מינוי בהסכמה

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר על המדיניות הביטחונית של ישראל, אף על פי שאין לו סמכויות רבות. למעשה זהו האדם היחיד בישראל החשוף לכל המידע המודיעיני שמספקת קהילת המודיעין הישראלית ללא הגבלות כלשהן. תא"ל טולדנו, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, עומד לסיים את תפקידו. הרמטכ"ל המליץ בפני ראש הממשלה על שלושה תתי-אלופים בכירים, ואילו ראש הממשלה ביקש כנראה לאשר את מינויו של תא"ל עופר וינטר. אינני מכיר אף לא אחד מן הארבעה, ולכן אין לי יכולת לשפוט ולקבוע מי מהם מתאים יותר לתפקיד. אף על פי כן אני נוטה לתמוך בעמדת הרמטכ"ל, המסתייג ממינוי תא"ל וינטר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה איננו נמנה עם סגל העובדים של משרד ראש הממשלה, ובוודאי שאיננו מינוי פוליטי. המזכיר הצבאי הוא חבר המטה הכללי של צה"ל ונושא במינוי ובתפקיד צה"לי, ממש ככל שאר המינויים והתפקידים בצבא. אכן, חלק ניכר מפעילותו נעשית במשרד ראש הממשלה, אך תפקידו להיות איש הקשר והחיבור הנאמן בין המטה הכללי והעומד בראשו לבין הממשלה והעומד בראשה, הוא מייעץ לראש הממשלה בנושאי ביטחון ומודיעין, ומייצג את ראש הממשלה בפורומים ביטחוניים.

בתוקף תפקידו זה, המזכיר הצבאי הוא "משרתם של שני אדונים". המסרים והעדכונים שהוא מעביר הם דו-כיווניים, וחייבים להיות חפים מכל מעורבות פוליטית. שני הממונים על הקצין, ראש הממשלה והרמטכ"ל, חייבים שיהיה להם אמון מוחלט באיש ובתפקודו. לכן יכול ראש הממשלה להסתייג ולפסול קצין שמוצע לו על ידי המטה הכללי, אך בה במידה יכול לעשות כן הרמטכ"ל. תפקיד המזכיר הצבאי דומה בהיבטים רבים למינוי דיפלומטי. השגריר או הנספח הצבאי הנשלחים מישראל לכהן בבירה זרה ממונים על ידי הרשויות בישראל, אך מינויים חייב לקבל את הסכמת מדינת היעד. לא יעלה על הדעת מצב הפוך. לא יעלה על הדעת שמדינת היעד תדרוש את מינויו של פלוני מישראל כשגריר או כנספח צבאי בבירתה.

מזכיר צבאי יש גם לנשיא המדינה, אף שבמקרה זה התפקיד הוא פחות מקצועי והרבה יותר ייצוגי. ואכן, זכותו של הנשיא לבקש קצין בתפקיד מזכיר צבאי שיהיו לו מאפיינים מיוחדים. כך ביקש בזמנו הנשיא שמעון פרס לקבל לתפקיד קצין בן-מיעוטים, במטרה להבליט את הייצוג הכלל לאומי-חברתי במשכן הנשיא. אך המינוי נעשה תמיד תוך תיאום והסכמה בין הצדדים.

אינני יודע מה היו שיקוליו של ראש הממשלה כששקל לקבל דווקא את תא"ל וינטר לתפקיד. אך עצם הבקשה השמית, מעוררת סימני שאלה. חוששני כי ראש הממשלה פעל מהכרת עמדותיו המדיניות של הקצין, וזו בדיוק הסיבה שבעטייה הייתי נמנע ממינוי עופר וינטר לתפקיד. מן הראוי למנוע עירוב שיקולי עבודה בשיקולים פוליטיים בתפקיד חריג ומיוחד כזה.