בדרך להתנגשות צבאית?

בעקבות מאמרו של האלוף במיל' עמירם לוין
שלמה גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

במאמרו האחרון טוען האלוף במיל' עמירם לוין כי בנימין נתניהו וממשלתו "מדרדרים את מדינת ישראל למלחמה". לדבריו, במקום לנהל מדיניות שקולה ועניינית, ישראל מגיבה בהתלהמות ומקוממת נגדה את דעת העולם. מאמרו של לוין הוא בבחינת קריאת אזהרה שחלילה לנו להתעלם ממנה, אזהרה המופנית הן למקבלי ההחלטות והן לציבור הרחב, ובראש ובראשונה לכל אלו המאמינים שיש על מי לסמוך.

אני מצטרף לטענותיו של ידידי עמירם לוין, וכולי תקווה שאכן יתייחסו אליהן במלוא הרצינות. במאמר זה אבקש להרחיב את אמירתו המתריעה של לוין, ולהדגיש כמה נקודות חשובות:

ראשית, והתייחסתי לכך כבר פעמים אחדות בעבר, מאז הסכם השלום שנחתם עם מצרים, ובמיוחד מאז התפרקותן של מדינות המזרח התיכון הערבי, אין איום צבאי-קיומי על ישראל. אין כיום חשש כי תקום קואליציה צבאית מצפון, ממזרח ומדרום, שהדיוויזיות המשוריינות שלה תפעלנה במשולב במטרה לכבוש ולהשמיד. יש לנו הסכמי שלום עם מצרים וירדן, ואין צבאות אפקטיביים בסוריה ובעיראק. אינני נביא, אולם נדמה לי כי מציאות זו אינה עומדת להשתנות לפחות בעשור הקרוב. סיכומו של דבר, אין היום אינטרס ערבי במלחמה.

שנית, לישראל אין שאיפות טריטוריאליות באף לא אחת משלוש הזירות – הלבנונית והסורית בצפון, ורצועת עזה בדרום – שמחייבות יציאה למלחמה. אך המצב המדיני-אסטרטגי עלול לדרדר את ישראל למלחמה באחת מהזירות או אף בשלושתן. גם אלו שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות של שרון, אינם חותרים לחזור ולשלוט ברצועה ובשני מיליון תושביה. ואילו בצפון, כבר לפני 17 שנים יצאו אחרוני לוחמינו מדרום לבנון, ואף ברמת הגולן לא דרוש לנו נתח נוסף.

אף שברור לכול כי פתרון הסכסוך הישראלי-ערבי עדיין רחוק, נוצרה מציאות חדשה שעימה משלימים שני הצדדים. דווקא משום כך חשובה כל כך אזהרתו של עמירם לוין. ההידרדרות למלחמה לא רק אפשרית – היא כמעט בלתי נמנעת. ואם אני בוחן מי מן הצדדים תורם יותר להידרדרות, חוששני שאלו אנחנו הישראלים.

מה צפוי לנו במלחמה, בין שתיפתח הרעה מצפון ובין שמדרום, אם וכאשר תפרוץ? אנו יכולים להיזכר בתמונת העורף האזרחי הישראלי במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "צוק איתן". כעת אנו מסתכנים בירי של אלפי רקטות וטילים מדויקים הרבה יותר ובעלי יכולת להסב נזקים פיזיים וכלכליים כבדים (בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה, תחנות הכוח החשמלי, נמלי ישראל וכיו"ב) ואת מרביתם, כנראה, לא נצליח ליירט. עלינו להניח שנראה ניסיונות פריצה מתוך מנהרות במטרה להשתלט זמנית על יישוב סמוך לגבול, מהלך שנזקו המוראלי יהיה גדול, ואיננו יודעים אילו הפתעות נוספות מכינים לנו היום חיזבאללה וחמאס.

אומנם עד כה נהנינו ממדיניות האיפוק של הצד השני, שכן גם אלו בדרום וגם אלו בצפון אינם מבקשים עימות עימנו, אלא שלא לעולם חוסן. החשש הגדול הוא מן ההידרדרות. נדמה כי בירושלים אין מבינים זאת. שם סבורים כי המדיניות של סיכול ההתחמשות של חיזבאללה וחמאס ומדיניות התגובה הצמודה שלנו נועדו למנוע הסלמה ועימות צבאי. החשש שלי הוא מן התוצאה ההפוכה והבלתי נמנעת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. לצערי מתעלמים מהסימנים הברורים למלחמה כוללת "גוג ומגוג"איראן חיזבאללה סוריה והכנופיות מצפון,חמאס והכנופיות בדרום+דעאש בסיני,הים מלא טורפים טורקיה,סוריה רוסיה איראן ועוד,המנהרות צפון ודרום השמיים לא אטומים,והקבינט אדיש ומסוכסך,המצב רע מאד,אנא תרגיע אותי.

  2. אתה כותב שאין היום אינטרס ערבי למלחמה נגדנו. סליחה – טעות. יש אינטרס ועוד איך. אבל אין יכולת.
    וחוץ מזה מה יש לאיראנים לחפש בדרום לבנון, בגולן, או אצל החמאס בעזה?
    אני חושב שבירושלים ולא רק שם מבינים את המצב לא פחות טוב מאשר האלוף עמירם לוין.
    יש להכות בשלוחי איראן ואם צריך אז גם באיראנים ללא הרף. עושים זאת בהצלחה רבה. רק כך תידחה המלחמה הבאה לזמן רב או אף תתאיין. אם נפסיק להכות בהם וניתן להם להתבסס בקרבתנו – אזי באמת יגיע סיבוב נוסף של מלחמה די מהר.
    האם זה לא ברור לקצינים בכירים לשעבר? מה קרה לכם?

  3. החיזבללה יודע היטב שאין לישראל כול כוונה לכבוש את לבנון למעט מניעת מעשי טרור כלפיה, אז מדוע הוא מתחמש עד מעל לאזניו? כי יש את אירן ברקע שמצהירה בכול השפות האפשרויות על כוונה לחסל את המדינה הציונית
    נכון שאימצנו סיסמה יפה ש"איפוק זה כוח" אלא שהצד השני מבין זאת אחרת, כחולשה המזמינה יותר תקופנות. את תוצאות ה"איפוק" למדנו היטב ערב יום כיפור כאשר ישראל נמנעה ממתקפת מנע ב 30 השעות שלפני פרוץ המלחמה. עכשיו בבקשה תאמר לי מהו הקו האדום שלך ל"איפוק" ומהו המחיר שאתה חושב שישראל יכולה להרשות לעצמה לשלם בשל כך

    1. חבל שלא למדו דבר.
      חייבים קונספציה מקורית,
      להקדים מהלומה למכה המקדימה,
      יום הכיפורים 1973 לעולם אסור שיחזור.

  4. סבלנות ואיפוק וסובלנות והתחשבות וויתורים וכן הלאה רק יגדילו את הסיכוי למלחמה ולפגיעות בנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן