לאחרונה הסתיים תרגיל הגיס הצפוני "אור הדגן", תרגיל שלא ידענו כדוגמתו זה למעלה משני עשורים. התרגיל נועד לבחון את כשירות הצבא לתרחיש לחימה מורכב לנוכח התבססות איראן בסוריה, הנוכחות הקבועה של רוסיה בסוריה, ותוך שימת דגש על התעצמותו של ארגון החיזבאללה והתהליך שעבר בשש השנים האחרונות. כמו כן התרגיל אמור היה להפיק את לקחי מלחמת לבנון השנייה ואת לקחי שש שנות המלחמה בסוריה.
במאמר זה אינני מתכוון לדון בתרגיל עצמו. הרמטכ"ל ופיקוד הצפון יעשו זאת נאמנה. אני מבקש לדון בהתבטאויות שהתייחסו לתרגיל, התבטאויות יש להן השלכות על תפישת המלחמה של ישראל ועל יחסי הגומלין שבין הדרג הצבאי לזה המדיני.
לפי הפרסומים, תוכנית הפעולה של צה"ל נקבעה על ידי הקבינט המדיני אשר הטיל על צה"ל "להכריע בתרגיל זה את חיזבאללה". וכוונת הקבינט המדיני: "הכרעה פירושה ליצור מצב שבו אין לארגון חיזבאללה יותר יכולת לתקוף, או שאין לו רצון… זו איננה עוד מערכה שנועדה להרתיע, לתת פליק שנועד לקנות מספר שנים של שקט, אלא הכרעה!"
לפני שנתיים פרסם הרמטכ"ל גדי איזנקוט מסמך חשוב, המגדיר את חלוקת תחומי האחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. לדאבון לב, נמנע הדרג המדיני מהגדרת היעדים האסטרטגיים לצה"ל, והמטה הכללי נאלץ, שוב ושוב, להגדיר יעדים צבאיים בהיעדר יעדים אסטרטגיים ברמה הלאומית.
אינני יודע מי עמד הפעם מאחורי ההגדרה "הכרעה אסטרטגית" ומה הייתה כוונתו. הפרשנות שניתנה לכך בציבור היא שהאויב ירים דגל לבן, ויבין כי הובס צבאית וכי אין ביכולתו להיערך לסיבוב מלחמה נוסף בעתיד. למעשה זהו ניצול המערכה הצבאית לשם השגת היעד המדיני.
בשבעים שנות קיומה של המדינה ידענו מלחמות רבות, אף לא אחת מהן לא הסתיימה באויב מובס שהרים דגל הלבן. תמיד נזקקו שני הצדדים לגורם שלישי אשר תיווך להשגת הפסקת האש. מציאות זו לא השתנתה ואינני רואה, לצערי הרב, את מדינת ישראל ואת צה"ל כופים היום על הצד השני כניעה מוחלטת והסכם מדיני.
אל מול חיזבאללה כבר התנסינו במלחמת לבנון הראשונה. למדנו לדעת שגם כאשר כבשנו בלבנון שטחים, לא אפשרה לנו השליטה הצבאית לממש פתרון אסטרטגי. להיפך, מלחמת לבנון הראשונה הייתה אחד הגורמים שתרמו להקמתו של ארגון חיזבאללה.
אינני יודע אם יש בידי הדרג הצבאי לשכנע את הקבינט ולהביאו לקיום דיון אסטרטגי מעמיק, למטרת ניתוח והבנה של האפשרויות האסטרטגיות העומדות לישראל, אל מול אויביה בגזרות השונות.
במציאות האזורית והבין-לאומית החדשה חשוב להבין כי הסיכוי להשיג תוצאה צבאית אשר תחזיק מעמד לאורך ימים, הולך וקטן. חוששני כי עלינו לחזור ולחתור להשגת תקופות של רגיעה ושקט. ה"הכרעה", כפי הנראה, עודנה רחוקה מאיתנו.
2 תגובות
אם וכאשר המלחמה בננו לבין חיבאללה תיפרוץ תהיה בשתיים ושלוש גזרות ואולי בעצימות גבוהה מאד,המלחמות בעבר כבר לא רלוונטיות.בנוסף העורף עלול "לחטוף"חזק,ולכן צפויה מערכה קשה ולכן חייבים להציב מטרה שתושג בצורה מוחשית וחד משמעית, הכרעה.
לכבוש את עזה לפגוע קשה בצמס. להרוס תשתיותיו. ולסגת.