פרשת "קארין איי"

השתתפתי במפגש לרגל השקת הספר "דרמה בים האדום" שכתב תא"ל בדימוס עמוס גלבוע, לשעבר ראש המחקר באמ"ן. במפגש סיפרו כמה מהאחראים לתכנון המבצע ולביצועו על תפיסת "קארין איי", אניית הנשק הפלסטינית, שהובילה 54 טון של אמצעי לחימה רבים ואיכותיים מאיראן עבור הרשות הפלסטינית.

מדובר במבצע מודיעיני ומבצעי מסובך ומדהים בהצלחתו ובתוצאתו. הוא היה בעל חשיבות אסטרטגית ולאומית והביא להישגים מדיניים ומבצעיים במלחמה בטרור הפלסטיני. להצלחת המבצע הייתה תהודה תקשורתית ומדינית כלל-עולמית. הפלסטינים הוכו בתדהמה, ערפאת נחשף ומסכת איש השלום נקרעה מעל פניו.

המבצע אירע בזמן האינתיפאדה השנייה, בתקופה שפיגועי המתאבדים היו בשיאם. ההשתלטות על הספינה אירעה לפנות בוקר ב-3 בינואר 2002, בים האדום, במרחק כ-450 ק"מ מאילת. לוחמי הקומנדו של שייטת 13 פעלו בהצלחה בשילוב עם חיל האוויר להשתלטות על האנייה. את המבצע הגו אנשי המודיעין של חיל הים בראשות אל"מ חזי משיטה, בסיוע מודיעיני של ארצות הברית. הרמטכ"ל שאול מופז, מפקד חיל הים ידידיה יערי ומפקד חיל האוויר דן חלוץ הוכיחו תעוזה רבה בהחלטה על המבצע.

באירוע השקת הספר נכחו כמאתיים מוזמנים, ובהם אנשי ביטחון, ותיקי חיל הים וחיל המודיעין. הנחה את המפגש רון כתרי, מי שהיה דובר צה"ל. נשאו דברים ידידיה יערי, שאול מופז, אל"מ חזי משיטה, סא"ל יוני מן (נציג חיל האוויר) ותא"ל עמוס גלבוע, מחבר הספר. בתחילת הערב סיפר גלבוע שהתלבט כיצד להביא לידיעת הציבור את סיפור המבצע מנקודת המבט של המתכננים והלוחמים. בסופו של דבר כתבה את הספר כסיפור מתח, מבוסס על שיחות עם מפקדים ואנשי מודיעין שהיו מעורבים בפרשה. הספר משופע בצילומים, במפות ובמסמכים מכל הסוגים שמתפרסמים לראשונה.

הדוברים במפגש, שהיו מעורבים במבצע, חלקו עמנו סיפורים אחדים שנקשרו במבצע. הנה כמה דברים מרתקים שלמדתי במפגש זה:

חיזוי מזג האוויר בזמן המבצע היה קריטי, שאלה של הצלחה או כישלון. למשל לפי מזג האוויר נפלה ההחלטה אם לבצע את ההשתלטות על האנייה בים התיכון או בים האדום. בני בן פורת ז"ל היה מפקד מרכז החיזוי המטאורולוגי של חיל הים באותה עת. החיזוי שלו היה מדויק.

לוחמי שייטת 13 השתלשלו בחבלים משני הליקופטרים אל סירות, ובעזרת סולמות עלו אל האנייה. הם השתלטו עליה ביעילות רבה, בשקט מוחלט וללא ירייה אחת. איש מאנשי הצוות לא הצליח להעביר שדר על תפיסתה.

לפני המבצע הצליחו אנשי מודיעין חיל הים לאתר את המספנה הספרדית שבנתה את האנייה ולהשיג שרטוטים של כלי השיט. על סמך השרטוטים תרגלו החיילים בבסיס השייטת בעתלית והכירו את האנייה כמיטב יכולתם.

בחורה צעירה ששמה ענת, ששירתה כסגן בחיל הים, היא שהעלתה לראשונה את רעיון ההשתלטות על האנייה. ממסמך שהגיע לידיה במסגרת תפקידה היא למדה שהפלסטינים מעוניינים ברכישת ספינת משא, והיא העבירה את המידע למפקדיה. תשומת ליבה של הקצינה הזוטרה הובילה להתגייסות של המפקדים לתחילתו של תכנון המבצע.

שחקנית חשובה נוספת הייתה סא"ל סטפאני, נספחת צבאית בשגרירות האמריקאית בתל אביב. הלוויינים האמריקנים סייעו מאוד באיתור האנייה ובמעקב אחריה, וסא"ל סטפאני היא שתיאמה את שיתוף הפעולה החשוב עם המודיעין האמריקני. אל"מ חזי משיטה סיפר בהתרגשות על הקשר האישי והישיר שהיה לו איתה.

שאול מופז סיפר כי לאחר הבאת האנייה לאילת הוא זומן אל אריק שרון, ראש הממשלה באותה עת, וזה הורה לו לטוס בדחיפות לארצות הברית לפגישה עם הנשיא בוש. שרון תבע ממופז להגיע לפגישה עם הנשיא בוש במדי צה"ל, הואיל והאמריקנים נוטים להאמין לגנרלים יותר מלפוליטיקאים. מופז הסכים בלית ברירה, אף שראה חובה לעצמו להימצא בארץ מאז פרצה האינתיפאדה השנייה. לנשיא האמריקני נמסרו מסמכים וצילומים של הנשק שנמצא באנייה. המפגש הביא לשינוי דרמטי ביחסה של ארצות הברית לישראל, וכך תרם לגיבוי ולסיוע המדיני והצבאי שקיבלה ישראל במלחמתה בטרור הפלסטיני.