולמי הפתרון למה זה קורה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך