אני מוטרד אף שאינני בקי בפרטים

יום שישי, האחד באוגוסט 2014, היום הראשון להפסקת האש בסיום מבצע "צוק איתן", ייזכר לעד כיום מר ונורא. הפסקת האש הופרה, ובקרב שהתחולל ברפיח נהרגו חיילים מכוחותינו ונחטף סגן הדר גולדין ז"ל. כוחות חמאס ספגו אבידות רבות.

במשך ארבע שנים שקד האלוף שרון אפק, הפרקליט הצבאי הראשי, על דו"ח חקירת האירועים באותו היום. ב-15 באוגוסט 2018 הודיע הפצ"ר כי "הורה על סיום הטיפול באירוע ללא פתיחה בחקירה פלילית וללא נקיטת צעדים נוספים כלפי מי מן המעורבים".

אינני בקי בכל הפרטים והמידע שיש ברשותי הוא רק מתוך הפרסומים בתקשורת, אולם לאחר קריאת הדו"ח, נותרה בי תחושה לא נוחה. הדו"ח מתייחס ליום שבו נכנסה הפסקת האש לתוקפה ולאחר 10 שעות קרב שבהן הפעיל צה"ל כוח חטיבתי, כוח שריון, כוח הנדסי, כוח ארטילרי וכוח אווירי. על פי דו"ח הפצ"ר מדובר ביום לחימה שבו נהרגו לפחות 42 לוחמים פעילים צבאיים מארגוני הטרור ועוד 72 תושבים מקומיים. הקביעה כי יום לחימה זה בוצע ללא דופי, נראית לי תמוהה ונוגדת את ניסיון הלחימה והקרב של צה"ל ושל צבאות אחרים שחוו מלחמה.

ייתכן שהפצ"ר ביקש להתמקד רק בשאלה האם נמצאו מפקדים ולוחמים שיש מקום לשקול העמדתם לדין פלילי, מבלי להתייחס כלל למכלול הלחימה באותו יום ברפיח. אם זו אכן הייתה הכוונה, חבל שניסוחו של הדו"ח משאיר את הקורא בהרגשה כי מדובר בניסיון לטהר את כוחות צה"ל בתקשורת העולמית.

כדאי לשים לב לעובדה כי לאחר 50 ימי לחימה הושגה הפסקת אש שנכנסה לתוקף באחד באוגוסט, בשעה 08:00. על אף הפסקת האש, ניתנה הוראה לכוחות גבעתי להמשיך ולפעול מעבר לקו, ולחדש את החיפוש בשטח הפלסטיני אחר מנהרות התקפיות חוצות-גדר באזור.

בדו"ח לא נכתב מי נתן את ההוראה להמשיך בפעילות המבצעית. כלום הייתה זו הוראת מטכ"ל, או שמקורה בפיקוד הדרום, או אולי במפקדת האוגדה. הדו"ח נמנע מלציין כי בעיני הפלסטינים הייתה זו חדירה של כוחות צה"ל לשטח שנמצא בשליטתם והפרה בוטה של הפסקת האש, ולראייתם, הכוח הפלסטיני פעל לכאורה בצדק כנגד כוחות גבעתי. מניסוח הדברים בדו"ח הפצ"ר היו אלו הפלסטינים שהפרו את הפסקת האש ולא כוחות צה"ל.

עניין מטריד נוסף, משנודע על חטיפת סגן הדר גולדין ז"ל, הפעילה החטיבה את "נוהל חניבעל" במטרה לעצור את החוטפים ולמנוע מהם להסתלק לעומק השטח הפלסטיני עם הקצין החטוף.

הפצ"ר מקבל את טענת כוחות צה"ל כי לא היה כאן ירי נקם וענישה על הפגיעה בצוות הסיור החטיבתי, אלא ניסיון אמיתי לסכל את החטיפה. זאת חרף האבדות הקשות שנגרמו לפלסטינים ולמרות המסה הגדולה של כוחות צה"ל שפעלו באזור רפיח במשך 10 שעות, כאשר ניתן היה להגיע מוקדם יותר למסקנה שאיחרנו את המועד ואת הסיכוי להציל את סגן גולדין.

כלום לא היה מקום לפחות להערה כי ראוי היה להגיע למסקנה זו ולעצור את האש עוד בשעות הבוקר של אותו יום? אני סבור כי אירועי אותו יום ברפיח היוו גורם חשוב בהחלטת צה"ל לבטל את "נוהל חניבעל" במתכונתו המקורית.

בחינת האירועים באותו היום והפקת הלקחים ממנו חשובות ביותר, שכן מדובר בבעיה שעשויה לשוב ולהתעורר גם בהפסקות אש עתידיות בין כוחות צה"ל לבין כוחות אויב.