מקשיחים עמדות

אמצעים צבאיים למניעת יכולת גרעינית צבאית מאיראן
פיצוץ אטומי
צילום: National Nuclear Security Administration

הסכם הגרעין האיראני אמור למנוע מאיראן להעשיר אורניום לדרגה צבאית ולהשיג ולפתח נשק גרעיני במשך כעשור. ההסכם שהתגבש על ידי המעצמות והתקבל על ידי האו"ם הוא הסכם גרוע מעיקרו, הואיל והוא מתייחס אך ורק להעשרת האורניום, ולא למרכיבים אחרים כמו טילים בליסטיים ומעורבותה של איראן בטרור, ואף לא לשאלה חשובה ביותר: "מה יהיה אם איראן תפר את ההסכם?".

לפי שעה האיראנים מיישמים את ההסכם, ועל פי הערכות גורמי המודיעין אינם מפרים אותו. עם זאת ממשל טראמפ, ובצדק, מעוניין לתקן את הפגמים בהסכם ולהוסיף הגבלות חדשות על איראן. מינויו של מייק פומפאו, הדוגל בקו ניצי מול איראן, למזכיר המדינה מרמז על הקשחת העמדות מול איראן והיה אם יופר ההסכם.

לדידם של האיראנים, מגבלות נוספות עלולות להיחשב להפרת ההסכם מצד ארה"ב, ומשכך איראן עלולה לחזור ולהעשיר אורניום לדרגה צבאית. במקרה כזה כל האופציות תעלינה שוב על השולחן, כולל האופציה הצבאית.

במצב דברים זה נשאלת אפוא השאלה האם בכלל קיימת אופציה צבאית מול איראן, ויתרה מזאת האם קיימת אופציה צבאית לנטרול כירורגי-צבאי של תשתיות לפיתוח נשק גרעיני.

לאור ניסיונות העבר, הפצצה צבאית-כירורגית נקודתית על מתקני הגרעין של מדינות שניסו לפתח נשק זה, הסתיימה בתוצאה מאכזבת למדי.

במלחמת העולם השנייה הפציצו בעלות הברית את מתקני המים הכבדים בנורבגיה ששימשו להעשרת אורניום עבור גרמניה הנאצית. ההפצצה לא מנעה מגרמניה להמשיך ולפתח את הנשק האטומי. רק כניעתה של גרמניה ללא תנאי הפסיקה את התהליך הגרעיני.

לאחר כניעת גרמניה הפציצה ארה"ב את מעבדות הגרעין של יפן, ששאפה אף היא להשיג יכולת גרעינית צבאית, ושוב ללא הצלחה. רק הכניעה המוחלטת של יפן עצרה את התהליך.

בעת משבר הטילים בקובה (1962) התייעץ קנדי עם הפיקוד האווירי האסטרטגי על אפשרות להפצצה כירורגית של הטילים הבליסטיים שהוצבו בקובה. לחיל האוויר האמריקני היה אז אומץ להשיב לנשיא, שאין אפשרות להפצצה נקודתית מדויקת שתשמיד את הטילים. במקום זאת המליץ חיל האוויר האמריקני על "הפצצות שטיח" (למעשה מלחמה כוללת). קנדי לא היה מעוניין במלחמה כוללת ומחוסר ברירה החליט על סגר ימי על קובה כלחץ להוצאת הטילים.

עם פרוץ מלחמת איראן-עיראק ב-1980 הפציצו האיראנים את הכור הגרעיני העיראקי "אוסיראק" והחטיאו את המטרה. לאחר מכן הפציצו העיראקים את הכור האיראני. אולם באותה העת הקפיא חומייני את תוכנית הגרעין האיראנית ולמעשה לא היה מה להפציץ.

ביוני 1981 הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור העיראקי. הפגיעה הייתה מדויקת. הכור נפגע קשות; אך זה לא מנע מעיראק להמשיך בפיתוח הנשק הגרעיני. לא ידוע מה עלה בגורלם של החומרים הבקיעים שהיו בכור בזמן ההפצה, ועיראק החלה בפיתוח הנשק הגרעיני באמצעות צנטריפוגות במקום בכור.

ערב מלחמת המפרץ, "סופה במדבר", כעשור לאחר הפצצת הכור העיראקי, הייתה עיראק קרובה מאוד להשגת יכולת גרעינית צבאית. אלמלא פלש סדאם חוסיין לכווית, ייתכן שהיה משיג יכולת גרעינית צבאית. במלחמה הפציצו מטוסי הקואליציה בהנהגת ארצות הברית את מתקני הייצור של הנשק הלא-קונבנציונלי של עיראק. אולם חרף ההפצצות המסיביות, היכולת של עיראק לא נפגעה. הראיה לכך שלאחר המלחמה שיגר האו"ם משלחת מיוחדת של פקחים לעיראק, ואלו גילו יכולות של נשק לא-קונבנציונלי ופרקו אותן על הקרקע.

מניסיון העבר עולה, כי רק כניעה מוחלטת של מדינה כמו לדוגמה, גרמניה הנאצית או יפן, מביאה להפסקת תהליך הייצור של נשק גרעיני. כפי שנראה כיום – אף מדינה לא מעוניינת לכבוש את איראן. תלינו תקווה בכך ששינוי המשטר יגרום להפסקת תהליך הייצור של הנשק הגרעיני, אך זה לא קורה.

אם כן, מה ניתן לעשות כדי לעכב ואף לעצור את תהליך הפיתוח של נשק גרעיני באיראן, אם למרות הכול, יהיה צורך בכך?

הטכנולוגיות הצבאיות של חימוש מונחה מדויק השתפרו פלאים, וכיום, בעזרת מודיעין טוב, ניתן לנטרל נקודתית את התשתיות של פיתוח נשק גרעיני. ב-2007 בהסתמך על מודיעין מעולה, הצליחה ישראל להשמיד את הכור הגרעיני שצפון קוריאה מכרה לסוריה בהפצצה כירורגית נקודתית.

נוסף על אופציה זו של נטרול תשתיות של פיתוח נשק גרעיני בהפצצה כירורגית, ארגז הכלים כולל גם פעולות "מתחת למכ"ם", קרי פעולות חשאיות כמו חיסול מדענים, לוחמת סייבר הכוללת שיבוש מערכות המחשב של התעשיות הגרעיניות של איראן. כל הפעולות הללו כבר נעשו בעבר, ואם בעתיד איראן תחליט לפרוש מהסכם הגרעין ויתעורר הצורך בכך – יאמצו שוב המעצמות את אותן הפעולות וביתר הצלחה. מייקל היידן, מבכירי קהילת המודיעין של ארצות הברית, סבור כי חיסול מדענים איראנים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני, היה הצעד היעיל ביותר לעיכוב תוכנית הנשק הגרעיני של איראן ומנע ממנה להשיג יכולת זו.

עם זאת חשוב להביא בחשבון, כי עצירת תהליך פיתוח הנשק הגרעיני איננו בבחינת "זבנג וגמרנו". כפי הנראה תידרש סדרת פעולות חשאיות וכך, בסופו של דבר, תוכלנה המעצמות, למנוע מאיראן את השגת היכולת הגרעינית הצבאית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. הניתוח של פרופ׳ אפרים כהנא, מיטיב להציג את מורכבות נושא סבוך זה.
    ללא הסכמה בין המעצמות, קיימת סכנה מוחשית שאירן הפונדמנטלית תהפוך למעצמה גרעינית המסכנת את שלום העולם.
    זה טוב שמחפשים פיתרון בדרכי שלום, אבל אסור להזניח את האפשרות לפיתרון באמצעים צבאיים; ויפה שעה אחת קודם…..

  2. כנראה פליטת קולמוס. ישראל לא הפציצה כור שצפון קוריאנים מכרו לאיראן. אני מניח שכוונת הכותב הייתה לכור לייצור פלוטוניום שמוקם בדיר אזור בסוריה. כור זה אכן נמכר לסורים על ידי הצפון קוריאנים. הכור הושמד בהפצצת חיל האוויר הישראלי ב- 6 בספטמבר 2007.

  3. נכבדי, אין שום דמיון בין כל הדוגמאות שצויינו לתקיפת תשתיות גרעיניות מאז מלחמת העולם ועד לתקיפת הכור בעיראק ובסוריה, לבין המתקיים באיראן. כל האתרים שהותקפו היו אתרים בודדים, בעוד שבאיראן פזורים היום עשרות אתרים שונים חלקם מגבים אלה את אלה וחלקם גם מגבים את המאמץ הגרעיני בטכנולוגיות שונות. תקיפה אווירית יכולה אולי לשבש אך לא למנוע את המשך הפיתוח. אז נותרנו עם כיבוש ולגבי איראן גם זה לא רלוואנטי. אגב לא ציינת את נושא הסייבר שחולל את העיקובים היותר משמעותיים בפרוייקט האיראני

    1. דודי, צייינתי את נושא לוחמת הסייבר ואפילו בהדגשה בפסקה המתארת את "ארגז הכלים" שהוא בנוסף לאופציה הפצצה אווירית נקודתית.

  4. אני מסכים עם דבריו של פרופ' כהנא. אם ממשל טראמפ ינסה לבצע תיקונים בהסכם, איראן עלולה לפרוש מההסכם. במצב דברים זה ישראל תצטרך לפעול. כפי שעולה מהכתבה, יש לנו היום את היכולת למנוע מאיראן על תהליך ההתגרענות

  5. אני חושש שלאירן יש כבר נשק גרעיני אותו קבלו מצפון קוריאה ו/או פקיסטן . יתכן וכל ההסכמים הם רק מסך עשן. כל עוד באיראן יש משטר של איטולות ומשמרות המהפכה הסכנה לגורל העולם היא מוחשית עם או בלי הסכם גרעין.

  6. הניתוח נכון מאוד, אך עדיף שיהיו פחות דיבורים ויותר מעשים.
    בזמן האחרון עושה רושם שה״קברניטים״, לרבות טראמפ, מדברים הרבה ועושים מעט.

    1. כן נחמיה, מקבלי ההחלטות שלנו לוקחים בחשבון שמתקפה תיענה במתקפה. זו הייתה אחת הסיבות שלא פעלנו צבאית לפני הסכם הגרעין. אולם מעבר לכך כפי שציינתי בכתבה ארגז הכלים כולל גם פעילויות צבאיות שהן "מתחת למכ"ם). מעבר לכך, אינני יכול לפרט באתר פומבי שמלבדך קוראים אותו גם גורמים נוספים

  7. מאמר מעהיין המציג בבהירות את המורכבות של קבלת החלטות בנושאים אסורטגיים.

  8. נמלים, אסדות נפט וגז, תחנות כוח,בסיסיפ של משמרות המהפכה – אלו אולי מטרות יעילות יותר ממתקני הגרעין…

  9. מדינה בגודל של אירו ועם כספי נפט כמו שיש לשלטון באירן לא ניתן לעצור מלבנות או לרכוש יכולת לנשק גרעיני.שלטון דתי כמו שיש באירן לעולם ישאף ליותר כוח כדי לשרוד וכוח גרעיני הוא מצויין עבורם.
    למזלינו מה שקל לעצור זה את השלטון מלחתור להשגת יכולת גרעינית. פשוט מפילים אותו.
    מפרץ החזירים בקובה היה נסיון כושל להפיל שלטון ששאף לכוח גרעיני.אבל אין חכם כבעל נסיון ובפעם הבאה זה יצליח לארהב. מה שדרוש זה רק נחישות של ארהב וגיבוי בשתיקה של סין. רוסיה אמנם תתנגד אך לא תוכל לעשות דבר .היא חלשה מידי לעימות עם המערב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

הפתעה שלא הייתה

החלטות שגויות של הדרגים המדיני והצבאי ערב המלחמה