נער חדר את המערכת הביטחונית הצפופה והיקרה בעולם

הנוסע הסמוי שרד בתנאי קיצון ויש "מומחים" שלא מתרגשים
צילום: Dmirty A. Mottl - wikimedia commons

סיפורו הלא-ייאמן של נער אמריקני שהסתתר בכַּן נֶסַע של מטוס בואינג 767 שעשה דרכו מקליפורניה להוואי, עשה מדרך הטבע כותרות בעולם כולו. מאחר שכנגד כל הסיכויים הנער הגיע להוואי לאחר חמש וחצי שעות במצב בריאותי תקין למדיי, החל מייד פסטיבל חובק עולם של "מומחים לדבר", וכבר הופרחו לאוויר סיסמאות ריקות, למשל: "סיכויי ההישרדות במצבים כאלו דווקא לא רעים בכלל".

גם אם ממדי גופו של הנער צנועים במיוחד, הרי שהמוות ארב לו שוב ושוב לאורך כל אחד משלבי הטיסה, מההמראה ועד הנחיתה, ומכאן הפליאה הרבה על שהצליח בכל זאת לשרוד את הטיסה ללא פגע. לאחר ההמראה, בעת קיפול הגלגלים פנימה, קיימת סבירות רבה שכַּן הנסע ימחץ את הנוסע הסמוי, שלא לדבר על מגע עם הגלגלים, המסתובבים במהירות רבה בעת קיפולם. מגע שכזה עם הגלגלים, כמוהו כמגע עם מכשיר דיסק חשמלי המשמש לחיתוך. מרבית הטיסה מתבצעת בגבהים של כעשרה קילומטרים, גובה שבו הטמפרטורה עשויה להגיע למינוס שישים מעלות ודלילות האוויר שבו גורמת לעילפון מידי. מיותר לציין שלתא הנוסעים במטוס (בניגוד לחלל כני הנסע), קיימות מערכות השומרות על הטמפרטורה, על לחץ האוויר (דיחוס) ועל כמות החמצן שמאפשרים שיגרה ונוחות לנוסעים.

בתנאים קיצוניים אלו, אין ספק שהנער האמריקני איבד את הכרתו כבר בשלבי הטיסה הראשונים, וזו שבה אליו, באורח פלא, לאחר הנמכת המטוס לקראת הליך הנחיתה. אם לא היה שב להכרתו באותן דקות, סביר שהיה צונח אל מותו מגובה של כמה אלפי רגל, הגובה שבו נפתחות דלתות כני הנסע, והגלגלים נשלפים מטה לקראת הנחיתה.

אם לא די בכל הניסים שעבר נער בר מזל זה, בתוך כשעה הוא כבר ניצב על רגליו, ובבדיקות שעבר לאחר שנתפס משוטט בשדה התעופה בהוואי, נמצאה בריאותו תקינה לחלוטין. סביר להניח שיהיו מי שייחסו זאת להשגחה העליונה, אך מכאן ועד לחוסר האחריות שמאפיין את הקביעות המוזרות על הסיכון החלקי ועל סיכויי ההצלחה הלא נמוכים לשרוד אירועים שכאלה, יש מרחק רב מאוד.

מעבר לפיקנטיות שמאפיינת את המעשה, חשיבותו רבה יותר דווקא בעצם חשיפת התנהלות בעייתית הן בתחום הביטחוני והן בתחום הבטיחותי. לא תהיה זו הנחה משוללת יסוד, אם נטען שישנם עתה בארה"ב רבים ששנתם נודדת. בקונגרס כבר נשמעו קריאות לבדוק כיצד הצליח אותו נער, ובקלות שכזו, לחדור את המערכת הביטחונית הצפופה והיקרה בעולם, שהוקמה בעמל רב ובהשקעה כספית חסרת תקדים לאחר טראומת 11 בספטמבר 2001. בנוסף לכך, אין ספק שרשות התעופה הפדראלית (FAA), גוף קפדן ומחמיר מאין כמותו, תחקור גם היא כיצד קרה שבבדיקת קדם טיסה הכוללת אף בדיקה ויזואלית חיצונית של המטוס על כל פתחיו, לא אותר הנוסע הסמוי בחלל כן הנסע. ואולי בכלל לא נערכה בדיקה חיונית זו.

דודי (דוד) ירון, סופר ומרצה, סא"ל מיל' בחיל האוויר. מחבר רומנים צבאיים עתידניים. לאחרונה יצא לאור ספרו החמישי "העם האיראני מעניק בזאת", רומן מתח אקטואלי העוסק בפעולה התקפית איראנית בלב לונדון.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

27 תגובות

    1. סיוון, ההמלצות כנראה יעלו עוד כמה מיליארדי $ למשלמי המיסים בארה"ב

  1. גם אני קראתי ב-ynet את אותם מומחים שכתבו שהסיכויים בכלל לא רעים לשרוד סיטואציה כזאת. חוסר אחריות וטיפשות.

  2. אז לא צריך להיות חכם גדול בשביל להבין שאותו הנער כנראה לא הסתתר שם שעות לפני הטיסה אלא הסתתר כמה דק לפני פוש-באק…

    1. כשהטייסים מגיעים במקום נוכח צוות קרקע שנותר במקום עד להסעת המטוס מעמדת החניה. אז נכון שאלו אינם אנשי ביטחון, אך עיניים להם ואחריות בטיחותית יש להם גם יש

    1. הסייפא בכתבה הם דבריו של הפרופסור שאמר: לפעמים ניסים קורים. אגב, מאחר והמתפלחים הללו לא רשומים בשום רשימת נוסעים, הרי שסביר שהיו גם היו נוספים שנפלו קפואים אל מותם עם פתיחת כני הנסע (בים, מעל יערות וכד'), ואיש לא שמע על כך.

  3. בסופו של דבר, נער מלא טסטוסטרון טס להוואי בשביל דבר אחד וזה מה שהחזיק אותו בחיים.
    אל תתפלאו עם בזמן הקרוב יתחילו מספר מחקרים על השפעת עודף הורמונים על התהליכים המטאבוליים בגובה רב 🙂

    1. זה לא רק בגובה רב, זה במינוס 60 מעלות צלסיוס. אני תמיד בעד הומור והרבה

  4. נתוח מעניין ומקצועי. גם לי ברור שאין סיכוי לצאת בחיים מהרפתקאה כזו. נשמע לי ברווז עיתונאי רציני. אולי התחבא בתא המטען (שגם בו תנאי הקיום מגבלתיים ביותר אבל, לפחות, אין בעיית צניחה ללא מצנח).

    1. בתא המטען יש מקום לרוב, וחלל התא מדוחס ומחומם, גם משום שמטיסים בו לעיתים בעלי חיים. הבעיה שתא זה נסגר לאחר העמסת הכבודה, בעוד שכני הנסע נותרים פתוחים כל הזמן

  5. האמת שאני עוקב אחרי המאמרים שלך שמתפרסמים לאחרונה ומופתע לטובה מהפרשנות….לפעמים המציאות עולה על כל דימיון

    1. ארז תודה. מופתע? הרי אנחנו לא מכירים אז מדוע אתה מופתע?

    1. ללא קשר לטרור, על פי כל מיני סוגי סטטיסטיקות של זמן ומרחק, בטוח לפחות פי מאה לטוס מאשר לנסוע במכונית

  6. הלקח מבחינתי הוא שבמקרים רבים התמימות והפשטות מפתיעים את כולנו,

    1. נחמד לפגוש ודווקא כאן רומנטיקן שמתפעם דווקא מתמימות ופשטות

  7. איזה סיפור מעורר מחשבה ומצמרר כאחד כמי שפוחדת לטוט , המחשבה על המיקום הזה במטוס מחרידה אותי.
    נער בר מזל!

  8. דודי, כרגיל כתבה מעניינת על כל ההיבטים של הבעיה. חבל שאין באפשרותנו לדעת כיצד הצליח הנער לחצות את כל הקווים בלי שהתגלה.

    1. לדבריו טיפס על הגדר ומצא עצמו ברחבת החניה. שאלת הכיצד אמורה להיות לא איך ניכנס, אלא איך כל המערכות לא עלו עליו.

  9. אין ספק שהסיפור נשמע כנס, המציאות עולה על כל פיזיקה ודמיון, מקרה אחד למיליארד.

    1. אכן נס ולכן מצאתי לנכון להגיב משום שמיד צצו מומחים הטוענים שזה בעצם די אפשרי/צפוי

  10. כמאמר נלסון מנדלה .." זה תמיד נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה.."..מרתק הסיפור ..

  11. כל התיאוריות איך הוא שרד לא מעניינות אותי .בשורה התחתונה הנער שרד. חמורה ביותר העובדה שהוא בכלל היגיע למטוס למרות כל האמצעים הננקטים למנוע מקרים כאלה. הנער מצא פריצה שאותה גם מפגע יכול למצוא.זאת קריאת השכמה לכל שדות התעופה בעולם שאין סגור הרמטית

    1. רונן אתה צודק ומסיבה זו בדיוק ומעבר לפיקנטריה, הדגשתי זאת בסיפא בסוף המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם